הפרשן עמית סגל | המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו | יריב לוין: "נחוקק פסקת התגברות, נבטל את עילת הסבירות, נשנה את בחירת השופטים" | חדשות 12 | 05/01/2023

“עם יותר מרבע משופטי העליון, הציונות הדתית בכלל והמתנחלים בפרט איבדו סופית את זכותם להתבכיין על היעדר ייצוג” – עמית סגל, מקור ראשון, 2017

תמונה של ריכז: ערן שחורי
ריכז: ערן שחורי

פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר בפורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמת הנשיא יצחק הרצוג.

שרת המשפטים איילת שקד בשנת 2017: “מינויי השופטים הערב מבטאים את הגיוון האנושי והמשפטי שהיה כל כך חסר, עד היום, בערכאה המשפטית הגבוהה”.

עמית סגל בשנת 2017: עם יותר מרבע משופטי העליון, הציונות הדתית בכלל והמתנחלים בפרט איבדו שלשום סופית את זכותם להתבכיין על היעדר ייצוג.

משה רדמן, סדרת סרטונים קצרים, 2023: בואו נכיר את שופטי בג״צ האשכנזים, אנטי דתיים, אנטי ימניים ואליטיסטים

עדכון אחרון: 21/03/2023. תאריך פרסום: 08/03/2023

תוכן עניינים

בשנת 2017 מונו ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון

שרת המשפטים איילת שקד: "מינויי השופטים הערב מבטאים את הגיוון האנושי והמשפטי שהיה כל כך חסר, עד היום, בערכאה המשפטית הגבוהה".

קטע מידיעה שפורסמה באתר ‘דה מרקר’, 22/01/2017

הוועדה לבחירת שופטים הודיעה על בחירתם של ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השופטים הם השופט ד”ר דוד מינץ, מבית המשפט המחוזי ירושלים, השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון ושופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ג’ורג’ קרא. הוועדה החליטה למנות את פרופסור דוד האן, כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי לשופט מחוזי.

השופטים החדשים שמונו בשנת 2017 בתקופת השרה איילת שקד: יעל וילנר, יוסף אלרון, דוד מינץ וג'ורג קרא. הציונות הדתית איבדה את הזכות להתבכיין על היעדר ייצוג. צילום: אתר בתי המשפט , מישל דוט קום

"עם יותר מרבע משופטי העליון, הציונות הדתית בכלל והמתנחלים בפרט איבדו את זכותם להתבכיין על היעדר ייצוג"​

פורסם בתאריך: 24/02/2017

"על ארבע - הניצחון של שקד על ביהמ"ש העליון" | עמית סגל | מקור ראשון | 24/2/2017

עם יותר מרבע משופטי העליון, הציונות הדתית בכלל והמתנחלים בפרט איבדו שלשום סופית את זכותם להתבכיין על היעדר ייצוג; למעשה, שאר האוכלוסייה היא שצריכה להתלונן על ייצוג חסר. בית המשפט עדיין כולל רוב ליברלי, אקטיביסטי מובהק, אבל פחות מובהק משהיה. אין כל קשר בין בית המשפט העליון 2017 לזה של 2006, עם ברק, ביניש וחשין. שקד תדאג שבוחריה לא ישכחו זאת כל כך מהר.

מקור: “על ארבע: הניצחון של שקד על ביהמ”ש העליון“, מאמר מאת עמית סגל, מקור ראשון, 24/2/2017

עמית סגל מסביר למה צריך את הרפורמה המשפטית (ינואר 2023)

פורסם בתאריך: 05/01/2023

מקור: עמית סגל מסביר למה צריך את הרפורמה המשפטית, ערוץ יוטיוב “ישראל שלי” מהצד הימני של המפה הפוליטית.

