פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר בפורום האקלים הישראלי.
עדכון אחרון: 06/03/2023. תאריך פרסום: 24/02/2023.
תוספת ב-6.3.2023: האם עורכי הדין והשופטים עושים תמיד יד אחת בועדה לבחירת שופטים? עוד שקר בעלילות ״הרפורמה״ של לוין, רוטמן ושות׳
פורסם בתאריך: 01/03/2023
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט התייחס למהפכה המשפטית, ובכנס המחקר לביטחון לאומי INSS שנערך ב-27/3/2023 אמר: “האבות המייסדים של מדינת ישראל האמינו בערכים המגולמים במדינת העצמאות. אנחנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, וממש לא רפורמה משפטית כביכול”
…”מדובר בביטול מוחלט של שיטת המשטר הדמוקרטית, של בית המשפט. אי אפשר לדבר על ביטול מוחלט של עצמאות מערכת המשפט. לכן, אסור לדבר בשום פנים ואופן לפני שהם עוצרים את החקיקה הזו. תעצרו, זה המינימום הנדרש. אם הם יעבירו אפילו אחת מהן, לא יהיה בכלל על מה לדבר
…”יוזמי המהפכה המשטרית אומרים לנו ‘מה אתם רוצים? ככה זה גם במדינות דמוקרטיות מערביות אחרות’. מפנים אותנו באדנות, והייתי אומר אפילו בחוצפה, בעיקר לקנדה. מדובר כמובן באמירת כזב. שם הם נעלבים מההשוואה
…”לבטל את התועבה החקיקתית הזאת”.
מנדלבליט הביע תקווה שאם החקיקה תעבור בכנסת, בית המשפט העליון יבטל אותה. “זאת לא רק זכותם, אלא זאת תהיה חובתם לעשות כן. אני סומך עליהם, כי שני קווי ההגנה האלה לא ייפרצו, והם יעמדו בחובתם המשפטית ברוח מצוות האבות והמייסדים”.
עוד אמר היועמ”ש לשעבר: “יוזמי ההפיכה המשטרית אמרו שהתובע הכללי יהיה מינוי פוליטי של הממשלה. תביעה כללית פוליטית? לאן נגיע? כל ההצעות שמוקדמות בימים אלה נועדו לפגוע בעצמאות היסודות המשפטיים, ולבטל את תפקידם כשומרי סף של מדינת ישראל”.
מנדלבליט תהה: “האם זו הדרך? האם זו הרוח של מגילת העצמאות? האם זו הדרך של מנחם בגין? איך נגן על היחיד ללא עליונות המשפט”.
מקור: INSS המכון למחקרי בטחון לאומי (קישור) טוויטר של INSS
פורסם בתאריך: 15/02/2023
השינויים במערכת המשפט שמקדמת הקואליציה מעוררים דיון רחב. החל מפסקת ההתגברות ועד מינויי שופטים – יש בה עקרונות שונים שקיימים גם במדינות שונות. אבל ממה היא באמת מורכבת – והאם העקרונות המיובאים מתאימים גם לישראל?
הרפורמה המשפטית ששר המשפטים יריב לוין ויו”ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מבקשים להעביר בימים אלו, היא לדבריהם, לשם “חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון”. בנאומו בכנסת, העלה לוין כמה נקודות עיקריות מהשלב הראשון של הרפורמה. בואו נציץ בהן
כיום, הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונה שני חברי ממשלה, בהם שר המשפטים, שלושה שופטים ובהם נשיאת בית המשפט העליון, שני חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וכן שני נציגי לשכת עורכי הדין.
לפי הצעת החוק של שמחה רוטמן, שצפויה לעלות לקריאה ראשונה, הוועדה למינוי שופטים תכלול שלושה שרים, יו”ר ועדת חוקה, ח”כ מהקואליציה וח”כ והאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס, ללא מגבלת ערכאות (כלומר, יכול להיות שופט מכל בית משפט)
כשחוק סותר חוק יסוד, הוא עלול לפגוע בזכויות אדם, וכשזה קורה, זה אפשרי בתנאי שהפגיעה היא לתכלית ראויה ומידתית. בנוגע לשאלה אם תכליתו ראויה והפגיעה מידתית – בתי המשפט קיבלו את הסמכות לקבוע בנושא בשנת 1992 מהכנסת כשהתקבלו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
היוזמה אומרת שהכנסת תהיה המכריעה האחרונה בשאלה אם הסתירה לחוק היסוד שפוגעת בזכויות אדם – היא לתכלית ראויה ומידתית. אם הכנסת תחשוב שבית המשפט העליון שגה במסקנותיו היא תוכל להתגבר על כך באמצעות רוב מסוים.
חוקי יסוד נכתבו כפרקים בחוקה הישראלית ועד לשנים האחרונות, היה ניסיון לנקוט בזהירות בשינויים או ביטולם. על פי הרפורמה, בית המשפט לא יהיה מוסמך להתערב בחוקי יסוד, ולא תהיה עליהם ביקורת שיפוטית שאמורה לאזן את הממשלה
במצב הקיים, פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לפגוע רק בזכות לחופש העיסוק ברוב של 61 חברי כנסת.
פסקת ההתגברות על פי הרפורמה, תאפשר פגיעה בזכויות אדם שמעוגנות בכל חוקי היסוד. פסקה כזו תיתן עוד כוח לרוב בכנסת על חשבון בית המשפט העליון. הרפורמה מציעה שהכנסת תוכל להתגבר על פסילת בג”ץ בעזרת רוב רגיל של 61 חברים בלבד.
קיימים כמה סוגי חוקים: חוקי יסוד, חוקים רגילים והחלטות הרשות המבצעת.
בג”ץ נמנע עד היום מהתערבות בחוקי יסוד והאפשרות הזו נשמרה למקרים חריגים ביותר, כשיש שימוש לרעה בכוח הכנסת.
לפי הצעת ח”כ רוטמן, בג”ץ לא יוכל לפסול חוקים, אלא פה אחד, כלומר 15 שופטים.
המשמעות תהיה מניעה משופטים לפסול החלטות של הממשלה ושל הרשויות גם אם הן לא סבירות באופן קיצוני. כך, לטענת לוין, תוחזר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות באופן עצמאי.
עילת הסבירות בעצם נותנת כוח לבית המשפט לפקפק בשיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. מנגד, עולה הטענה שהדבר יסגור לאזרחים את הפתח האחרון להתמודד עם החלטות גופי שלטון שהתקבלו ב”שרירות לב” או בצורה פוגענית ללא הצדקה.
לדברי יריב לוין, שר המשפטים, כיום הממשלה ומשרדי הממשלה כפופים להחלטות של יועציה המשפטיים. הרפורמה תיתן להם את המקום רק לייעץ, ולא להחליט עבור הממשלה.
זהו אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר ברפורמה, בשל החשש ששומרי הסף יהפכו למינויים פוליטיים שידאגו לאינטרסים של הגורם הממנה ולא לאלו של הציבור והמדינה.
מקור: חדשות כאן 11 (קישור)
מיזם הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים
פורסם בתאריך: 26/02/2023
ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה (לחזרה לפוסט יש ללחוץ על כפתור ה”חזור”).
מקור: מיזם “דוכני בואונדבר דמוקרטיה” הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים (קישור)
פורסם בתאריך: 06/03/2023
האם עורכי הדין והשופטים עושים תמיד יד אחת בועדה לבחירת שופטים?
עוד שקר בעלילות ״הרפורמה״ של לוין, רוטמן ושות׳.
ראיון של משה רדמן בתכנית ‘שש עם אמנון לוי’ בערוץ 13.
מקור: יוטיוב, פייסבוק, לינקדאין, טוויטר (סרטון ביוטיוב)
המציאות החדשה בפולין ובהונגריה בעקבות השינוי בחוקים
חדשות הערב 19.02.23
בפרק הראשון – פולין. צפו בכתבה ותבינו מה עלול לקרות כאן אם הההפיכה המשפטית והחוקתית של ביבי נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן ואריה דרעי ייצא אל הפועל.
כבר לא יושבים בשקט: השופטים שיצאו למלחמה בפולין במסר חריף לישראל. ב-2015 זכתה בבחירות במדינה מפלגת החוק והצדק, ואז החלה רפורמה להכפפת מערכת המשפט למפלגה השלטת. הרכב בית המשפט העליון שונה לחלוטין, שופטים הוכפשו בתקשורת ואחרים פוטרו. ואלו שנותרו עצמאיים מתלוננים שהפכו לאויבי המדינה.
כתב כאן חדשות שוחחו עם שלושה שופטים מאוימים ונרדפים – שני שופטים ושופטת אחת, אחד מהם מושעה – רק בגלל עצמאותם (כל אחד בנפרד). הם מסבירים מה קורה כשהממשלה מחליטה להכריז עליך “אויב העם”.
דב גיל-הר בכתבה ראשונה בסדרה “דמוקרטיה – סוף”, מתוך חדשות הערב 19.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השני ממשיכים בפולין. המלחמה על התקשורת החופשית. האובססיה לפרק את התקשורת החופשית והשידור הציבורי בפולין החלה ב-2015 מיד עם עליית מפלגת החוק והצדק לשלטון. השידור הציבורי בפולין נלחם על חייו וזה נהיה רק יותר גרוע. אבל לא רק השתלטות על התקשורת הציבורית שנהייתה שופר מוחלט של השלטון, אלא גם על המדיה הפרטית. פרט טריוויה: הממשלה, באמצעות חברת אנרגיה ממשלתית (רוב תחנות הדלק שלה), קנתה רשת של 110 מקומונים.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 20.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השלישי בדקנו את ההשתלטות על החינוך ועל מוסדות התרבות. מנהל ומייסד מוזיאון ״פולין״ היהודי, שסירב להיענות לתכתיבי הממשלה, תיאר איך השיטה עובדת. בפרק התראיינו גם מנהל תיאטרון והשחקנית הראשית במחזה שעולה בקרקוב, והשלטון מיידה בו בליסטראות. והיה גם ביקור בבית ספר עצמאי יחסית בוורשה, ושיחה עם המנהלת על האובססיה של הממשלה הזו עם החינוך – שאצלה בבית הספר לא יצליח, כי ההורים מממנים את רוב התקציב.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 21.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק הרביעי עוברים להונגריה. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, פעל במשך שנים להקמת גוף חלופי, שיעבוד לצד בית המשפט העליון – ולבסוף יחליף אותו. המהלך הזה הוביל לא רק לרמיסת זכויות אדם, אלא גם לפגיעה קשה בכלכלה ההונגרית. ביקרנו במונומנט המוגזם שבנה אורבן בכפר הולדתו ושוחחנו עם חוקר ונגיד הבנק המרכזי לשעבר, שהוזז מתפקידו.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 22.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
ממשלת הונגריה השתלטה כמעט על כל גופי התקשורת במדינה. המדינה האירופית הידקה את הפיקוח על תכני הלימוד באוניברסיטה באמצעות מנגנוני חקיקה שאפשרו לה לפעול בלי התנגדות.
פרק שלישי ואחרון בסדרת הכתבות “”דמוקרטיה.סוף”” של איתמר מאירי מתוך חדשות הערב 23.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
אל תטעו: ההפיכה הזאת תוכננה היטב
הם נסעו לפולין, הם נסעו להונגריה
הם הפילו עלינו 142 חוקים רק כדי שנרגיש בנוח כשהם יתחילו לחוקק אותם *לאט לאט, אחד אחד*❗
הם מנסים לייבא לישראל את שיטת הסלמי.
אבל יש להם בעייה קטנה.
אנחנו!
מקור: תקווה – Tikva, יוטיוב
הפוסט שקראתם הינו אחד מצמד פוסטים – הפוסט הזה, הראשון מהשניים, מתייחס להקשר הכללי של המהפכה המשטרית, ואילו השני מתייחס להקשר הסביבתי. שניהם יעודכנו מעת לעת.
הרפורמה המשפטית תגביל את יכולת האזרחים להגן על הסביבה ועל יכולתם להגן על בריאותם כתוצאה ממפגעים סביבתיים. בפוסט השני מוצגות נקודות מרכזיות של המחאה בהקשרים אלה, ועמדות גורמי מקצוע להשלכות הרפורמה המשפטית על הסביבה ועל בריאות הציבור.
למעבר לפוסט השני לחץ כאן.
פרופסור בבר אילן חושפת: פורום קהלת הציע את ההפיכה המשטרית בלי בדיקה כלכלית. חברי הכנסת – עצרו את הכאוס הכלכלי.
ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
