הנציג הראשי של הפיליפינים לשיחות האקלים, יב סנו, פתח את שיחות האקלים באו”ם בתחינה נלהבת לפעולה דחופה, והכריז על שביתת רעב בסולידריות לקורבנות טייפון הייאן.

בנאום שהניע את המשא ומתן והמשקיפים ברחבי מרכז הכנסים עד דמעות, אמר סנו כי הממשלות צריכות לשים לב למתרחש במדינתו בזמן שהן מקבלות את החלטותיהן בשבועיים הקרובים.

    טייפונים כמו הייאן והשפעותיו מהווים תזכורת מפכחת לקהילה הבינלאומית שאיננו יכולים להרשות לעצמנו לדחות את פעולות האקלים. ורשה חייבת להגביר את השאיפה, והיא צריכה לגייס את הרצון הפוליטי להתמודד עם שינויי האקלים.

כעת החלו הפיליפינים בתהליך ההערכה וההחלמה הכואבים בעקבות הסערה בסוף השבוע, שכעת פגעה בנחיתה בווייטנאם.

הייאן הוכר כציקלון הטרופי החזק ביותר שאירע בהיסטוריה המודרנית, ומשתרע על פני 600 ק”מ ועם רוחות של 315 קמ”ש ומשבים של עד 380 קמ”ש. גורמים רשמיים מעריכים כי עד 10,000 בני אדם מתו בעיר טקלובן ובמקומות אחרים, בתוך מאות אלפי עקורים נוספים.

הייאן הוא הציקלון הרביעי בקטגוריה חמש במערב האוקיאנוס השקט בשנת 2013.

כוחן של סופות טרופיות, כמו הייאן, קשור לטמפרטורת הים. ככל שהאוקיאנוסים מתחממים עם שינויי האקלים, יש עלייה באנרגיה הזמינה ובאדי המים, שמבעירים את הסערה. מי האוקיאנוס השקט מתחממים מהר מהצפוי, וקיימת הסכמה מדעית רחבה כי הדבר מגדיל את חוזק הטייפונים.

במה שהוא תיאר כ”טוויסט עצוב של הגורל” נאום הפתיחה של סנו הדהד את הסנטימנט שנשא בכנס COP18 בדוחא לפני 11 חודשים, כשהוא הגיש תחינה דומה כמו שהטייפון בופה פגע במדינה והותיר 1,000 הרוגים ומאות חסרי בית.

    עברו בקושי 11 חודשים מאז הועידה בדוחא, כאשר המשלחת שלי פנתה לעולם … לפקוח את עינינו למציאות הגסה שעומדת בפנינו … כמו אז התמודדנו עם סערה קטסטרופלית שהביאה לאסון היקר בתולדות הפיליפינים.

    לפני שנה לא יכולנו לדמיין שאסון גדול בהרבה יבוא. המדינה שלי נבחנת על ידי סופת הגיהנום הזו שנקראת סופר טייפון הייאן, שתוארה על ידי מומחים כטייפון החזק ביותר שנחת אי פעם מהים במהלך ההיסטוריה האנושית המתועדת.

סנו קרא לממשלות שהשתתפו בכנס להתמודד עם נושא האובדן והנזק – מנגנון שיסייע לפצות מדינות חלשות על ההשפעות הבלתי נמנעות של שינויי האקלים – ולטפל במציאות של שינויי אקלים.

הוא הזהיר כי יעדי הפחתת פליטות במדינות מפותחות היו “נמוכים באופן מסוכן” וקרא לממשלות להעלות את שאיפתן.

הוא גם קרא לכל המדינות – עשירות ועניות – להצטרף יחד כדי להתמודד עם שינויי האקלים ולהבטיח פיתוח בר קיימא. נושא כזה דורש “סולידריות עולמית”, אמר במליאה.

    לכל מי שממשיך להכחיש את מציאות שינויי אקלים, אני קורא לך לרדת ממגדל השן שלך ולהתרחק מכורסת הנוחות שלך. אני קורא לך ללכת לאיים של האוקיאנוס השקט, לאיים הקריביים ולאיי האוקיאנוס ההודי ולראות את ההשפעות של עליית מפלס הים; לאזורים ההרריים של ההימלאיה והרי האנדים כדי לראות קהילות שמתעמתות עם שיטפונות קרחוניים, לקוטב הצפוני שבו קהילות מתמודדות עם כיפות הקרח הקוטביות שהולכות ומתמעטות, אל הדלתות הגדולות של המקונג, הגנגס, האמזונס והנילוס שבו חיים והפרנסה טובעת, אל גבעות מרכז אמריקה העומדות מול הוריקנים מפלצתיים דומים, אל הסוואנות העצומות של אפריקה, גם שם שינויי האקלים הפכו לעניין של חיים ומוות, כאשר האוכל והמים הופכים נדירים.

    ולא לשכוח את ההוריקנים המאסיביים במפרץ מקסיקו ובחוף המזרחי של צפון אמריקה. ואם זה לא מספיק, כדאי לכם לבקר בפיליפינים כבר עכשיו.

הרגע הנוקב ביותר של נאומו של סנו הגיע כאשר הוא נתן למליאה חשבון אישי של אחיו, שבילה בשלושת הימים האחרונים באיסוף גופות מהריסות ונמצא רעב מכיוון שהאספקה נותקה מהאי שלו.

סאנו אמר כי לאות סולידריותישתתף בשבועות הקרובים בשביתת רעב מרצון, בעודו עומד עם אחיו ואחרים הרעבים בפיליפינים, ויקרא לממשלות לתת דין וחשבון ולדחוף אותם לפעול.

נאומו הרגשי העביר צמרמורת דרך מרכז הכנסים, והותיר את הצירים בתוך המליאה ומחוצה לה בדמעות, וזכה לתשואות בעמידה בתוך האולם.

בעקבות הנאום, סין קראה גם לדממה של שלוש דקות במליאה לזכר כל אלה שאיבדו את חייהם בסוף השבוע.

לאחר שחזר על הסנטימנט ששיתף בדוחא, קרא סאנו לוורשה להיות הרגע בו מדינות מתחילות להעביר את העולם מאזור הסכנה האקלימית.

     בדוחא שאלנו “אם לא אנחנו אז מי? אם לא עכשיו אז מתי? אם לא כאן, היכן? יתכן שזה נפל על אוזניים ערלות. אבל כאן בוורשה, ייתכן מאוד שנשאל את אותן שאלות גלויות. “אם לא אנחנו, אז מי? אם לא עכשיו אז מתי? אם לא כאן בוורשה, איפה?

     מה שעובר על ארצי כתוצאה מאירוע אקלים קיצוני זה הוא טירוף. משבר האקלים הוא טירוף. אנחנו יכולים לעצור את הטירוף הזה. ממש כאן בוורשה.