כאשר מספר הלווייתנים היה גדול, כמו לפני שמספרם החל לרדת בעקבות צייד המוני שלהם, נראה שהם היו אחראים לקליטה של עשרות מיליוני טונות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בכל שנה. צפו בסרטונים.
סיר דייוויד אטנבורו, בן 93, פונה בסרטו החדש למנהלי קרנות הפנסיה וגופי החסכון לטווח ארוך: “זה מטורף שהבנקים שלנו משקיעים בתעשיות מזוהמות. כשאלה בדיוק הדברים שמסכנים את העתיד שאנחנו חוסכים לו.”
הבשר הברזילאי והקשר הישראלי להרס יערות האמזונס – תחקיר חושף איך הצרכן הישראלי תורם להרס יער הגשם הגדול בעולם באמצעות קניית בשר דרך תאגיד שנוי במחלוקת. תופעה זו תורמת להערכות כי בתוך שנים האמזונס ייהרס – והמחיר האקולוגי הקשה יהיה גלובלי.
בהצעת חוק לפיה בכל בניין למגורים, מסחר או משרדים, יותקנו פאנלים סולאריים לייצור חשמל נכתב בין היתר כי “… במטרה להפחית את שריפת הדלקים בתחנות הכוח, להפחית את פליטת גזי החממה ואת הזיהום הסביבתי שנוצר כתוצאה משריפת דלקים.
המדיניות הסביבתית של ישראל בעידן משבר הקורונה צריכה לשלב בין עידוד צמיחה כלכלית לנקיטה בכמה פעולות סביבתיות נחרצות. יש צורך באג’נדה סביבתית, שתתמוך בצמיחה כבר בטווח הקצר, או לכל הפחות מדיניות שאינה כרוכה בעלויות תקציביות גבוהות; ולצד זאת נקיטה בצעדים סביבתיים, שיתקבלו בברכה על ידי מרבית האזרחים.
דו”ח חדש מציג את התועלת והאתגרים הכרוכים בעבודה מרחוק ומתייחס ללקחים שניתן ללמוד מההתנסות הלא-מתוכננת בה במהלך מגפת הקורונה. האם 2020 תיזכר כשנה שבה השתנו הרגלי העבודה שלנו?
מה יותר טוב יותר לסביבה – שטיפת כלים ביד או במדיח?
על הקשר בין צריכת בשר ומזון מן-החי לבריאותם של בני האדם ושל הסביבה. צריכת סוגי מזון מסוימים יוביל לשיפור יעדי בריאות הציבור ולצמצום מגמות סביבתיות שליליות. כדאי לשקול לעבור לדיאטה שתעשה טוב גם לאדם וגם לכדור הארץ.
הקשר בין מגפות להרס הטבע- הרצאתו של פרופ’ אורי שיינס.
סוגיית ה”צרכנות המוּדעת” (conscious consumption) שרבים מטילים ספק ביעילותה היא מרכיב חשוב במאבק בהתחממות הגלובלית בגלל יצירת גלי השפעה שמגיעים רחוק.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל