מס על פלסטיק ומלחמה בגזי החממה: התכנית האירופית לשיקום סביבתי מהקורונה
האיחוד האירופי השיק אסטרטגיה להתמודדות עם שינויי האקלים בעקבות המשבר, שתכלול השקעה במחקרים ובטכנולוגיות במיליוני אירו. לטובת קבלת המימון, יידרשו החברות להציג את יעדיהן בנושאי צמצום זיהומים והגנה על מערכות אקולוגיות. גם בישראל עולים ניצנים לחשיבה דומה
הגנה על 30% משטחי הים והיבשה: היעדים הירוקים של אירופה.
האיחוד האירופי השבוע שתי אסטרטגיות סביבתיות במסגרת הגרין דיל האירופי. הראשונה, הנוגעת לטבע ולמגוון הביולוגי, נועדה לפרוס את החזון של האיחוד לעשר השנים הבאות, והשנייה נוגעת לחקלאות תחת הכותרת “מהחווה למזלג”.
המדינה שנלחמת בקורונה עם מיליארדי דולרים לשיקום נחלים ושיפוץ בקתות – ממשלת ניו זילנד אישרה חבילת סיוע רחבה שמטרתה לצמצם את האבטלה, שגברה במהלך שבעה שבועות של סגר. התכנית תספק 11 אלף משרות חדשות לשיפור הטבע, בהן שיקום בתי גידול ושדרוג מסלולי טיול. גם בחברה להגנת הטבע מדגישים: היציאה מהמשבר צריכה להתבסס על עקרונות סביבתיים.
כשהעולם נאבק בהתפשטות הקורונה, מחקר חדש מראה כי הפתרונות היעילים להתמודדות עם השלכותיה – יסייעו גם לצמצום פליטות גזי החממה. יותר מ-200 מומחים מצאו כי המדיניות הכי פחות יעילה היא חילוץ חברות תעופה ללא תנאים. “בלי התערבות נזנק ממשבר הקורונה לאש האקלים”
מדענים קובעים: הסיבה האמיתית להתפרצות הקורונה – אנחנו.
מומחים עולמיים בתחום הסביבה טוענים כי ניצול היתר של הטבע על ידי האדם הוא מקורן של 70% מכלל המחלות. הם מצטרפים לפוליטיקאים ומוסדות בינלאומיים הקוראים לשלב את הצעדים ליציאה ממשבר הקורונה עם מדיניות סביבתית ירוקה יותר
אחרי שהעולם יתמודד בהצלחה עם משבר הקורונה, תשומת הלב של ישראל צריכה להיות קידום פעילות אינטנסיבית בתחום החדשנות האקלימית, כדי למקם את עצמה כמובילה במציאת פתרונות ל”אתגר הגדול הבא” של האנושות
סוגיית ה”צרכנות המוּדעת” (conscious consumption) שרבים מטילים ספק ביעילותה היא מרכיב חשוב במאבק בהתחממות הגלובלית בגלל יצירת גלי השפעה שמגיעים רחוק.
מדבריה של ענת גואטה יו”ר רשות ניירות ערך, פברואר 2020: תחום אחד בעולם ניהול ההשקעות אשר נוכחותו בשוק אינה מורגשת, שלא לומר שאינה קיימת כלל – תחום ה – ESG, אשר בשוקי העולם הפך מרכיב דומיננטי במכלול שיקולים שעומדים בפני חברות, משקיעים מוסדיים ודירקטוריונים.
מסמך חדש של מובילי דעה עולמיים מצביע על הערך הכלכלי והסביבתי של השקעה במיזמים שמקדמים הסתגלות למשבר האקלים. מודגשים חמישה תחומים עיקריים שבהם יש להשקיע: מערכות התראה מוקדמת מפני אירועי מזג אוויר קיצוני, תשתיות המותאמות טוב יותר לתנאי אקלים משתנים, חקלאות המתאימה לתנאים חמים ויובשניים יותר, שיקום של מערכות אקולוגיות חופיות של מנגרובים המספקות הגנה חופית מפני אנרגיית הגלים ובכך מצמצמות ארוזיה (שחיקה) של קו החוף ואת הסיכון להצפות בזמן סערות, והגנה על מערכות אספקת מים מפני זיהום ודליפות.
צרכנו, זיהמנו, ביזבזנו, התמכרנו לפלסטיק ולרכב הפרטי והתעלמנו מהאסון המתקרב. ועכשיו: מה אנחנו יכולים לעשות כדי לכפר
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
“מכון אחיתופל” ו”פורום קהלת” הן מילים מתחרזות, ולא במקרה. גלו את הקשר המפתיע בין הסאטירה ב’מותק בול באמצע’, טראומת ההתנתקות, והכוח האמיתי שמניע את ההפיכה המשטרית בישראל.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