בואו נכיר את שופטי בג״צ האשכנזים, אנטי דתיים, אנטי ימניים ואליטיסטים

בואו נכיר את שופטי בגצ הפריווילגים - תקציר מנהלים

סרטון של משה רדמן (כ-2.5 דקות), יוטיוב, 16/03/2023

בואו נכיר את שופטי בגצ הפריווילגים חלק 1/3 בסדרה

סרטון של משה רדמן (כ-5 דקות), יוטיוב, 13/03/2023

בואו נכיר את שופטי בגצ הפריווילגים חלק 2/3 בסדרה

סרטון של משה רדמן (כ-2.5 דקות), יוטיוב, 13/03/2023

בואו נכיר את שופטי בגצ הפריווילגים חלק 3/3 בסדרה

סרטון של משה רדמן (כ-7 דקות), יוטיוב, 14/03/2023

חלאס עם הנפוטיזם והמינוי מקורבים בבתי המשפט…

סרטון של משה רדמן (כ-5 דקות), יוטיוב, 13/03/2023

האם עורכי הדין והשופטים עושים תמיד יד אחת בועדה לבחירת שופטים?

פורסם בתאריך: 06/03/2023

האם עורכי הדין והשופטים עושים תמיד יד אחת בועדה לבחירת שופטים?

עוד שקר בעלילות ״הרפורמה״ של לוין, רוטמן ושות׳.

ראיון של משה רדמן בתכנית ‘שש עם אמנון לוי’ בערוץ 13.

מקור: יוטיוב, פייסבוק, לינקדאין, טוויטר (סרטון ביוטיוב)

"ביבי - סיפור חיי" (מאת בנימין נתניהו) במדף הספרים ליד הספר "מוקף באדיוטים" מאת תומס אריקסון
מעל 300 אלף איש בכל הארץ יצאו להפגין | איתי ארבל

מכתב עורכי דין לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשר לרפורמה המשפטית

נשלח לנשיא יצחק הרצוג בתאריך 06/03/2023

המכתב נחתם על ידי למעלה מ-1,250 עורכי ועורכות דין ממגזרים שונים (מסודרים במכתב לפי סדר האלף בית). קבוצה זו התאגדה בתוך פחות מ- 24 שעות עד שיוזמי המכתב נאלצו לסגור את הרשימה. מאות ואלפי עורכי דין נוספים מזדהים עם הפנייה הדחופה.

לכבוד
כבוד הנשיא
מר יצחק הרצוג

כבודו,

בהמשך למכתב שנשלח לכבודו ביום 18 בינואר 2023, שעליו חתמו כ-620 עורכי דין, ולתשובה שנשלחה בשם כבודו ביום 1 בפברואר 2023, אנו, החתומים מטה, עורכי דין מכל קצוות הקשת הפוליטית, פונים לכבודו בשנית ומבקשים להתריע מפני כל “פשרה” שתיעשה תחת המשך בליץ חקיקת הדיקטטורה, הבלתי חוקית והבלתי חוקתית, המקודמת על-ידי הקואליציה.

למגינת הלב, יוזמת כבודו להידברות, אשר הייתה כפופה להפסקת החקיקה לאלתר, נפלה על אוזניה הערלות של הקואליציה, וזכתה אך לזלזול מצד ראש הממשלה, השר לוין וחה”כ רוטמן, אותם הפקיד נתניהו על החרבת מערכת המשפט. הליכי החקיקה נמשכים במהירות שיא ובעזות מצח, תוך התעלמות מוחלטת ומופגנת מההתראות החוזרות ונשנות מפי אינספור אישים ומומחים מהארץ והעולם, מתחומי המשפט והרוח, הכלכלה והחברה, הביטחון, יחסי החוץ ועוד; התראות מפני השלכותיה ההרסניות של החקיקה המאיימת להחריב את יסודות המשטר הדמוקרטי, את הכלכלה בכלל ואת תעשיית ההיי טק בפרט, כמו גם את עוצמתה הביטחונית והצבאית ומעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. מעל כל אלה – המהפכה המשטרית המובלת על-ידי הממשלה מעמידה בסכנה מיידית וממשית את הלכידות הלאומית והחברתית שבלעדיה אין לנו קיום.

איראן עומדת על סף ייצור הפצצה הגרעינית; ידידיה של ישראל, כמו גם המשקיעים בכלכלתה, עוזבים אותה בזה אחר זה; ההייטק מתמוטט; וחיילי מילואים מצהירים על כך שלא יתנדבו, ושלא ימשיכו לשרת ולהקריב את חייהם על מזבח הדיקטטורה. דבר מכל אלה אינו משפיע על סדר העדיפויות של ראש הממשלה ושותפיו הנחושים לקדם עניין אחד בלבד: הרס של כל מה שהושג כאן בעמל ובדם רב, וקידום חקיקת הדיקטטורה בהליכים מואצים ופגומים באופן חסר תקדים. בדרכם זו, הם אינם מהססים לעקוף את מנגנוני הייעוץ המשפטי (היעד הבא שהציבה לעצמה הקואליציה לחיסול), ולהתעלם התעלמות מוחלטת מהתראות המומחים. ועדת החוקה מונהגת בידי אדם הסבור, אם לצטט מדבריו המפורשים, כי “דמוקרטיה היא פרוצדורה”, וכי לערכים ליברליים שאינם מצויינים בתורה אין בה מקום, והמונע דיון מקצועי ענייני וציבורי בכל אחד מהתיקונים ההרסניים בפני עצמו, ובהשלכות המצטברות של כולם יחד כמכלול. בכך מבצעת הקואליציה “וידוא הריגה” לדמוקרטיה הישראלית ולערכי מגילת העצמאות מהחל ועד כלה.

ויושם אל לב – כל חלק מהחקיקה האגרסיבית והקיצונית משליך את מדינת ישראל ואת עם ישראל לתהום שאין ממנה חזרה. משמעות החקיקה הינה הרס עקרונות היסוד הדמוקרטיים של הפרדת רשויות, שלטון החוק, חופש הביטוי ואת הבסיס להגנה על זכויות האדם.

כדברי כבודו: ״חלקי הרפורמה במתכונתה הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל״. למרבה הצער, החשש הולך והופך לנגד עינינו לוודאות.

וכדברי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד״ר אביחי מנדלבליט בנאומו מיום 28.2.23:
״מדובר בביטול מוחלט של שיטת המשטר הדמוקרטית, של בית המשפט. אי אפשר לדבר על ביטול מוחלט של עצמאות מערכת המשפט. לכן, אסור לדבר בשום פנים ואופן לפני שהם עוצרים את החקיקה הזו. תעצרו, זה המינימום הנדרש. אם הם יעבירו אפילו אחת מהן, לא יהיה בכלל על מה לדבר.”

ממשלת ישראל מבצעת השתלטות עוינת ובלתי חוקית על מוסדות המדינה ואגב ניצול ההליך הדמוקרטי, (תוצאות הבחירות), מבצעת הפיכה משטרית במדינת ישראל.
כבודו, במסגרת סמכותו, העניק למר בנימין נתניהו את המנדט להקים את הממשלה. לא יכול להיות ספק בכך שהמנדט שהוענק כאמור לא כלל ולא יכול היה לכלול מתן סמכות כלשהי לשנות את שיטת המשטר במדינת ישראל.

שיטת המשטר הדמוקרטית במדינת ישראל וערכי הדמוקרטיה עליהם היא מושתתת הינם לא רק נכס ומשאב לאומי, אלא תנאי לעצם קיומה של המדינה. על כן, אין בסמכותה של ממשלה זו או אחרת להפוך אותה לדיקטטורה; ממשלה שמטרתה לשלוט שלטון ללא מצרים ולהשליט חוקים אנטי דמוקרטיים – פועלת ללא כל בסיס לגיטימי.

בנסיבות קיצוניות אלה, כל הידברות עם הממשלה ו/או מי מטעמה, תחת המשך בליץ החקיקה הפוגענית, בניסיון להגיע לפשרה כזו או אחרת בדמות “חצי דיקטטורה”, מהווה, הלכה ולמעשה, מתן לגיטימציה לחקיקה הבלתי חוקתית המקודמת על ידה. כבר עתה גורם תהליך החקיקה המופרך לחורבן והרס של עמודי התווך של המדינה. לא זו אף זו, ניסיונות הידברות תחת מכבש חקיקה מואץ זה יהוו הנצחת הפגיעה הנוראה במשטר הדמוקרטי ובזכויות היסוד, אגב מראית עין של “הסכמה רחבה”.

אחדות העם היא ערך חשוב ביותר שהחתומים מטה שותפים לו. עם זאת – מעבר לכך שאת הקרעים יצרה הקואליציה – אחדות זו היא חסרת משמעות במשטר סמכותני שאינו דמוקרטי, במשטר שמשליט אחידות ולא אחדות, ציות מפחד ולא מאחווה. אין אחדות תחת דיקטטורה.

אנו מבקשים להאמין שכבודו לא ירצה להיחשב ולהיזכר כמי שנתן את ידו להרס הדמוקרטיה במדינת ישראל; שלא ירצה להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שאיפשר לממשלה להפוך את אזרחיה לבני ערובה בידי חבורת פורעי חוק קיצוניים, המנסים להימלט מאימת הדין, בשיתוף עם גורמים משיחיים שמבקשים להשתלט על המדינה ולהפוך אותה למדינת הלכה. בוודאי לא ירצה כבודו להיזכר כמי שעמד מנגד עת הובא החזון הציוני אל סופו.

כבוד הנשיא, לפני 47 שנים, עמד אביך זכרונו לברכה על במת מליאת האומות המאוחדות וקרע לגזרים את ההחלטה על הכרזת הציונות כגזענות, בנאום מכונן שכולנו זוכרים עד היום. מאות אלפי ישראלים יצאו להפגין ולתמוך בדבריו. מאות אלפי ישראלים יוצאים היום לרחובות להילחם במהלכים לשינוי משטרי ולהכנסת ישראל והציונות לגדר המדינות הגזעניות והמפלות. אל תיתן את ידך לכך.

שגריר ישראל באו"ם קורע את החלטת האו"ם שהשוותה בין ציונות לגזענות | 10 בנובמבר 1975

אנו מבקשים מכבודו היום לעשות את המעשה הנכון, לעמוד ולהישיר מבט אל הממשלה ולהגיד בקול ברור שלא תהא הידברות עד עצירה מוחלטת של הליכי החקיקה וביטולם; אנו מצפים שכבודו לא יהא מוכן להיות שותף לחקיקת חוקי הדיקטטורה על-ידי הממשלה שהוקמה מכוח המנדט שכבודו העניק, ולהליכים שאינם לגיטימיים ואינם מחייבים את אזרחי ישראל.
אנו חוזרים ומפצירים ומצפים מכבודו להבהיר, כי לא ייתן יד לשינוי שיטת המשטר, לביטול הפרדת הרשויות, להחלשת בית המשפט העליון, ולפגיעה בזכויות אזרחי ישראל, ללא הבדלי דת גזע ומין, לפגיעה בערכי מגילת העצמאות, ולהרס מערכת המשפט.

אנו מפצירים בכבודו לעצור כל ניסיון להידברות כל עוד החקיקה דוהרת והליכי החקיקה הבלתי חוקתית שקודמו עד עתה אינם מבוטלים, וכן מצפים כאמור מכבודו להשמיע קול ברור נגד הרס הדמוקרטיה.

אנו סמוכים ובטוחים, כי כבודו לא ירצה להיות נשיא של דיקטטורה, או של חצי דמוקרטיה, וכי יבחר להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, ושל מגיני הדמוקרטיה והציונות, ועוד כי ידע להפעיל שיקול דעת ולעשות את המעשים הנכונים לשמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובכלל זה אי חתימה על חוקים ו/או התפטרות.

הפגנה נגד הרפורמה המשפטית, שבוע תשיעי ברציפות, צומת עזריאלי בתל אביב.

למכתב עם רשימת החותמים בגירסת pdf להורדה לחצו כאן

יובל נח הררי - נאום בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית

יובל נח הררי

יובל נח הררי הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו ב־40 מיליון עותקים.

