פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר בפורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמת הנשיא יצחק הרצוג.
תאריך פרסום: 06/03/2023
נשלח לנשיא יצחק הרצוג בתאריך 06/03/2023
המכתב נחתם על ידי למעלה מ-1,250 עורכי ועורכות דין ממגזרים שונים (מסודרים במכתב לפי סדר האלף בית). קבוצה זו התאגדה בתוך פחות מ- 24 שעות עד שיוזמי המכתב נאלצו לסגור את הרשימה. מאות ואלפי עורכי דין נוספים מזדהים עם הפנייה הדחופה.
לכבוד
כבוד הנשיא
מר יצחק הרצוג
כבודו,
בהמשך למכתב שנשלח לכבודו ביום 18 בינואר 2023, שעליו חתמו כ-620 עורכי דין, ולתשובה שנשלחה בשם כבודו ביום 1 בפברואר 2023, אנו, החתומים מטה, עורכי דין מכל קצוות הקשת הפוליטית, פונים לכבודו בשנית ומבקשים להתריע מפני כל “פשרה” שתיעשה תחת המשך בליץ חקיקת הדיקטטורה, הבלתי חוקית והבלתי חוקתית, המקודמת על-ידי הקואליציה.
למגינת הלב, יוזמת כבודו להידברות, אשר הייתה כפופה להפסקת החקיקה לאלתר, נפלה על אוזניה הערלות של הקואליציה, וזכתה אך לזלזול מצד ראש הממשלה, השר לוין וחה”כ רוטמן, אותם הפקיד נתניהו על החרבת מערכת המשפט. הליכי החקיקה נמשכים במהירות שיא ובעזות מצח, תוך התעלמות מוחלטת ומופגנת מההתראות החוזרות ונשנות מפי אינספור אישים ומומחים מהארץ והעולם, מתחומי המשפט והרוח, הכלכלה והחברה, הביטחון, יחסי החוץ ועוד; התראות מפני השלכותיה ההרסניות של החקיקה המאיימת להחריב את יסודות המשטר הדמוקרטי, את הכלכלה בכלל ואת תעשיית ההיי טק בפרט, כמו גם את עוצמתה הביטחונית והצבאית ומעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. מעל כל אלה – המהפכה המשטרית המובלת על-ידי הממשלה מעמידה בסכנה מיידית וממשית את הלכידות הלאומית והחברתית שבלעדיה אין לנו קיום.
איראן עומדת על סף ייצור הפצצה הגרעינית; ידידיה של ישראל, כמו גם המשקיעים בכלכלתה, עוזבים אותה בזה אחר זה; ההייטק מתמוטט; וחיילי מילואים מצהירים על כך שלא יתנדבו, ושלא ימשיכו לשרת ולהקריב את חייהם על מזבח הדיקטטורה. דבר מכל אלה אינו משפיע על סדר העדיפויות של ראש הממשלה ושותפיו הנחושים לקדם עניין אחד בלבד: הרס של כל מה שהושג כאן בעמל ובדם רב, וקידום חקיקת הדיקטטורה בהליכים מואצים ופגומים באופן חסר תקדים. בדרכם זו, הם אינם מהססים לעקוף את מנגנוני הייעוץ המשפטי (היעד הבא שהציבה לעצמה הקואליציה לחיסול), ולהתעלם התעלמות מוחלטת מהתראות המומחים. ועדת החוקה מונהגת בידי אדם הסבור, אם לצטט מדבריו המפורשים, כי “דמוקרטיה היא פרוצדורה”, וכי לערכים ליברליים שאינם מצויינים בתורה אין בה מקום, והמונע דיון מקצועי ענייני וציבורי בכל אחד מהתיקונים ההרסניים בפני עצמו, ובהשלכות המצטברות של כולם יחד כמכלול. בכך מבצעת הקואליציה “וידוא הריגה” לדמוקרטיה הישראלית ולערכי מגילת העצמאות מהחל ועד כלה.
ויושם אל לב – כל חלק מהחקיקה האגרסיבית והקיצונית משליך את מדינת ישראל ואת עם ישראל לתהום שאין ממנה חזרה. משמעות החקיקה הינה הרס עקרונות היסוד הדמוקרטיים של הפרדת רשויות, שלטון החוק, חופש הביטוי ואת הבסיס להגנה על זכויות האדם.
כדברי כבודו: ״חלקי הרפורמה במתכונתה הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל״. למרבה הצער, החשש הולך והופך לנגד עינינו לוודאות.
וכדברי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד״ר אביחי מנדלבליט בנאומו מיום 28.2.23:
״מדובר בביטול מוחלט של שיטת המשטר הדמוקרטית, של בית המשפט. אי אפשר לדבר על ביטול מוחלט של עצמאות מערכת המשפט. לכן, אסור לדבר בשום פנים ואופן לפני שהם עוצרים את החקיקה הזו. תעצרו, זה המינימום הנדרש. אם הם יעבירו אפילו אחת מהן, לא יהיה בכלל על מה לדבר.”
ממשלת ישראל מבצעת השתלטות עוינת ובלתי חוקית על מוסדות המדינה ואגב ניצול ההליך הדמוקרטי, (תוצאות הבחירות), מבצעת הפיכה משטרית במדינת ישראל.
כבודו, במסגרת סמכותו, העניק למר בנימין נתניהו את המנדט להקים את הממשלה. לא יכול להיות ספק בכך שהמנדט שהוענק כאמור לא כלל ולא יכול היה לכלול מתן סמכות כלשהי לשנות את שיטת המשטר במדינת ישראל.
שיטת המשטר הדמוקרטית במדינת ישראל וערכי הדמוקרטיה עליהם היא מושתתת הינם לא רק נכס ומשאב לאומי, אלא תנאי לעצם קיומה של המדינה. על כן, אין בסמכותה של ממשלה זו או אחרת להפוך אותה לדיקטטורה; ממשלה שמטרתה לשלוט שלטון ללא מצרים ולהשליט חוקים אנטי דמוקרטיים – פועלת ללא כל בסיס לגיטימי.
בנסיבות קיצוניות אלה, כל הידברות עם הממשלה ו/או מי מטעמה, תחת המשך בליץ החקיקה הפוגענית, בניסיון להגיע לפשרה כזו או אחרת בדמות “חצי דיקטטורה”, מהווה, הלכה ולמעשה, מתן לגיטימציה לחקיקה הבלתי חוקתית המקודמת על ידה. כבר עתה גורם תהליך החקיקה המופרך לחורבן והרס של עמודי התווך של המדינה. לא זו אף זו, ניסיונות הידברות תחת מכבש חקיקה מואץ זה יהוו הנצחת הפגיעה הנוראה במשטר הדמוקרטי ובזכויות היסוד, אגב מראית עין של “הסכמה רחבה”.
אחדות העם היא ערך חשוב ביותר שהחתומים מטה שותפים לו. עם זאת – מעבר לכך שאת הקרעים יצרה הקואליציה – אחדות זו היא חסרת משמעות במשטר סמכותני שאינו דמוקרטי, במשטר שמשליט אחידות ולא אחדות, ציות מפחד ולא מאחווה. אין אחדות תחת דיקטטורה.
אנו מבקשים להאמין שכבודו לא ירצה להיחשב ולהיזכר כמי שנתן את ידו להרס הדמוקרטיה במדינת ישראל; שלא ירצה להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שאיפשר לממשלה להפוך את אזרחיה לבני ערובה בידי חבורת פורעי חוק קיצוניים, המנסים להימלט מאימת הדין, בשיתוף עם גורמים משיחיים שמבקשים להשתלט על המדינה ולהפוך אותה למדינת הלכה. בוודאי לא ירצה כבודו להיזכר כמי שעמד מנגד עת הובא החזון הציוני אל סופו.
כבוד הנשיא, לפני 47 שנים, עמד אביך זכרונו לברכה על במת מליאת האומות המאוחדות וקרע לגזרים את ההחלטה על הכרזת הציונות כגזענות, בנאום מכונן שכולנו זוכרים עד היום. מאות אלפי ישראלים יצאו להפגין ולתמוך בדבריו. מאות אלפי ישראלים יוצאים היום לרחובות להילחם במהלכים לשינוי משטרי ולהכנסת ישראל והציונות לגדר המדינות הגזעניות והמפלות. אל תיתן את ידך לכך.
אנו מבקשים מכבודו היום לעשות את המעשה הנכון, לעמוד ולהישיר מבט אל הממשלה ולהגיד בקול ברור שלא תהא הידברות עד עצירה מוחלטת של הליכי החקיקה וביטולם; אנו מצפים שכבודו לא יהא מוכן להיות שותף לחקיקת חוקי הדיקטטורה על-ידי הממשלה שהוקמה מכוח המנדט שכבודו העניק, ולהליכים שאינם לגיטימיים ואינם מחייבים את אזרחי ישראל.
אנו חוזרים ומפצירים ומצפים מכבודו להבהיר, כי לא ייתן יד לשינוי שיטת המשטר, לביטול הפרדת הרשויות, להחלשת בית המשפט העליון, ולפגיעה בזכויות אזרחי ישראל, ללא הבדלי דת גזע ומין, לפגיעה בערכי מגילת העצמאות, ולהרס מערכת המשפט.
אנו מפצירים בכבודו לעצור כל ניסיון להידברות כל עוד החקיקה דוהרת והליכי החקיקה הבלתי חוקתית שקודמו עד עתה אינם מבוטלים, וכן מצפים כאמור מכבודו להשמיע קול ברור נגד הרס הדמוקרטיה.
אנו סמוכים ובטוחים, כי כבודו לא ירצה להיות נשיא של דיקטטורה, או של חצי דמוקרטיה, וכי יבחר להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, ושל מגיני הדמוקרטיה והציונות, ועוד כי ידע להפעיל שיקול דעת ולעשות את המעשים הנכונים לשמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובכלל זה אי חתימה על חוקים ו/או התפטרות.
למכתב עם רשימת החותמים בגירסת pdf להורדה לחצו כאן
יובל נח הררי הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו ב־40 מיליון עותקים.
פורסם בתאריך: 06/03/2023
דבריו של יובל נח-הררי בהפגנה שהתקיימה בתל אביב בשבת, 4/3/2023:
“כמרצה באוניברסיטה אני מקווה שכל עוד ההפיכה המשטרית נמשכת, נשבית את כל המוסדות האקדמיים בישראל. עלינו להמשיך כמובן לתמוך בסטודנטים שלנו בשעת צרה זו, אבל זה הזמן להשבית את הלימודים הרגילים, ולדבר רק על דמוקרטיה, על זכויות אדם, ועל חופש. ואם למי מאיתנו קשה לשבות באופן רשמי – אני משוכנע שכישראלים, נמצא דרכים יצירתיות לגרור רגליים ולמסמס הוראות. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לתקוע מקל קטן בגלגלים של ההפיכה המשטרית”.
מקור: דמוקרTV (סרטון ביוטיוב)
פורסם בתאריך: 06/03/2023
מקור: דמוקרTV (סרטון ביוטיוב)
“אתה שואל אותי אם אני מזלזל בפחדים שלך? כן, אני מזלזל”. ח”כ שמחה רוטמן בתשובה לשאלתו של בן שני בתכנית ‘עובדה’
מקור: מאקו, עובדה עם אילנה דיין, מדקה 40:38 (סרטון במאקו)
פורסם בתאריך: 06/03/2023
האם עורכי הדין והשופטים עושים תמיד יד אחת בועדה לבחירת שופטים?
עוד שקר בעלילות ״הרפורמה״ של לוין, רוטמן ושות׳.
ראיון של משה רדמן בתכנית ‘שש עם אמנון לוי’ בערוץ 13.
מקור: יוטיוב, פייסבוק, לינקדאין, טוויטר (סרטון ביוטיוב)
פורסם בתאריך: 01/03/2023
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט התייחס למהפכה המשפטית, ובכנס המחקר לביטחון לאומי INSS שנערך ב-27/3/2023 אמר: “האבות המייסדים של מדינת ישראל האמינו בערכים המגולמים במדינת העצמאות. אנחנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, וממש לא רפורמה משפטית כביכול”
…”מדובר בביטול מוחלט של שיטת המשטר הדמוקרטית, של בית המשפט. אי אפשר לדבר על ביטול מוחלט של עצמאות מערכת המשפט. לכן, אסור לדבר בשום פנים ואופן לפני שהם עוצרים את החקיקה הזו. תעצרו, זה המינימום הנדרש. אם הם יעבירו אפילו אחת מהן, לא יהיה בכלל על מה לדבר
…”יוזמי המהפכה המשטרית אומרים לנו ‘מה אתם רוצים? ככה זה גם במדינות דמוקרטיות מערביות אחרות’. מפנים אותנו באדנות, והייתי אומר אפילו בחוצפה, בעיקר לקנדה. מדובר כמובן באמירת כזב. שם הם נעלבים מההשוואה
…”לבטל את התועבה החקיקתית הזאת”.
מנדלבליט הביע תקווה שאם החקיקה תעבור בכנסת, בית המשפט העליון יבטל אותה. “זאת לא רק זכותם, אלא זאת תהיה חובתם לעשות כן. אני סומך עליהם, כי שני קווי ההגנה האלה לא ייפרצו, והם יעמדו בחובתם המשפטית ברוח מצוות האבות והמייסדים”.
עוד אמר היועמ”ש לשעבר: “יוזמי ההפיכה המשטרית אמרו שהתובע הכללי יהיה מינוי פוליטי של הממשלה. תביעה כללית פוליטית? לאן נגיע? כל ההצעות שמוקדמות בימים אלה נועדו לפגוע בעצמאות היסודות המשפטיים, ולבטל את תפקידם כשומרי סף של מדינת ישראל”.
מנדלבליט תהה: “האם זו הדרך? האם זו הרוח של מגילת העצמאות? האם זו הדרך של מנחם בגין? איך נגן על היחיד ללא עליונות המשפט”.
מקור: INSS המכון למחקרי בטחון לאומי (קישור) טוויטר של INSS
פורסם בתאריך: 15/02/2023
השינויים במערכת המשפט שמקדמת הקואליציה מעוררים דיון רחב. החל מפסקת ההתגברות ועד מינויי שופטים – יש בה עקרונות שונים שקיימים גם במדינות שונות. אבל ממה היא באמת מורכבת – והאם העקרונות המיובאים מתאימים גם לישראל?
הרפורמה המשפטית ששר המשפטים יריב לוין ויו”ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מבקשים להעביר בימים אלו, היא לדבריהם, לשם “חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון”. בנאומו בכנסת, העלה לוין כמה נקודות עיקריות מהשלב הראשון של הרפורמה. בואו נציץ בהן
כיום, הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונה שני חברי ממשלה, בהם שר המשפטים, שלושה שופטים ובהם נשיאת בית המשפט העליון, שני חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וכן שני נציגי לשכת עורכי הדין.
לפי הצעת החוק של שמחה רוטמן, שצפויה לעלות לקריאה ראשונה, הוועדה למינוי שופטים תכלול שלושה שרים, יו”ר ועדת חוקה, ח”כ מהקואליציה וח”כ והאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס, ללא מגבלת ערכאות (כלומר, יכול להיות שופט מכל בית משפט)
כשחוק סותר חוק יסוד, הוא עלול לפגוע בזכויות אדם, וכשזה קורה, זה אפשרי בתנאי שהפגיעה היא לתכלית ראויה ומידתית. בנוגע לשאלה אם תכליתו ראויה והפגיעה מידתית – בתי המשפט קיבלו את הסמכות לקבוע בנושא בשנת 1992 מהכנסת כשהתקבלו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
היוזמה אומרת שהכנסת תהיה המכריעה האחרונה בשאלה אם הסתירה לחוק היסוד שפוגעת בזכויות אדם – היא לתכלית ראויה ומידתית. אם הכנסת תחשוב שבית המשפט העליון שגה במסקנותיו היא תוכל להתגבר על כך באמצעות רוב מסוים.
חוקי יסוד נכתבו כפרקים בחוקה הישראלית ועד לשנים האחרונות, היה ניסיון לנקוט בזהירות בשינויים או ביטולם. על פי הרפורמה, בית המשפט לא יהיה מוסמך להתערב בחוקי יסוד, ולא תהיה עליהם ביקורת שיפוטית שאמורה לאזן את הממשלה
במצב הקיים, פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לפגוע רק בזכות לחופש העיסוק ברוב של 61 חברי כנסת.
פסקת ההתגברות על פי הרפורמה, תאפשר פגיעה בזכויות אדם שמעוגנות בכל חוקי היסוד. פסקה כזו תיתן עוד כוח לרוב בכנסת על חשבון בית המשפט העליון. הרפורמה מציעה שהכנסת תוכל להתגבר על פסילת בג”ץ בעזרת רוב רגיל של 61 חברים בלבד.
קיימים כמה סוגי חוקים: חוקי יסוד, חוקים רגילים והחלטות הרשות המבצעת.
בג”ץ נמנע עד היום מהתערבות בחוקי יסוד והאפשרות הזו נשמרה למקרים חריגים ביותר, כשיש שימוש לרעה בכוח הכנסת.
לפי הצעת ח”כ רוטמן, בג”ץ לא יוכל לפסול חוקים, אלא פה אחד, כלומר 15 שופטים.
המשמעות תהיה מניעה משופטים לפסול החלטות של הממשלה ושל הרשויות גם אם הן לא סבירות באופן קיצוני. כך, לטענת לוין, תוחזר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות באופן עצמאי.
עילת הסבירות בעצם נותנת כוח לבית המשפט לפקפק בשיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. מנגד, עולה הטענה שהדבר יסגור לאזרחים את הפתח האחרון להתמודד עם החלטות גופי שלטון שהתקבלו ב”שרירות לב” או בצורה פוגענית ללא הצדקה.
לדברי יריב לוין, שר המשפטים, כיום הממשלה ומשרדי הממשלה כפופים להחלטות של יועציה המשפטיים. הרפורמה תיתן להם את המקום רק לייעץ, ולא להחליט עבור הממשלה.
זהו אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר ברפורמה, בשל החשש ששומרי הסף יהפכו למינויים פוליטיים שידאגו לאינטרסים של הגורם הממנה ולא לאלו של הציבור והמדינה.
מקור: חדשות כאן 11 (קישור)
מיזם הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים
פורסם בתאריך: 26/02/2023
ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה (לחזרה לפוסט יש ללחוץ על כפתור ה”חזור”).
מקור: מיזם “דוכני בואונדבר דמוקרטיה” הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים (קישור)
המציאות החדשה בפולין ובהונגריה בעקבות השינוי בחוקים
חדשות הערב 19.02.23
בפרק הראשון – פולין. צפו בכתבה ותבינו מה עלול לקרות כאן אם הההפיכה המשפטית והחוקתית של ביבי נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן ואריה דרעי ייצא אל הפועל.
כבר לא יושבים בשקט: השופטים שיצאו למלחמה בפולין במסר חריף לישראל. ב-2015 זכתה בבחירות במדינה מפלגת החוק והצדק, ואז החלה רפורמה להכפפת מערכת המשפט למפלגה השלטת. הרכב בית המשפט העליון שונה לחלוטין, שופטים הוכפשו בתקשורת ואחרים פוטרו. ואלו שנותרו עצמאיים מתלוננים שהפכו לאויבי המדינה.
כתב כאן חדשות שוחחו עם שלושה שופטים מאוימים ונרדפים – שני שופטים ושופטת אחת, אחד מהם מושעה – רק בגלל עצמאותם (כל אחד בנפרד). הם מסבירים מה קורה כשהממשלה מחליטה להכריז עליך “אויב העם”.
דב גיל-הר בכתבה ראשונה בסדרה “דמוקרטיה – סוף”, מתוך חדשות הערב 19.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השני ממשיכים בפולין. המלחמה על התקשורת החופשית. האובססיה לפרק את התקשורת החופשית והשידור הציבורי בפולין החלה ב-2015 מיד עם עליית מפלגת החוק והצדק לשלטון. השידור הציבורי בפולין נלחם על חייו וזה נהיה רק יותר גרוע. אבל לא רק השתלטות על התקשורת הציבורית שנהייתה שופר מוחלט של השלטון, אלא גם על המדיה הפרטית. פרט טריוויה: הממשלה, באמצעות חברת אנרגיה ממשלתית (רוב תחנות הדלק שלה), קנתה רשת של 110 מקומונים.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 20.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השלישי בדקנו את ההשתלטות על החינוך ועל מוסדות התרבות. מנהל ומייסד מוזיאון ״פולין״ היהודי, שסירב להיענות לתכתיבי הממשלה, תיאר איך השיטה עובדת. בפרק התראיינו גם מנהל תיאטרון והשחקנית הראשית במחזה שעולה בקרקוב, והשלטון מיידה בו בליסטראות. והיה גם ביקור בבית ספר עצמאי יחסית בוורשה, ושיחה עם המנהלת על האובססיה של הממשלה הזו עם החינוך – שאצלה בבית הספר לא יצליח, כי ההורים מממנים את רוב התקציב.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 21.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק הרביעי עוברים להונגריה. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, פעל במשך שנים להקמת גוף חלופי, שיעבוד לצד בית המשפט העליון – ולבסוף יחליף אותו. המהלך הזה הוביל לא רק לרמיסת זכויות אדם, אלא גם לפגיעה קשה בכלכלה ההונגרית. ביקרנו במונומנט המוגזם שבנה אורבן בכפר הולדתו ושוחחנו עם חוקר ונגיד הבנק המרכזי לשעבר, שהוזז מתפקידו.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 22.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
ממשלת הונגריה השתלטה כמעט על כל גופי התקשורת במדינה. המדינה האירופית הידקה את הפיקוח על תכני הלימוד באוניברסיטה באמצעות מנגנוני חקיקה שאפשרו לה לפעול בלי התנגדות.
פרק שלישי ואחרון בסדרת הכתבות “”דמוקרטיה.סוף”” של איתמר מאירי מתוך חדשות הערב 23.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
הפוסט שקראתם הינו אחד מצמד פוסטים – הפוסט הזה, הראשון מהשניים, מתייחס להקשר הכללי של המהפכה המשטרית, ואילו השני מתייחס להקשר הסביבתי. שניהם יעודכנו מעת לעת.
הרפורמה המשפטית תגביל את יכולת האזרחים להגן על הסביבה ועל יכולתם להגן על בריאותם כתוצאה ממפגעים סביבתיים. בפוסט השני מוצגות נקודות מרכזיות של המחאה בהקשרים אלה, ועמדות גורמי מקצוע להשלכות הרפורמה המשפטית על הסביבה ועל בריאות הציבור.
למעבר לפוסט השני לחץ כאן.
פרופסור בבר אילן חושפת: פורום קהלת הציע את ההפיכה המשטרית בלי בדיקה כלכלית. חברי הכנסת – עצרו את הכאוס הכלכלי.
ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל