פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
תאריך פרסום: 12/06/2021. תאריך עדכון אחרון: 07/07/2021
פוסט זה נועד לגרום לשופרסל לנהוג באחריות סביבתית וחברתית, כך שהיא תבדוק את שרשרת ההספקה שלה ותפסיק למכור מוצרי בשר שגודלו תוך שימוש בשטחי יערות גשם שבוראו ונשרפו לצורך כך. ליערות הגשם יש תפקיד חשוב בשמירה על אקלים מאוזן בעולם ובשמירה על מגוון ביולוגי.
לאחר הצגת התכתובת ביני לבין חברת ‘שופרסל’ בחלק הראשון, מוצגות כתבת תחקיר ששודרה ב’כאן 11′ וכתבות שפורסמו במספר כלי תקשורת נוספים, בהן מוצגת הבעייה האקולוגית בגינה פניתי ל’שופרסל’.
בשנים האחרונות צפינו בשריפות שמכלות חלקים נרחבים מיער האמזונס, שמטרתן לברא את היערות ולהכשיר את השטחים שמתפנים לגידול בקר או לגידול מספוא שמשמש להאבסת הבקר. בשנים האחרונות קראנו וצפינו בתחקירים שהראו שיש קשר בין השריפות הללו לבין הבשר ששופרסל מוכרת בחנויות שלה. ראינו את מנכ”ל שופרסל מתחמק מלתת תשובות לשאלותיה של יפעת גליק מ’כאן 11′ (כתבתה של יפעת גליק מובאת בחלקו השני של הפוסט).
לכן, כשראינו לאחרונה את הפרסומת ששודרה בטלויזיה שמציגה אנטרקוט במבצע שמקורו בברזיל, חשבנו שיהיה נכון לעמת את ‘שופרסל’ עם הטענות שהועלו כנגדה בעבר. לפיכך, פנינו במייל למבקר החברה. ביקשנו לברר את מקור הבשר ורצינו לוודא שב’שופרסל’ מבינים את המשמעות של הספקת בשר שמסופק לצרכנים על חשבון הרס יערות גשם.
במהלך ההתכתבות עם ‘שופרסל’ התעצמו החשדות ששופרסל מבינה היטב שמקור אספקת הבשר מברזיל הינו מקור “מלוכלך” מבחינה סביבתית ואקלימית. החשדות התעצמו כאשר קיבלתי תגובה שהתייחסה לספק מסויים (בשם ‘קרנה פנפיאנס’) בה נכתב “אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם”. אלא כשעשיתי חיפוש באינטרנט אחר שם הספק, התברר לי שתגובה זהה (מילה במילה) ניתנה ע”י שופרסל כבר בשנת 2019 לגורם אחר, משמע דבר לא עומד מאחורי ההבטחה שניתנה לי לפנות לספק ולברר את הדברים. יתירה מזו, בהמשך כתבה לי נציגת פניות הציבור ש”שופרסל’ עובדת אך ורק עם בתי מטבחיים הפועלים בהתאם לאישור של משרד החקלאות”. אף שזה היה ניסיון נוסף לעקוף את השאלה ששאלתי ולא להשיב עליה, בדקתי באתר האינטרנט של משרד החקלאות. התברר לי שברשימת המפעלים המאושרים ליבוא בשר וקרביים, המופיעה באתר האינטרנט של משרד החקלאות, שם הספק אינו מופיע, דבר שכמובן הגדיל את חוסר האמון בתשובותיה של ‘שופרסל’ ואת החשש ש’שופרסל’ מסתירה את האמת מהציבור.
נשלח למבקר ‘שופרסל’, באמצעות דוא”ל levis@shufersal.co.il
בפרסומת של שופרסל (בתמונה) מוצג סטייק אנטריקוט מברזיל. האם תוכל לחזור אלי (אתה או מנהל הסיכונים של הרשת או מנהל אחריות תאגידית של הרשת) עם תשובה מוסמכת וממוסמכת מהיכן בדיוק בברזיל מגיע הבשר הזה?
אני יודע שמאשימים את שופרסל שאתם גורמים (עם שותפים נוספים) לבירוא ולשריפת יערות האמזונס בברזיל (ובכך מעצימים את ההתחממות הגלובלית ואת משבר האקלים) כיוון שהבשר שאתם מוכרים מקורו באיזורים המבוראים, ומכאן השאלה.
זוהי ההזדמנות שלכם להוכיח שבשר הבקר שנמכר בסניפי שופרסל אין מקורו באזורים שבוראו או נשרפו לצורך גידול בקר ו/או לצורך גידול מספוא/מזון המשמש לגידול בקר.
בברכה,
ערן שחורי
שלום ערן,
מאשרת קבלת פנייתך למבקר החברה של שופרסל.
הספק קרנה פנפיאנס הינו אחד מהספקים המובילים בתחום הבשר המאושר ליצוא ובפיקוח צמוד של האגף הוטרינרי הארגנטינאי (Senasa).
שופרסל קונה בשר עפ”י התקנים ולפי דרישות המחמירות ביותר של משרד החקלאות ומשרד הבריאות כדי להבטיח את האיכות הטובה והטרייה ביותר של מוצריה לציבור הלקוחות.
לעניין המדיניות הסביבתית של הספקים וספציפית לגבי ספק זה אין לנו מידע מפורט ומכל מקום, אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם.
המשך יום נעים ותמיד כאן לשירותך,
יעל כוכבי
פניות הציבור
1800-68-68-68
יעל שלום,
תודה על התשובה. אני משוכנע שהספקים שלכם עומדים בדרישות השרותים הוטרינריים של ארגנטינה ושל משרד החקלאות ומשרד הבריאות הישראליים, כפי שכתבת, אבל כמו שהבנת, אני מתמקד בהיבט הסביבתי.
אמתין לעדכון לגבי הספק שהזכרתם. האם הוא הספק היחיד באמצעותו אתם מקבלים בשר מברזיל? אם לא, התשובה שלכם תהיה חלקית בלבד.
יתירה מזו, נניח שהספק יציג בפניכם את המדיניות הסביבתית שלו, איך תוכלו לוודא שהספקים שלכם עומדים בהבטחות הגלומות במסמכים שהם יעבירו לכם (ובמילים אחרות – איך אתם יודעים שהם לא “מורחים” אתכם?
האם את מודעת לבעייתיות שביבוא בשר ממדינות בהן מבראים ושורפים שטחים עצומים לצורך גידול בקר והמזון עבורו, ובפרט בברזיל בעידודו של בולסונארו נשיא ברזיל?
באותה תשובה הוספתי, לאחר הפסקה קצרה:
לאחר שכתבתי את תשובתי לתגובתך, עשיתי חיפוש בגוגל, ומצאתי את תגובת שופרסל משנת 2019, כדלקמן: “הספק קרנה פנפיאנס הינו אחד מהספקים המובילים בתחום הבשר המאושר ליצוא ובפיקוח צמוד של האגף הוטרינרי הארגנטינאי (Senasa). שופרסל קונה בשר עלפי התקנים ולפי דרישות המחמירות ביותר של משרד החקלאות ומשרד הבריאות כדי להבטיח את האיכות הטובה והטרייה ביותר של מוצריה לציבור הלקוחות. לעניין המדיניות הסביבתית של הספקים וספציפית לגבי ספק זה אין לנו מידע מפורט ומכל מקום, אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם.”
מאחר שרשת שופרסל מגיבה באופן זהה במשך שנתיים לפחות, הרי שיש שתי אפשרויות שאינן מוציאות זו את זו:
1. אתם מזלזלים באינטליגנציה של הפונים אליכם, ובכלל זה באינטליגנציה שלי.
2. תגובתו של הספק כבר הגיעה אליכם מברזיל (אפילו אם נשלחה בדואר רגיל בשנת 2019), ולפיכך תוכלי לעדכן אותי בתשובתו של הספק שאת שמו הזכרת ובתשובתם של הספקים האחרים שמספקים לכם בשר.
בברכה,
ערן שחורי
לוי שלום,
חשבתי שנכון יהיה להעביר אליכם את תשובתי לתגובתה הגנרית של המחלקה לפניות הציבור.
הפעם באמת נראה לי שכדאי שאקבל התייחסות ממנהל הסיכונים של שופרסל, כפי שביקשתי במייל המקורי ששלחתי למבקר החברה.
בברכה,
ערן שחורי
בוקר טוב ערן,
שופרסל עובדת אך ורק עם בתי מטבחיים הפועלים בהתאם לאישור של משרד החקלאות.
המשך יום נפלא.
יעל כוכבי
פניות הציבור
לוי ויעל שלום,
1. רשמתי לפני את ההתחמקות מתשובה לשאלתי.
2. לא שאלתי אתכם לגבי אישור של משרד החקלאות ולכן תשובתכם האחרונה (על פיה אתם עובדים עם בתי מטבחיים מאושרים ע”י משרד החקלאות) אינה רלבנטית לשאלה.
3. לעניין ספק הבקר שאת שמו הזכרתם בתשובתכם (קרנה פנפיאנס), אני מפנה את תשומת ליבכם לכך שב”רשימת מפעלים מאושרים ליבוא בשר וקרביים“, המפורסמת באתר משרד החקלאות, לא מוזכר ספק ששמו “קרנה פנפיאנס”. ראו את רשימת הספקים בקישור שבנספח.
4. אתם ממשיכים להתחמק מתשובה לשאלה שהפניתי אליכם באשר למקור הבשר בברזיל. גרוע מזה – השבתם לשאלתי בתשובה זהה לזו שאתם עונים ככל הנראה לכל הפונים אליכם בעניין זה (תשובה זהה תועדה בשנת 2019), ובכך אתם בעצם מנסים להסתיר את האמת מהציבור (אם לא להשתמש במילים בוטות יותר). תשובתכם אלי (ציטוט: “לעניין המדיניות הסביבתית של הספקים וספציפית לגבי ספק זה (קרנה פנפיאנס) אין לנו מידע מפורט ומכל מקום, אנו פונים לספק לקבלת הסבר בנושא ולאחר שנלמד את הנושא נתייחס בהתאם.” סוף ציטוט) מעלה חשד לאי אמירת אמת שכן תשובה זהה ניתנה לפונים אחרים במשך השנתיים האחרונות (לפחות), במהלכן הייתם אמורים לפנות ולקבל את תשובתו של הספק הספציפי הזה ושל ספקים אחרים. יתירה מכך, ייתכן שהספק ששמו הוזכר בתשובתכם אכן מחזיק באישורים שהבשר שהוא מספק לכם לא גדל ואינו מואבס בשטחים שבוראו/נשרפו לצורך גידולו ו/או הזנתו, אולם אין בכך כדי לאמר דבר לגבי שאר ספקי הבשר שלכם.
בברכה,
ערן שחורי
—נספח—
רשימת מפעלים מאושרים ליבוא בשר וקרביים (באתר האינטרנט של משרד החקלאות):
https://www.moag.gov.il/vet/
חברים הי,
כנראה שלא יגמר.
אנא ראו מה ניתן לעשות.
לוי.
שמי ערן שחורי, אני פעיל סביבתי, מתנדב בארגון Climate Reality Project שהקים אל גור.
בחודש שעבר הפניתי שאלה לחברת ‘שופרסל’. בתשובותיה, השיבה ‘שופרסל’ תשובות לא ענייניות וניסתה להסיט את העניין לאישור שיש לספקי הבשר שלה מדרום אמריקה. אף שלא זה היה נושא השאלה, ייתכן שהתשובה שהשיבה לגבי אישור שיש לספק אותו ציינה בשם אינה אמת, ואת זה רציתי לברר מולך, בהיותך חתום על מכתב ‘ספקי בשר מאושרים ע”י משרד החקלאות’.
התכתובת מול ‘שופרסל’ מוצגת בפוסט “מהיכן מגיע סטייק האנטריקוט הברזילאי שנמכר ברשת שופרסל? – פנייה 13499818 לשופרסל” (קישור בנספח).
אני מבקש לשאול אותך שתי שאלות:
1. האם הספק “קרנה פנפיאנס” מוכר למשרד החקלאות, והאם הוא מצוי ברשימת הספקים המאושרים של משרד החקלאות. אם הספק אינו מצוי ברשימות (אני לא מצאתי אותו), הרי שתשובתה של ‘שופרסל’ אינה אמת. ציטוט מתשובתה של ‘שופרסל’: “הספק קרנה פנפיאנס הינו אחד מהספקים המובילים בתחום הבשר המאושר ליצוא ובפיקוח צמוד של האגף הוטרינרי הארגנטינאי (Senasa). שופרסל קונה בשר עפ”י התקנים ולפי דרישות המחמירות ביותר של משרד החקלאות ומשרד הבריאות כדי להבטיח את האיכות הטובה והטרייה ביותר של מוצריה לציבור הלקוחות.”
2. לאור העובדה שבמשרד החקלאות לא מתייחסים לנזקים הסביבתיים הגלובליים שנגרמים ליערות הגשם בדרום אמריקה שנוצרים כתוצאה מהפיכתם לשטחי חקלאות המשמשים לגידול בקר ומזון לבקר (האישור המוזכר לעיל מתייחס למיזעור הפגיעה בבעלי חיים ואינו מתייחס להיבט זה), מיהו הגורם במשרד החקלאות שיוכל להתייחס לשאלה “מתי יש בכוונת משרד החקלאות להתייחס גם לסוגיית בירוא ושריפת יערות גשם לצורך הפיכתם לשטחים חקלאיים בעת שהוא נותן אישורי יבוא ליבואני בשר בקר, ובכלל?”.
בברכה, המשך שבוע טוב,
ערן שחורי
מר שחורי שלום רב,
1. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות אינם מאשרים ספקי בשר. אם כוונתך למכתבי משנת 2018, הרי שהוא נוגע למפעלים המאושרים כעומדים בדרישות צער בעלי חיים בשחיטה ומהם מאושר היבוא לישראל. משרד החקלאות מאשר מפעלים העומדים בתנאים הווטרינריים במדינות השונות (סטנדרטים של בריאות בעלי חיים, רווחת בעלי חיים ובטיחות מזון) ולא ספקים או יבואנים.
2. רשימת המפעלים מפורסמת בקישור: https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/mifalim-import
3. ככל שפנייתך מתייחסת למפעל ששמו: Sociadad Anonima Carne Pampeanas S.A, הרי שמדובר במפעל מאושר בארגנטינה ולא בברזיל.
4. שאלת ההשפעות הסביבתיות של גידול בעלי חיים במדינות שונות אינה בתחום הסמכות של השירותים הווטרינריים בישראל, ולפיכך אין בידי להשיבך בעניין זה.
בברכה,
ד”ר שלמה גראזי
רופא וטרינר ראשי יבוא – יצוא
השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה
משרד החקלאות
עד כה טרם הגיעה תשובה מ’שופרסל’ לשאלה המקורית, עובדה שמחזקת את החשד שחלק ממוצרי הבשר הנמכרים ברשת ‘שופרסל’ מקורם ביערות גשם שמבוראים ונשרפים, ומכאן ש’שופרסל’ פוגעת בצרכנים של שופרסל וגם באלו שאינם צרכנים שלה.
נזכיר שביקשנו תשובה מוסמכת וממוסמכת מהיכן בדיוק מגיע הבשר שמקורו בברזיל במטרה לוודא שאין מקורו באזורים שבוראו או נשרפו לצורך גידול בקר ו/או לצורך גידול מספוא/מזון המשמש לגידול בקר.
הפנינו לארגון ‘מעלה’, הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים של ניהול אחראי בישראל, את השאלה הבאה:
דירוג ‘מעלה’ לחברת שופרסל בנושא איכות הסביבה בשנת 2020 היה 10. הדירוג נקבע, בין השאר, על פי “ניתוח מהותיות של ההשפעות הסביבתיות”.
הציון בנושא איכות הסביבה מהווה 15%-25% מהדירוג הכולל, ומכאן שיש לו משמעות בדירוג ‘פלטינה’ שקיבלה שופרסל (בשנת 2020 ובשנים קודמות).
האם תוכלו להצדיק את הציון המעולה שניתן לחברת שופרסל בתחום איכות הסביבה, לאור השפעתה על בירוא ושריפת יערות האמזונס בברזיל, כפי שעלה בתחקירים שפורסמו בעיתונות, בטלוויזיה, באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות?
עד כה טרם קיבלנו תשובה מארגון ‘מעלה’.
הזמן הירוק, כאן 11
התמונות שבהמשך הן צילומי מסך מתוך הכתבה.
…ואז אנחנו בודקים, מה זה חברת מינרווה הזאת, ממנה רוכש היבואן לחוביץ’ את הבשר?
ומה שאנחנו מגלים, שזה בית המטבחיים השני בגודלו בברזיל, היא קשורה לכריתת שטח בגודל של 102 קמ”ר בשנת 2017, גילינו שמינרווה שלחו לישראל משלוחים של בשר בקר, והפרות ששחטו הגיעו מכל מיני מקומות בברזיל. בין השאר יכולנו לעמוד על המקומות המדוייקים עליהם הפרות האלה גדלו, כלומר, שורה של עיירות בתוך האמזונס. מתברר שהפרות שנשחטות בבית המטבחיים של מינרווה, מגיעות ממדינות באמזונס. למשל, פארה. אחת המדינות באמזונס שבהן הרס היערות הוא המשמעותי ביותר
כלומר, הסיכוי שחקלאי מגדל פרה על שטח שלא נכרת במטרה להופכו לאדמה חקלאית, הסיכוי הזה הוא אפסי.
סליחה, מה שלחוביץ’ או כל יבואן אמור לעשות, זה מעשה מאוד בסיסי של אחריות תאגידית – לבדוק מאיפה מגיעים המוצרים.
מקור: ‘הזמן הירוק‘, יוטיוב, 16.12.2019, כאן 11, יפעת גליק.
צפו בקטע מדקה 09:56 עד דקה 10:48, על בירוא היערות בברזיל
ארגון גרינפיס פרסם דוח חדש הממחיש את הקשר בין הצלחת הישראלית לבין נזקים אקולוגיים חסרי תקדים ביערות הגשם בברזיל • אחת הסיבות לשריפות, היא פעילות עבריינית של חקלאים, המבראים שטחים לשם גידול בקר, זאת תוך עצימת עין של השלטונות הברזילאים שמאפשרים לפעילות העסקית להתרחב על חשבון היערות.
לעת עתה, למרות הדאגה העולמית לאמזונס – ממשלות ברחבי העולם לא נוקטות בצעדים משמעותיים מול ברזיל.
לאורך השנים האחרונות, ניסו מדינות דוגמת צרפת לאיים כי יטילו סנקציות על יבוא בשר שגודל על חורבות האמזונס וקבוצות לחץ סביבתיות ברחבי העולם ניסו לשכנע מנהיגים לפעול, אך כריתת היער המשיכה באין מפריע.
כדאי להזכיר עד כמה הנושא שקוף לשלטונות בישראל – במהלך חודש אפריל, הודיע בחגיגיות משרד החקלאות לאזרחי ישראל: “הישראלים לא ויתרו על הבשר לאורך השנה, ולמרות הקורונה והסגרים, בשנת 2020 חלה עלייה בקניית הבשר ברשתות השיווק של כ-7% ביחס לשנת 2019”.
ההודעה המפורטת של המשרד התמקדה אך ורק באספקטים צרכניים, והתעלמה לחלוטין מהמחיר הסביבתי והאקלימי של תעשיית הבשר, אותה תעשייה שהצרכן הישראלי מגדיל את חלקו בה משנה לשנה.
ובעוד שבמשרד החקלאות התעלמו מהקשר בין צריכת הבקר בישראל ובין הנזקים הסביבתיים, ארגון גרינפיס פרסם דוח חדש הממחיש את הקשר בין הצלחת הישראלית לבין נזקים אקולוגיים חסרי תקדים ביערות הגשם בברזיל.
בחודש ספטמבר, התחוללו שריפות בקנה מידה היסטורי בפנטנאל, אזור הביצות הגדול בעולם, המצוי בשטחן של ברזיל בוליביה ופראגוואי. הפטנטנאל מכונה ‘האח הקטן’ של האמזונס.
אחת הסיבות לשריפות, היא פעילות עבריינית של חקלאים, המבראים שטחים לשם גידול בקר, זאת תוך עצימת עין של השלטונות הברזילאים שמאפשרים לפעילות העסקית להתרחב על חשבון היערות.
דוח גרינפיס, חושף את הקשר של תעשיית הבשר לשריפות בפנטנאל, וכן את הקשר של יבואני בשר ברחבי העולם וגם בישראל לשריפות. הדוח מפרט חקירה מתמשכת של חצי שנה אשר חושפת את פעילותן של 15 חוות בקר המעורבות בשריפה של שטחים בהיקף של לפחות 730 אלף דונם (730 קמ”ר) בפנטנאל בשנת 2020 – שטח הגדול פי 14 מתל אביב – זאת למרות צו של ממשלת ברזיל האוסר על כך.
מסמכים רשמיים מאשרים שחוות אלו סיפקו בקר ללפחות 14 מפעלים לעיבוד בשר בבעלות יצרנית הבשר הגדולה בעולם JBS, ומתחרותיה המובילות בברזיל – Marfrig ו-Minerva – אשר כולן מייצאות בקר ועורות לשווקים ברחבי העולם וגם לשוק הישראלי.
היבואנים הישראלים המוכרים ששרשרת האספקה שלהם נגועה בהרס יערות הגשם הם קבוצת “נטו” ו”בלדי”, שאת מוצריהם ניתן למצוא גם ברשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שופרסל.
כך למשל, בבלדי רכשו מינואר 2019 ועד אוקטובר 2020 כ-5,000 טונות של בשר בקר שמקורו בפטנטנאל, ואילו בנטו רכשו כ-1,600 טונות של בשר בקר מהיערות הברזילאים בין יולי לאוקטובר 2020.
בתחקיר של גרינפיס, עלו שמותיהם של שבעה יבואנים נוספים, שרכשו כמויות קטנות יותר של בשר בעל זיקה לפנטנאל. בסה”כ, כ-9,930 טון בקר בשווי של 51 מיליון דולר יובאו לישראל מחוות הקשורות לשריפות בפנטנאל בתקופה שנבדקה.
למרות הזעקה העולמית בזמן השריפות באמזונס, החברות הישראליות, אינן לבד, כאשר שרשראות אספקה לאורכו ולרוחבו של העולם נגועות בפגיעה ביערות הגשם. כך למשל, דוח גרינפיס מצא קשר בין פגיעה ביערות הגשם ובין מוצרים של מקדונלדס, וולמרט, נסטלה, בורגרקינג ועוד.
משק החי אחראי בין השאר לכ-14%-18% מפליטות גזי החממה הגורמים להתחממות המואצת של כוכב הלכת שלנו. מחירו הינו אקלימי ואקולוגי באותה עת; כשהתאווה האנושית לבשר גוברת, כך נכרתים עוד ועוד עצים ביערות הגשם, כדי לספק את הצריכה בעולם כולו.
בגרינפיס ישראל קוראים לרשתות שיווק המזון ובראשן שופרסל לאמץ מדיניות מקיימת ברורה להגנה על מערכות אקולוגיות חיוניות ויערות העד של כדור הארץ. מדיניות זו חייבת לכלול התחייבות שלא לרכוש ולא לשווק מוצרים שמקורם מהרס היערות, לרבות בקר, ולאמץ מדיניות של עידוד צריכת מזון מן הצומח.
ד”ר יונתן אייקנבאום, מנהל גרינפיס ישראל, מדגיש כי ממשלות שלא פועלות בנושא, דוגמת ממשלת ישראל, הופכות את הצרכנים לשותפים בעל כורחם לחורבן יערות בעלי חשיבות קריטית למערכת האקולוגית.
לדבריו, “החשיפה שלנו היום היא רק קצה הקרחון של מערכת כלכלית שלמה ושבורה המתייחסת לכדור הארץ שלנו כמשאב בלתי נגמר. ישראל היא כיום אחת משיאניות בעולם לצריכת בשר ויש לכך השפעה סביבתית אדירה על היערות בדרום אמריקה, משם מגיע חלק ניכר מהבקר המשווק לצרכן הישראלי.
“נרשמים בישראל שיאי יבוא של בשר בקר ‘טרי’ בקר מדרום אמריקה כשבין השנים 2017-2019 יבוא זה הכפיל את עצמו פי שש, מ-932 טון ל-6,709 טון. בקר זה מגיע רובו ככולו מאזורים מיוערים שעברו כריתה בעבר הרחוק או ממש לאחרונה.
“לא ניתן למגר את משבר האקלים והחורבן האקולוגי מבלי לצמצם באופן משמעותי את צריכת הבשר שלנו שנמצאת בנסיקה. לשם כך נדרשת פעולה מכרעת מצד ממשלות, משקיעים וצרכנים ולפעול כנגד חברות המעורבות בהרס היערות והמערכות האקולוגיות”.
במשרד החקלאות לא מכירים בקשר שבין כריתת יערות הגשם ובין יבוא בשר מברזיל, ואומרים לגלובס בתגובה לדברים: “משרד החקלאות אמון על ביטחון המזון של תושבי המדינה. המשרד אינו קובע או מכתיב לכל אזרח מה לאכול ומתי, אך מתפקידו לדאוג לחקלאות ישראל ולספק את כל סוגי המזון שהציבור מבקש לצרוך.
“הנתונים על צריכה מבוקשים על ידי כלי התקשורת עצמם ומסופקים בהתאם. למדינת ישראל אין שום השפעה על יערות האמזונס. המשרד פועל רבות לטובת העצים המקומיים שצומחים בישראל ומציל מדי שנה אלפי עצים, קרי העצים שיש לנו שליטה עליהם”.
160 חברות איימו על תאגידי מזון וחקלאות הסוחרים בסויה מברזיל כי יטילו עליהם סנקציות במידה וימשיכו לרכוש את הקטניות מאזור סראדו שמוצת לשם גידולן. האתגר: החוק המקומי מתיר בירוא נרחב של שטחים למטרות חקלאיות
הבירוא מתבצע לצורך פינוי מקום עבור שטחי מרעה לפיתוח תעשיית הבשר, שטח לקידוחי נפט ומכרות, ואדמות חקלאיות לגידולי סויה ותירס, שמשמשים בעיקר להזנת בקר ובעלי חיים נוספים במשק החי.
לדברי פרופ’ יואב יאיר, כל עוד בירוא היערות נמשך, אנחנו הולכים ומתקרבים לנקודה שבה היער לא יוכל להתחדש ולשמור על החַיּוּת שלו. לכתבה המלאה.
ארגון גרינפיס חקר את המקרה של שמורת הטבע שניזוקה במיוחד ביער איטונה איתאטה (Ituna Itatá). למרות ההגנה החוקית על האזור, מדובר בשטח שנפגע באופן הקשה ביותר בשנת 2019. לפי בדיקת הארגון, 94% משטחי השמורה עברו השתלטות עוינת – מתוכם שטח של 120 קמ”ר בשנה האחרונה בלבד (שווה ערך ל-115 אלף מגרשי כדורגל, ו-30% מכלל כריתת העצים על אדמות הילידים באותה תקופה).
גרינפיס אף מצאו מוצרי בקר שמקורם בשרשרת אספקה לא נקייה העוברת בהרס בלתי חוקי של שמורות טבע ביער הגשם, המגיעים לישראל. ב-2019 ייבאה ישראל 26,880 טונות של מוצרי בקר מברזיל, בשווי 125 מיליון דולר. על פי נתוני משלוחים המבוססים על מסמכי ייצוא רשמיים, כמחצית מכמות זו הגיעה מ-JBS, חברת הבשר הגדולה בעולם. כשליש מייצוא הבשר של JBS מקורו באמזונס, וחלק ניכר מקורו באספקה עקיפה שכמעט ולא ניתן לעקוב באופן מלא אחר מקורותיה. ואמנם, על פי מסמכי הובלת בקר רשמיים שבחנו בגרינפיס, בשנת 2019 ייבאה ישראל כמעט 5,000 טונות של בשר בקר שמקורם במטה ורדה, על חורבות שמורת הטבע של הקהילה הילידית האיטונא איטאטא ביער האמזונס, דרך JBS.
“אנחנו רואים את הביקוש הגדל, גם בישראל, לבשר בקר וסחורות נוספות. בשביל לשנות את המציאות, עלינו להגביר את השקיפות בסחר, ולהבין שבשר זול עולה לכדור הארץ ביוקר. חייבים לפעול בדחיפות על מנת לעצור את הרס היער, ולעצור את ההתמוטטות האקלימית”. לכתבה המלאה
בירוא יערות הגשם בברזיל הגיע ב-2020 לשיא של 12 שנה, ועמד על שטח של 11,088 קמ”ר – אזור שדומה בגודלו למדינת קונטיקט בארה”ב וקצת יותר ממחצית שטחה של מדינת ישראל. כך לפי מידע שלל סוכנות החלל הברזילאית, Inpe.
במהלך הקיץ חקירה משותפת של ארגון גרינפיס בארגנטינה ובישראל העלתה כי קיימים קשרים בין עסקים חקלאיים גדולים לגידול בקר בארגנטינה המעורבים בהיקף נרחב של בירוא יערות (כריתת יערות ופינוי שטח גדול שלהם לטובת פעילות אנושית מסחרית) – לבין סופרמרקטים חשובים ומרכזיים ברחבי אירופה וישראל, ביניהם גם שופרסל. לטענת גרינפיס, בשר הבקר הנמכר תחת המותג “אנגוס” של שופרסל מגודל על חורבות יער הצ’אקו בארגנטינה, המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בדרום אמריקה.
“מגוון החיים העשיר ביערות העד של דרום אמריקה נשרף ונחרב על-ידי מגדלי בקר, והמראות של יער האמזונס הבוער חשפו לעיני כל העולם את חומרת המצב”, אומר ד”ר יונתן אייקנבאום, מנהל מחקר ואסטרטגיה בגרינפיס ישראל. “בידינו ראיות מוצקות לכך ששופרסל שותפה בהרס הצ’אקו, היער השני בגודלו בדרום אמריקה ומערכת אקולוגית חשובה ביותר למערכת האקלים. עץ שנשרף בדרום אמריקה כדי לגדל פרה שבשרה יימכר בישראל, זו פגיעה ביכולת שלנו לשמור על אקלים כדור הארץ ולמנוע את החרפת משבר האקלים. האבסורד הוא שישראל נמצאת באחד האזורים הפגיעים ביותר מפני שינוי אקלים עם יצירת מצב של בצורת אזורית כרונית, על כל המשתמע מכך”.
לטענת גרינפיס, בשל מצב החירום האקלימי קיים צורך להפסיק את כריתת היערות באופן מיידי. לכן, משרדי גרינפיס ברחבי העולם פונים לרשתות שיווק על-מנת שינקו את שרשרת האספקה שלהם. במהלך החודשיים האחרונים פנו בארגון גרינפיס מספר פעמים להנהלת שופרסל בבקשה להיפגש ולהגיב לממצאי החקירה, אך שופרסל התעלמה מבקשות אלה. גרינפיס קוראים לשופרסל לאמץ מדיניות של “אפס כריתת יערות” ולנקות את שרשרת האספקה של מוצריה.
בשנים האחרונות חברות רבות מנסחות מסמכי אחריות תאגידית, המפרטים את האמונות ואת היעדים שלהן לקידום חברה צודקת וטובה יותר לקהילה בה הן פועלות ולסביבה. גם שופרסל הגדילה לעשות ואף הוסיפה למסמך האחריות התאגידית שלה סעיף המוקדש לאחריות סביבתית, שבו היא כותבת כי “השפעת הרשת על הסביבה נבדקת תדיר כדי לצמצם ככל האפשר את השפעותיה השליליות”. עכשיו תוהים פעילי סביבה האם רשת שופרסל תפעל לנקות את שרשרת הייצור שלה ממוצרים שיש בהם פגם מוסרי, דוגמת בירוא יערות הגשם.
עבור ארגנטינה, ישראל מהווה את היעד החמישי בגודלו ליצוא בקר, כך שלמרות גודלה הקטן, לישראל יש השפעה אקולוגית משמעותית על עולם הטבע בדרום אמריקה.
ד”ר אייקנבאום הוסיף: “עלינו לשנות בדחיפות את האופן בו אנו מייצרים מזון ולעבוד עם הטבע במקום להרוס אותו. שבירת הקשר שבין תעשיית גידול הבקר לבין הרס היערות, הוא מקום מצוין להתחיל בו. שופרסל משחקת תפקיד משמעותי בקשר ההרסני הזה, וכעת יש בפנינו הזדמנות לפעול על-מנת להבטיח שהחברה תפסיק למכור בשר בקר שתהליך ייצורו כרוך בהרס היערות”.
לאחרונה הזהיר דוח האו”ם מפני הסכנות של חקלאות התעשייתית. שינוי ייעודי קרקע, כלומר שילוב חקלאות תעשייתית ובירוא יערות אחראי לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם (תעשיית משק החי כ-14%), וזהו המקור השני לשיבוש האקלים לאחר השימוש בדלקים פוסיליים. ללא עצירת בירוא היערות ושיקומם, לא ניתן יהיה להגיע ליעדים לצמצום פליטות גזי חממה שהציבה הקהילה הבינלאומית.
משופרסל נמסר בתגובה: “הנושא, אשר הובא לידיעתנו לאחרונה, נמצא בבדיקה על-ידי צוות מקצועי בתחום, ולאחר שנלמד את הנושא לעומק, נחליט כיצד לפעול”.
פרופ’ יואב יאיר, דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי, מומחה אקלים ואטמוספירה: “זו קטסטרופה סביבתית איומה שנובעת משינוי המדיניות של הנשיא הנוכחי של ברזיל, וזה פשע נגד כדור הארץ וגם האנושות. בולסונארו התיר את הרסן לחוואים ומבראי עצים, והתוצאה היא 74 אלף שריפות עד כה השנה. עיתונים מקומיים בברזיל מדווחים שהחוואים מארגנים ימי אש ומציתים בו – זמנית – כמות גדולה של שריפות. האמזונס נמצא כעת בסכנה.
בשנת 2003, בזמן הטיסה של מעבורת החלל קולומביה, התבקשנו על-ידי נאס”א לצלם שריפת יער בברזיל. אילן רמון צילם, ועשינו אנליזה של התמונות. העשן משריפת היערות מדכא את יצירת הגשם בעננים. לא רק ששורפים את היער, משנים את הליכי יצירת הגשם. מבראים את היער, וקוצר הראות הזה גורם לכך שהתנאים האקלימים משתנים, והאזור הזה עלול להפוך למדבר ולהיהרס תוך עשור. אין בזה טעם, ואין בזה אפילו היגיון כלכלי. זו התאבדות. זו הריאה הירוקה של הפלנטה”.
גם בישראל אנחנו תורמים להרס זה של היערות בברזיל באמצעות ייבוא ומכירה של מוצרי בקר שמקור גידולו הוא באזורים שעברו כריתה ובירוא של יערות גשם. הבשר מגיע למדפים בישראל על ידי יבואנים ישראלים, שמקבלים את אספקתם מענקית המזון הברזילאית השנויה במחלוקת JBS.
התחקיר של גרינפיס ישראל, בשיתוף גרינפיס ברזיל וגרינפיס אנגליה, מצא כי מוצרי הבקר המועברים לישראל מהווים כ-1.5% מכלל ייצוא הבקר הכולל מברזיל לשאר העולם; עם זאת, כשליש מכמות זו מגיע מהאמזונס. חצי מכלל הבקר שהגיע מברזיל לישראל עובר דרך JBS, ענקית מזון ברזילאית שנויה במחלוקת. ישראל היא יעד הייצוא השלישי בגודלו של מדינת פארה בברזיל בה עובר נהר האמזונס לאורך של כ-800 קילומטרים ובה יערות גשם עבותים, וכן יעד מרכזי של מפעל החברה באזור מראבה – מפעל שלפי תחקיר גרינפיס רוכש בקר מחוות שכורתות את האמזונס באזורי אדמות ילידים, ומעסיקה עובדים בתנאי עבדות מודרנית.
חברת ההשקעות Nordea Asset Management עברה מדיבורים למעשים וכבר הסיטה השקעות מחברת JBS בסך 40 מיליון יורו אחרי שהייתה בקשר ישיר עם חברת JBS ולא הייתה מרוצה ממחויבות החברה לצמצום כריתת יערות.
בישראל, משרדי הממשלה מתנערים מאחריות לקביעת קריטריונים סביבתיים עבור היתרי ייבוא של בשר. לאור כך שמשרד החקלאות במגמה של צמצום משלוחים חיים של בקר שהגיע בעיקר מאוסטרליה, ייבוא הבשר הקפוא והמצונן מדרום אמריקה צפוי לעלות בשנים הקרובות אם צריכת הבקר בישראל לא תרד באופן משמעותי.
לדעתי האישית, כותבת שטיינר, אפשר להתווכח על השפעת צריכת הבקר של ישראל יחסית לעולם כולו אבל אי אפשר להתנער לחלוטין מכך שיש השפעה, ואם יש אז כדאי לצמצם אותה, או לפחות לנסות, במיוחד כשאנו בשיא משבר אקלימי ומשבר אקולוגי של הכחדת מינים. בנוסף ללחצים של גרינפיס על שינוי הרגולציה, כולי תקווה שגם בישראל, צרכנים ורשתות מזון יתחילו לשאול שאלות על שקיפות שרשרת האספקה כפי שהחלה רשת המזון טסקו באנגליה ומשקיעים רבים ברחבי העולם.
איש העסקים ובעל השליטה באי.די.בי אדוארדו אלשטיין אחראי בשני העשורים האחרונים לכריתת עצים בהיקף של למעלה ממיליון דונם ביער הגשם צ’אקו בארגנטינה – כך לפי דוח חדש של ארגון גרינפיס. זאת כדי להקים בתי מטבחיים ומפעלי תעשייה לגידול בקר וסויה.
לפי גרינפיס, תאגיד הענק החקלאי קרסוד (Cresud), בבעלותם של האחים אדוארדו ואלחנדרו אלשטיין, אחראי בתקופה של 20 שנה לכריתת עצים בהיקף של 1.2 מיליון דונם ביער הגשם צ’אקו שבצפון ארגנטינה, עבור הקמת בתי מטבחיים ותעשיות חקלאיות לגידול בקר וסויה להאכלת משק חי – שטח גדול פי 23 משטחה של תל-אביב.
לפי דוח גרינפיס, קרסוד כורתת שטחי יערות והופכת אותם לשדות מרעה לבקר. התחקיר שביצע גרינפיס, נערך באמצעות איסוף נתונים ותצלומי לוויין בברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי לאורך שני עשורים, וכולל גם עדויות שאסף צוות הארגון בארגנטינה. עוד התבססו בארגון על נתונים של יבוא ישראלי מאותן מדינות כדי להעריך את החלק של ישראל בכריתת יערות במדינות אלה.
אלשטיין, באמצעות שליטתו בדסק”ש, הוא אחד ממחזיקי השליטה בשופרסל, רשת שיווק המזון הגדולה בישראל, שמשווקת את מרבית הבשר מבתי המטבחים והחוות של אלשטיין שקמו על חורבות יער הצ’אקו.
קרסוד היא אחת הספקיות המרכזיות של הבשר הטרי והקפוא שנמכר בסניפי שופרסל תחת המותג “אנגוס”, ובאמצעות ספקים נוספים כמו “נטו” תחת המותגים “טיבון ויל” ו”אל גאוצ’ו”. תאגיד קרסוד כורת עצים ומגדל בקר באזור יער “הגראן צ’אקו”, המערכת האקולוגית השנייה בגודלה בדרום אמריקה אחרי האמזונס, ואחד האזורים בעלי המגוון הביולוגי העשיר ביותר על פני כדור הארץ.
בעבר, יערות הגשם כיסו 14% משטח כדור הארץ, אך בשל תהליך בירוא היערות של חברות הענק, כיום הם מכסים רק 6% ומצויים בסכנת הכחדה. רוב יערות הגשם נכרתים בידי חברות גדולות ומוכרות במערב.
סיפור יער הצ’אקו הוא דוגמה להשפעת הסחר הבינלאומי על יערות העולם והמשבר האקולוגי. לפי Global Forest Watch אובדן שטחי היערות ברחבי העולם עמד על 248 מיליון דונמים בשנת 2018 – שטח הגדול משטחה של בריטניה וגדול פי 12 משטחה של ישראל.
גידול בקר וסויה להזנת חיות משק, הם הגורמים המרכזיים לבירוא יערות בעולם. לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו”ם (FAO) כל קילוגרם בקר שנצרך תורם לפליטות של 67.8 קילוגרם של פחמן דו-חמצני.
מדענים מזהירים כי שמירה על יערות קיימים, בעיקר באזורים טרופיים, חשובה הרבה יותר. ללא עצירת בירוא היערות ושיקומם לא ניתן יהיה להגיע ליעדים לצמצום פליטות גזי חממה שהציבה הקהילה הבינ”ל.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
