משבר האקלים: לאזרח הקטן יש זכות על הפנסיה שלו

לאנשים שלא מעורבים בכלכלה יש לעתים תחושה כזאת, שהכסף מסובב את העולם, ולנו אין כל-כך שליטה על מה שקורה.

כמישהי שמרגישה שדיבורים על כסף וכלכלה נשמעים כמו סינית, אני יכולה להעיד שבעבר, כל מה שעניין אותי זה להתפרנס בכבוד, ולחסוך לעתיד.

פגישות עם יועץ הפנסיה היו בתחתית סדר העדיפויות: רק שהכסף יהיה באיזו קרן ושיעזבו אותי בשקט.

אולם, מאז שנחשפתי למצב האקלים, ולעובדה שכספי הציבור מממנים את חברות הדלקים הפוסיליים דרך הגופים המוסדיים, הגישה שלי השתנתה.

החוק בישראל מחייב כל עובדת ועובד לחסוך באמצעות קרן פנסיה. הגופים המוסדיים משקיעים את הכסף הזה עבורנו, וכך יכול להיווצר מצב שבו הכסף שלנו מושקע במטרות שאנו מתנגדים להן.

כאמא הדואגת לעתיד בנותיי, אינני מעוניינת בשום אופן שכספי הפנסיה שלי יהיו מושקעים בדלקים פוסיליים, שתורמים באופן משמעותי להתחממות הגלובלית, ההולכת ומחריפה. וזה כולל נפט, פחם, דלק, וגם גז. הגז טבעי כמו כל האחרים – וגורם לפליטות של גזי חממה אף יותר מהם, בשל דליפות גז מתאן (גז חממה פוטנטי בהרבה מפחמן דו חמצני).

כיצד אוכל לתת יד למימון של חברות אלה, אשר עושות כל שביכולתן להתחמק מאחריות, מזהמות את הסביבה ומחפשות כל דרך להתחמק מתשלום המסים, ואף גרוע מכך – במקרים של אסונות אקולוגיים, מתחמקות מלשלם פיצויים ? אינני יודעת להשקיע בעצמי את כספי, ואני רוצה להשקיעו בחיסכון פנסיוני; אך המשמעות היא, שהכסף שלי, שהרווחתי מיגיעה רבה, ושאני חוסכת לביטחוני הכלכלי בעתיד – שורף את העתיד של בנותי היקרות, שחייהן חשובים לי לא פחות מחיי שלי.

להמשך קריאה…