לקראת מצעד האקלים שנערך ביום שישי 29.3.2019 כתב פרופ’ עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון:
על כן, אם אתם מקשים ושואלים: למה לי התחממות גלובלית עכשיו? להלן כמה סיבות שאולי ישכנעו אתכם שגם לכם צריך להיות אכפת.
בהקשר הבינלאומי, לישראל, כמדינה בין מדינות העולם, יש אחריות ומחויבות לקחת חלק פעיל במלחמה נגד ההתחממות הגלובלית. האחריות הזאת מתבטאת במגוון מישורים, החל בהפחתה בפועל של פליטות ועד לפיתוח טכנולוגיות חדשות וחלופות לתהליכים קיימים.
אם זה לא נראה לכם מספיק חשוב, אז אל תשכחו ששינוי האקלים הוא גם סוגיה מקומית ואפילו ביטחונית, בטח באזור שלנו. במציאות שבה האוכלוסייה גדלה, הפערים הכלכליים והחברתיים גדלים והמשאבים מצטמצמים, למשל מים זורמים או מזון, שינויי האקלים מאיימים על היציבות הכלכלית והחברתית במדינות רבות, בעיקר במדינות נחשלות. המשמעות היא יותר פליטים, יותר מאבקים ופחות יציבות, וכשכל זה מתקרב לגבול שלנו מכל הכיוונים, האיום הופך מוחשי יותר.
למאבק בהתחממות הגלובלית יש גם פן כלכלי משמעותי, ממחירי החיטה והתירס או הקפה, היין והשוקולד, ועד להטלת מס פחמן על פליטות גזי חממה. יחד עם זאת, במאמץ לריסון ההתחממות הגלובלית יש גם הזדמנויות כלכליות, בעיקר לפיתוח ולקידום של טכנולוגיות נקיות בתחום האנרגיה, התחבורה, המים והחקלאות, שיאפשרו לספק את הביקושים בדרך אחרת, נקייה יותר. זו הזדמנות מצוינת בשביל מדינת ישראל לחדש ימיה כקדם ולהיות מדינה מובילה בפיתוח ובייצוא של טכנולוגיות שכאלה.
לצד פליטות גזי חממה, שריפה של דלקים מאובנים בתחנות כוח ובמגזר התחבורה גורמת גם לזיהום אוויר, לתחלואה ולתמותה. מעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים, יאפשר להפחית את זיהום האוויר, ומעבר לתחבורה ציבורית יעילה גם יגביר את הנגישות והניידות ויפחית את הפקקים.
אך מעל לכל, המאבק להפחתת פליטות גזי החממה הוא מאבק בין עבר לעתיד; בין כלכלה המבוססת על דלקים מאובנים לזו המבוססת על אנרגיות חליפיות ומחדשות; בין צמיחה המבוססת על צריכה המכלה את משאבי הטבע, לצמיחה ירוקה שמאפשרת פיתוח תוך חידוש מתמיד של משאבי הטבע. המאבק מעלה גם שאלות מהותיות לגבי היכולת של כדור הארץ לשאת את המשך גידול האוכלוסין בעולם ואת העלייה המתמדת באיכות החיים.
לפני כשבועיים צעדו ברחבי העולם – כולל בישראל – מאות אלפי בני נוער בקריאה למבוגרים ולמנהיגים להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות, ועכשיו. הם כנראה מבינים שלמרות שהם לא מקבלים את ההחלטות הם אלה שיצטרכו לשאת את המחיר של ההתחממות הגלובלית בעתיד. אך יותר מכל הם מבינים שבמקרה הזה אחד ועוד אחד שווה יותר משניים, ורק אם כל אחת ואחד מאיתנו יעשה צעד קטן נוכל להוביל שינוי גדול.
אז צאו לצעוד כדי לעשות שינוי בהרגלים שלכם, צאו לצעוד כדי לקרוא לכולם לפעול ביתר שאת, צאו לצעוד וזכרו שיש לכם הזדמנות לקחת חלק במשהו גדול יותר מכל אחת ואחד מאיתנו, צאו לצעוד למען הילדים שלנו, הנכדים שלנו, הדורות שיחיו כאן ובעולם אחרינו.
כתבות קשורות:
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
“מכון אחיתופל” ו”פורום קהלת” הן מילים מתחרזות, ולא במקרה. גלו את הקשר המפתיע בין הסאטירה ב’מותק בול באמצע’, טראומת ההתנתקות, והכוח האמיתי שמניע את ההפיכה המשטרית בישראל.
משבר האקלים הנוכחי הוא תוצאה של מאות שנות תיעוש ושל הכוחות הכלכליים והחברתיים שהניעו את המהפכה הזו. התיקון יחייב את המשקיעים לשקול מחדש את הבעיה – והפעם מהיסוד.
הסבר לגבי סעיפי הרפורמה המשפטית שהוצעה על ידי ממשלת בנימין נתניהו וסדרת הכתבות “דמוקרטיה – סוף” שהציגה את המציאות שנוצרה בפולין ובהונגריה בעקבות שינוי החוקים והשתלטות הקואליציה על כל הרשויות ועל כלי התקשורת במדינה.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
