הגנה על 30% משטחי הים והיבשה: היעדים הירוקים של אירופה.
האיחוד האירופי השבוע שתי אסטרטגיות סביבתיות במסגרת הגרין דיל האירופי. הראשונה, הנוגעת לטבע ולמגוון הביולוגי, נועדה לפרוס את החזון של האיחוד לעשר השנים הבאות, והשנייה נוגעת לחקלאות תחת הכותרת “מהחווה למזלג”.
השרב הכבד, ששורר בישראל מאז יום שבת והביא למותם של שלושה בני אדם, לא צפוי להיות האחרון ● עפ”י הערכות, משבר האקלים יוביל לגלי חום ארוכים וממושכים, עד שיהיו אזורים שלא ניתן יהיה לחיות בהם ● “יש מחלות שאנחנו עדיין לא מכירים, ויהיו להן תנאים אקלימיים נהדרים לשגשג בהם”
בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה? מה עושים עם הבקבוקים? לא שווה לקנות פלסטיק ממוחזר. חלון הזדמנויות.
כשהעולם נאבק בהתפשטות הקורונה, מחקר חדש מראה כי הפתרונות היעילים להתמודדות עם השלכותיה – יסייעו גם לצמצום פליטות גזי החממה. יותר מ-200 מומחים מצאו כי המדיניות הכי פחות יעילה היא חילוץ חברות תעופה ללא תנאים. “בלי התערבות נזנק ממשבר הקורונה לאש האקלים”
אחת הסדרות שעלו להקרנה ב-Yes ביום כדור הארץ ה-50 היתה הסדרה ‘ערים שוקעות’. להזכירכם גם לישראל יש ערים מרכזיות ששוכנות לחוף הים התיכון…
על הקשר בין צריכת בשר ומזון מן-החי לבריאותם של בני האדם ושל הסביבה. צריכת סוגי מזון מסוימים יוביל לשיפור יעדי בריאות הציבור ולצמצום מגמות סביבתיות שליליות. כדאי לשקול לעבור לדיאטה שתעשה טוב גם לאדם וגם לכדור הארץ.
במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדינו עתיד טוב יותר
האוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. שינויים איטיים ואירועים קיצוניים. פחות חמצן במים.
לפעמים צריך משהו שיזכיר לנו שגם האוכלוסייה בעולם גדלה באופן אקספוננציאלי, ויש לכך השלכות על האדם ועל הטבע.
חברת מקינזי מפרסמת לראשונה דו”ח המציב את משבר האקלים כסיכון עיקרי לפעילות כלכלית. האם בעקבות הדו”ח החדש המגזר העסקי באמת יתחיל להשתנות? דו”ח הסיכונים העולמיים שהוציא לאחרונה הפורום הכלכלי העולמי בוחן את האיומים העיקריים על הרווחה הכלכלית ב-2020 ובעשור לאחריה. חמשת הסיכונים החמורים ביותר (שקלול של השפעה וסיכוי להתממש) הם סביבתיים: מזג אוויר קיצוני, כישלון הטיפול במשבר האקלים, אסונות סביבתיים מעשה ידי אדם (כמו פשעים סביבתיים, דליפות נפט וזיהום רדיואקטיבי), אובדן המגוון הביולוגי, ואסונות טבע. סיכון שישי – משבר אספקת מים – משויך לקטגוריה של איומים גיאופוליטיים, אבל גם הוא סביבתי באופיו. מפרסמי הדו”ח סבורים כי הסקטור העסקי ובעלי העניין שלו – חברות ותאגידים, משקיעים, רשויות רגולטוריות, לקוחות – חייבים להגיב לסיכונים אלו.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל