מקור: Working Group II Sixth Assessment Report trailer – English, youtube
מקור: תינוקות בוכים (קרדיט: בר סטפנסקי, Creative Change, אינסטגרם)
פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
תאריך פרסום: 4/3/2022, עדכון אחרון: 12/03/2022
הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: בחצי שנה האחרונה פרסם האו”ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) שני דוחות משמעותיים: הדוח שפורסם בחודש אוגוסט 2021 חיזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקבע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה. הדוח שפורסם בפברואר 2022 התייחס להיערכות (או יותר נכון לחוסר ההיערכות) של המדינות להתמודדות עם שינויי האקלים. בדוח האחרון שפרסם מבקר המדינה בנושא מוכנות המדינה למשבר האקלים קבע המבקר שמוכנות המדינה “נעה בטווח שבין פיגור לאפס”. ישראל היא היחידה מבין מדינות ה-OECD שלא מפרטת איך תעמוד ביעדי האקלים.
בפוסט זה ריכזנו את הממצאים העיקריים של הדוח שפורסם ב-28/2/2022 וזה שקדם לו, אשר פורסם ב-9/8/2021. בנוסף, ריכזנו מספר כתבות וידאו על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאירעו לאחרונה, כולם מקושרים להתחממות הגלובלית. התייחסנו לתרבות הצריכה שצריכה להשתנות כחלק מהמאמץ להפחית פליטות של גזי חממה, ולפעולות נוספות שעלינו לאמץ כדי שהפוליטיקאים ומנהיגי המדינות יכוונו את מאמציהם לטפל בעדיפות עליונה במשבר האקלים.
באוקטובר 2021 פרסמה אוניברסיטת קורנל סקירה של כ-90 אלף מחקרים מדעיים בנוגע למשבר האקלים. המסקנה שעלתה ממנה הייתה ברורה – יש קונצנזוס של 99.9% בקהילה המדעית שלפיו האנושות אחראית למשבר. “הסיפור נסגר. אין אף אחד משמעותי בקהילה המדעית שמטיל ספק בכך שהאנושות אחראית למשבר האקלים”, אמרו מחברי הסקירה. למחקר זה מצטרף דוח ה-IPCC שפורסם בחודש פברואר, ובו נקבע כי השינויים גרועים יותר ממה ששיערו מדענים לפני שני עשורים, והם יכו בעוצמה רבה יותר בעולם, כבר בעשורים הקרובים.
כתבת הסביבה של גלובס
שינויי האקלים מובילים לשיבושים רחבים ומסוכנים במערכות כדור הארץ, ומשפיעים כבר היום על חייהם של מיליארדים ברחבי העולם, למרות הפעולות שננקטו עד כה כדי להפחית את הסיכונים. חלק מהסיכונים הפכו להיות עובדה מוגמרת, וחלון הזמן לתיקונם נסגר. כך קובע דוח משמעותי של מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) של האו”ם המתפרסם היום (ב’), ומציג את השפעת משבר האקלים על מערכות כדור הארץ ובני האדם, והשלכותיו על הדורות הנוכחיים והעתידיים.
מחברי הדוח קוראים לממשלות להיערך להסתגלות לשינויים שאת חלקם כבר לא ניתן למנוע, ולפעול בנחישות כדי לבלום התחממות חריפה והרסנית יותר. “הדוח הזה הוא אזהרה חמורה לגבי השלכות חוסר המעש של החברה האנושית”, הזהיר יו”ר ה-IPCC, ד”ר הוזונג לי. “צעדים חלקיים בלבד, הם כבר לא אופציה”.
משבר האקלים אינו רק עניין עתידי: באופן חד משמעי, ששינויי האקלים כבר גרמו לנזקים מהותיים ובלתי הפיכים רבים, לאחר שהעולם כבר התחמם ב-1.1 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. כלל החיים על פני כדור הארץ – ממערכות אקולוגיות ועד לציוויליזציה האנושית – נפגעים. כבר היום, מצטמצמת היכולת של האנושות לגדל מזון מזין ולספק מי שתייה נקיים בשל המשבר האקלימי, ובכך נפגעת בריאותם, רווחתם ופרנסתם של בני האדם. משבר האקלים הוא גם משבר חברתי חמור: החלשים ביותר, הם אלו שייפגעו יותר.
האתגרים ימשיכו להתעצם, במיוחד עבור הדורות הצעירים בעולם, שיהיו חשופים יותר להצפות, חום עז, מחסור במים, עוני ורעב. במהלך שני העשורים הבאים, עליית הטמפרטורה ב-1.5 מעלות צלזיוס, אותה לא ניתן למנוע, תגרום לעלייה בסכנות אקלים מרובות למערכות אקולוגיות ולבני האדם. לאחר שנת 2040, יותר מ-120 סיכונים מרכזיים אותם זיהו המדענים, יהיו חמורים יותר ממה שהוערך עד כה, בהיקפם ועוצמתם. לפי הדוח, שחיברו 270 מדענים מובילים מ-67 מדינות בעולם, אם ההתחממות הגלובלית תחצה אף רק באופן זמני את רף ה-1.5 מעלות צלזיוס בעשורים הקרובים, מערכות אנושיות וטבעיות יתמודדו עם השפעות חמורות, חלקן בלתי הפיכות.
כדי למזער את הנזק ולהימנע מסיכונים גדולים, בני האדם נדרשים במקביל לקיצוץ מהיר ועמוק בפליטות גזי החממה, לנהל תהליך הסתגלות למציאות האקלימית החדשה שיצרו בכדור הארץ. אך למרות שהסכנות והפעולות שיש לנקוט ידועות שנים, עד כה, ישנם פערים הולכים וגדלים בין הפעולות הננקטות על ידי הממשלות לבין מה שנדרש כדי להתמודד עם הסיכונים הגוברים. חמור מכך: בזמן שהאנושות מתמהמהת, השפעות שינויי האקלים צפויות להתגבר עם כל התחממות נוספת, והאפקטיביות של צעדי ההסתגלות תפחת עם כל עלייה בהתחממות המואצת. הפערים נגרמים בשל חוסר מימון של הטרנספורמציה הנדרשת, חוסר מחויבות פוליטית ואי תחושת דחיפות.
“ראיתי דיווחים מדעיים רבים בזמני, אבל שום דבר כזה. דו”ח ה-IPCC של היום הוא אטלס של סבל אנושי והאשמה מחרידה נגד מנהיגות אקלים כושלת”, הגיב בחריפות לדוח מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש. “כמעט מחצית מהאנושות חיה באזור הסכנה – עכשיו. מערכות אקולוגיות רבות נמצאות בנקודת האל-חזור – עכשיו. אין להכחיש את העובדות. ההתבטלות המנהיגותית היא פלילית, המזהמים הגדולים בעולם אשמים בהצתה של ביתנו. המדע ברור: צריך לקצץ את פליטות גזי החממה ב-45% בעשור הנוכחי. אבל לפי ההתחייבויות הנוכחיות, הפליטות יעלו ב-14% בעשור הזה. זאת קטסטרופה. דלקים מאובנים חונקים את האנושות. אנשים בכל מקום חרדים וכועסים, גם אני. עכשיו זה הזמזן להפוך זעם לפעולה. כל שבריר מעלה חשוב. כל קול יכול לעשות את ההבדל, וכל שניה נחשבת”.
ילדי העולם נמצאים בקו החזית של משבר האקלים, וצפויים לסבול מהשלכותיו בצורה החמורה ביותר. ילדים בני עשר ומטה כיום, צפויים לחוות עלייה של כמעט פי ארבעה באירועי קיצון גם בהתחממות של מתחת ל-1.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2100, תחזית הנחשבת לאופטימית. בהתחממות של 3 מעלות, מדובר בעלייה של פי חמישה באירועי הקיצון. זהו תרחיש אפשרי, אם יפספסו ממשלות העולם את היעדים לאיפוס הפליטות שהציבו. הוריהם או סבם של אותם ילדים, לא יחוו במהלך חייהם חשיפה כל כך גבוהה לאירועי אקלים מסכנים חיים, בשום תרחיש התחממות.
השלכות משבר האקלים עלולים לערער את גישתם של ילדים לחינוך, ולהפחית את סיכוייהם לעבודה בשכר גבוה בשלבים מאוחרים יותר בחיים. אי השוויון יגבר, בעוד ש-800 מיליון עד 3 מיליארד בני אדם צפויים לחוות מחסור כרוני במים בשל התרבות הבצורות בתחזית התחממות של 2 מעלות, ועד כ-4 מיליארד בהתחממות של 4 מעלות. וככל שיהיה חם יותר, כך יהיה קשה יותר לגדל, לייצר או לשנע מזון, ומספר האנשים הסובלים מרעב בשנת 2050, ינוע מ-8 מיליון עד ל-80 מיליון בני אדם. עד אמצע המאה, יותר ממיליארד בני אדם בערי חוף נמוכות יהיו בסיכון מוגבר, רבים מהם יאלצו לעקור מביתם לאזורים גבוהים יותר, וכך תגבר התחרות האנושית על קרקעות, ותגבר ההסתברות לסכסוכים.
האוכלוסייה החשופה לחום קטלני צפויה לגדול מ-30% היום ל-48-76% עד סוף המאה, בהתאם לרמות ההתחממות תחת תרחיש עסקים כרגיל או פעילות נחושה, ולמיקום גיאוגרפי. אם העולם יתחמם ביותר ב-4 מעלות עד 2100, מספר הימים עם מזג אוויר קיצוני שישפיע על אנשים העובדים במרחב הפתוח יעלה בכ-250 ימים בשנה באזורים כמו דרום אסיה, המדינות הטרופיות באפריקה ומיקומים שונים ברחבי מרכז ודרום אמריקה. ההשלכות תהיינה רב מערכתיות. למשל, בשל האירועים המשולבים הללו, יפחת ייצור המזון ומחירם יאמיר.
המדענים מפרטים כיצד מושפעות ויושפעו היבשות השונות בשל המשבר האקלימי. באירופה, עולה הסיכון לתמותה ותחלואה עקב חום, אזורים מועדים לשריפה יתרחבו. ברוב האזורים, הייצור החקלאי יפחת. אילו הטמפרטורה תעלה על התחממות של 3 מעלות, עלויות הנזקים ומספר האנשים המושפעים ממשקעים והצפות, עלול להכפיל את עצמו, ונזקי השיטפונות בחוף יגדלו פי 10 עד סוף המאה ה-21. באסיה, איום גלי החום גבר, וכך בצורות באזורים צחיחים, ושיטפונות באחרים. מדינות אסיה חוות אקלים קיץ חם יותר, וכך עולה הביקוש לאנרגיה. העלייה בביקוש לאנרגיה, לצד ירידה במשקעים משפיעה על הביקוש לאנרגיה בשל השימוש בהתפלה. באפריקה, הפריון החקלאי צומצם ב-34% מאז שנות השישים בשל שינויי האקלים, יותר מאשר בכל אזור אחר, והמצב צפוי להחמיר ולהותיר מיליונים חשופים למחסור בוויטמינים דוגמת ברזל, A, וחומצות שומן בשל תזונה לקויה.
המדענים מזהים בשטח עוד אותות למשבר: עונת השריפות מתארכת, והשטח הנשרף מדי שנה עולה. כמחצית מאוכלוסיית העולם חווה במהלך השנה מחסור חמור במים בשל שינויי האקלים ואירועי קיצון. תנאי הבצורת הפכו תכופים יותר באזורים רבים, והם משפיעים לרעה על החקלאות. כלל מערכות האנוש חוות שיבוש: תפוצת מחלות רחבה יותר בשל שינויי האקלים, אנשים רבים יותר החווים תת תזונה, איומים על הבריאות והרווחה הגופנית והנפשית, ואפילו מקרי מוות.
🔼 14% by 2030
— UN Climate Change (@UNFCCC) February 23, 2022
🔼 30% by 2050
🔼 50% by 2100
This is the projected increase of #wildfires according to a new @UNEP report.
It calls to shift spending from reaction & response to prevention & preparedness.
מפגעי אקלים מרובים יתרחשו בו-זמנית לעתים קרובות יותר בעתיד, ויובילו להשפעות שהופכות קשות יותר ויותר לניהול אנושי. למשל, הפחתת יבול בשל חום ובצורת, לצד חוסר יכולת של עובדי חקלאות לעבוד בחוץ תחת חום עז, יעלו את מחירי המזון, יפחיתו הכנסת משקי בית ויובילו לסיכונים בריאותיים של תת תזונה, וגם למקרי מוות הקשורים לחום קיצוני. אך גם היום, נזקים כלכליים בשל שינויי אקלים כבר מזוהים בענפי החקלאות, הייעור, הדייג, האנרגיה והתיירות. גם שוק העבודה כבר מושפע באופן ניכר: אזורים רבים הופכים חמים יותר, ובהם מצטמצם באופן דרסטי הזמן שבו אנשים יכולים לבלות מחוץ לבית. עובדים שפרנסתם תלויה בכך, הם הנפגעים הראשונים.
ההשפעה על בריאות האדם כבר ניכרת: מחלות זואונוטיות מתעוררות באזורים חדשים בעולם, סיכונים למחלות הנישאות במים ובמזון עלו, וטמפרטורות גבוהות יותר לצד הצפות הגבירו מחלות דוגמת כולרה, זיהומים במערכת העיכול, וקדחת הדנגי. עוד מיליארדי אנשים יעמדו בסיכון עד סוף המאה, בנוסף לאתגרי בריאות נפש קשורים בעלייה בטמפרטורה, ומחלות נשימתיות בשל חשיפה מוגברת לעשן שריפות, אבק ואלרגנים אוויריים.
שינויי האקלים מקיימים אינטראקציה עם אתגרים חברתיים וסביבתיים מרובים אחרים, ומזינים אותם. כך בין היתר, שינויי האקלים מושפעים ומשפיעים על אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, צריכה בלתי ברת קיימא, גידול מהיר של מספר אנשים החיים בערים, אי שוויון משמעותי, עוני מתמשך, הרס קרקעות, אובדן מגוון ביולוגי, זיהום אוקיינוס, דיג יתר והרס בתי גידול. כשהמגמות הללו פוגשות את שינויי האקלים, הן מחזקות זו את זו ומעצימות את הסיכונים וההשפעות.
מערכות אקולוגיות בריאות ומגוון ביולוגי עשיר עומדים בבסיס ההישרדות האנושית. הם מספקים שירותים עבור בני האדם – ממזון לחמצן, מים נקיים ומשאבים, והופכים את כדור הארץ לראוי למגורים. אך גלי חום מוגברים, בצורות ושיטפונות, לצד עליית פני הים והחמצת האוקיינוסים (אסידיפיקציה), כבר חורגים מהסף הנסבל עבור בעלי חיים, אלמוגים וצמחים, ומובילים לתמותה המונית שלהם. המדענים מדגישים כי ההשפעות שאנו רואים היום מופיעות הרבה יותר מהר, הן הרסניות ונפוצות יותר ממה שצפו לפני 20 שנה, והופכות קטלניות למערכות האקולוגיות. בעלי החיים שאינם יכולים להסתגל מספיק מהר להתחממות הגלובלית ולאירועי הקיצון, או לנוע במהירות בעת אסונות, נמצאים בסכנת הכחדה. עבורם, לא מדובר בתחזית עתידית אלא בהווה של הידרדרות משמעותית. דוגמה בולטת לכך, הן שוניות האלמוגים.
מיני בעלי חיים באוקיינוס, שלא מצליחים ב-50 השנים האחרונות להסתגל להחמצת האוקיינוסים, נמצאים תחת לחץ גובר. אך גם ביבשה, בעלי החיים, המייצרים מערכת אקולוגית בריאה ממנה נהנים בני האדם, מאוימים. התחזיות הנוכחיות מרמזות כי ברמת התחממות כדור הארץ של 2 מעלות צלזיוס עד שנת 2100, עד 18% מכל המינים ביבשה יהיו בסיכון גבוה להיכחד. אם העולם יתחמם ב-4 מעלות צלזיוס, כל מין צמח או בעל חיים שני שאנו מכירים כיום, יהיו מאוימים. בהתחממות ברף שכזה, צפויה תמותה והכחדה המונית שישנו באופן בלתי הפיך אזורים גלובליים, כולל אלו ה”מארחים” מגוון ביולוגי עשיר במיוחד, כמו שוניות האלמוגים ויערות הגשם. גם ברמות נמוכות יותר של התחממות ב-2 מעלות, חיות הקוטב, לרבות דגים, פינגווינים, כלבי ים ודובי קוטב, שוניות אלמוגים טרופיות ועוד, יהיו תחת איום משמעותי.
ההתחממות כבר משפיעה על תפוצת צמחים ובעלי חיים, והעיתוי של אירועים ביולוגיים מרכזיים כמו רבייה או פריחה משתנה. במקרים רבים, הדבר מפחית את יכולתו של הטבע לספק את השירותים החיוניים שאנו תלויים בהם כדי לשרוד – הגנת חופים, אספקת מזון או ויסות אקלים באמצעות ספיגת פחמן ואגירתו בטבע. מטבע הדברים, המגמות הללו משפיעות על מארג המזון. כיצד יושפעו מכך הכלכלה האנושית ובני האדם? גם בתחזית האופטימית, אילו האנושות תצליח להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה, 8% מהשטחים החקלאיים של היום יהפכו לבלתי מתאימים מבחינה אקלימית לגידול עד שנת 2100. דייגים באזורים הטרופיים באפריקה עלולים לאבד עד 41% מתפוקת הדיג בשל הכחדה של מינים מקומיים, למרות שמדובר בחלבון העיקרי עבור שליש מתושבי אפריקה, ומקור פרנסתם של 12.3 מיליון בני אדם. כך, מיליוני בני אדם ייחשפו לתת תזונה ועוני.
ההשפעות הללו ימשיכו להתעצם, ויחלישו את התפקוד והחוסן של המערכות האקולוגיות המווסתות את האקלים העולמי, ומספקות שירותים לבני האדם. כבר היום, בשל ההשפעה האנושית, חלק מהמערכות האקולוגיות פולטות יותר פחמן לאטמוספירה ממה שהן מסירות באופן טבעי. הפשרת קפאת העד הארקטית, תגרום לשחרור מתאן מוגבר, ולעלייה נוספת בטמפרטורה. כך, המערכות המסייעות לבני האדם להילחם בהתחממות הגלובלית, יכולות דווקא לתרום להאצת והחמרת שינויי האקלים. זוהי מגמה שעדיין ניתן להפוך, על ידי שיקום ובנייה מחדש של המערכות האקולוגיות, ניהול בר קיימא שלהן, והפחתה דרסטית בפליטת גזי החממה. היפוך המגמה אף יוביל להגנה על פרנסת בני האדם.
שינויי האקלים הם אתגר עולמי הדורש פתרונות מקומיים. הערים, הן ה”הוט ספוט” של משבר האקלים: יותר מחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת בהן, ומשנה לשנה מגמת העיור גוברת. כשהערים מתכסות בבטון וצורכות את מרבית האנרגיה, הן הופכות למקום שבו בני האדם מתמודדים עם סיכון גבוה יותר ללחץ חום, ירידה באיכות האוויר ועוד. בריאות האנשים, חייהם, רכושם ופרנסתם, כמו גם תשתיות קריטיות, לרבות מערכות אנרגיה ותחבורה, מושפעים לרעה יותר ויותר מהמשבר בערים.
שינויי האקלים יוצרים סיכונים מורכבים במיוחד עבור ערים שמתוכננות בצורה גרועה. לכן, תכנון כולל, משולב וארוך טווח המתחשב בהשפעת ובסיכוני שינויי האקלים בתכנון ערים ויישובים היא קריטית כעת לחוסן החברה האנושית ולשיפור רווחת האדם. ניצול ההזדמנות לפעולה אקלימית בערים על ידי מבנים ירוקים, אנרגיה מתחדשת, מערכות תחבורה בנות קיימא, לא רק יפחיתו את השפעות משבר האקלים אלא גם יסייעו בבניית חברה מכילה והוגנת יותר.
ההתחממות הגלובלית שנגרמת בשל הפעילות האנושית היא אמנם עובדה מוגמרת, אך לבני האדם עדיין ישנו סיכוי להסתגל לשינויים, ולחסוך אובדן חיי אדם ובעלי חיים, שכן כוכב לכת בריא הוא הבסיס להבטחת עתיד בר-מגורים עבור בני האדם על פני כדור הארץ. זאת, על ידי פעולה כוללת מצד ממשלות, המגזר הפרטי והחברה האזרחית. בין היתר, הסיכונים המתוארים יפחתו על ידי חיזוק מאמצי ההסתגלות, תוך הגנה ושימור הטבע, שיפור התכנון והניהול של הערים שלנו, והתחשבות בסיכוני האקלים בכל החלטה ותכנון.
אילוצים פיננסיים הם מרכיבים חשובים של מגבלות להסתגלות. למרות שמימון אקלימי מצוי במגמת עלייה, המימון הנוכחי, הציבורי והפרטי, אינו מספיק ומגביל את יכולתה של האנושות להסתגל לשינויים, במיוחד במדינות מתפתחות. מרבית המימון מופנה להפחתת פליטות, ולא להסתגלות. זאת, בזמן שהשפעות אקלים שליליות יכולות להפחית את זמינותם של משאבים פיננסיים על ידי גרימת הפסדים ונזקים ובאמצעות מניעת צמיחה כלכלית לאומית, ובכך להגביר עוד יותר את המגבלות הפיננסיות להסתגלות, במיוחד עבור מדינות מתפתחות והפחות מפותחות.
החברה האנושית משפיעה על מערכות אקולוגיות ויכולה לשקם ולשמר אותן. שמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות היא בסיסית לפיתוח עמידות אקלימית. אך כיום, יותר מימון מופנה לתשתיות פיזיות מאשר לתשתיות טבעיות. שמירה על חוסן המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית תלויה בשימור יעיל של כ-30%-50% משטחי כדור הארץ, המים המתוקים והאוקיינוסים. ואולם, בעולם, פחות מ-15% מהאדמה, 21% מהמים המתוקים ו-8% מהאוקיינוס הם אזורים מוגנים, וברוב האזורים המוגנים, אין ניהול מספק כדי לתרום להפחתת הנזקים משינויי האקלים.
“לאנושות, יש את הכלים לעשות זאת, והבחירה בידיה”, אומרים המדענים. “הראיות המדעיות המצטברות הן חד משמעיות: שינויי האקלים הם איום על רווחת האדם ובריאות כדור הארץ. כל עיכוב נוסף בפעולה גלובלית מתואמת לבלימת משבר האקלים והסתגלות לתוצאותיו הבלתי נמנעות, יגרום לכך שנסתכן בהחמצת חלון ההזדמנויות הקצר והנסגר במהירות, להבטחת עתיד בר-חיים עבור האנושות בכללותה”.
ורד איל-סלדינגר, מנהלת תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל מסרה בתגובה: “הדו”ח קובע כי כבר היום מצב החירום האקלימי הוא עניין של חיים או מוות עבור רבים. לפי המדענים, התמותה משיטפונות, בצורת וסערות הייתה גבוהה פי 15 במדינות פגיעות במיוחד במהלך העשור האחרון, בהשוואה למדינות פגיעות פחות, ויש הכרח לעצור במהירות את השימוש בדלקי מאובנים, ולהגן על לפחות 30% מהמערכות האקולוגיות ביבשה ובים עד 2030.
“העוצמה והמהירות של שינויי האקלים שמתרחשים כבר היום, מטרידים במיוחד גם עבורנו הישראלים, מכיוון שלפי דו”ח מבקר המדינה האחרון ישראל רחוקה מאוד מלהיות מוכנה למציאות האקלימית-אקולוגית החדשה, שרק שתלך ותחריף, ועל כן על ממשלת ישראל לפעול בדחיפות לתיקון הליקויים הרבים שנחשפו בדו״ח. אנחנו בפתחו של עשור קריטי לאקלים, וישראל לא רק שלא עושה די, אלא כלל לא נמצאת בכיוון הנכון כדי לקחת חלק במאמץ הגלובלי למיתון התחממות כדור הארץ לרף המעלה וחצי”.
מקור: יש לכם ילדים קטנים? זו התחזית הקודרת של האו”ם לגבי חייהם בצל משבר האקלים המחריף
(שני אשכנזי, כתבת הסביבה של ‘גלובס’)
כתבת הסביבה של 'הארץ'
העתיד כבר כאן, וזו בשורה רעה מאוד לאנושות. כך, בתמצות, אפשר לתאר את של מסקנות הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים של האו”ם (IPCC), בדו”ח חדש וחריף. נקבע בו כי האנושות עומדת בפני סכנות מרובות ובלתי נמנעות כבר במהלך שני העשורים הקרובים בשל משבר האקלים, חלקן כאן כבר
כיום. ההשלכות החמורות שיורגשו בעשורים הבאים כוללות פגיעה פיזית בבריאות בני אדם ברחבי העולם לצד פגיעה נפשית; היעלמות של יישובים תחת פני המים; וגלי פליטים — קורבנות של משבר גלובלי שבו לא נשמעת ולו ירייה אחת.
אך הממצאים, שמשפיעים וישפיעו על מיליארדים, לא נוגעים רק לנזקים (אלה שעוד ניתן למנוע ואלה שכבר שלא), אלא לפער בין הצורך הדחוף להיערכות אליהם — לחוסר הפעולה של מנהיגי העולם. “בקצב התכנון והביצוע הנוכחי, פערי ההסתגלות ימשיכו לגדול”, מזהירים מדעני האו”ם. “העולם אינו מוכן כרגע להשפעות שינויי האקלים הקרובים”.
ישראל נמצאת באזור אקלימי פגיע במיוחד המוגדר כ-Hotspot. היא מתחממת בקצב מהיר פי שניים מהממוצע הגלובלי. למעשה התחממותה הואצה בשלושת העשורים האחרונים פי שלושה ועברה את רף 1.5 המעלות. על פי הערכות, עד שנת 2050 תסבול ישראל מזינוק חד במספר הימים עם יותר מ– 34 מעלות.
בפועל לכל הילדים בעולם יש מכנה משותף אחד: הם הקורבנות. לצעירים של היום והדורות הבאים יהיה חם יותר, קשה יותר לגדל מזון או לייצר, לשנע, להפיץ, לקנות ולאחסן אותו. מחירי המזון גם יעלו ואיכותם תפחת.
הפגיעה במזון, גם אם בשיעור מופחת, קיימת כבר כעת. וגם היום לעתים מפגעי אקלים מרובים מתרחשים בו זמנית. למשל ירידה בתשואות היבול עקב חום ובצורת, תוחמר על ידי ירידה בפרודוקטיביות בקרב חלקאים עקב החום. השניים יביאו לעלייה במחירי המזון, יפחיתו את הכנסות משקי הבית ועשויים להוביל לסיכונים בריאותיים מתת־תזונה. זה כבר קורה היום. בעתיד זה פשוט יקרה הרבה יותר וניהול העסק, ודאי ברמה הגלובלית, יהיה קשה משמעותית.
וכאן נכנסת שוב חשיבותם של צעדי ההסתגלות למצב, לעתיד הידוע מראש. מדעני האו”ם מבארים כי הפער בין הסיכון למאמצי ההיערכות אליו, נובעים “מחוסר מימון, מחויבות פוליטית ותחושת דחיפות”. הם קובעים כי בהתחשב בקצב ובהיקף ההשפעות של משבר האקלים, המאמצים פשוט “אינם מספיקים”.
המדענים מדגישים כי חובה להכיר בתלות ההדדית של האקלים, המגוון הביולוגי ובני האדם, אשר פועלים כמערכת משולבת שכל מרכיביה קשורים זה בזה — ולא כמערכת שהאדם עומד בראשה ויכול לנצל עד תום. “אם נשנה אחד מתוכם, זה ישפיע גם על השניים האחרים”, הם כותבים. “מתרבות ההוכחות לכך שניתן להפחית סיכונים אקלימיים לאנשים על ידי חיזוק הטבע, כלומר השקעה בהגנה על הטבע ובבנייה מחדש של מערכות אקולוגיות — כדי להועיל הן לאנשים והן למגוון הביולוגי”.
מקור: מדעני האו”ם: משבר האקלים קשה משחזינו – ההשלכות יכו בעולם כבר בעשורים הקרובים
(לי ירון, כתבת הסביבה של ‘הארץ’)
כתבת הסביבה של ynet
תמונת מצב קודרת על אזור הים התיכון: אחד הפרקים בדו”ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו”ם (IPCC) התייחס לאזור הים התיכון. בדו”ח נכתב שמדובר באזור מאוים במיוחד. טמפרטורת המים בים התיכון עלתה ב-1.5 מעלות מאז העידן התעשייתי, ומפלס פני הים עלה בין 0.2 מ”מ ל-1.4 מ”מ בשנה במהלך סוף המאה שעברה.
מחברי הדו”ח, מ-67 מדינות ברחבי העולם, מתריעים כי המשך מגמת התחממות כדור הארץ תגרור זינוק חד באירועי אקלים קיצוניים כמו גלי חום כבדים ברחבי העולם, בצורות, שריפות ענק, עליית פני הים, סופות והצפות. התופעות הללו יגרמו לכך שרבים יהפכו לפליטים והאזור שבו אנחנו חיים פגיע במיוחד.
מחברי הדו”ח המדאיג צופים כי בסוף המאה תעלה הטמפרטורה ב-0.9 מעלות עד 5.6 מעלות, בכפוף לכמות הפליטה בכל אזור. קצב ההתחממות השנתי בארצות הים התיכון צפוי להיות גבוה בשיעור של 20% עד 50% לעומת המצב בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20, תלוי בתרחישי הפליטות השונים.
עוד נכתב בדו”ח כי הזרימה לאגמים צפויה להצטמצם בשיעור של עד 15% ובשל כך תתמעט כמות המים בהם עד סוף המאה ב-45%. אגם ביישהיר בטורקיה עלול להתייבש אחרי 2070. בנוסף, שינויי אקלים צפוי להפחית את יבול גידולי השדה באזורים רבים, בעיקר עקב עליית הטמפרטורות.
עד 2100 צפויה, כך לפי החוקרים, צפויה עלייה בגובה פני הים התיכון של בין 60 ל-110 ס”מ בתרחיש הפסימי ובין 30 ל-60 ס”מ בתרחיש הפסימי פחות. המדינה שנמצאת בסיכון הרב ביותר בשל עליית פני הים היא מצרים, וברשימה גם לוב, מרוקו ותוניסיה.
בדו”חות קודמים של האו”ם לא התייחסו החוקרים לאזור הים התיכון בפרק נפרד, אך הם הראו שכמעט כל האזורים של הים התיכון פגיעים וניצבים בפני סיכונים גדולים עקב שינויי אקלים. “זו הפעם הראשונה שהפאנל מקדיש פרק שלם להשפעות משבר האקלים על אזור הים התיכון”, אומר ד”ר אבנר גרוס מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. “הדו”ח מתריע שאזור הים התיכון מתחמם בקצב מהיר מאשר הממוצע העולמי וחוזה כי ההשפעות האקלימיות באזורנו ילכו ויחמירו עם עליית הטמפרטורות ויפגעו קשות בחקלאות, במשק המים ובבריאות”.
“אנחנו עצובים לראות את הדו”ח אבל לא מופתעים”, אמר פרופ’ ירון זיו (מקור: דו”ח האקלים של האו”ם מציג: תרחיש האימים לאזור הים התיכון, אילנה קוריאל, 1/3/2022 ynet), חבר המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי וחבר בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, “הדו”ח חמור מהדו”ח הקודם. לא מעט מדענים חושבים שהדו”ח אפילו לא חמור כפי שהוא צריך להיות כדי לשקף את המציאות כהווייתה. הדו”ח הזה אומר שאנחנו הולכים לסכן את הילדים שלנו והילדים שלהם כתוצאה מכך שאנחנו לא לוקחים ברצינות מספקת את ההשפעות השליליות של פעילותינו על כדור הארץ. קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות לא עושים מספיק וכנראה גם לא יעשו מספיק. הם לא עושים החלטות אמיצות מספיק”.
פרופ’ זיו הוסיף: “אנחנו חייבים להפסיק לדבר על צמיחה אינסופית ושמשאבים נמצאים ללא הגבלה. צריך לקיים תהליכי קיימות, שמחברים את תחום האנרגיה, החינוך והבריאות. הדו”ח זהיר יחסית, שכן הוא מדבר על עליה של עד 4 מעלות. אבל יש לא מעט תרחישים די סבירים שמדברים על עלייה של 2.4 מעלות ב- 2050, גם אם המנהיגים שלנו יעמדו בהבטחות שלהם לפי וועידת גלזגו. אנחנו שוכחים שגם אם נגיע לאיפוס פליטות ב-2050, עדיין ההתחממות תימשך. היא לא תיעצר”.
מקור: דו”ח האקלים של האו”ם מציג: תרחיש האימים לאזור הים התיכון (אילנה קוריאל, ynet).
חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד".
הדו”ח החדש של “הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים” (IPPC) של האו”ם הוא כתב אישום לאנושות, לכל אחת ואחד מאיתנו. ומדובר באשמה כפולה ומכופלת. ראשית, אנחנו אלו שלאורך שנים ארוכות לוקחים מהטבע אין ספור משאבים של חומר ואנרגיה, משתמשים וזורקים, ובתוך כך פולטים כמויות עצומות של גזי חממה, שעם הזמן הצטברו באטמוספירה, יצרו את אפקט החממה והובילו להתחממות גלובלית, לשינויי אקלים ולמשבר אקלים עולמי.
בנוסף, למרות העובדות המוצקות ואין ספור דו”חות מדעיים, כמו גם שינויים ברורים בשטח – מגלי חום וקור, עבור בהצפות ובשריפות ועד להמסת קרחונים ועליית גובה פני הים, לא עמדנו עד כה במשימה הגדולה להפחתת פליטות גזי החממה מתהליכים אנושיים ולמיתון משבר האקלים. יתרה מכך, על אף ששינויי האקלים הפכו תכופים וקיצוניים יותר, וגרמו להידלדלות במגוון המינים, למחסור במים ובמזון ולנדידת עמים ולפגיעה בתשתיות, ברכוש ובגוף ובנפש, עדיין לא השכלנו להיערך להסתגלות לשינויים.
דו”ח האו”ם האחרון, שמצטרף לאין ספור דו”חות ומחקרים קודמים, קובע שכשלנו. כולנו. הוא אמנם מציג את הנתונים והמספרים, פורט את הקטסטרופה האקלימית שכבר כאן והאפוקליפסה הצפויה אם לא נפעל ועכשיו, ומעלה תחזיות על שינויים שיתרחשו בעתיד, אם נפעל וגם אם לא, אבל המסקנה שלו אחת וברורה: יש לנקוט צעדים שאפתניים יותר ובאופן מידי. ולא מדובר רק על צעדים ויעדים להפחתת פליטות גזי חממה, אלא על ההכרח לשנות את הדרך שבה אנחנו חיים ומתנהלים.
למעשה, חייבים לקרוא את הדו”ח הזה בעיניים אחרות, ולא מתוך התפיסות והמערכות שבנינו והביאונו עד הלום. כלומר, אנחנו לא יכולים להמשיך ולחפש טכנולוגיות שיפתרו את הבעיות ויאפשרו לנו להמשיך לצרוך בלי די; אנחנו לא יכולים להמשיך עם גידול אוכלוסין מואץ שמשמעו צריכה ופליטה הולכת וגוברת; אנחנו לא יכולים להמשיך עם מערכות כלכליות שעסוקות רק בצמיחה תלוית צריכה; ואנחנו לא יכולים להמשיך עם מנהיגות חברתית, כלכלית ומדינית שעסוקה רק באגו ולא באקו. יתרה מכך, כל אחת ואחד מאיתנו חייב לשנות הרגלים ולקחת אחריות. אי אפשר לדבר יותר רק על מעבר מאנרגיות פוסיליות לאנרגיות מתחדשות ולהמשיך להפעיל את המזגן כל החורף והקיץ; אי אפשר לדבר על משבר מזון ולזרוק כמויות גדולות של אוכל; אי אפשר לחכות לתחבורה חשמלית או מונעת מימן מבלי לחשוב אחרת על תנועתיות ועל הפחתת השימוש בתחבורה ממונעת.
דו”ח האו”ם קובע כי האדם המודרני שינה סדרי עולם, והפך למין פולש, שולט ומשתלט. הוא כבש אזורים טבעיים רבים, מיצה אין ספור משאבים מן הטבע והפיק חומרים סינתטיים שאינם מוכרים לטבע ושאינם מתאימים לתהליכים הטבעיים. בתוך כך, הוא גרם לפגיעה במערכות אקולוגיות, בבתי גידול ובמגוון הביולוגי, ואף התערב בתהליכים אבולוציוניים, עד כדי כך שלמעשה הגדיר עידן חדש, “עידן האדם” או האנתרופקן, שבו האדם משנה ומעצב את הטבע במו ידיו. אך מעל לכל ברור כי המשבר האקולוגי-אקלימי הוא רק התסמין למחלה שהגורם שלה הוא משבר אנושי-ערכי ומוסרי, חברתי וכלכלי – שמתבטא בשבר ביחסים בין האדם לטבע. משבר אנושי זה, שיש המכנים אותו “משבר האדם,” הוא תוצאה של פעילות אנושית יום יומית בתוך מערכת חברתית-כלכלית שלא מותאמת למשאבים ולתהליכים הטבעיים.
דו”ח ה-IPPC האחרון מדבר על השינויים הנרחבים שכבר קורים ועוד צפויים לקרות בסביבה הטבעית, אבל פונה אל הסביבה האנושית. הוא קורא לכולנו להכיר בכישלון, לשנות את הרעיונות, התפיסות, השיטות והמערכות שהובילו אותנו עד כה. אי אפשר לקרוא את הדו”ח מבלי לחשוב על שינוי רדיקלי ואי אפשר לברוח שוב ולחפש את האשמים במקום אחר. אנחנו חטאנו, עוונו ופשענו ואנחנו חייבים לתקן.
מקור: דו”ח האו”ם על שינויי האקלים הוא כתב אישום עבור כולנו (פרופ’ עדי וולפסון, ynet).
להגדלה תמונה לחצו על התמונה, ואז על אייקון זכוכית המגדלת בצד שמאל. לסגירת התמונה המוגדלת לחצו על סימן ה-X בצד שמאל של התמונה.
Source: IPCC report Climate Change 2022 – Impacts, Adapatation, and Vulnerability
כאן 11
שודר ב-6/9/2021.
שודר ב-9/9/2021.
צוות מחקר מיוחד של האו”ם פרסם היום את הדוח המקיף ביותר מאז ומעולם על מצב שינוי האקלים העולמי. הצוות שהכין את המסמך בחן יותר מ-14 אלף מסמכים והוא מוגדר כ”קריאת השכמה מאסיבית” לממשלות העולם להקטין את פליטת הפחמן. הוא מזהיר כי האנושות לא תוכל למנוע התחממות של מעלה וחצי בממוצע בשני העשורים הקרובים. לצד זאת הוא קובע באופן חד משמעי כי ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם.
כתבתה של מאיה ראכלין, מתוך חדשות הערב ‘כאן 11’ 09.08.21.
המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית
1. משבר האקלים כבר כאן
הדוח של הפאנל הבין־ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) הבהיר לנו היטב שמשבר האקלים כאן, וההשלכות שלו צפויות להיות בלתי נמנעות ובלתי הפיכות, לפחות בעשורים הקרובים. הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות. כמות המשקעים צפויה לקטון. בים התיכון תהיה עלייה בטמפרטורה, עלייה במליחות, ועלייה במפלס הים ובמפלס הים. תופעות קיצוניות של מזג אוויר יהיו תכופות יותר ויגרמו לגלי חום ממושכים, עלייה במספר אירועי שיא של גשמים, ועוד. השיטפונות וגלי החום שחווינו הם רק הקדימון.
2. בעתיד נסבול הרבה יותר
דוח ה־IPCC קבע כי כבר לא נוכל למנוע את ההתחממות של 1.5 מעלות, יעד שהמדענים חששו שאחריו נהיה בנקודת אל־חזור. אזור הים התיכון רגיש יותר לשינויי האקלים, משמע הטמפרטורה הממוצעת צפוייה להיות גבוהה בכמה מעלות, תלוי בתרחיש (עסקים כרגיל, הפחתה מתונה או הפחתה ועצירת פליטות).
3. מדינת ישראל ותושביה לא עושים מספיק
מדינת ישראל הציבה יעדים צנועים מדי להפחתת פליטות גזי חממה כחלק ממחויבותה למאמץ הגלובלי של הקהילה הבינלאומית. בדוח האחרון מדענים הזהירו שאם לא נפחית פליטות – ועכשיו – אנחנו דנים את עצמנו לעתיד שהאנושות לא תוכל לו. אחד הגופים המדעיים החשובים בעולם אומר לנו שיש צורך מיידי בהפחתת פליטות, וממשלת ישראל קובעת יעדים לא מספקים, וכמו שזה נראה עכשיו אנחנו רחוקים מאוד מהיעדים הצנועים שהממשלה הציבה.
4. צריך להכיר במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי
ב־2018 התקבלה החלטת ממשלה 4079: היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים. אלא שאנחנו לא מסתגלים. ההתחממות ושינוי האקלים הם עובדה ידועה ואנחנו צריכים ללמוד לחיות בעולם על סף רתיחה. כמו שהפכנו למעצמת התפלת מים, כך אנחנו צריכים להפוך למעצמה של אנרגיה מתחדשת. עלינו להשתמש באנרגיית השמש שתסייע בהפחתת פליטות. אבל לא רק. אנחנו צריכים לבנות חכם יותר. צריכים לשמור על השטחים הפתוחים ולזנוח את הרעיון שדיפלומטיה עוברת דרך צינור הנפט. זו אנרגיה של העבר, ומדינת ישראל צריכה להיישיר מבט לעתיד. ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לנושא רק פעם אחת ואמר “משבר האקלים הוא בעיית אמת עולמית, וממשלת ישראל מתייחסת אליה ככזו”. אבל לא עושה רושם שבנט פועל. אולי הוא היה צריך לכתוב ספר שכותרתו “איך לנצח את משבר האקלים”. בעצם, עזבו – מאות מדענים וחוקרים כבר עשו את העבודה בשבילנו. אנחנו רק צריכים להקשיב.
5. אנחנו יכולים להתכונן למשבר האקלים – ודרוש חוק בשביל זה
מדינת ישראל יכולה להתמודד עם משבר האקלים, זה רק עניין של מוכנות, להשקיע משאבים ולהפסיק לחלק את האחריות בין המשרד הזה לשני ולרשויות המקומיות. עיריית תל־אביב יכולה לעשות תוכנית אקלימית, לא בטוח שעיריית עכו יכולה. זה צריך לבוא מהראש, מראש הממשלה, אבל זה נדחה עד שייקרה אסון. המשרד להגנת הסביבה פירסם תזכיר חוק אקלים, אבל תקציב המדינה וחוק ההסדרים פינו מקום לשורה של תיקוני חקיקה שפוגעים בסביבה ובסמכות של המשרד שאמור להיות כיום אחד החשובים שיש.
מבוסס על כתבה של יעל דוראל ב’ידיעות’: 5 דברים שצריך לדעת על אסון האקלים והשפעתו על ישראל
כתבת הסביבה של גלובס
הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), נחשב לסמכות המובילה בעולם בתחום מדעי האקלים. מטרת דוחותיו היא לספק למנהיגי העולם את המידע העדכני ביותר בנושא שינויי אקלים, כדי שיהווה כלי בסיס בגיבוש מדיניות. ב-9/8/2021 התפרסם החלק הראשון של דוח ההערכה השישי של חבר המדענים, עליו עמלו במשך חמש שנים 234 מדענים מובילים המתגוררים ביותר מ-60 מדינות, המתבססים על מחקריהם של אלפי מדענים ברחבי העולם. בדוח, הדן בבסיס המדעי לשינויי האקלים, ממחישים חבר המדענים עד כמה קרוב האקלים הגלובלי לנקודת האל חזור, כאשר הפעילות האנושית מניעה את שינויי האקלים בקצב מדאיג. למעשה, שינויי אקלים הנגרמים על ידי אדם כבר משפיעים על מזג האוויר ועל אירועי אקלים קיצוניים בכל מחוז ברחבי הגלובוס.
תודות לשיפורי מערכי נתונים וכלי מחקר כמו גם התקדמות בהבנת מערכות האקלים המורכבות, מצליחים המדענים לקשור באופן ברור יותר בין אירועי קיצון דמות גלי חום, משקעים כבדים, בצורות וציקלונים טרופיים, לבין הפעילות האנושית התעשייתית. המדענים גורסים כי “הראיות ברורות: אין ספק שהפעילות האנושית חיממה את האטמוספירה, האוקיינוס והיבשה. שינויים נרחבים באוקיינוס, באטמוספירה, בקריוספרה ובביוספרה כבר התרחשו. הדו”ח מראה כי פליטת גזי החממה מפעילות אנושית אחראית להתחממות של כ-1.1 מעלות צלזיוס מאז התקופה הטרום תעשייתית, ומבהיר כי פחמן דו חמצני הוא הגורם העיקרי לשינוי האקלים, לצד גזי חממה נוספים הגורמים לזיהום אוויר ומשפיעים גם על האקלים.
לאן מכאן? למרות שדוח המדענים משרטט תמונה קודרת, כותביו מבהירים כי מערכות האקלים בהן אנחנו והדורות הבאים נחיה, תלויות בכמות גזי החממה שנמשיך לפלוט, כך שלכל פעולה שלנו כעת – ישנה תוצאה ארוכת טווח. מנקודת מבט מדעית, הגבלת ההתחממות הגלובלית אפשרית, והיא דורשת הגעה לאפס נטו של פליטת גזי החממה, באופן שיוביל לא רק למיתון ההתחממות, אלא גם לשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של התושבים.
פאנל ה-IPCC הוא פאנל מדעי מקצועי, ועל כן הוא איננו נוקט בהמלצות לצעדי מדיניות, ומותיר לפוליטיקאים את הזירה. אך הדוח מתפרסם כשלושה חודשים לפני ועידת ה-COP 26 (שיחות האקלים של האו”ם), שתתקיים בגלאזגו, ובה יעלו אחר כבוד מנהיגי העולם ויפרסו אל מול הנוכחים את מפת הדרכים שלהם להפחתת הפליטות עד 2050. המדענים, שצופים לאורך שנים בהודעות מבטיחות לעיתונות על מעבר לאנרגיה מתחדשת ותוכניות אקלים, מתקשים שלא להתבונן בנעשה בדאגה.
אחד המדענים הללו הוא פרופ’ דניאל רוזנפלד, מומחה למדעי כדור הארץ ושינויי אקלים מהאוניברסיטה העברית, המכהן בפאנל ה-IPCC ואמון על כותבי הדוח. רוזנפלד, בן ה-69, ניצב בשורה הראשונה של חוקרי האקלים בעולם, ומזהיר בשיחה עם גלובס כי חידלון מנהיגותי בזירת האקלים יוביל לא רק את הדורות הבאים להתמודדות עם מציאות שתשנה בלא היכר, אלא שהשלכותיו של משבר האקלים – כבר נראות היטב בשטח כבר בימינו.
“אם נמשיך בתרחיש של עסקים כרגיל ללא מעבר לאנרגיה חליפית, הטמפרטורה תעלה בכ-4.4 מעלות עד סוף המאה”, אומר רוזנפלד. “בהסכם פריז, הושגה הסכמה בינלאומית רחבה שצריך למנוע עליה של 1.5 מעלות, אבל בתרחיש האופטימי ביותר שבו מייד מתחילים להוריד את הפליטות, אנחנו מגרדים מלמעלה את המעלה וחצי. כרגע, אני לא רואה את התרחיש הזה מתממש. אנחנו הולכים כנראה לכיוון תרחיש ביניים, שם הטמפרטורה תעלה בכ-3 מעלות עד סוף המאה”.
מה המשמעות של התממשות תרחיש ‘עסקים כרגיל’?
“זה יהיה עולם אחר לגמרי. עד כמה שונה? בתקופת הקרח, העולם היה קר ב-5 מעלות מהעולם שלפני המהפכה התעשייתית. עולם שיהיה חם יותר באותה מידה, יהיה שונה במידה דומה, אך לכיוון השני. הפשרה של כיפות הקרח, עליה חריפה של מי ים, טמפרטורות גבוהות מאוד עם ערכים קיצוניים, גשמים שיורדים באופן שיטפוני, מרוכז וחזק – עם יותר פרקי יובש ביניהם. במקומות מסוימים בעולם הטמפרטורה תגיע לערכים שאי אפשר לשרוד אותם מבלי להימצא בתוך מיזוג”.
אך הטמפרטורה כשלעצמה אינה הדבר הנורא ביותר, הוא מדגיש. “הטמפרטורה היום באילת גבוהה ב-10 מעלות מאשר בתל אביב, ועדיין אנשים נוסעים לשם לחופשה. מדבר הסהרה כמעט אינו אפשרי למחיית אדם, אבל תעבירי בו רצועת מים כמו הנילוס, ותקבלי את האזור הצפוף בעולם. הבעיה הגדולה יותר היא המים – גשמים, שיטפונות, יותר התאדות והתייבשות, בצורות, ועליית מי הים.
“עליית הטמפרטורה משנה את מערכות מזג האוויר העולמיות באופן שמגביר עוד יותר אירועי קיצון של גלי חום, שיטפונות ובצורות. מקורות המים יפחתו, ופחות מים יהיו זמינים לצמחיה ולבעלי החיים. מבחינה חקלאית, אנחנו נצטרך להנדס את הגידולים החקלאיים כך שיעמדו יותר בחום וביובש, אבל יש לזה גבול. כשיש יותר מ-45 מעלות, נוצרים נזקים גם לגידולים העמידים ביותר”.
בחודשים האחרונים, אירועי קיצון משמעותיים מתרחשים במוקדים רבים בעולם; אירועי שרב ושריפות ענק בסיביר, במקום הקר בעולם למעט אנטארקטיקה, להבות שמסרבות לדעוך ביוון וכילו עד כה כמיליון דונם בכל רחבי המדינה, שיטפונות כבדים בסין, גרמניה, בלגיה ושוויץ, 49 מעלות בקנדה, וזוהי רק רשימה חלקית.
רוזנפלד רואה היטב את הקו המחבר שבין הדוח עליו עמל עם מדענים מרחבי העולם, ובין הקיץ הנוכחי, שניבט ממסכי החדשות כהתממשות של חזון אפוקליפטי. הוא מבהיר כי ללא פעולה להפחתת פליטות דרסטית, אירועים דומים צפויים להיות תכופים וחמורים עוד יותר בעולם המתחמם.
“האירועים שאנחנו רואים, הם התוצאה הבלתי נמנעת של ההתחממות הגלובלית. עוצמתם לא מפתיעה אותי”, הוא אומר. “מה שמפתיע אותי, זה לראות את זה בשטח. אני רואה את האירועים האלו ואומר לעצמי: הנה, זה באמת קורה, זה לא רק עניין אקדמי, אלו לא רק התראות. האירועים הקיצוניים הופכים להיות יותר קיצוניים. אם מלבישים את התנודות הטבעיות על מגמת עלייה שמחריפה, אז לכל אירוע קיצוני יש סבירות שיהיה קיצוני יותר מקודמו. אנחנו רואים את זה קורה. הסבירות להתרחשות כל אחד מאירועי הקיצון האלו באופן מבודד עדיין קיימת גם ללא שינויי האקלים, אם כי היא נמוכה מאד. אבל הצירוף של הרבה אירועים כאלה כבר ממש לא סביר ללא סיבה משותפת לכולם. הסיבה המשותפת היא ההתחממות הגלובלית”.
מאז העריך ה-IPCC שיש לנו 12 שנים לעצור את ההתחממות הגלובלית לפני שחלון הזמן נסגר, מה השגנו? מצבנו השתפר או הורע?
“לא היה שום שינוי מהותי מאז. קצב פליטת הפד”ח לא ירד, ובארצות כמו סין והודו הקצב עולה. גזי החממה מצטברים באטמוספירה, והטמפרטורה עולה בהתאם לכך. אנחנו עדיין לא רואים הטבה משמעותית לצד כל ההצהרות היפות של המדינות. יש הבדל בין ההצהרות ובין מה שקורה בפועל”.
הדוח הנוכחי אף מציג מפה של אזורים שונים בעולם, וצפי של שינויי האקלים שנים קדימה בהם. כך למשל, באזור הים התיכון, צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת, עלייה בתנאי מזג אוויר שיכולים להוביל להתגברות שריפות, לצד עלייה בצחיחות ובבצורות.
למעשה, אם בעולם כל אחד מארבעת העשורים האחרונים היה חם יותר ויותר מכל עשור שקדם לו מאז 1850, ישראל מתחממת בקצב מהיר יותר, ולכן יש לה סיבה טובה לפעול במהירות, וגם להבטיח לתושביה אוויר נקי יותר, ולא רק השתתפות במאבק הגלובלית להפחתת הפליטות.
“למרות שגובה פני הים יעלה, בישראל לא צפויה הצפה של ערי חוף בשל המצוק החופי. עליית פני הים והגלים הגבוהים תגרום לכך שהגלים יפגעו בבסיס המצוק החופי ולנסיגתו. ללא פעולות הגנה תהיינה התמוטטויות של מה שבנוי על קצה המצוק החופי – מלונות למשל. גם את התשתיות שלנו נצטרך להתאים למצב החדש. למשל, להתאים את הגובה של הרציפים בנמלים, שכן תכנונם לא לקח בחשבון את עליית מי הים”.
מה צריכה הממשלה ללמוד מהדוח שלכם לקראת פסגת האקלים?
“הממשלה יצאה בהכרזה לגבי תוכנית הפחתת הפליטות שלה. זה יפה מאוד, וזה יהיה מצוין אם אנחנו נבצע את זה. אבל בשביל שזה יקרה, צריך לפעול כבר היום, ואני לא רואה שעושים את זה במידה מספקת. צריכים להסיר חסמים לאנרגיה המתחדשת ולרכב החשמלי.
“בינתיים, אני רואה שהציעו מס על פחמן, אבל הוא בחלקו מהווה שינוי שם: במקום לומר ‘בלו’, יגידו ‘מס פחמן’. גם אם ימסו יותר את הדלקים ומחירם יעלה, זה לא ממש יגרום לנו לצרוך פחות דלק וחשמל אם לא תהיה לנו אלטרנטיבה. אנשים לא יוותרו על הרכב אם אין להם אופציה של תחבורה ציבורית. צריך להשקיע בדברים האלו.
“לא משנה איזה מסים נטיל ואיך נקרא להם, מה שמשנה זה כמה אנרגיה של דלק מאובן נחליף באנרגיה מדלק מתחדש. זאת השורה התחתונה היחידה, והשאר לא משנה לאקלים. האקלים יודע כמה פחמן אנחנו פולטים פחות”.
במשך שנים רבות, ממחקר למחקר, אתה רואה את המציאות נעה במהירות, ואת הממסד מתעלם מאזהרות המדענים הברורות. יש בך חרדה כלפי העתיד?
“בטווח הרחוק אני דווקא אופטימי, מכיוון שבסופו של דבר כלכלי יותר לעבור לאנרגיה מתחדשת לאחר בניית התשתית המתאימה, והשיקולים הכלכליים יקבעו במידה רבה את העתיד.
“בעולם קיים מירוץ טכנולוגי לפיתוח הכיוון הזה. השאלה היא מתי נגיע לשם, וכמה נתחמם עד שנגיע למצב הזה. אם זה לא יקרה בארץ, נקווה שזה יקרה במקומות אחרים בעולם, ואז ניאלץ להיגרר אחריהם.
“לישראל יש יכולת להיות מובילה בהדגמת טכנולוגיות כאלה בגלל הייחוד שלה כמשק סגור. אנחנו יכולים לעשות כאן דברים מתקדמים. כשאנחנו מאותגרים, אנחנו יודעים להתגבר ולהוביל את העולם. אין לנו מספיק מים? אנחנו מובילים בטכנולוגית מים. למה שלא נעשה את זה גם בנוגע לאקלים ואנרגיה מתחדשת? משבר האקלים יכול להיות מנוף עבורנו להוביל את העולם גם בתחום הזה”.
מקור – שני אשכנזי, גלובס: הטמפ’ תמשיך לעלות, מצוקי החופים בישראל יקרסו: האו”ם מזהיר מפני התוצאות ההרסניות של משבר האקלים
מקור – לי ירון, כתבת סביבה, ‘הארץ’, צילומי מסך מהכתבה האנושות החמיצה את ההזדמנות להימנע משינוי דרמטי של החיים על פני כדור הארץ
מקור – גיל דוד, Data Science Storytelling: הגל החם
מקור: הכתבה שודרה ב’כאן 11′ ב-2/8/2021, נתן גוטמן
מקור: הכתבה שודרה ב’כאן 11′ ב-4/8/2021, אנטוניה ימין
Hurricane Ida left Louisiana with structural devastation, a lack of supplies, and hundreds of thousands without power. Seven nursing home residents died after 800 were forced to ride out the storm in horrid conditions inside a warehouse.
BIBLICAL downpours and TORNADOES have hit northeastern USA as four are dead and the first ever flood emergency is declared in New York City.
Typhoons are common in the Eastern Pacific but Haiyan was quite literally off the scale. Mike Armstrong looks at the power behind this category five storm.
הנציג הראשי של הפיליפינים לשיחות האקלים, יב סנו, פתח את שיחות האקלים באו”ם בתחינה נלהבת לפעולה דחופה, והכריז על שביתת רעב בסולידריות לקורבנות טייפון הייאן.
בנאום שהניע את המשא ומתן והמשקיפים ברחבי מרכז הכנסים עד דמעות, אמר סנו כי הממשלות צריכות לשים לב למתרחש במדינתו בזמן שהן מקבלות את החלטותיהן בשבועיים הקרובים.
טייפונים כמו הייאן והשפעותיו מהווים תזכורת מפכחת לקהילה הבינלאומית שאיננו יכולים להרשות לעצמנו לדחות את פעולות האקלים. ורשה חייבת להגביר את השאיפה, והיא צריכה לגייס את הרצון הפוליטי להתמודד עם שינויי האקלים.
כעת החלו הפיליפינים בתהליך ההערכה וההחלמה הכואבים בעקבות הסערה בסוף השבוע, שכעת פגעה בנחיתה בווייטנאם.
הייאן הוכר כציקלון הטרופי החזק ביותר שאירע בהיסטוריה המודרנית, ומשתרע על פני 600 ק”מ ועם רוחות של 315 קמ”ש ומשבים של עד 380 קמ”ש. גורמים רשמיים מעריכים כי עד 10,000 בני אדם מתו בעיר טקלובן ובמקומות אחרים, בתוך מאות אלפי עקורים נוספים.
הייאן הוא הציקלון הרביעי בקטגוריה חמש במערב האוקיאנוס השקט בשנת 2013.
כוחן של סופות טרופיות, כמו הייאן, קשור לטמפרטורת הים. ככל שהאוקיאנוסים מתחממים עם שינויי האקלים, יש עלייה באנרגיה הזמינה ובאדי המים, שמבעירים את הסערה. מי האוקיאנוס השקט מתחממים מהר מהצפוי, וקיימת הסכמה מדעית רחבה כי הדבר מגדיל את חוזק הטייפונים.
במה שהוא תיאר כ”טוויסט עצוב של הגורל” נאום הפתיחה של סנו הדהד את הסנטימנט שנשא בכנס COP18 בדוחא לפני 11 חודשים, כשהוא הגיש תחינה דומה כמו שהטייפון בופה פגע במדינה והותיר 1,000 הרוגים ומאות חסרי בית.
עברו בקושי 11 חודשים מאז הועידה בדוחא, כאשר המשלחת שלי פנתה לעולם … לפקוח את עינינו למציאות הגסה שעומדת בפנינו … כמו אז התמודדנו עם סערה קטסטרופלית שהביאה לאסון היקר בתולדות הפיליפינים.
לפני שנה לא יכולנו לדמיין שאסון גדול בהרבה יבוא. המדינה שלי נבחנת על ידי סופת הגיהנום הזו שנקראת סופר טייפון הייאן, שתוארה על ידי מומחים כטייפון החזק ביותר שנחת אי פעם מהים במהלך ההיסטוריה האנושית המתועדת.
סנו קרא לממשלות שהשתתפו בכנס להתמודד עם נושא האובדן והנזק – מנגנון שיסייע לפצות מדינות חלשות על ההשפעות הבלתי נמנעות של שינויי האקלים – ולטפל במציאות של שינויי אקלים.
הוא הזהיר כי יעדי הפחתת פליטות במדינות מפותחות היו “נמוכים באופן מסוכן” וקרא לממשלות להעלות את שאיפתן.
הוא גם קרא לכל המדינות – עשירות ועניות – להצטרף יחד כדי להתמודד עם שינויי האקלים ולהבטיח פיתוח בר קיימא. נושא כזה דורש “סולידריות עולמית”, אמר במליאה.
לכל מי שממשיך להכחיש את מציאות שינויי אקלים, אני קורא לך לרדת ממגדל השן שלך ולהתרחק מכורסת הנוחות שלך. אני קורא לך ללכת לאיים של האוקיאנוס השקט, לאיים הקריביים ולאיי האוקיאנוס ההודי ולראות את ההשפעות של עליית מפלס הים; לאזורים ההרריים של ההימלאיה והרי האנדים כדי לראות קהילות שמתעמתות עם שיטפונות קרחוניים, לקוטב הצפוני שבו קהילות מתמודדות עם כיפות הקרח הקוטביות שהולכות ומתמעטות, אל הדלתות הגדולות של המקונג, הגנגס, האמזונס והנילוס שבו חיים והפרנסה טובעת, אל גבעות מרכז אמריקה העומדות מול הוריקנים מפלצתיים דומים, אל הסוואנות העצומות של אפריקה, גם שם שינויי האקלים הפכו לעניין של חיים ומוות, כאשר האוכל והמים הופכים נדירים.
ולא לשכוח את ההוריקנים המאסיביים במפרץ מקסיקו ובחוף המזרחי של צפון אמריקה. ואם זה לא מספיק, כדאי לכם לבקר בפיליפינים כבר עכשיו.
הרגע הנוקב ביותר של נאומו של סנו הגיע כאשר הוא נתן למליאה חשבון אישי של אחיו, שבילה בשלושת הימים האחרונים באיסוף גופות מהריסות ונמצא רעב מכיוון שהאספקה נותקה מהאי שלו.
סאנו אמר כי לאות סולידריותישתתף בשבועות הקרובים בשביתת רעב מרצון, בעודו עומד עם אחיו ואחרים הרעבים בפיליפינים, ויקרא לממשלות לתת דין וחשבון ולדחוף אותם לפעול.
נאומו הרגשי העביר צמרמורת דרך מרכז הכנסים, והותיר את הצירים בתוך המליאה ומחוצה לה בדמעות, וזכה לתשואות בעמידה בתוך האולם.
בעקבות הנאום, סין קראה גם לדממה של שלוש דקות במליאה לזכר כל אלה שאיבדו את חייהם בסוף השבוע.
לאחר שחזר על הסנטימנט ששיתף בדוחא, קרא סאנו לוורשה להיות הרגע בו מדינות מתחילות להעביר את העולם מאזור הסכנה האקלימית.
בדוחא שאלנו “אם לא אנחנו אז מי? אם לא עכשיו אז מתי? אם לא כאן, היכן? יתכן שזה נפל על אוזניים ערלות. אבל כאן בוורשה, ייתכן מאוד שנשאל את אותן שאלות גלויות. “אם לא אנחנו, אז מי? אם לא עכשיו אז מתי? אם לא כאן בוורשה, איפה?
מה שעובר על ארצי כתוצאה מאירוע אקלים קיצוני זה הוא טירוף. משבר האקלים הוא טירוף. אנחנו יכולים לעצור את הטירוף הזה. ממש כאן בוורשה.
The Aral Sea was the 4th largest sea in the WORLD. And now? A desert.
This is what happens when nature goes out of balance. Everything depends on everything.
יוצרים: חגית גרובגלס ורותם אברוצקי, הערוץ הראשון (היום ‘כאן 11’). הסדרה שודרה בשנת 2013.
בנק מעוניין לקיים פעילות כלכלית גדולה ככל שניתן כדי להגדיל את הרווחים עבור בעלי המניות שלו. חברת קוקה קולה מעוניינת להגדיל את מכירת המותגים שהיא מייצרת, ובפרט ‘קוקה קולה’ ו’נביעות’, וזאת גם במחיר פגיעה ישירה בבריאותנו (מחלות הנובעות מצריכת סוכר מרובה) או העקיפות (מחלות הקשורות בזיהום הסביבה בבקבוקי פלסטיק לשימוש חד פעמי). כל אלה מקבלים ביטוי גם בתכניות המשודרות בערוץ 12, אשר יעודדו צריכה, ימעטו בביקורת כנגד החברות המוחזקות על ידי משפחת ורטהיים (אם בכלל), יימנעו מהצגה של השלכות תרבות הצריכה (שימוש רב מדי במשאבי הסביבה, התחממות גלובלית, משבר האקלים), ולפחות לא במידה שאכן תעורר השפעה על צרכני התקשורת שערוץ 12 משמש כערוץ צריכת התקשורת העיקרי שלהם.
חוקרים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.
מקור: הכתובת רשומה על הקיר. חובה לפעול עכשיו – המאמר נכתב על ידי הפרופסורים יוחאי כרמל, דוד ברודאי, יעל דובובסקי, אלכס פורמן, ערן פרידלר ואורי להב וד”ר נעמה לנג-יונה – כולם חוקרים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל