שריפות בקליפורניה אוגוסט 2020: הנזק הכלכלי צפוי להגיע למאות מיליארדי דולרים. השטח שנשרף באזור בשל ההתחממות הגלובלית גדל מאז שנות ה–70 בכ־500%, וחוקרים מעריכים כי שריפות הבר עלולות לצמוח באופן אקספוננציאלי בעשורים הבאים. זה העולם שאנחנו יוצרים”.
הבשר הברזילאי והקשר הישראלי להרס יערות האמזונס – תחקיר חושף איך הצרכן הישראלי תורם להרס יער הגשם הגדול בעולם באמצעות קניית בשר דרך תאגיד שנוי במחלוקת. תופעה זו תורמת להערכות כי בתוך שנים האמזונס ייהרס – והמחיר האקולוגי הקשה יהיה גלובלי.
שורה של אסונות טבע שפקדו את סין, החל מהקורונה ועד לשיטפונות ובצורת, מגבירים את החשש כי המדינה עלולה להגיע למחסור במזון. הרשויות הסיניות מנסות לשדר ביטחון, אך באותה העת מובילות קמפיין אגרסיבי לצמצום בזבוז המזון.
מחקר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה”ב מעריך כי עליית הטמפרטורות תוביל ל-85 מקרי מוות לכל 100,000 איש. במדינות עניות המצב יהיה חמור יותר ומספר המתים כמעט ויכפיל את עצמו ל-160 איש לכל 100,000 איש.
ביל גייטס: חוששים מהקורונה? משבר האקלים גרוע בהרבה. “עד כמה שנוראית המגפה הזו, שינויים אקלימיים עשויי ם להיות גרועים יותר”, כתב גייטס בבלוג שלו השבוע ● “עד 2060 שינויי האקלים יכולים להיות קטלניים באותה מידה כמו הקורונה, ועד 2100 הם יכולים להיות קטלניים פי חמישה”
כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות ומשבר האקלים מחריף את הסיכון להפצת מחלות, אבל את נשיא ברזיל זה לא מעניין. המצב באמזונס מחמיר, והממשלה הברזילאית דווקא מפחיתה רגולציה ולא מטפלת כראוי בשריפות. אם המצב יימשך, בתוך כ-20 שנה היער פשוט יגווע וייעלם.
המדיניות הסביבתית של ישראל בעידן משבר הקורונה צריכה לשלב בין עידוד צמיחה כלכלית לנקיטה בכמה פעולות סביבתיות נחרצות. יש צורך באג’נדה סביבתית, שתתמוך בצמיחה כבר בטווח הקצר, או לכל הפחות מדיניות שאינה כרוכה בעלויות תקציביות גבוהות; ולצד זאת נקיטה בצעדים סביבתיים, שיתקבלו בברכה על ידי מרבית האזרחים.
מס על פלסטיק ומלחמה בגזי החממה: התכנית האירופית לשיקום סביבתי מהקורונה
האיחוד האירופי השיק אסטרטגיה להתמודדות עם שינויי האקלים בעקבות המשבר, שתכלול השקעה במחקרים ובטכנולוגיות במיליוני אירו. לטובת קבלת המימון, יידרשו החברות להציג את יעדיהן בנושאי צמצום זיהומים והגנה על מערכות אקולוגיות. גם בישראל עולים ניצנים לחשיבה דומה
מגיפת הקורונה הוכיחה כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לגייס משאבים, נחישות, ויוזמה להתמודדות איתו. מכאן פתח לחשיבה כיצד ליישם את כל אלו גם אל מול איומים המתעוררים נוכח משבר האקלים. שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים הולכים וקורמים עור וגידים לנגד עינינו. פתרונות אקטיביים, תכנון מוקפד הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים, יחד עם רגולציה מחמירה ויצירתיות יביאו לקיבוע ניצול הדרגתי ומושכל של משאבי טבע והפחתה בייצור גזי החממה.
השרב הכבד, ששורר בישראל מאז יום שבת והביא למותם של שלושה בני אדם, לא צפוי להיות האחרון ● עפ”י הערכות, משבר האקלים יוביל לגלי חום ארוכים וממושכים, עד שיהיו אזורים שלא ניתן יהיה לחיות בהם ● “יש מחלות שאנחנו עדיין לא מכירים, ויהיו להן תנאים אקלימיים נהדרים לשגשג בהם”
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל