משבר האקלים

תומר גרטל | נוער למען האקלים

תומר גרטל, בן 17: הסיפור שלי – חרדה אקלימית

תומר גרטל, בן 17, נוער למען האקלים: הסיפור שלי – חרדה אקלימית. אתמול ראיתי לראשונה את הטריילר של הסרט ‘אמת מטרידה’. לא יכול להפסיק לחשוב על זה. הדבר המפחיד ביותר שראיתי שם הוא לא התסריט על סיטואציות נוראיות של עולם מתפורר, אסונות אפוקליפטיים וסוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, אלא העובדה הפשוטה שהסרט יצא בשנת 2006.

קרא עוד »
משבר האקלים - אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן

משבר האקלים – אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן

סרטון – משבר האקלים – אם מבקשת סליחה מהבת שלה כי לא ידעה ולא פעלה בזמן. הסרטון “מתכתב” עם אחת מסצינות הסיום של סרטו של אל גור ‘אמת מטרידה’. באותה סצינה אומר אל גור למבוגרים, שהם צריכים לפעול עכשיו כדי שבעוד עשרים שנה הילדים שלהם לא ישאלו אותם: “הרי ידעתם, למה לא עשיתם שום דבר כדי למנוע את זה?”

קרא עוד »
אין הרבה נושאים חמים יותר מנושא שינויי האקלים מעשי ידי אדם, בטח לאחר פרסום הדו"ח השישי של ה-IPCC, דו"ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים.כדי לספק לכם את המידע המהימן ביותר ולענות לכם על השאלות הבוערות ביותר, ריכזנו עבורכם פאנל מומחים רלוונטיים לתחום.פאנל לייב של עמותת "מדע גדול, בקטנה" בו התארחו מיטב מדעני האקלים בארץ, ונסקר הנושא מנקודת מבט מדעית. מהו המנגנון הבסיסי לאפקט החממה? מה הקשר לאירועי אקלים קיצוניים? מה ההשפעה עלינו כאן בארץ? ושאלת השאלות: מה רמת הוודאות שהשינוי הזה הוא אכן מעשה ידי אדם?משתתפי הפאנל:פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן בהרצליה - חוקר מדעי האטמוספירה והחלל, ובפרט סופות ברקים ומזג-אוויר קיצוני, שינויי אקלים והשפעת האדם על מערכות מזג-אוויר, תצפיות על האטמוספרה מהחלל וחקר תופעות חשמליות בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת נוספים. פרופ' דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית - מטאורולוג, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת אקלים, חבר בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וממחברי דו"ח ה-IPCC האחרון.פרופ' נילי הרניק מאוניברסיטת תל-אביב - מדענית אטמוספירה ואקלים, מחקריה תאורטיים ועוסקים בתבניות זרימה באטמוספירה ומכניקת רצף גאופיזית.פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים - חוקרת מטאורולוגיה ומידול אטמוספרי, עם דגש על שיפור שיטות נומריות לחיזוי מזג האויר והאקלים.מנחה: נעה זילברמן - דוקטורנטית לפיזיקה בטכניון, חברה בצוות הניהול המדעי של עמותת "מדע גדול, בקטנה".

פאנל מדענים בנושא שינוי האקלים – אוקטובר 2021

פאנל בו התארחו מיטב מדעני האקלים בארץ, ונסקר נושא שינוי האקלים מנקודת מבט מדעית, לאחר פרסום הדו”ח השישי של ה-IPCC, דו”ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים. מהו המנגנון הבסיסי לאפקט החממה? מה הקשר לאירועי אקלים קיצוניים? מה ההשפעה עלינו כאן בארץ? ושאלת השאלות: מה רמת הוודאות שהשינוי הזה הוא אכן מעשה ידי אדם? משתתפי הפאנל:פרופ’ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, אוניברסיטת רייכמן בהרצליה – חוקר מדעי האטמוספירה והחלל, ובפרט סופות ברקים ומזג-אוויר קיצוני, שינויי אקלים והשפעת האדם על מערכות מזג-אוויר, תצפיות על האטמוספרה מהחלל וחקר תופעות חשמליות בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת נוספים. פרופ’ דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית – מטאורולוג, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת אקלים, חבר בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וממחברי דו”ח ה-IPCC האחרון. פרופ’ נילי הרניק מאוניברסיטת תל-אביב – מדענית אטמוספירה ואקלים, מחקריה תאורטיים ועוסקים בתבניות זרימה באטמוספירה ומכניקת רצף גאופיזית. פרופ’ דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים – חוקרת מטאורולוגיה ומידול אטמוספרי, עם דגש על שיפור שיטות נומריות לחיזוי מזג האויר והאקלים. מנחה: נעה זילברמן – דוקטורנטית לפיזיקה בטכניון, חברה בצוות הניהול המדעי של עמותת “מדע גדול, בקטנה”.

קרא עוד »
יום החריגה האקולוגית 2021 לפי מדינות | Country Overshoot Days 2021

הנתונים מלמדים: כך נבין טוב יותר את משבר האקלים – פורצים את גבולות תקציב הנשיאה הביולוגי של כדור הארץ

ב-50 השנים האחרונות הגענו למצב שבו אנחנו משתמשים ביותר ממה שכדור הארץ מייצר. לפי החשבון של Global Footprint Network הפער הוא כבר 70%, כלומר צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את מה שהאנושות רוצה. אבל רגע. איך אפשר להשתמש ביותר ממה שמייצרים? ואיך בכלל מודדים את זה?

קרא עוד »
עוברים כל גבול | המדע של כדור הארץ שלנו | Breaking Boundaries | The Science Of Our Planet

המלצה על סרט: Breaking Boundaries – לפרוץ כל גבול – המדע של כוכב הלכת שלנו

“Breaking Boundaries” – הסרט “לפרוץ כל גבול” מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?

קרא עוד »
שביתת רעב במסגרת "חשבון נפש אקלימי" | מיכל דויטש

מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי”

מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?

קרא עוד »
חם לכם? אנחנו עוד נתגעגע לקיץ של 2021 | גלובס

דוח IPCC אוגוסט 2021: הטמפ’ תמשיך לעלות. האו”ם מזהיר מפני התוצאות ההרסניות של משבר האקלים

הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: דוח חדש של האו”ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) מחזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקובע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה ● איך תושפע ישראל מהמצב ומה בכל זאת עוד אפשר לעשות.

בפוסט זה ריכזנו את הממצאים העיקריים של הדוח שפורסם ב-9/8/2021. פרופ’ דניאל רוזנפלד, אחד מהשותפים הישראלים לכתיבתו, מסביר מהו התהליך המדעי שעובר עד פרסומו. ריכזנו מספר כתבות וידאו על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאירעו לאחרונה, כולם מקושרים להתחממות הגלובלית. התייחסנו לתרבות הצריכה שצריכה להשתנות כחלק מהמאמץ להפחית פליטות של גזי חממה, ולפעולות נוספות שעלינו לאמץ כדי שמנהיגי המדינות יכוונו את מאמציהם לטפל בעדיפות עליונה במשבר האקלים.

קרא עוד »
כדאי לדעת

כתבות נקראות:

יסודות הבניה הירוקה

ביטול החובה להקים ועדת סביבה ברשויות העירוניות – התנגדות לסעיף בחוק ההסדרים

ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.

exxon valdez oil spill

An Israeli Attack on Iran’s Oil Facilities: Analyzing the Environmental Impact

If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.

exxon valdez oil spill

תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן: ניתוח ההשפעות הסביבתיות

אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.

קבל מידע מעניין

הירשם לניוזלטר

קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל