משבר האקלים ברשימת אנשי השנה של העיתון גלובס – השנה שבה העולם הבין: אם נמשיך לחכות – זה עלול להיות מאוחר מדי
משבר האקלים ברשימת אנשי השנה של העיתון גלובס – השנה שבה העולם הבין: אם נמשיך לחכות – זה עלול להיות מאוחר מדי.
משבר האקלים ברשימת אנשי השנה של העיתון גלובס – השנה שבה העולם הבין: אם נמשיך לחכות – זה עלול להיות מאוחר מדי.
במערכת החינוך לא מדברים בכלל על השינויים הגלובליים שקורים סביבנו. וברווח הזה שבו המערכת לא נוכחת, נכנסים מזהמים גדולים שמממנים תכניות מיוחדות לילדים, בתירוץ של תרומה לקהילה. “נזק סביבתי” – פרויקט מיוחד של יפעת גליק במוסף הזמן הירוק, מתוך חדשות הערב 14.12.21
סיכוני סביבה ואקלים בהקשרם הפיננסי וכחלק מבנקאות משפיעה ומהאחריות התאגידית. המודעות הגלובלית לקיומם של סיכוני הסביבה ולהשפעותיהם על הפעילות הכלכלית והפיננסית גוברת בשנים האחרונות ובמיוחד גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים. הפיקוח החליט בפרט לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא, שצפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם, עם ההתאמות הנדרשות לסביבה המקומית.
מבצעי נקיון חופים – האם להצטרף או לא להצטרף? שיקולים בעד ונגד, והחלטה (של המחבר).
כתבות ששודרו בערוצי החדשות לפני, במהלך, ואחרי ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו, סקוטלנד, בחודש נובמבר 2021, וכן כתבות על ארועי מזג אוויר קיצוניים שהתרחשו בשנת 2021.
תומר גרטל, בן 17, נוער למען האקלים: הסיפור שלי – חרדה אקלימית. אתמול ראיתי לראשונה את הטריילר של הסרט ‘אמת מטרידה’. לא יכול להפסיק לחשוב על זה. הדבר המפחיד ביותר שראיתי שם הוא לא התסריט על סיטואציות נוראיות של עולם מתפורר, אסונות אפוקליפטיים וסוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, אלא העובדה הפשוטה שהסרט יצא בשנת 2006.
אנחנו קונים הכול מהכול, והעסקאות במיליארדי דולרים בחודשיים האלו נדרשות להיערכות לוגיסטית גלובלית אדירה – אריזה ושינוע באוויר, בים וביבשה. הגיעה העת לקרוא, גם מוועידת האקלים, להפחית בקניות ואולי השנה לרכוש דווקא חוויות, כרטיסים למופעי תרבות ואומנות, לשמורות הטבע ולסדנאות העשרה. למנוע במקור ערימות של פריטים לא נדרשים, ופסולת.
פאנל בו התארחו מיטב מדעני האקלים בארץ, ונסקר נושא שינוי האקלים מנקודת מבט מדעית, לאחר פרסום הדו”ח השישי של ה-IPCC, דו”ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים. מהו המנגנון הבסיסי לאפקט החממה? מה הקשר לאירועי אקלים קיצוניים? מה ההשפעה עלינו כאן בארץ? ושאלת השאלות: מה רמת הוודאות שהשינוי הזה הוא אכן מעשה ידי אדם? משתתפי הפאנל:פרופ’ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן בהרצליה – חוקר מדעי האטמוספירה והחלל, ובפרט סופות ברקים ומזג-אוויר קיצוני, שינויי אקלים והשפעת האדם על מערכות מזג-אוויר, תצפיות על האטמוספרה מהחלל וחקר תופעות חשמליות בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת נוספים. פרופ’ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית – מטאורולוג, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת אקלים, חבר בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וממחברי דו”ח ה-IPCC האחרון. פרופ’ נילי הרניק מאוניברסיטת תל-אביב – מדענית אטמוספירה ואקלים, מחקריה תאורטיים ועוסקים בתבניות זרימה באטמוספירה ומכניקת רצף גאופיזית. פרופ’ דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים – חוקרת מטאורולוגיה ומידול אטמוספרי, עם דגש על שיפור שיטות נומריות לחיזוי מזג האויר והאקלים. מנחה: נעה זילברמן – דוקטורנטית לפיזיקה בטכניון, חברה בצוות הניהול המדעי של עמותת “מדע גדול, בקטנה”.
הגיע הזמן שנפסיק “להלבין” את הגז הטבעי ואת נזקיו, שכן הוא גז חממה עוצמתי, ונתייחס אליו כאל כל דלק פוסילי (מחצבי) אחר. בפוסט מוסבר מדוע.
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל