עוסק במחקר וניתוח של נתונים מסוגים שונים.
פורסם בתאריך: 28/04/2021
יום החוב האקולוגי מחושב הן ברמה העולמית והן ברמה של כל מדינה ומדינה. למשל, יום החוב האקולוגי העולמי צויין בשנה שעברה ב-22 לאוגוסט, ואילו בישראל הוא צויין ב-16 לאפריל השנה. משמעות הדבר היא שברמה העולמית כדור הארץ היה בגירעון אקולוגי של 131 ימים, ואילו אם האנושות היתה צורכת את משאבי כדור הארץ כמו תושבי ישראל אז הגירעון האקולוגי היה עולה פי 2 ל-260 ימים. במילים אחרות, כדי לספק את דרישת האנושות ברמה העולמית יש צורך במשאבים טבעיים של 1.7 כדורי ארץ, אך במידה והצריכה היתה כמו בישראל אזי היו נדרשים משאבים טבעיים של 3.5 כדורי ארץ.
יום החוב האקולוגי מחושב על סמך שני מרכיבים:
היכולת האקולוגית – היכולת של המערכות האקולוגיות הן לייצר חומרים ביולוגיים המשמשים בני אדם והן לספוג את חומרי הפסולת שנוצרים על ידי בני אדם, והיא כוללת בתוכה את סכום האדמות ושטחי הימה הפוריים – המפיקים יבול, מזון למרעה, יערות ודגה.
טביעת הרגל האקולוגית – מדד לביקוש האנושי למערכות אקולוגיות בכדור הארץ. למדד זה יש שישה מרכיבים:
טביעת הרגל הפחמנית – הערכה של שטחי היערות העולמיים המשמשים לספיגת פחמן דו-חמצני (פוטוסינתזה) שנפלט על ידי האדם, למשל עקב בעירה של פחם, נפט וגז טבעי.
בישראל אחראית טביעת הרגל הפחמנית לכ- 74% מטביעת הרגל האקולוגית הכללית, ואחריה טביעת הרגל של שטחי היבול (כ-14%).
כיצד ניתן להזיז את יום החוב האקולוגי לתאריך מאוחר יותר?
צימצום צריכת הבשר במחצית יזיז ב-17 ימים קדימה.
צימצום בזבוז המזון שנזרק לפח במחצית יזיז ב-11 ימים קדימה.
צימצום המרכיב הפחמני במחצית יזיז במעל 3 חודשים קדימה.
מקור הנתונים
יום החוב האקולוגי מחושב בכל שנה בהתאם לנתונים העדכניים ביותר הנאספים על ידי ארגון המחקר הסביבתי Global Footprint Network, ומשם לקחתי את הנתונים. קיימת ביקורת על אופן חישוב הנתונים של טביעת הרגל האקולוגית ושל היכולת האקולוגית אולם מודלים אלה משתכללים ומתעדנים רטרואקטיבית משנה לשנה.
את הוויזואליזציה יצרתי על פי הפוסטר שפורסם ע״י WWF, הקרן העולמית לשימור חיות הבר, לרגל יום החוב האקולוגי העולמי.
מקור: גיל דוד, ‘Data Science Storytelling‘.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל