הגשמים החזקים וההצפות – עוד תוצאה של משבר האקלים
הגשמים שאנחנו חווים לאחרונה, אחרי טמפרטורות השיא בקיץ ובחודשים ספטמבר ואוקטובר, הם רק הפרומו למה שצפוי פה בשנים הבאות. עכשיו אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו עושים מעשה או פשוט מחכים למבול.
הגשמים שאנחנו חווים לאחרונה, אחרי טמפרטורות השיא בקיץ ובחודשים ספטמבר ואוקטובר, הם רק הפרומו למה שצפוי פה בשנים הבאות. עכשיו אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו עושים מעשה או פשוט מחכים למבול.
הסרט “לרדוף אחרי קרח” הוא סיפור של אדם שלקח על עצמו משימה לספר את סיפור ההתחממות הגלובלית באמצעות ידי איסוף ראיות על כוכב הלכת המשתנה שלנו. בתוך חודשים מאותו טיול ראשון לאיסלנד, הגה ג’יימס באלוג מסע לביצוע סקר הקרח הקיצוני (Extreme Ice Survey). עם להקת הרפתקנים צעירים שסייעו לו, באלוג החל לפרוס מצלמות בנקודות שונות באזורים הארקטיים, במטרה ללכוד לאורך מספר שנים את השינויים המדאיגים שחלים בקרחונים באמצעות צילומי time-lapse.
אקלים וכלכלה הם שני נושאים שבמציאות של חיינו קשורים הדוקות זה בזה עד שלא ניתן להפריד ביניהם. ההשפעה הדרמטית של הכלכלה מבוססת דלקי המאובנים על משבר האקלים, הרס המגוון הביולוגי והמשך הידרדרות הסביבה הטבעית כבר מוכרים היטב היום והלחץ לשנות את הכלכלה כדי להציל את האקלים והסביבה הולכים וגוברים. אחד היעדים החשובים של ישראל צריך להיות להיגמל מדלקי המאובנים ולהגיע למשק מאופס פליטות עד 2050.
כאשר מספר הלווייתנים היה גדול, כמו לפני שמספרם החל לרדת בעקבות צייד המוני שלהם, נראה שהם היו אחראים לקליטה של עשרות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בכל שנה. צפו בסרטונים.
סיר דייוויד אטנבורו, בן 93, פונה בסרטו החדש למנהלי קרנות הפנסיה וגופי החסכון לטווח ארוך: “זה מטורף שהבנקים שלנו משקיעים בתעשיות מזוהמות. כשאלה בדיוק הדברים שמסכנים את העתיד שאנחנו חוסכים לו.”
“יש הרבה הבדלים בין בני האדם לשאר המינים בכדור הארץ, אבל הבדל אחד שבא לידי ביטוי הוא שרק אנחנו מסוגלים לדמיין את העתיד. לי, ואולי גם לכם, היה חשש מהעתיד הזה במשך זמן רב, אבל עכשיו נהיה ברור שלא הכל אבוד מראש. יש לנו הזדמנות לתקן, להשלים את מסע ההתפתחות שלנו, לצמצם אתההשפעה שלנו, ולשוב ולהיות מין שנמצא באיזון עם הטבע. כל מה שאנחנו צריכים זה הרצון לעשות זאת. עכשיו יש לנו הזדמנות ליצור לעצמנו את הבית המושלם ולשקם את העולם העשיר, הבריא והנהדר שירשנו. תתארו לעצמכם את זה.
על שולחן הבית הלבן הונח החודש דוח ראשון מסוגו, שמציג את המחיר הכבד של משבר האקלים וקובע כי מדובר ב”סיכון משמעותי ליציבות המערכת הפיננסית של ארה”ב”. בין האחראים למצב: בנקי ההשקעות שמימנו חברות מזהמות ביותר מ–2.6 טריליון דולר בשנים האחרונות. האם גם הגופים הפיננסיים בישראל בדרך לשנות כיוון? תג המחיר של גזי החממה. כמה עולות פליטות גזי החממה?
דוח חדש של ממשל טראמפ מזהיר מפני השלכותיו הכלכליות של משבר האקלים על שווקי ההון: “עולם שסובל תכופות מזעזועים הרסניים בגלל שינויי האקלים לא יכול לשמור על התנאים היסודיים הנדרשים לתמוך במערכת הפיננסית שלנו”
האם בקרוב המערכת הפיננסית תדחוף קדימה השקעות ירוקות ותבסס עקרונות התמודדות עם סיכוני משבר האקלים? המפקח על הבנקים מסמן את הדרך בנושא השקעות ירוקות שמתחשבות בסביבה. השרה להגנת הסביבה: “לא ייתכן שגופים מוסדיים ישקיעו את חסכונות הציבור בחברות שמזהמות ומקצרות את חיי החוסכים”
באילת נרשמו ב-5.9.2020 49 מעלות חום, יותר מכל מקום אחר על פני כדור הארץ. גל החום הבלתי אנושי הזה סוקר במהדורות החדשות כמין אתנחתא קומית ממשבר הקורונה, עם הזדמנות פז להציג ישראליות נאות בבגדי ים. אלא שמאחורי המספרים ותמונות הביקיני מסתתר עתיד שאסור להתעלם ממנו.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
“מכון אחיתופל” ו”פורום קהלת” הן מילים מתחרזות, ולא במקרה. גלו את הקשר המפתיע בין הסאטירה ב’מותק בול באמצע’, טראומת ההתנתקות, והכוח האמיתי שמניע את ההפיכה המשטרית בישראל.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
