הסרט ‘נשקו את הקרקע’ הוא חלק ממאמץ לעודד חקלאים לעבור לשיטות התחדשות כמו גידול מגוון צמחים, שמירת שורשים באדמה בכל עת (כלומר גידול גידולי כיסוי בין הגידולים למטרות מכירה), ייצור קומפוסט, ורעיית בקר על צמחיה רב שנתית.
פורסם בתאריך: 02/10/2020 עלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים לצד משבר האקלים מחייבים את כולנו לשנות הרגלים ולחשוב אחרת, ובעיקר למצוא מקורות אחרים לחלבון ולמזון שלא
שורה של אסונות טבע שפקדו את סין, החל מהקורונה ועד לשיטפונות ובצורת, מגבירים את החשש כי המדינה עלולה להגיע למחסור במזון. הרשויות הסיניות מנסות לשדר ביטחון, אך באותה העת מובילות קמפיין אגרסיבי לצמצום בזבוז המזון.
מחקר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה”ב מעריך כי עליית הטמפרטורות תוביל ל-85 מקרי מוות לכל 100,000 איש. במדינות עניות המצב יהיה חמור יותר ומספר המתים כמעט ויכפיל את עצמו ל-160 איש לכל 100,000 איש.
ביל גייטס: חוששים מהקורונה? משבר האקלים גרוע בהרבה. “עד כמה שנוראית המגפה הזו, שינויים אקלימיים עשויי ם להיות גרועים יותר”, כתב גייטס בבלוג שלו השבוע ● “עד 2060 שינויי האקלים יכולים להיות קטלניים באותה מידה כמו הקורונה, ועד 2100 הם יכולים להיות קטלניים פי חמישה”
כריתת יערות מעודדת התפרצות מגפות ומשבר האקלים מחריף את הסיכון להפצת מחלות, אבל את נשיא ברזיל זה לא מעניין. המצב באמזונס מחמיר, והממשלה הברזילאית דווקא מפחיתה רגולציה ולא מטפלת כראוי בשריפות. אם המצב יימשך, בתוך כ-20 שנה היער פשוט יגווע וייעלם.
עידן השפל הכלכלי של הקורונה מזניק מחדש את מגמת ההשקעות הסביבתיות. אנשים רוצים להעביר את השקעותיהם למסלול סביבתי. הסיכויים של חברות עם פורטפוליו השקעות פחות סביבתי וחברתי לצלוח משברים סביבתיים ואחרים, יהיה כנראה קטן יותר.
אנחנו צריכים “לרצף” את הים בשמורות טבע ימיות, שיהוו מוקדים של תקווה ושל שיקום, שבהם יאסרו דיג והנחת תשתיות, ובהם תינתן הזדמנות לטבע לעמוד בפני פגעי שינוי האקלים
מס על פלסטיק ומלחמה בגזי החממה: התכנית האירופית לשיקום סביבתי מהקורונה
האיחוד האירופי השיק אסטרטגיה להתמודדות עם שינויי האקלים בעקבות המשבר, שתכלול השקעה במחקרים ובטכנולוגיות במיליוני אירו. לטובת קבלת המימון, יידרשו החברות להציג את יעדיהן בנושאי צמצום זיהומים והגנה על מערכות אקולוגיות. גם בישראל עולים ניצנים לחשיבה דומה
מגיפת הקורונה הוכיחה כי כאשר נמצא איום בפתח, כאשר הוא מוחשי ונתפס, מסוגלת האנושות לגייס משאבים, נחישות, ויוזמה להתמודדות איתו. מכאן פתח לחשיבה כיצד ליישם את כל אלו גם אל מול איומים המתעוררים נוכח משבר האקלים. שינויים רגולטוריים, כלכליים, חברתיים, ארגוניים ואישיים שנתפסו עד כה כבלתי אפשריים הולכים וקורמים עור וגידים לנגד עינינו. פתרונות אקטיביים, תכנון מוקפד הלוקח בחשבון את כלל תוצאות משבר האקלים, יחד עם רגולציה מחמירה ויצירתיות יביאו לקיבוע ניצול הדרגתי ומושכל של משאבי טבע והפחתה בייצור גזי החממה.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל