על מיקרו פלסטיק שמעתם?
מדוע אנחנו חייבים לצמצם את השימוש בפלסטיק?
מאת ערן שחורי, Climate Reality Leader בארגון Climate Reality Project שהקים אל גור (סגן נשיא ארה”ב לשעבר).
תאריך פרסום: 4.10.2018 עדכון אחרון: 05.01.2023
אתם לא תאהבו לקרוא את הפוסט הזה, כי משמעותו שתצטרכו לוותר על חלק מהנוחות שהתרגלתם אליה והיצרנים יצטרכו לוותר על חלק ממקורות ההכנסה שלהם, אבל אם תבינו שהשימוש בפלסטיק פוגע בכם ובמשפחה שלכם בצורה ממשית, אולי תסכימו שכדאי לשנות הרגלים, ובין השאר להקטין את השימוש בפלסטיק.
תמצית מנהלים
הפוסט מציג מספר נזקים הנגרמים מהשימוש בפלסטיק “חד פעמי” וקורא לצמצום השימוש בו. נזקי השימוש בפלסטיק:
התחממות גלובלית ושינויי אקלים – פלסטיק מיוצר מנפט שהינו דלק פוסילי (מבוסס פחמן); במהלך ייצורו נוצר גז חממה, בעיקר פחמן דו-חמצני, שגורם להתחממות הגלובלית; תהליך השינוע מהמפעל לנקודות המכירה גורם לזיהום אוויר ופולט גזי חממה וכך גם תהליך השינוע של מפח האשפה אליו נזרקים מוצרי הפלסטיק לאחר השימוש בהם. גזי החממה המצטברים גורמים להתחממות האטמוספירה וכתוצאה מכך לשינויי מזג אוויר ובכלל זה לסופות הוריקן ולגשמים חזקים, לבצורת ולפגיעה במקורות מים; לפגיעה בחקלאות ולרעב במקומות שונים בעולם.
זיהום הסביבה הימית – מוצרי פלסטיק שמושלכים לים (רשתות דיג, לדוגמה) או בסמוך לים, יעשו נזק לסביבה הימית ולמערכות האקולוגיות שנמצאות בו. הם יהפכו בתהליך ארוך לחלקיקים קטנים (“מיקרו פלסטיק” ו”ננו פלסטיק”), תוך ספיחת חומרי רעל. חלקיקי המיקרו פלסטיק ייאכלו על ידי יצורים שונים במעלה שרשרת המזון, יפגעו במערכות שאותם יצורים מהווים חלק מהם, וימצאו את דרכם גם לדגים שמשמשים מזון לאדם. כך, מוצרי הפלסטיק שהושלכו ימצאו את דרכם בחזרה לצלחות שלנו ויסכנו את הבריאות שלנו.
נזקים לסביבה היבשתית – מוצרי פלסטיק שיגיעו למיחזור יהפכו לחומר גלם שישמש בדרך כלל לייצור מוצרי פלסטיק נחותים יותר מהבקבוק. בקבוקי פלסטיק אלו הופכים במהלך השנים לחלקקיקי פלסטיק זעירים (מיקרו פלסטיק) שסופחים אליהם חומרי רעל שמצויים במטמנות האשפה. חלקיקים אלו יזוזו ממקומם במטמנה כתוצאה מגשמים ורוחות וייכנסו לשרשרת המזון היבשתית. מסלול אפשרי נוסף להגעתם של חלקיקי הפלסטיק למזוננו הוא באמצעות הביוב. חלק מהביוב הופך לדשן לשדות ולכן חלקיקי פלסטיק אלו עוברים לאדמה החקלאית בה גדל מזוננו ואף חוזרים למקורות מים מהם נשאבים מי שתייה.
נזקי בריאות מחלקיקי פלסטיק ומיקרו פלסטיק במים ובמזון – ארגון הבריאות העולמי (WHO) מצא חלקיקים זעירים של פלסטיק (מיקרו פלסטיק) ב-90% מבקבוקי המים שבדק ב-11 מדינות (ממותגים מובילים). חלקיקי מיקרו פלסטיק נמצאו במזון מן הים (צדפות, דגים וכד’) ומכאן שאכילתם יכולה להוות מקור ישיר להימצאות חלקיקי מיקרו פלסטיק בגוף האדם. חשש מהימצאות מיקרו פלסטיק בגוף האדם נובע בין השאר מכך שבעת שהותם במטמנות ובים, חלקיקי מיקרו פלסטיק סופחים אליהם חומרים מסוכנים לאדם.
פגיעה בפוריות – לאחר מחקר שארך 25 שנה מזהירה מומחית: בתוך כשני עשורים, רוב הגברים בעולם לא יהיו פוריים כתוצאה מחשיפה מוגברת לכימיקלים המצויים בשימוש במיוחד בתעשיית הפלסטיק – כולל התבגרות מינית מוקדמת, ירידה באיכות הביציות וספירת הזרע, כיווץ גודל הפין – ואובדן חשק מיני.
מסקנה – יש להקטין את כמות הפלסטיק המיוצרת והנצרכת ולגלם במחירם את עלות הנזק שהם יוצרים למערכות האקולוגיות ולאדם.בנוסף, יש לאסור השלכת רשתות וציוד דיג לימים ולאוקיינוסים, כיוון שחלק משמעותי מכמות הפלסטיק הנמצאת בים מקורה מרשתות דיג ומציוד דיג שהושלך מספינות דיג.
5 הכללים של הקיימות (5 R’s)
הנזקים הגדולים שגורם השימוש בפלסטיק (כמו שתיראו בהמשך) צריכים לגרום לנו להישמע ל-5 הכללים של הקיימות (5 R’s):
– Reflect – חשוב אם נחוץ;
– Refuse – סרב (הפסק לצרוך);
– Reduce – הפחת (הקטן צריכה);
– Reuse – שימוש חוזר;
-Recycle – מחזר.
לדוגמה, במקרה של בקבוקי פלסטיק חד פעמיים או כלי אוכל לשימוש חד פעמי, עדיף להישמע לשלושת הכללים הראשונים – להפסיק או להקטין מאוד את צריכת המשקאות בבקבוקי פלסטיק.
נזקים שנגרמים משימוש בפלסטיק
התחממות גלובלית ושינויי אקלים
מוצרי פלסטיק מיוצרים מנפט. בתהליך ההפקה והשריפה של נפט נפלטים גזי חממה שונים, ובכלל זה פחמן דו חמצני (CO2) ומתאן, שהוא גז חממה גרוע פי כמה מ-CO2. בתהליך השינוע מנקודת הייצור לנקודות המכירה נפלט פחמן דו-חמצני (CO2) ממנוע המשאית.
לאחר שהצרכנים משתמשים במוצר הם זורקים אותו לפח המיחזור (במקרה הטוב) או לפח הקרוב (במקרה הפחות טוב) או פשוט משליכים אותו ברחוב או בשפת הים (על הנזקים שנוצרים בעקבות זאת – בהמשך). שינוע המוצרים למטמנות או למפעל המיחזור גורם גם הוא לפליטה של פחמן דו-חמצני CO2.
מדוע אנחנו מוטרדים מההתחממות הגלובלית?
בשנים האחרונות סבלנו ממספר רצפים של שנות בצורת. מיותר להסביר מדוע בצורת אינה טובה לנו, אבל לבצורת יש גם השלכות רוחב פוליטיות (לדוגמה: האביב הערבי החל בעקבות עליית מחירי מזון שנבעה מבצורת, וגם מלחמת האזרחים בסוריה פרצה, בין היתר, בשל הבצורת וחוסר היכולת של כפריים רבים לכלכל את משפחותיהם). הפליטים ומהגרי העבודה שהגיעו לתל אביב ולאירופה הם תוצר של השפעות ההתחממות הגלובלית.
השנים האחרונות זימנו כמה דוגמאות להשלכות ההתחממות הגלובלית: צפינו בהוריקן פלורנס פוגע בארה”ב ובסופת הטייפון מנגקוט משתוללת בפיליפינים ובסין עם רוחות במהירות של יותר מ-220 קמ”ש שהביאה למותם של 50 איש ולנזקים כלכליים עצומים. עשרות מטיילים ישראלים נתקעו בהודו כתוצאה מאירוע גשם עוצמתי שארך שלושה ימים רצופים וגרם למפולות וחסימות דרכים. אחד הגורמים העיקריים לעוצמתם הגדולה של ארועי קטסטרופה אלה היא ההתחממות הגלובלית. האוקיינוסים מהווים את מקור האנרגיה של ההוריקנים והטייפונים, וכשהטמפרטורה עולה כמות האדים שנאצרת באוויר והופכת לטיפות גשם גדולה יותר, דבר שמביא לאירועי גשם עוצמתיים שמלווים בשיטפונות, מפולות בוץ וכד’.
ד”ר שחר אבין, חוקר במרכז לחקר סיכונים קיומיים באוניברסיטת קיימברידג’ אשר חוקר קטסטרופות שיכולות להרוג מיליארדי אנשים, מתאר בשיחה שנערכה עימו תרחישים שונים, כולל אחד שלדבריו אנחנו לא מתמודדים איתו כיום (כלכליסט, 28.9.2018): “דווקא בשינויי האקלים אנחנו הולכים עם ראש בקיר. הם לא יהרגו אנשים במישרין, אלא דרך יבולים שיקרסו, הגירה המונית, מגיפות מקומיות חוזרות, מלחמות מקומיות – שהן כנראה מה שיהרוג אנשים, ולא העובדה שיהיה להם חם בחוץ והם יתעלפו. אם כי גם זה יקרה”.
צפו במפת שינוי הטמפרטורה הממוצעת בין השנים 1880 עד 2021. ראו כיצד הגלובוס נצבע בצבע אדום (עלייה בטמפרטורה) ככל שאנחנו מתקרבים לתקופתנו:
צפו במפת האנומליה של הטמפרטורות לפי מדינה. המפה מבוססת על נתונים של NASA בין השנים 1880 עד 2017. ניתן לראות את השינויים בטמפרטורות בישראל בשורה השישית, ראשונה מצד שמאל:
זיהום הסביבה הימית
מוצרי פלסטיק שיגיעו למיחזור יהפכו לחומר גלם שישמש בדרך כלל לייצור מוצרי פלסטיק נחותים יותר. מוצרי פלסטיק שמגיעים למטמנות לא יתכלו אלא בחלוף מאות שנים. מוצרי פלסטיק שמושלכים בסמוך לים יעשו נזק לסביבה הימית. חלק משמעותי מאוד של חלקיקי הפלסטיק שנמצאים באוקיינוסים מקורם ברשתות ובציוד דיג שהושלך מספינות דיג.
מוצרי הפלסטיק שהגיעו לים יהפכו בתהליך ארוך לחלקיקים קטנים (“מיקרו פלסטיק” ו”ננו פלסטיק”), תוך ספיחת חומרי רעל. חלקיקי המיקרו פלסטיק (0.5 מ”מ) וחלקיקי הננו פלסטיק (0.1 מ”מ) ייאכלו על ידי יצורים שונים במעלה שרשרת המזון ויפגעו בהם, וימצאו את דרכם גם לדגים שמשמשים מזון לאדם. כך, בקבוקי הפלסטיק שהושלכו ימצאו את דרכם בחזרה לצלחות שלנו ויסכנו את הבריאות שלנו.
חוקרים את זיהום הפלסטיק באוקיינוסים – היסודות (סרטון דובר אנגלית באורך 6:29 דקות):
מה קורה לבקבוקי הפלסטיק שאנחנו זורקים? סיפורם של שלושה בקבוקים (סרטון וידאו כתוביות בעברית, 4:06 דקות):
זיהום האוקיינוסים ע”י מאות מיליוני טונות של חלקי פלסטיק (ובכלל זה בקבוקי פלסטיק) הורג את האוקיינוסים, שקיומם התקין הכרחי להמשך קיום האדם. סרטון מומלץ לצפיה (2:36 דקות בלבד). בדקה 01:28 של הסרטון רואים בקבוק של מי ‘עין גדי’ על החוף:
צוללן אוסף בקבוקי פלסטיק מתוך הים (סרטון של הנשיונל ג’יאוגרפיק, 1:23 דקות):
נזקי פלסטיק בסביבה היבשתית – מטמנות אשפה ושדות חקלאיים
מרבית הפלסטיק שאנחנו זורקים לא עובר למיחזור, ומוצא את דרכו למטמנות אשפה, שם הוא יכול להמתין מאות שנים עד שיהפוך לחלקיקי מיקרו פלסטיק (0.5 מ”מ) וננו-פלסטיק (0.1 מ”מ). במהלך השנים סופחים אליהם חלקיקי המיקרו פלסטיק חומרים רעילים. חלקיקים אלו עלולים לזוז ממקומם במטמנה כתוצאה מגשמים ורוחות וייכנסו לשרשרת המזון היבשתית. מסלול אפשרי נוסף להגעתם של חלקיקי הפלסטיק למזוננו הוא באמצעות הביוב. חלק מהביוב הופך לדשן לשדות ולכן חלקיקי פלסטיק אלו עוברים לאדמה החקלאית בה גדל מזוננו ואף חוזרים למקורות מים מהם נשאבים מי שתייה.
נזקי בריאות מחלקיקי פלסטיק ומיקרו פלסטיק במים ובמזון
מי שמעדיף לשתות מים מבקבוקים למרות הנזקים הסביבתיים שבייצורם, שינועם, הטמנתם ו/או “מיחזורם” ראוי שיידע שארגון הבריאות העולמי (WHO) מצא חלקיקים זעירים של פלסטיק (מיקרו פלסטיק) ב-90% מבקבוקי המים שבדק ב-11 מדינות (ממותגים מובילים). רק ב-17 בדיקות מ-259 הבקבוקים שנבדקו לא נמצאו חלקיקי מיקרו פלסטיק. המחקר מצא שבממוצע, כמות חלקיקי הפלסטיק במים מבוקבקים היתה כפולה מזו שבמי ברז. זה כמובן ממצא בעייתי, כיוון שאנשים משלמים פרמיה ביחס למי ברז כדי לקבל מים “מינרליים ונקיים”. אחד ההסברים האפשריים הוא שחלקיקי פלסטיק שנישאים באוויר חודרים למיכלי המשקה. אינני טוען שהמים שנמכרים בישראל מכילים חלקיקים כאלו (כאמור, המחקר לא כלל את ישראל במדינות מהן נלקחו מדגמים), אבל ראוי להסיק מסקנות מהמחקר של ארגון הבריאות העולמי.
חלקיקי מיקרו פלסטיק נמצאו במזון מן הים (צדפות, דגים וכד’) ומכאן שאכילתם יכולה להוות מקור ישיר להימצאות חלקיקי מיקרו פלסטיק בגוף האדם. באחד המחקרים שנעשה בארה”ב נמצאו שאריות של החומר המסרטן ביספינול A בשתן של 95% מהנבדקים. במחקר אחר נמצאו חלקיקי מיקרו פלסטיק ב-83% מדגימות מי ברז שנעשו ב-7 מדינות. לאחרונה נמצאו חלקיקי מיקרו פלסטיק גם במלח למאכל (נבדקו 17 מותגים ב-8 מדינות, לא כולל ישראל). החשש מהימצאות מיקרו פלסטיק בגוף האדם נובע בין השאר מכך שבעת שהותם במטמנות ובים, חלקיקי מיקרו פלסטיק סופחים אליהם חומרים מסוכנים לאדם.
אם אנחנו יכולים לנשום חלקיקים בגודל מיקרו פלסטיק וננו פלסטיק, אז בעתיד נמצא אותם במחזור הדם שלנו, בריאות, וברקמות הגוף. חלקם יעברו ולא יגרמו נזק, חלקם יישארו בגופנו לתקופה ארוכה מבלי לגרום נזק, וחלקם עלולים להיות מחוללי סרטן.
כמה פלסטיק אנחנו אוכלים? כתבת וידאו של BBC:
הפרשת פתלאטים לגוף כתוצאה משימוש בפלסטיק לאחסון מזון ולהובלת מזון חם
במסגרת תכניתה “המערכת” ששודרה בשנת 2016 בערוץ 13, מיקי חיימוביץ’ בדקה מה קורה לאוכל החם שאנחנו קונים כשהוא נארז בכלי פלסטיק.הממצאים מדאיגים: במזון נמצאו כמויות גדולות של כימיקלים – שעלולים לגרום נזק רב למערכות שונות בגוף.
על-פי ממצאי הבדיקה, הפלסטיק שמכיל פתאלאטים עלול להפריש את הכימיקלים הללו כשהוא בא במגע עם מזון שומני חם. תהליך זה מואץ גם כאשר מחממים את הכלי במיקרוגל. לפי המומחים שהתראיינו לתוכנית, הפתאלאטים עלולים לפגוע במערכת ההורמונלית ובמערכת הרבייה ולגרום להשמנת יתר ולפגיעה באיי.קיו, וכן נקשרים לסרטנים שונים. צפו בקטע מהתחקיר ובעדויות המומחים על הסכנות שבכלי פלסטיק המכילים מזון חם:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4896458,00.html
התחקיר המלא – זהירות פלסטיק
הפלסטיק נמצא בכל מקום, הוא מזהם והורס את הסביבה הוא נשאר לנצח הוא לא מתכלה. אנחנו מכורים לפלסטיק ואנחנו לא מודעים לכך שהפלסטיק מסוכן לבריאות שלנו: במים , במזון בצעצועים פלסטיק מסרטן, פוגע בפוריות. התחקיר חושף עד כמה הפלסטיק מסוכן בחיים שלנו, והאם נוכל לשנות הרגלים ולהיגמל משימוש בפלסטיק על מנת להציל את עצמנו. התחקיר המלא לצפייה ישירה:
https://13tv.co.il/item/news/the-system/season-04/episodes/s04e07-73361/
פגיעה משמעותית בפוריות עד כדי סכנה למין האנושי
לאחר מחקר שארך 25 שנה מזהירה מומחית: בתוך כשני עשורים, רוב הגברים בעולם לא יהיו פוריים כתוצאה מחשיפה מוגברת לכימיקלים המצויים בשימוש במיוחד בתעשיית הפלסטיק – כולל התבגרות מינית מוקדמת, ירידה באיכות הביציות וספירת הזרע, כיווץ גודל הפין – ואובדן חשק מיני.
How Our Modern World Is Threatening Sperm Counts, Altering Male and Female Reproductive Development, and Imperiling the Future of the Human Race
By Shanna Swan, PhD, with Stacey Colino
Count Down : How Our Modern World Is Threatening Sperm Counts, Altering Male and Female Reproductive Development, and Imperiling the Future of the Human Race
In the tradition of Silent Spring and The Sixth Extinction, an urgent, meticulously researched, and groundbreaking book about the ways in which chemicals in the modern environment are changing-and endangering-human sexuality and fertility on the grandest scale, from renowned epidemiologist Shanna Swan.
In 2017, author Shanna Swan and her team of researchers completed a major study. They found that over the past four decades, sperm levels among men in Western countries have dropped by more than 50 percent. They came to this conclusion after examining 185 studies involving close to 45,000 healthy men. The result sent shockwaves around the globe-but the story didn’t end there. It turns out our sexual development is changing in broader ways, for both men and women and even other species, and that the modern world is on pace to become an infertile one.
Plastics: Last Week Tonight with John Oliver (HBO)
Plastic is in everything, from the clothes we wear to the water we drink. John Oliver explains how plastics are harming the planet, why recycling isn’t the solution you think it is, and why fixing the problem will be up to not just consumers, but corporations and policymakers.
מסקנה – להקטין את כמות הפלסטיק המיוצרת
המסקנה הבלתי נמנעת היא שאנחנו צריכים להקטין את כמות הפלסטיק המיוצרת ולהקטין את כמות הפלסטיק המושלכת. מיחזור אינו מספיק.
על המחוקק לתת את הדעת לנזקים הבריאותיים והכלכליים שנגרמים כתוצאה משימוש במוצרי פלסטיק, ובפרט המוצרים שנועדו לשימוש חד פעמי ולגרום לכך שהעלויות החיצוניות של מוצרי הפלסטיק יגולמו במחיר המוצר על פי התפיסה “המזהם משלם”.
המלצות ברמת הצרכן הבודד:
- להפחית צריכה.
- להעדיף לקנות מוצרים מחומרים טבעיים לשימוש רב פעמי.
- לעשות שימוש חוזר במוצרי פלסטיק כדי להימנע מהשלכתם שלא לצורך. מיחזור אינו פתרון.
- לאחסן מזון בכלי זכוכית ולא בכלי פלסטיק.
- להפסיק או להפחית את צריכת המים והמשקאות שמשווקים בבקבוקי פלסטיק.
- לשתות מי ברז או מי ברז שסוננו בסננים ביתיים תת-כיוריים. איכות מי הברז בישראל הינה בדרך כלל טובה (תוכלו לבדוק את איכות המים ביישוב שלכם במערכת מקוונת שמציגה תוצאות בדיקות של משרד הבריאות). לאכול מזון עשיר במגנזיום כדי להשלים את המחסור במגנזיום במים המותפלים. דוגמאות למזונות עשירים במגנזיום: שוקולד מריר, אבוקדו, זרעי דלעת, פשתן וצ’יה, טופו, בננות, שקדים וקשיו, עדשים, שעועית, חומוס, אפונה, פולי סויה, קישואים, בטטות, תאנים.
- שוק ההון – לא לרכוש ניירות ערך של חברות שעוסקות בייצור מוצרים שפוגעים בסביבה ולהעדיף במקומם ניירות ערך של חברות שנמצאות בתהליכי שינוי כך שהם מקטינים את השפעת המוצרים ותהליכי הייצור על הסביבה.
אם אתם חושבים שהפוסט הזה חשוב, שתפו אותו ברשתות החברתיות.
כתבות קשורות:
- האם פלסטיק מתכלה אכן מתכלה?
- הקשר בין פלסטיק למשבר האקלים
- העכברת – מנזקי ההתחממות הגלובלית, הבצורת, ושאיבת מי המעיינות
- מחליפים את הסלוקיה: עקב הזיהום מי עדן תשאב ממקור חלופי
- עכשיו זה רשמי: מי עדן החלה לקבל מים מחברת מקורות; האישור – לחצי שנה
- יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס נתגלו באזורים רבים בארץ
- רשות המים: “צפויה שנת בצורת שישית ברציפות ב-2019, נערכים להקצאות” (דה מרקר)
- הבצורת מחייבת פרויקטים במיליארדי שקלים – והמים עשויים להתייקר (דה מרקר)
- משרד האנרגיה בודק: מנהרה להזרמת מים לכינרת במיליארדי שקלים
- מסע אל ההיסטוריה של הקמפיינים הציבוריים לחיסכון במים
- 28.12.2017: אורי שור ואביב לביא על ההתעלמות מהבצורת. דקה 18:06 עד 25:53
- מבקר המדינה קובע כי רשות המים הביאה להתדלדלות מאגרים טבעיים עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך (גלובס, 22/10/2018)
- אומדן הנזק הכלכלי של הוריקן פלורנס – 22 מיליארד דולר
- טייפון מנגקוט: עשרות נקברו בפיליפינים; 2.5 מיליון פונו בסין
- הסופר-טייפון מנגקוט קבר עשרות במפולות בוץ בפיליפינים – והגיע לסין
- ד”ר שחר אבין חוקר את הקטסטרופות שעלולות להרוג מיליארדי אנשים
- צפו במפת שינוי הטמפרטורה הממוצעת בין השנים 1880 עד 2017
- צפו במפת האנומליה של הטמפרטורות לפי מדינה. המפה מבוססת על נתונים של NASA
- חוקרים את זיהום הפלסטיק באוקיינוסים – הבסיס (סרטון דובר אנגלית באורך 6:29 דקות)
- מה קורה לבקבוקי הפלסטיק שאנחנו זורקים? סיפורם של שלושה בקבוקים (סרטון וידאו כתוביות בעברית, 4:06 דקות)
- זיהום האוקיינוסים ע”י מאות מיליוני טונות של חלקי פלסטיק (ובכלל זה בקבוקי פלסטיק) – וידאו, 2:36 דקות
- צוללן אוסף בקבוקי פלסטיק מתוך הים (סרטון של הנשיונל ג’יאוגרפיק, 1:23 דקות)
- ההשלכות של זיהום הפלסטיק (סרטון וידאו באורך 1:50 דקות)
- ים של פלסטיק כתבה בתכנית ‘רואים עולם’ ערוץ כאן11 (וידאו, 6:22 דקות)
- We’re Now At A Million Plastic Bottles Per Minute – 91% Of Which Are Not Recycled
- UK’s plastic waste may be dumped overseas instead of recycled
- Interactive map reveals Scotland’s coastal litter hotspots
- Plastic planet: How tiny plastic particles are polluting our soil
- WHO launches health review after microplastics found in 90% of bottled water
- The presence of microplastics in commercial salts from different countries
- Microplastics and human health—an urgent problem
- מטריד: חלקיקי פלסטיק מתחבאים במלח שלכם. (וואלה! 23/10/2018)
- כמה פלסטיק אתה אוכל? סרטון וידאו, אנגלית ללא כתוביות תרגום, 12:16 דקות
- The plastics crisis is more urgent than you know. Recycling bottles won’t fix it
- Single use plastic bottles banned from half marathon in London
- 5 ה-R’s של הקיימות ( Five R’s of Sustainability)
- “הסיפור של המים המבוקבקים” מבית היוצר של “The Story Of” (8 דקות, תרגום עברי), מתאר את תהליך הייצור ומסביר מדוע עלינו להפסיק או להפחית בצריכת מים מבוקבקים
- העתיד של לגו: התוכנית של המנכ”ל לחיסול אבני הפלסטיק
- מערכת מקוונת להצגת נתוני איכות המים המים בישראל
