כמה זה עולה לנו? שינוי האקלים מכאיב בכיס

מה בדיוק מעצבן אתכם בכל פעם שכותבים או אומרים משהו על ההתחממות הגלובלית? מה הדבר שהופך את כולם למומחים לענייני אקלים וסביבה, או לחורשי תאוריות קונספירציה כאלו ואחרות? ולמה אתם מתעקשים להתעלם מהאזהרות ולטמון ראשכם בחול?

הכל כבר אמרו וכתבו על פליטות גזי חממה ועל תופעת ההתחממות הגלובלית, מנציגי האו”ם, דרך נשיאים וראשי ממשלות ומנהלי תאגידי ענק ועד פעילי סביבה וחברה. האשמות, איומים, עצות, חוקים ותקנות וטיפים להתנהלות סביבתית בבית ובמשרד. ובכל זאת, הנושא שנדמה שאינו יורד מהכותרות במהלך השנים האחרונות לא מעניין את מרבית האנשים בעולם, ולכל היותר גורר טוקבקים זועמים ברשת.

גם כשהפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) קבע זה עתה שקיימת ודאות של 95% שהאדם אחראי להתחממות הגלובלית, אתם לא תתנו לעובדות לבלבל אתכם. ובכלל שיעזבו אתכם למנחות ויתנו לכם לחיות, כי אלו צרות של עשירים.

אז כשהראש לא מבין והלב לא מרגיש אולי תבינו אם תרגישו את זה בכיס. כן, בואו נוותר על כל ההקדמה והשטויות ונגיע לשורה התחתונה – מה ייצא לכם מזה ומדוע כדאי לכם להפחית בפליטות גזי חממה.

בסופו של דבר הפחמן הדו-חמצני ויתר חבריו, גזי החממה, אינם העניין עצמו. הם רק השליח ובעצם מדובר באיכות החיים ובבריאות שלנו, בכלכלה הבינלאומית, לרבות מחירי המזון ושוק התעסוקה, ואפילו במחירי הדיור. כי כשאנחנו נוסעים ברכב ולא בתחבורה ציבורית, ולא משנה אם מבחירה או מפני שהמדינה לא העמידה לנו את החלופה המתאימה, אנחנו פולטים גזים וחלקיקים מזהמים שגורמים לתחלואה מרובה ולמוות המוערך באלפי אנשים בשנה ועל הדרך משחררים גם גזי חממה.

אפילו היין מתייקר

וכשאנחנו צורכים מוצרים חדשים ובעלי חיי מדף קצרים מבלי “לדפוק חשבון”, אנחנו מייצרים פסולת שנזרקת ברחובות ובאתרים פיראטיים או מוטמנת בקרקע יקרה וגם משחררת גזי חממה. וכשהטמפרטורות עולות והגשמים מתמעטים ואנחנו שותים מים מותפלים, מחירי המים מזנקים וגם פליטות גזי החממה. ובזמן שהגז הטבעי מתעכב וזיהום האוויר ממשיך לחגוג, גם מחירי החשמל עולים. ושלא נדבר על מחירי החיטה, התירס, השוקולד, הקפה והיין שעולים משנה לשנה מפני ששינויים קיצוניים במזג האוויר בעולם גורמים לבצורת או להצפות. ואם זה לא מעשה ידי אדם אז מה כן?

ואם זה לא משכנע אתכם אז להלן כמה נתונים: על פי תחזית ה-OECD, עד שנת 2050 התוצר הגולמי העולמי יופחת ב-15% אם לא תיעצר ההתחממות הגלובלית, בעוד שהעלות השנתית הממוצעת מהנזק שייגרם לערי העולם בעולם כתוצאה מעליית גובה פני הים ב־2050 צפויה להגיע ל-52 מיליארד דולר. גם אצלנו המצב לא מעודד. סך העלות השנתית של זיהום אוויר בישראל מוערכת ביותר מ-20 מיליארד שקלים, שהם למעלה מ-2% מהתמ”ג, ומחיר סל הקניות הממוצע עולה ב-5-10% בכל שנה.

מה שמשבר האקלים חייב באופן מידי הוא מיתוג מחדש, שיסביר לכל אחת ואחד שלא חשוב איך קוראים לזה בדיוק אלה שכולנו צריכים לעשות שינוי. אין כאן אידאולוגיה צדקנית או קונספירציה סופנית, כי גם קברניטי המדינה, מנהלי המשק והשכן בדלת ממול שואלים מה יוצא להם מזה. אז במקום להרוג את השליח תתחילו לשנות הרגלים, אחרת תוכלו, לכל היותר, לחזות איך כל השטויות האלה מתממשות.