מבצעי ניקיון חופים – להצטרף או לא להצטרף?
מבצעי נקיון חופים – האם להצטרף או לא להצטרף? שיקולים בעד ונגד, והחלטה (של המחבר).
מבצעי נקיון חופים – האם להצטרף או לא להצטרף? שיקולים בעד ונגד, והחלטה (של המחבר).
מכתב מההתאחדות הסטודנטיאלית למען אקלים לראש הממשלה נפתלי בנט ולחברי הכנסת, נובמבר 2021. דרישות הסטודנטים בקשר למשבר האקלים.
תומר גרטל, בן 17, נוער למען האקלים: הסיפור שלי – חרדה אקלימית. אתמול ראיתי לראשונה את הטריילר של הסרט ‘אמת מטרידה’. לא יכול להפסיק לחשוב על זה. הדבר המפחיד ביותר שראיתי שם הוא לא התסריט על סיטואציות נוראיות של עולם מתפורר, אסונות אפוקליפטיים וסוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, אלא העובדה הפשוטה שהסרט יצא בשנת 2006.
אנחנו קונים הכול מהכול, והעסקאות במיליארדי דולרים בחודשיים האלו נדרשות להיערכות לוגיסטית גלובלית אדירה – אריזה ושינוע באוויר, בים וביבשה. הגיעה העת לקרוא, גם מוועידת האקלים, להפחית בקניות ואולי השנה לרכוש דווקא חוויות, כרטיסים למופעי תרבות ואומנות, לשמורות הטבע ולסדנאות העשרה. למנוע במקור ערימות של פריטים לא נדרשים, ופסולת.
התמליל המלא של נאומו של דיוויד אטנבורו בכינוס הפתיחה של ועידת האקלים COP26 שנערכה בגלזגו בחודש נובמבר 2021
פנייה למחלקת התמיכה של פייסבוק בניסיון להבין מדוע התגובות שבפוסט, מרביתן בנושא ההתחממות הגלובלית, משבר האקלים והמשבר האקולוגי נחסמו ולא פורסמו.
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
כשראינו לאחרונה את הפרסומת ששודרה בטלויזיה שמציגה אנטרקוט במבצע שמקורו בברזיל, חשבנו שיהיה נכון לעמת את ‘שופרסל’ עם הטענות שהועלו כנגדה בעבר. לפיכך, פנינו במייל למבקר החברה. ביקשנו לברר את מקור הבשר ורצינו לוודא שב’שופרסל’ מבינים את המשמעות של הספקת בשר שמסופק לצרכנים על חשבון הרס יערות גשם. במהלך ההתכתבות עם ‘שופרסל’ התעצמו החשדות ששופרסל מבינה היטב שמקור אספקת הבשר מברזיל הינו מקור “מלוכלך” מבחינה סביבתית ואקלימית.
סיכוני סביבה ואקלים בהקשרם הפיננסי וכחלק מבנקאות משפיעה ומהאחריות התאגידית. המודעות הגלובלית לקיומם של סיכוני הסביבה ולהשפעותיהם על הפעילות הכלכלית והפיננסית גוברת בשנים האחרונות ובמיוחד גוברת הדאגה בנוגע לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויים גם התאגידים הבנקאים. הפיקוח החליט בפרט לגבש אסדרה עדכנית ומקיפה בנושא, שצפויה להתבסס על עקרונות האסדרה המקובלים בעולם, עם ההתאמות הנדרשות לסביבה המקומית.
לכבוד: מנהלי הסיכונים של התאגידים הבנקאיים. הנדון: ניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים. פנייה זאת הינה בהמשך למכתב שנשלח אליכם על-ידי המפקח על הבנקים בדצמבר 2020 , ואשר כלל, בין היתר, הפנייה לפרסומים בינלאומיים המשקפים את המגמות המרכזיות המתגבשות בנושאניהול סיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים (להלן – “סיכונים סביבתיים”). במסגרת פנייה זאת אנו מבקשים ללמוד על השקפותיכם וניסיונכם המעשי בנושא מתפתח זה.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל