“משחקים עם האמת” בקשר לפליטת גז מתאן​

מתאן הוא גז חממה רב עוצמה. זמן הפירוק שלו מהיר יותר מזה של פחמן דו חמצני, ולכן הנזק שלו גדול יותר בטווח הקצר (20 שנה) לעומת הנזק לטווח הארוך (100 שנה). על פי הנשיונל ג’יאוגרפיק, מתאן חזק פי 28 יותר מפחמן דו חמצני בתרומתו להתחממות כדור הארץ בטווח זמן של 100 שנה וחזק ביותר מפי 80 במשך 20 שנה. דברים דומים ניתן לקרוא גם באתר של הסוכנות להגנת הסביבה של ארה”ב.

ציטוט מאתר הנשיונל ג’יאוגרפיק:

because methane is a potent greenhouse gas—about 28 times more powerful than carbon dioxide at warming the Earth, on a 100-year timescale, and more than 80 times more powerful over 20 years

Source: National Geographic 

ציטוט מאתר הסוכנות להגנת הסביבה של ארה”ב:

Methane (CH4) is estimated to have a GWP (Global Warming Potential) of 28–36 over 100 years. CH4 emitted today lasts about a decade on average, which is much less time than CO2. But CH4 also absorbs much more energy than CO2. The net effect of the shorter lifetime and higher energy absorption is reflected in the GWP. The CH4 GWP also accounts for some indirect effects, such as the fact that CH4 is a precursor to ozone, and ozone is itself a GHG.

Source: United States Environmental Protection Agency (EPA)

על פי דוח “פליטות מתאן ממגזר הנפט והגז הטבעי ושיטות מיטביות לכימות” שפורסם על ידי מכון נאמן, ההשפעה של עליית ריכוזי המתאן באטמוספירה היא כפולה – מצד אחד ישנה השפעה ישירה על התחממות כדור הארץ בגלל כושר הבליעה הגבוה יותר של קרינה אינפרה אדומה על ידי מתאן שהופכת לחום הנאגר קרוב לפני הקרקע. כמו כן לעליית ריכוז מתאן ישנה גם השפעה עקיפה על ההתחממות הנובעת מפעילות כימית באטמוספירה, כולל שרשרת תהליכי חמצון פוטוכימי התורמים ליצירת אוזון באטמוספירה התחתונה (טרופוספרה) ויצירת פד”ח ומים בסוף תהליך השרשרת.

מקדם ייחוס של מתאן כגז חממה ביחס לפחמן דו חמצני

לצורך השוואת השפעתם של גזי חממה שונים על אגירת חום באטמוספירה שמעל כדור הארץ ניתן מקדם ייחוס שערכו 1.0 ליחידת מסה של פחמן דו-חמצני (פד”ח). עבור גזים אחרים מחשבים מקדמים יחסיים המאפיינים את ההשפעה של יחידת מסה של גז חממה אחר לאורך תקופת זמן מוגדרת. ההשפעה היחסית של מתאן מובאת בטבלה 1 (המובאת להלן) עבור זמני ייחוס שונים. הטבלה מציגה מקדמים עבור ההשפעה הישירה של קליטת קרינת חום על ידי מתאן באטמוספירה, או השפעה מורחבת הכוללת גם את ההשפעות העקיפות הנובעות מבליעת קרינת חום על ידי תוצרי החמצון של מתאן (מים ואוזון). מקדם ההתחממות הגלובלית משמש כפקטור שבו מכפילים את מסת הפליטה של מתאן בכדי לחשב פליטה ביחידות של שווה ערך פחמן דו-חמצני (שווה ערך פחמן דו חמצני – פד”ח) אשר מאפשר סכימה משוקללת של סך פליטות גזי חממה ממקור או פעילות מסוימים.

היות ויש מספר מקדמי התחממות גלובלית עבור מתאן (טבלה 1) חשוב לציין בכל מסמך מהו המקדם שבו משתמשים לשקלול הסכימה. עבור מצאי פליטה המדווחים לארגונים בינלאומיים, המקדם המקובל כעת הוא 25 בהתאם להנחיות האו”ם למדינות מפותחות. זהו גם המקדם שבשימוש במערך הדיווח הוולונטרי של ישראל עמ’ 12-13 בדוח “פליטות מתאן ממגזר הנפט והגז הטבעי ושיטות מיטביות לכימות” שנכתב במכון נאמן. את הדוח כתבו וערכו: ד”ר מרים לב-און, ד”ר פרי לב-און, פרופ’ אופירה אילון, מעיין זרביב ציון. הדוח הוגש לד”ר סיניה נתניהו, מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה, מאי 2016.

התייחסות למתאן בדוח IPCC

לפי דוח הפאנל הבין‑ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), גז פולט בממוצע יותר מפי עשרה פחמן דו-חמצני מאנרגיה סולארית, ופי 40 מאנרגיית רוח. בניגוד לגז, אנרגיה סולארית ורוח לא פולטות גז מתאן, שכפי שראינו לעיל, השפעתו הרסנית בהקשר של התחממות גלובלית.

מקור (מסמך לצפייה בגוגל דרייב): Technology-specific Cost and Performance Parameters