המתמטיקה המפחידה של בועת הפחמן – The Carbon Bubble – תרגום לעברית
שלושה מספרים פשוטים שמתארים את הקטסטרופה ומסבירה מיהם האויבים האמיתיים.
Three simple numbers that add up to global catastrophe – and that make clear who the real enemy is
שודר בחדשות ערוץ 13, 27-30/1/2019
בדף הפייסבוק שלו כתב נדב אייל לאחר שידור הפרק הרביעי והאחרון, שעסק בהשלכות ההתחממות הגלובלית על האדם: “זה הסיפור הכי חשוב שאנחנו לא עוסקים בו די בחדשות. הרבה אנשים אמרו לי שיש פרקים שהעציבו אותם; שהיה להם קשה. זה טוב. זה אומר שנגענו באיזו אמת כלשהי. מ-1970 נעלמו מחצית מהחיות בטבע. זו דרמה. זה אירוע היסטורי במימדים של מאות אלפי שנים. הוא קורה במשמרת שלנו, ורק בגללנו.
והנה הנקודה: אפשר למנוע ולפחות לעכב את ההכחדה. אפשר להציל אותן. אני יודע, כי עשו את זה שוב ושוב ושוב. ובדקות האחרונות של”היעלמות” מזכיר נדב איך זה קרה, וגם איך העולם התגייס פעם כדי להציל את החיים על כדור הארץ. זה תלוי רק בנו.”
ריכזנו כאן עבורכם את 4 הפרקים של הסדרה החשובה הזו:
בעידן שבו נעלמים מאות מיני בעלי חיים בכל יום, נדב איל יצא למסע באזורי הספר של המדינה האסייתית, היכן שפילים ובני אדם מקיימים עימות קטלני – שבסופו ברור מי ינוצח.
בשנים האחרונות אנו עדים להיעלמות מינים רבים של בעלי חיים בקצב הולך וגובר – בין עשרות למאות מינים בכל יום. ב-1930 חיו עשרה מיליון פילים אפריקניים, היום נותרו רק 415,000. הפינגווינים האפריקניים צפויים להיכחד תוך שמונה שנים ו-60% מהדבורים העולם נעלמו. מאז 1970 נעלמו מחצית מהחיות בטבע. מאזן המערכת האקולוגית בטבע, המבוסס על סימביוזה, הולך ומתערער בעידן בו אנו חיים.
בסרי לנקה מתקיים מאבק טריטוריאלי והישרדותי בין הפילים לבני האדם. על מנת לשרוד, הפילים בסרי לנקה, שזקוקים למאות ק”ג של מזון ביום, מזהים את שדות האורז של תושבי המקום כמקור מזון בשבילם. המקומיים העניים שמנסים להגן על מזונם ושדותיהם מנהלים מאבק נגד חיות הענק, מאבק שגובה את חייהם של כ-250 פילים בכל שנה ואת חייהם של עשרות בני אדם בעימותים עם הפילים. (לפרק הראשון בחדשות ערוץ 13).
היכחדות המינים הרבים בטבע לא פוסחת כמובן גם על חיות הים, שרבות מהן נמצאות בסכנה ממשית. כך למשל, הכרישים הלבנים ניצודים בקצב גבוה, כאשר בני האדם הורגים יותר מ-100 אלף מהם בכל יום, כדי לאכול את הסנפיר שלהם, שנחשב למעדן. גם המחסור בדגים, עקב ציד ענק, פוגע בהם. “נותרו לנו שמונה שנים לפני שהם ייכחדו, אלא אם כן נשנה את המצב”, אמרה לחדשות 13 ת’יאנט סאט, אחות וטרינרית, “והעניין הוא שאלה לא הפינגווינים של דרום אפריקה, אלא של כולם. מה שעצוב הוא שבני האדם גרמו לכל הנזק הזה, זה לא הטבע אלא אנחנו, בני האדם”.
היעלמות הכרישים הלבנים גורמת בין היתר להתרבות כלבי הים, שתורמים, יחד עם הפלסטיק שמחסל את הדגים – להכחדת הפינגווינים באפריקה, שמהם נותרו כ-16 אלף בלבד. “מאחר שהכרישים הלבנים הם טורפי על, מן הסתם הם חיוניים למערכת האקולוגית של האוקיינוס והם בעצם מעידים על בריאות המערכת”, אמרה אליסון טאונר, ביולוגית ימית”. “ברגע שהם עוזבים, אנחנו יודעים שמשהו לא כשורה. הייתי רוצה להגיד שנוכל לתקן את זה מחר, אבל אנחנו צריכים לפעול עכשיו”. (לפרק השני באתר חדשות 13).
אפריקה היא המקום האחרון בעולם שבו ניתן לראות ג’ירפות, אריות וקרנפים – לכאורה בסביבתם הטבעית. החיות האלו מושכות שני סוגי תיירים – אלו שבאים לצפות בהן ואלו שבאים לצוד אותן. בשני המקרים חיות הבר נמצאות לא פעם מאחורי גדר חשמלית, בין אם מדובר בקרקעות פרטיות או הפארק הלאומי “קרוגר” בדרום אפריקה, שגודלו כשטח מדינת ישראל.
קתרין ניקוויסט הגיעה לדרום אפריקה כדי להתנדב בבית מחסה לגורי אריות, נמרים וקרקלים שננטשו לאחר לידתם. “כשהגעתי חיפשתי בראש ובראשונה את גורי האריות. נאמר לי שהם ננטשו על ידי אמהותיהם”, סיפרה. אלא כשהגיעה לאתר גילתה את מה שרוב המתנדבים לא מגלים – פינות הליטוף שמושכות את התיירים לא מצילות אף חיה. כאשר הגורים גדלו לגודלם המלא והפראי, ולא יכולים לשעשע עוד את התיירים – הם ניצודים. “אמרו לנו שהבוס ירה בכל האריות. ברפואה המסורתית של אסיה מאמינים כי לעצמות נמר יש כוח רב”, הסבירה. “אז הם לוקחים את עצמות הנמר, טוחנים אותן ושולחים את האבקה לאסיה”. (לפרק השלישי בחדשות ערוץ 13).
האיים המלדיביים, היעד בעל החופים המרהיבים, תחת איום של השמדה. עלייה של מעלה אחת צלזיוס בכדור הארץ גרמה בעבר לפני הים לעלות בשישה מטרים – בגלל הקרח הנמס בקטבים ובגלל ההתרחבות של המים כתוצאה מהחום שלהם, וחלק המאיים נעלמו או הפכו לזעירים. חלק מהתושבים נאלצו להתפנות, ומדענים אומרים שזו רק ההתחלה. “ההתחממות הגלובלית לא נמצאת בעתיד, היא קורית עכשיו”, אמר נשיא המלדיביים לשעבר, מוחמד נשיד.
תושבי האי מתפרנסים מאלמוגים, מדייג ומתיירות. האלמוגים הרגישים, שמארחים רבע מכל היצורים החיים במים, הם כמעט דבר הראשון שנכחד בגלל עליית הטמפרטורות, ומדענים אומרים שהם ייעלמו תוך 20 שנה. האוקיינוס, למעשה, מתרוקן מדגיו. “הדגה שלנו מידלדלת, כי הדגים לא עולים לפני הים כמו פעם ויש לנו מחסור במזון”, הסביר נשיד, “השוניות גוססות, ואם הטמפרטורות יעלו, האיים שלנו יקרסו, הפרנסה תקרוס, התרבות והעם שלנו יהיו חסרי כול”.
אך אפשר לעצור או לעכב את ההכחדה. בישראל, בשנת 1948, יעלים היו חיה על סך הכחדה, והיום הם נהנים מאוכלוסייה פורחת. השנת 1986 גילו מדענים כי חור גדול נפער בשכבת האוזון שמגנה על כל יצור חי מפני השמש. כל אומות העולם התכנסו והוציאו מחוץ לחוק את החומרים המזיקים, ואחרי 30 שנה החור באוזון נסגר ונעלם. (לפרק הרביעי בחדשות 13).
שלושה מספרים פשוטים שמתארים את הקטסטרופה ומסבירה מיהם האויבים האמיתיים.
Three simple numbers that add up to global catastrophe – and that make clear who the real enemy is
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