פורסם בתאריך: 06/03/2023

דבריו של יובל נח-הררי בהפגנה שהתקיימה בתל אביב בשבת, 4/3/2023:

“כמרצה באוניברסיטה אני מקווה שכל עוד ההפיכה המשטרית נמשכת, נשבית את כל המוסדות האקדמיים בישראל. עלינו להמשיך כמובן לתמוך בסטודנטים שלנו בשעת צרה זו, אבל זה הזמן להשבית את הלימודים הרגילים, ולדבר רק על דמוקרטיה, על זכויות אדם, ועל חופש. ואם למי מאיתנו קשה לשבות באופן רשמי – אני משוכנע שכישראלים, נמצא דרכים יצירתיות לגרור רגליים ולמסמס הוראות. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לתקוע מקל קטן בגלגלים של ההפיכה המשטרית”.

מקור: דמוקרTV (סרטון ביוטיוב)

שמחה רוטמן: "אתה שואל אותי אם אני מזלזל בפחדים שלך?

פורסם בתאריך: 06/03/2023

מקור: דמוקרTV (סרטון ביוטיוב)

“אתה שואל אותי אם אני מזלזל בפחדים שלך? כן, אני מזלזל”. ח”כ שמחה רוטמן בתשובה לשאלתו של בן שני בתכנית ‘עובדה’

ח"כ שמחה רוטמן לבן שני בתכנית "עובדה" בקשר לרפורמה המשפטית: "אתה שואל אותי אם אני מזלזל בפחדים שלך? כן, אני מזלזל"

מקור: מאקו, עובדה עם אילנה דיין, מדקה 40:38 (סרטון במאקו)

מנדלבליט: זו הפיכה משטרית, חובתו של העליון היא לבטל את החוקים

כנס INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי

פורסם בתאריך: 01/03/2023

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט התייחס למהפכה המשפטית, ובכנס המחקר לביטחון לאומי INSS שנערך ב-27/3/2023 אמר: “האבות המייסדים של מדינת ישראל האמינו בערכים המגולמים במדינת העצמאות. אנחנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, וממש לא רפורמה משפטית כביכול”

…”מדובר בביטול מוחלט של שיטת המשטר הדמוקרטית, של בית המשפט. אי אפשר לדבר על ביטול מוחלט של עצמאות מערכת המשפט. לכן, אסור לדבר בשום פנים ואופן לפני שהם עוצרים את החקיקה הזו. תעצרו, זה המינימום הנדרש. אם הם יעבירו אפילו אחת מהן, לא יהיה בכלל על מה לדבר

…”יוזמי המהפכה המשטרית אומרים לנו ‘מה אתם רוצים? ככה זה גם במדינות דמוקרטיות מערביות אחרות’. מפנים אותנו באדנות, והייתי אומר אפילו בחוצפה, בעיקר לקנדה. מדובר כמובן באמירת כזב. שם הם נעלבים מההשוואה

…”לבטל את התועבה החקיקתית הזאת”.

"האבות המייסדים של מדינת ישראל האמינו בערכים המגולמים במדינת העצמאות. אנחנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, וממש לא רפורמה משפטית כביכול" | פרופ' עמיחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בכנס השנתי של ה-INSS | פברואר 2023

מנדלבליט הביע תקווה שאם החקיקה תעבור בכנסת, בית המשפט העליון יבטל אותה. “זאת לא רק זכותם, אלא זאת תהיה חובתם לעשות כן. אני סומך עליהם, כי שני קווי ההגנה האלה לא ייפרצו, והם יעמדו בחובתם המשפטית ברוח מצוות האבות והמייסדים”.

עוד אמר היועמ”ש לשעבר: “יוזמי ההפיכה המשטרית אמרו שהתובע הכללי יהיה מינוי פוליטי של הממשלה. תביעה כללית פוליטית? לאן נגיע? כל ההצעות שמוקדמות בימים אלה נועדו לפגוע בעצמאות היסודות המשפטיים, ולבטל את תפקידם כשומרי סף של מדינת ישראל”.

מנדלבליט תהה: “האם זו הדרך? האם זו הרוח של מגילת העצמאות? האם זו הדרך של מנחם בגין? איך נגן על היחיד ללא עליונות המשפט”.

אנו חווים מהלך של הפיכה משטרית | פרופ' עמיחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר בכנס השנתי של ה-INSS | פברואר 2023

הנאום המלא של פרופ' עמיחי מנדלבליט:

גם ראש המל”ל לשעבר, איל חולתא, אמר בכנס המכון לביטחון לאומי כי “אנחנו נמצאים בסיטואציה שאין כל כך ספק שלרפורמה יש השפעה קשה על הביטחון הלאומי הישראלי. לפני מספר שבועות הגענו לסיטואציה שלא קרתה מעולם בעבר בישראל – מרבית ראשי המל”ל התכנסו, וחתמנו על מכתב שבו התרענו על הסכנות שיש לביטחון הלאומי מהרפורמה. זה הגיע מתוך הבנה שיש כאן סכנה אמיתית לביטחון הלאומי”. יורם כהן, ראש השב”כ לשעבר אמר: “אם נגיע לסיטואציה בה הכנסת תוביל חוק שבית המשפט העליון יקבע שאינו חוקתי, צריך לשמוע לבית המשפט העליון”. >

מקור: INSS המכון למחקרי בטחון לאומי (קישור) טוויטר של INSS

הרפורמה המשפטית, קווים לדמותה

חדשות כאן 11

פורסם בתאריך: 15/02/2023

כללי

השינויים במערכת המשפט שמקדמת הקואליציה מעוררים דיון רחב. החל מפסקת ההתגברות ועד מינויי שופטים – יש בה עקרונות שונים שקיימים גם במדינות שונות. אבל ממה היא באמת מורכבת – והאם העקרונות המיובאים מתאימים גם לישראל?

הרפורמה המשפטית ששר המשפטים יריב לוין ויו”ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מבקשים להעביר בימים אלו, היא לדבריהם, לשם “חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון”. בנאומו בכנסת, העלה לוין כמה נקודות עיקריות מהשלב הראשון של הרפורמה. בואו נציץ בהן

הוועדה לבחירת שופטים

הוועדה לבחירת שופטים כיום

כיום, הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונה שני חברי ממשלה, בהם שר המשפטים, שלושה שופטים ובהם נשיאת בית המשפט העליון, שני חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וכן שני נציגי לשכת עורכי הדין.

הרכב הועדה לבחירת שופטים - המצב כיום | כאן 11 15-02-2023
הרכב הוועדה לפי הרפורמה המוצעת

לפי הצעת החוק של שמחה רוטמן, שצפויה לעלות לקריאה ראשונה, הוועדה למינוי שופטים תכלול שלושה שרים, יו”ר ועדת חוקה, ח”כ מהקואליציה וח”כ והאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס, ללא מגבלת ערכאות (כלומר, יכול להיות שופט מכל בית משפט)

הרכב הועדה לבחירת שופטים לפי הרפורמה המוצעת | כאן 11 15-02-2023

סתירה לחוק יסוד - פסקת ההתגברות

כשחוק סותר חוק יסוד, הוא עלול לפגוע בזכויות אדם, וכשזה קורה, זה אפשרי בתנאי שהפגיעה היא לתכלית ראויה ומידתית. בנוגע לשאלה אם תכליתו ראויה והפגיעה מידתית – בתי המשפט קיבלו את הסמכות לקבוע בנושא בשנת 1992 מהכנסת כשהתקבלו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.

היוזמה אומרת שהכנסת תהיה המכריעה האחרונה בשאלה אם הסתירה לחוק היסוד שפוגעת בזכויות אדם – היא לתכלית ראויה ומידתית. אם הכנסת תחשוב שבית המשפט העליון שגה במסקנותיו היא תוכל להתגבר על כך באמצעות רוב מסוים.

חוקי יסוד נכתבו כפרקים בחוקה הישראלית ועד לשנים האחרונות, היה ניסיון לנקוט בזהירות בשינויים או ביטולם. על פי הרפורמה, בית המשפט לא יהיה מוסמך להתערב בחוקי יסוד, ולא תהיה עליהם ביקורת שיפוטית שאמורה לאזן את הממשלה

מהי פסקת ההתגברות?

במצב הקיים, פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לפגוע רק בזכות לחופש העיסוק ברוב של 61 חברי כנסת.

