פורסם בתאריך: 13/02/2026
פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר לשעבר בפורום האקלים הישראלי.
קובעי המדיניות בישראל מורגלים לחשוב על ביטחון לאומי במונחים של צבאות אויב, ארגוני טרור, תוכניות גרעין ומתקפות סייבר. אך בעוד תשומת הלב מופנית לאיומים המוכרים, חזית חדשה, שקופה ומסוכנת לא פחות, התעצבה סביבנו. זוהי חזית האקלים, והיא אינה איום עתידי או סוגיה סביבתית משנית. על פי ניתוח מקיף המבוסס על דבריהם של בכירי מערכת הביטחון, אנשי מודיעין וחוקרי מדיניות, משבר האקלים הוא כבר היום איום ליבה, ישיר ומיידי, על חוסנה של מדינת ישראל.
מסמך זה מציג הערכה אסטרטגית לפיה משבר האקלים אינו עוד סוגיה סביבתית גרידא. הוא התפתח לכדי איום ליבה, ישיר ומיידי, על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
זהו לא איום עתידי – זו מציאות קיימת. משבר האקלים משפיע כבר היום על כשירות צה”ל, על היציבות האזורית, על עמידות התשתיות הלאומיות, על הביטחון התזונתי, על בריאות הציבור ועל החוסן החברתי.
בניגוד לאיומים מוכרים, האיום האקלימי פועל כ”מכפיל איומים” – הוא מחליש את המדינה בכל החזיתות בו-זמנית ובאופן מתמשך.
מהו “מכפיל איומים”? מצב או תהליך שאינו יוצר איום חדש בפני עצמו, אלא מחמיר איומים קיימים ומייצר תנאים להופעת איומים נוספים. למשל: בצורת אינה גורמת ישירות לטרור, אבל היא יוצרת מצוקה כלכלית וחברתית שארגוני טרור מנצלים לגיוס ולהשתלטות על אוכלוסיות.
הניתוח להלן מבוסס על דברים שאמרו וכתבו בכירים לשעבר במערכת הביטחון, מומחי מודיעין, חוקרי מדיניות ואקדמיה. המסמך מזהה שבעה ערוצי איום מרכזיים ומציג מסגרת המלצות דחופה לפעולה לאומית מתואמת.
חשוב להדגיש: ישראל אינה לבד. מדינות רבות כבר הכירו בקשר בין אקלים לביטחון:
התעלמות מהמגמות המוצגות במסמך זה כמוה כהפקרה אסטרטגית של נכסי העוצמה המרכזיים של המדינה.
תפיסת הביטחון של ישראל נשענת על צבא בעל עליונות טכנולוגית וכשירות מבצעית גבוהה. הנחות יסוד אלו נשחקות במהירות תחת השפעות האקלים.
נתונים מבצעיים מהשנים האחרונות מצביעים על כשלים חוזרים במערכות אלקטרוניות ואופטיות מתקדמות. הכשלים נובעים מחריגה מסף העמידות לחום שלהן.
דוגמה מהשטח: ביולי 2023 הופסקו אימונים בבסיסי הדרום למספר ימים, לאחר שמערכות טנקים כבו בטמפרטורה של 48 מעלות. הבעיה נצפתה בטנקי מרכבה ובמערכות הגנה אווירית.
זו אינה תקלה – זו פיזיקה. הציוד שלנו לא תוכנן לעידן של טמפרטורות קיצוניות.
אירועי מזג אוויר קיצוניים כבר פגעו בתשתיות קריטיות.
דוגמה מהשטח: ההצפות בבסיס חצור ב-2020 השביתו מטוסי קרב והסבו נזק בעשרות מיליוני שקלים.
השאלה אינה אם אירוע כזה יחזור, אלא מתי והיכן. אנו חשופים לפגיעה במערכות תקשוב, שליטה ובקרה, ובמוכנות המבצעית של חיל האוויר.
התחזיות מצביעות על עלייה של 3-5 מעלות בטמפרטורות הקיץ הממוצעות עד 2050. המשמעות:
ייצוא ביטחוני הוא נכס אסטרטגי וכלכלי מרכזי לישראל. משבר האקלים משפיע עליו בשני מישורים:
זו גם הזדמנות: ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית במערכות ביטחון
| תקופה | תחזיות מרכזיות | השלכות ביטחוניות |
|---|---|---|
| 2025-2030 | עלייה של 1-1.5 מעלות בטמפרטורה הממוצעת; גלי חום ממושכים יותר; עלייה בתדירות אירועי קיצון | הגבלות על אימונים בקיץ; עומס על רשת החשמל; לחץ על מערכת הבריאות |
| 2030-2040 | עלייה של 2-3 מעלות; ירידה של 15-20% במשקעים; עליית פני הים ב-15-30 ס”מ | שינוי מהותי בדוקטרינת ההפעלה של צה”ל; סיכון לתשתיות חוף; גלי הגירה אזוריים |
| 2040-2050 | עלייה של 3-5 מעלות; בצורות ממושכות באזור; עליית פני הים ב-30-50 ס”מ | אזורים נרחבים בלתי ראויים לאימון ביום; ייתכן צורך בהעתקת תשתיות; אי-יציבות אזורית חריפה |
זהו האיום הכמעט נעדר מהשיח הציבורי בישראל – ומהמסוכנים ביותר.
עליית פני הים המתמשכת מאיימת על תשתיות קריטיות לאורך כל קו החוף הישראלי:
ישראל נחשבת למובילה עולמית בניהול משאבי מים. אך הצלחה זו מסתירה פגיעויות חמורות:
כ-80% ממי השתייה בישראל מגיעים ממתקני התפלה. זוהי הישג טכנולוגי, אך גם נקודת כשל:
האזור כולו סובל ממחסור במים הולך וגובר. תחרות על מקורות מים עלולה להפוך לגורם לסכסוכים:
השפעות האקלים במדינות השכנות אינן בעלות השלכות הומניטריות בלבד. הן מנוע ישיר לאי-יציבות ביטחונית על גבולות ישראל.
התחזיות מצביעות על תרחישים דרמטיים:
אין להתייחס לכך כאל “גל פליטים” בלבד. יש לראות בהגירת המונים נשק אסטרטגי פוטנציאלי:
ארגוני טרור (כמו דאע”ש ובוקו חראם) כבר הוכיחו יכולת “לרכוב” על מצוקת מים ומזון. הם משתמשים במצוקה לגיוס לוחמים ולהשתלטות על אוכלוסיות.
תנועת המונים לעבר גבולות ישראל תהווה איום מורכב – ביטחוני, דמוגרפי ותשתיתי. מדובר באתגר בסדר גודל שאף גדר או מערך הגנה לא יוכלו לעצור לבדם.
עזה היא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר בעולם למשבר אקלימי-ביטחוני:
ההשלכות על ישראל ברורות:
גם איראן עצמה סובלת ממשבר אקלימי חמור:
הסיכון: משטר לחוץ עלול לבחור ב”הימור על הכל” – להסלים כלפי חוץ כדי להסיח דעת מבפנים.
ההזדמנות: משטר מתערער עשוי להתקשות לממן שלוחות ופעילות טרור.
מהי “דיפלומטיית אקלים”? שימוש ביכולות טכנולוגיות בתחומי מים, אנרגיה וחקלאות ככלי מדיניות חוץ. המטרה: יצירת תלות הדדית, ייצוב משטרים ידידותיים, ובניית בריתות על בסיס אינטרסים משותפים – לא רק הסכמי שלום מופשטים.
העליונות הטכנולוגית של ישראל בתחומי התפלה, ניהול מים וחקלאות מדייקת היא נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
דוגמה קיימת: הסכם המים עם ירדן – ישראל מספקת מים, ירדן מספקת חשמל סולארי. שני הצדדים תלויים זה בזה.
ניתן להרחיב מודל זה:
התעלמות מהזדמנות זו תותיר את הזירה פתוחה לסין, לרוסיה ולאיראן.
חוסנה של מדינה נמדד בעמידות תשתיות הליבה שלה. משבר האקלים חושף שבריריות מסוכנת.
בעיה כפולה: הציבור משתמש ביותר חשמל בדיוק כשהייצור מתקשה לעמוד בביקוש.
תשתיות קריטיות שפועלות תחת עומס אקלימי הן פגיעות יותר לתקיפות סייבר:
שילוב של גל חום קיצוני עם מתקפת סייבר על רשת החשמל – זהו תרחיש סיוט ריאלי.
ישראל תלויה בייבוא מזון ברמה קריטית:
מה הסיכון? אירועי אקלים קיצוניים במוקדי גידול מרכזיים (ארה”ב, אירופה, אוקראינה, דרום אמריקה) עלולים להוביל ל:
דוגמה: ב-2022, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ובצורות קשות, מחירי הלחם במצרים זינקו והובילו למחאות. למצרים יש רזרבות של חודשים בלבד. לישראל – פחות.
הממד הבריאותי של משבר האקלים משפיע ישירות על הביטחון הלאומי – דרך עומס על מערכות, פגיעה בכוח האדם, ושחיקת החוסן החברתי.
גלי חום כבר גובים חיים בישראל:
שינויי אקלים מביאים עמם מחלות חדשות לאזורנו:
החזית המסוכנת והמוזנחת ביותר היא החזית הפנימית.
משבר האקלים פוגע באופן לא שוויוני ומעמיק שסעים קיימים בחברה הישראלית.
מהו “צדק אקלימי”? העיקרון לפיו נזקי משבר האקלים והעלויות של ההתמודדות איתו צריכים להתחלק בצורה הוגנת בחברה. בפועל, אוכלוסיות מוחלשות נפגעות יותר ומקבלות פחות הגנה – וזה יוצר תחושת קיפוח ופגיעה באמון.
מי נפגע ראשון ובאופן החמור ביותר?
מהו “עוני אנרגטי”? מצב שבו משק בית אינו יכול להרשות לעצמו לממן את צורכי האנרגיה הבסיסיים שלו.
בפועל, הדבר מתבטא ב:
היקף התופעה: כ-20% ממשקי הבית בישראל סובלים מעוני אנרגטי
בגל חום, עוני אנרגטי הופך לסכנת חיים ממשית. התופעה פוגעת קשות בקשישים, בילדים ובחולים כרוניים.
הפער הזה יוצר תחושת קיפוח עמוקה ומסוכנת.
תחושת הקיפוח וההפקרות שוחקת את האמון במוסדות המדינה.
למה זה קריטי לביטחון?
שחקנים עוינים כבר מזהים את הפוטנציאל הזה. נרטיבים של “הפקרת הפריפריה” ו”אפליה” משמשים כבר היום בלוחמה פסיכולוגית נגד ישראל – מבית ומחוץ.
ההתמודדות עם איום מערכתי מחייבת תגובה מערכתית. נדרשת פעולה מיידית בחמישה צירים:
מה נדרש:
למה זה חשוב: כל עוד אקלים לא מוגדר רשמית כאיום, הוא לא מקבל משאבים ותשומת לב מתאימים.
מה נדרש:
למה זה חשוב: כיום כל משרד מטפל בפינה שלו. אין גוף שרואה את התמונה השלמה ויכול לתאם.
מה נדרש: תקציב ייעודי רב-שנתי בסדר גודל של לפחות 2 מיליארד ש”ח בשנה בשלב ראשון.
ביסוס ההערכה:
חלוקת התקציב המוצעת:
אפיק | הקצאה | דוגמאות |
|---|---|---|
התאמת מערכת הביטחון | 40% | מערכות עמידות בחום, תשתיות בבסיסים, שינוי אימונים |
דיפלומטיה אקלימית | 25% | פרויקטי מים ואנרגיה עם ירדן, מצרים, מדינות המפרץ |
חוסן תשתיתי | 25% | הגנה על תשתיות חוף, גיבוי מערכות קריטיות |
חוסן חברתי | 10% | תוכניות לפריפריה, עוני אנרגטי, מערכי חירום מקומיים |
מה נדרש:
מה נדרש:
ההבנה כי מדובר באיום מערכתי מחייבת תגובה מערכתית. לא עוד פלסטרים, אלא ניתוח אסטרטגי. נדרשת פעולה מיידית בחמישה צירים מרכזיים:
1. הגדרה רשמית והטמעה אסטרטגית: יש להכיר רשמית במשבר האקלים כאיום אסטרטגי מדרגה ראשונה במסמכי הביטחון הלאומי ובתרחישי הייחוס. כל עוד הוא לא מוגדר כך, הוא לא יקבל את המשאבים והקשב הראויים.
2. הקמת מנגנון מתכלל: יש להקים “מועצה לביטחון אקלימי” בכפיפות למשרד ראש הממשלה, שתחזיק בסמכויות תיאום ותקצוב בין-משרדיות. האיום חוצה משרדים, והפתרון חייב להיות כזה.
3. השקעה אסטרטגית רב-שנתית: נדרש תקציב ייעודי רב-שנתי של לפחות 2 מיליארד ש”ח בשנה בשלב ראשון (כ-1.5% מתקציב הביטחון). סכום זה, שיתחלק בין התאמת מערכת הביטחון, דיפלומטיה אזורית, הקשחת תשתיות וחיזוק החוסן החברתי, אינו הוצאה אלא השקעה. עלות אי-הפעולה תהיה גבוהה בסדרי גודל.
4. הגנה על תשתיות קריטיות: יש למפות לאלתר את כל התשתיות החיוניות, להקשיח את הפגיעות ביותר, וליצור יתירות (גיבוי) למערכות המים והחשמל.
5. חיזוק החוסן החברתי כרכיב בטחוני: יש להבין שהשקעה בצמצום פערים בפריפריה וטיפול בעוני אנרגטי היא השקעה ישירה בביטחון הלאומי. תוכניות לאומיות חייבות לכלול ניתוח “צדק אקלימי” כדי להבטיח חלוקת נטל הוגנת.
מדינת ישראל עומדת בפני שינוי יסודי בסביבה האסטרטגית שלה.
המשך ההתייחסות למשבר האקלים כבעיה משנית שתטופל “אחרי החגים” או “ביום שאחרי” האיומים הדחופים, היא בחירה אסטרטגית שגויה ומסוכנת. האיום האקלימי אינו מתחרה על תשומת לב עם איראן או חזבאללה; הוא הרקע החדש והמחמיר שעליו יתנהלו כל מאבקי העתיד של ישראל.
כישלון בהיערכות מערכתית ומתוקצבת כעת יוביל לשחיקה הדרגתית אך ודאית של חופש הפעולה האסטרטגי, הכלכלי והצבאי של המדינה. ההחלטות שיתקבלו, או לא יתקבלו, בשנה-שנתיים הקרובות, יקבעו במידה רבה את עמידותה של ישראל בעשורים הבאים. הזמן לפעול אזל. יש לפעול עכשיו.
המשך ההתייחסות למשבר האקלים כבעיה משנית – שתטופל “ביום שאחרי” האיומים הדחופים – היא טעות אסטרטגית חמורה.
האיום האקלימי אינו “עוד” איום. הוא הרקע החדש שעליו יתנהלו כל מאבקי העתיד של ישראל:
כישלון בהיערכות מערכתית ומתוקצבת כעת יוביל לשחיקה הדרגתית – אך ודאית – של חופש הפעולה האסטרטגי, הכלכלי והצבאי של מדינת ישראל בעשור הקרוב.
ההחלטות שיתקבלו (או לא יתקבלו) בשנים הקרובות יקבעו את עמידותה של ישראל בעשורים הבאים.
הזמן לפעול הוא עכשיו.
הסקירה הקולית הוכנה באמצעות NotebokLM על בסיס מקורות שעוסקים בתחום.
אורך הסקירה כ-13 דקות. מכיוון שהסקירה נוצרה על ידי NotebookeLM בעברית, יש מספר מקומות בהם הגיית המילה הינה משובשת.
סקירת הוידאו הוכנה באמצעות NotebokLM על בסיס מקורות שעוסקים בתחום.
אורך הסקירה כ-7 דקות. מכיוון שהסקירה נוצרה על ידי NotebookeLM בעברית, יש מספר מקומות בהם הגיית המילה הינה משובשת.
מסמך זה נכתב על בסיס מחקרים, עדויות ופרסומים של גורמי ביטחון, מודיעין ואקדמיה. הוא מיועד לעורר דיון ציבורי ולשמש בסיס לפעולה מדינית.
כדי להקיף את הנושא בצורה יסודית, סקרנו דברים שנכתבו ונאמרו ע”י מומחים מהתחומים הבאים:
בישראל פועלים מספר מומחים וגופים שמובילים את השיח והמחקר בתחום זה. בין המומחים שסקרנו דברים שאמרו וכתבו:
שם המומחה/גוף | שיוך מוסדי | תחום התמחות עיקרי |
ד”ר שירה עפרון | המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) | ראש תוכנית “אקלים וביטחון לאומי”, יועצת למשרד הביטחון בנושא. |
אפרת מיניביצקי תיין | המועצה לביטחון לאומי (מל”ל) / אטלנטיק קאונסיל | לשעבר מנהלת תחום מדיניות אקלים במל”ל, מומחית למדיניות ממשלתית. |
תא”ל (במיל’) מייק הרצוג | מכון וושינגטון / שגריר (לשעבר) | חוקר השלכות אסטרטגיות של משבר האקלים על המזרח התיכון ויציבות משטרים. |
אמ”ן | דסק מודיעין אזרחי לאומי | גיבוש תפיסת “המודיעין הלאומי האזרחי” הכוללת איומי אקלים כחלק מהערכת המצב . |
ד”ר דב חנין | יו”ר פורום האקלים הישראלי | ריכוז היבטים רחבים של היערכות לאומית למשבר האקלים מול משרדי הממשלה. |
הפוסט נכתב ואוייר בסיוע כלי AI
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