פסקת ההתגברות על פי הרפורמה, תאפשר פגיעה בזכויות אדם שמעוגנות בכל חוקי היסוד. פסקה כזו תיתן עוד כוח לרוב בכנסת על חשבון בית המשפט העליון. הרפורמה מציעה שהכנסת תוכל להתגבר על פסילת בג”ץ בעזרת רוב רגיל של 61 חברים בלבד.

קיימים כמה סוגי חוקים: חוקי יסוד, חוקים רגילים והחלטות הרשות המבצעת.

בג”ץ נמנע עד היום מהתערבות בחוקי יסוד והאפשרות הזו נשמרה למקרים חריגים ביותר, כשיש שימוש לרעה בכוח הכנסת.

לפי הצעת ח”כ רוטמן, בג”ץ לא יוכל לפסול חוקים, אלא פה אחד, כלומר 15 שופטים.

ביטול עילת הסבירות

המשמעות תהיה מניעה משופטים לפסול החלטות של הממשלה ושל הרשויות גם אם הן לא סבירות באופן קיצוני. כך, לטענת לוין, תוחזר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות באופן עצמאי.

עילת הסבירות בעצם נותנת כוח לבית המשפט לפקפק בשיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. מנגד, עולה הטענה שהדבר יסגור לאזרחים את הפתח האחרון להתמודד עם החלטות גופי שלטון שהתקבלו ב”שרירות לב” או בצורה פוגענית ללא הצדקה.

היועצים המשפטיים

לדברי יריב לוין, שר המשפטים, כיום הממשלה ומשרדי הממשלה כפופים להחלטות של יועציה המשפטיים. הרפורמה תיתן להם את המקום רק לייעץ, ולא להחליט עבור הממשלה.

זהו אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר ברפורמה, בשל החשש ששומרי הסף יהפכו למינויים פוליטיים שידאגו לאינטרסים של הגורם הממנה ולא לאלו של הציבור והמדינה.

מקור: חדשות כאן 11 (קישור)

בית המשפט העליון | צילום כאן 11

משמעויות החקיקה שעל הפרק - שאלות ותשובות

בואונדבר דמוקרטיה

מיזם הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים

פורסם בתאריך: 26/02/2023

ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה (לחזרה לפוסט יש ללחוץ על כפתור ה”חזור”).

עמודים 2-3
עמודים 4-5
עמודים 6-7
עמודים 8-9
עמודים 10-11
עמודים 12-13
עמוד 15 - המשמעויות הדרמטיות של החקיקה שעל הפרק
עמוד 16 - המשמעויות הדרמטיות של החקיקה שעל הפרק (המשך)

מקור: מיזם “דוכני בואונדבר דמוקרטיה” הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים (קישור)

בית המשפט העליון | צילום כאן 11

דמוקרטיה – הסוף

המציאות החדשה בפולין ובהונגריה בעקבות השינוי בחוקים

19.02.2023

פרק 1 – מה קורה כשהממשלה מחליטה לפטר שופטים שאינם משתפים עימה פעולה?

חדשות הערב 19.02.23

בפרק הראשון – פולין. צפו בכתבה ותבינו מה עלול לקרות כאן אם הההפיכה המשפטית והחוקתית של ביבי נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן ואריה דרעי ייצא אל הפועל.

כבר לא יושבים בשקט: השופטים שיצאו למלחמה בפולין במסר חריף לישראל. ב-2015 זכתה בבחירות במדינה מפלגת החוק והצדק, ואז החלה רפורמה להכפפת מערכת המשפט למפלגה השלטת. הרכב בית המשפט העליון שונה לחלוטין, שופטים הוכפשו בתקשורת ואחרים פוטרו. ואלו שנותרו עצמאיים מתלוננים שהפכו לאויבי המדינה.

כתב כאן חדשות שוחחו עם שלושה שופטים מאוימים ונרדפים – שני שופטים ושופטת אחת, אחד מהם מושעה – רק בגלל עצמאותם (כל אחד בנפרד). הם מסבירים מה קורה כשהממשלה מחליטה להכריז עליך “אויב העם”.

דב גיל-הר בכתבה ראשונה בסדרה “דמוקרטיה – סוף”, מתוך חדשות הערב 19.02.23

מקור: כאן 11, יוטיוב

20.02.2023

פרק 2 – אחרי שסיים לטפל בערוץ הציבורי, השלטון בפולין משתלט על התקשורת הפרטית

בפרק השני ממשיכים בפולין. המלחמה על התקשורת החופשית. האובססיה לפרק את התקשורת החופשית והשידור הציבורי בפולין החלה ב-2015 מיד עם עליית מפלגת החוק והצדק לשלטון. השידור הציבורי בפולין נלחם על חייו וזה נהיה רק יותר גרוע. אבל לא רק השתלטות על התקשורת הציבורית שנהייתה שופר מוחלט של השלטון, אלא גם על המדיה הפרטית. פרט טריוויה: הממשלה, באמצעות חברת אנרגיה ממשלתית (רוב תחנות הדלק שלה), קנתה רשת של 110 מקומונים.

פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 20.02.23

מקור: כאן 11, יוטיוב

21.02.2023

פרק 3: “רוצים לשלוט לנו בנשמה”: אנשי התרבות בפולין המצונזרת מסרבים לשתוק

בפרק השלישי בדקנו את ההשתלטות על החינוך ועל מוסדות התרבות. מנהל ומייסד מוזיאון ״פולין״ היהודי, שסירב להיענות לתכתיבי הממשלה, תיאר איך השיטה עובדת. בפרק התראיינו גם מנהל תיאטרון והשחקנית הראשית במחזה שעולה בקרקוב, והשלטון מיידה בו בליסטראות. והיה גם ביקור בבית ספר עצמאי יחסית בוורשה, ושיחה עם המנהלת על האובססיה של הממשלה הזו עם החינוך – שאצלה בבית הספר לא יצליח, כי ההורים מממנים את רוב התקציב.

פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 21.02.23

מקור: כאן 11, יוטיוב

22.02.2023

פרק 4: ישראל בדרך להיות הונגריה? על מה מדברים כשמזהירים מאורבן

בפרק הרביעי עוברים להונגריה. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, פעל במשך שנים להקמת גוף חלופי, שיעבוד לצד בית המשפט העליון – ולבסוף יחליף אותו. המהלך הזה הוביל לא רק לרמיסת זכויות אדם, אלא גם לפגיעה קשה בכלכלה ההונגרית. ביקרנו במונומנט המוגזם שבנה אורבן בכפר הולדתו ושוחחנו עם חוקר ונגיד הבנק המרכזי לשעבר, שהוזז מתפקידו.

כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 22.02.23

מקור: כאן 11, יוטיוב

23.02.2023

פרק 5 – כיצד נטרלה ממשלת הונגריה את התקשורת והפוליטיקאים מהאופוזיציה

ממשלת הונגריה השתלטה כמעט על כל גופי התקשורת במדינה. המדינה האירופית הידקה את הפיקוח על תכני הלימוד באוניברסיטה באמצעות מנגנוני חקיקה שאפשרו לה לפעול בלי התנגדות.

פרק שלישי ואחרון בסדרת הכתבות “”דמוקרטיה.סוף”” של איתמר מאירי מתוך חדשות הערב 23.02.23

מקור: כאן 11, יוטיוב

24.02.2023

השלכות הרפורמה המשפטית על הגנת הסביבה ובריאות הציבור

הפוסט שקראתם הינו אחד מצמד פוסטים – הפוסט הזה, הראשון מהשניים, מתייחס להקשר הכללי של המהפכה המשטרית, ואילו השני מתייחס להקשר הסביבתי. שניהם יעודכנו מעת לעת.

הרפורמה המשפטית תגביל את יכולת האזרחים להגן על הסביבה ועל יכולתם להגן על בריאותם כתוצאה ממפגעים סביבתיים. בפוסט השני מוצגות נקודות מרכזיות של המחאה בהקשרים אלה, ועמדות גורמי מקצוע להשלכות הרפורמה המשפטית על הסביבה ועל בריאות הציבור.

למעבר לפוסט השני לחץ כאן.

כתבות קשורות

ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור.

שתפו ברשתות החברתיות:

Facebook
Twitter
קבל מידע מעניין

הירשם לניוזלטר

קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל