פעיל בארגון 'ריאליטי אקלים' (Climate Reality Project), שהקים אל גור (סגן נשיא ארה"ב לשעבר).
עודכן בתאריך 10/02/2021 לקראת סבב הבחירות שייערך ב-23/3/2021. הפוסט פורסם לראשונה בתאריך 16/09/2019 לפני הסבב השני של הבחירות.
בסרט ‘אמת מטרידה’ שיצא לאקרנים בשנת 2006, פונה אל גור אל הצופים ושואל אותם בשם הילדים והנכדים שלהם שטרם נולדו, אך עתידים לסבול מהשלכות ההתחממות הגלובלית ועתידים להסתכל אחורה בזעם כשיראו את החורבן שההורים שלהם השאירו להם:
מה ההורים שלנו חשבו?
למה הם לא התעוררו בזמן כשהיתה להם הזדמנות?
צילומי המסך מהסרט ‘אמת מטרידה’ ומצגת עם כתוביות בעברית מוצגת בהמשך הפוסט.
15 שנים מאוחר יותר, לקראת הבחירות שיתקיימו ב-23.3.2021, שואלים הילדים שלנו ושלכם את אותה שאלה.
אביב לביא כתב באתר ‘הזמן’: “יש לכם אפשרות להשפיע. הצביעו רק בעד מפלגות שיש להן סיכוי טוב להרכיב את הממשלה הבאה ושהמצע שלהן מתייחס למשבר האקלים ומבטיח לנקוט פעולות שיפחיתו את פליטות גזי החממה כדי לאפשר לילדים שלכם לחיות בעולם שבני אדם יוכלו לחיות בו.
פרופ’ עדי וולפסון כתב בפוסט בפייסבוק: “אם רוצים לעשות שינוי משמעותי בנושא איכות הסביבה בישראל, אין מנוס מלעשות אותו גם דרך הפוליטיקה. הפגנות, מיצגים, מסמכי עמדה, כל אלה מצויינים וחשובים, ויכולים פה ושם להוביל שינוי, אבל ללא כוח אלקטורלי ומבלי להתמודד עם האתגרים הגלובליים-משבר האקלים והתדלדלות המינים, והמצב בשטח-ניהול סביבתי בעייתי (החל בתכנון, דרך יישום ועד פיקוח ואכיפה), ממוקדי קבלת ההחלטות, זה לא יקרה…
עומדות לפנינו החלטות הרות גורל בנוגע למשק האנרגיה, לתחבורה, לבנייה ועוד לא דברנו על הפחתת פליטות והערכות למשבר האקלים… המשימה העיקרית שלהשר להגנת הסביבה תהייה לרתום את ראשי המפלגות להתחיל ולדבר סביבה ולהחליט החלטות כואבות ומרחיקות לכת.” סוף ציטוט מהפוסט של פרופ’ עדי וולפסון.
קישור לנאום הבכורה של מיקי חיימוביץ בכנסת (אשר לצערנו לא תתמודד בבחירות הקרובות), שדיברה בין השאר על גרטה תונברג ועל הדור הצעיר – לחצו כאן
הסרטון הבא צולם לפני סבב הבחירות שנערך בתאריך 17/09/2019, אבל למעט התאריך, המסרים בו נותרו בעינם גם לקראת סבב הבחירות שייערך ב-23/3/2021:
אבא,
אתה באמת רוצה להמשיך כרגיל ולגזול ממני את העתיד שלי?
אמא,
את באמת מתכוונת לתת לבעלי ההון לטייח את משבר האקלים בגלל אינטרסים אישיים?
מדענים אומרים שבעוד 10 שנים, כדור הארץ יגיע לנקודת אל חזור, שאחריה לא יהיה אפשר לעשות כלום בנוגע להתחממות הגלובלית.
זה אומר שהחיים שלנו כמו שאנחנו מכירים אותם היום לא יהיו אותו דבר.
אתם כל הזמן אומרים לנו כמה שאנחנו חשובים לכם ועדיין,
אתם נותנים לעתיד שלנו להיהרס מול העיניים שלכם.
בעוד 60 שנה, כשנהיה בני יותר מ-70, הנכדים שלנו ישאלו אותנו: “למה לא עשיתם משהו כשיכולתם?”, מה נגיד להם אז?
אנחנו רוצים לקבל הזדמנות שווה לשלכם לחיים בעתיד.
אנחנו רוצים להיות מסוגלים ללכת לים עם הילדים שלנו, לצאת לטיולים.
כשההשפעות של משבר האקלים יגיעו לנקודת האל חזור, ישראל תהיה אחת מהמדינות שתסבול מהמשבר הכי הרבה.
אנחנו קוראים לכם, ההורים, האחים, בעלי זכות ההצבעה.
הצביעו למען האקלים, הצביעו למען העתיד שלנו. תהפכו את זה לשיקול כשאתם הולכים לקלפי.
אחרי הבחירות, הצטרפו אלינו בדרישה מכל קואליציה שתקום להציב את משבר האקלים בראש סדר העדיפויות.
אנחנו לא מבקשים בקשה גדולה מידי, רק את הזכות לעתיד.
ברשימות המפלגות שהוגשו לכנסת, לקראת הבחירות בחודש מרץ, בולטים בהיעדרם נציגים שמתחייבים לפעול בנושאים סביבתיים – מקידום אנרגיות מתחדשות ועד למיגור הסיכונים שמגביר משבר האקלים. אלא שבניגוד אלינו, בעולם מצטיירת תמונה שונה לחלוטין.
באיחוד האירופי דיברו על ‘אפקט גרטה’, לאחר שהתנועה הירוקה זכתה למספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט מאז היווסדה. בארה”ב מינה לאחרונה הנשיא הנכנס, ג’ו ביידן, את הצוות הגדול ביותר שפעל אי פעם בבית הלבן בנושא משבר האקלים.
סקר שבוצע על ידי UNDP, תוכנית הפיתוח של האו”ם ואוניברסיטת אוקספורד, שופך אור על עמדות הציבור בנושא. מהסקר עולה כי 64% מהמשתתפים מאמינים ששינויי האקלים הם “מצב חירום עולמי”, ומעוניינים שממשלות יפעלו בנושא בנחישות רבה יותר. מקור: שני אשכנזי, ‘גלובס‘, 9.2.2021.
זהו הסקר הגלובלי המקיף ביותר שנערך בנושא, לאחר שבדק 1.22 מיליון משתתפים ב-50 מדינות ו-17 שפות. הוא בוצע במדינות בעלות הכנסה גבוהה, בינונית ונמוכה, המהוות יחד יותר ממחצית אוכלוסיית העולם מעל גיל 14. באופן יוצא דופן, הוא בחן את המגמות המסתמנות בקרב הדור שטרם פקד את הקלפיות.
הצעירים יותר מביעים את הדאגה הגדולה ביותר מפני שינויי האקלים. 69% מבני גילאי ה-14-17 אמרו כי קיים מצב חירום אקלימי, לעומת 65% מבני ה-18-35, 66% בגילאי ה-36-59, ו-58% בקרב אוכלוסייה שגילה 60 ומעלה.
גם להשכלה ישנה משמעות לפי הסקר; בקרב אוכלוסיות שלמדו באוניברסיטאות או מכללות בכל המדינות, ההכרה במצב החירום האקלימי גבוהה יותר. גם במדינות בעלות הכנסה נמוכה יותר, יש לכך משמעות.
מבין האנשים שאמרו כי שינויי אקלים הם מצב חירום עולמי, 59% אמרו כי על העולם לעשות את כל הדרוש ובדחיפות. 20% נוספים תמכו בפעולה איטית, בעוד 10% חשבו שהעולם כבר עושה מספיק.
ניכר כי תושבי המדינות מעוניינים במדיניות אקלימית ברורה יותר, נוכח הבעיות המקומיות איתם מתמודדים התושבים. כך למשל, מעניין לציין כי בשמונה מתוך עשר מדינות שנסקרו ובהן הפליטות הגבוהות ביותר מסקטור האנרגיה (דוגמת ארה”ב, אוסטרליה ורוסיה), דורשים הנסקרים קידום אנרגיות מתחדשות, וכי בתשע מתוך עשר המדינות עם האוכלוסיות האורבניות ביותר תומך הציבור בחדירה של מכוניות ואוטובוסים חשמליים, לצד פתרונות לרוכבי אופניים. בשבע מדינות בעלות הכנסה גבוהה, הייתה תמיכה גדולה בכך שחברות יחויבו לשלם עבור הזיהום לו הן אחראיות בשל פעילותן.
מתוך שישה תחומים – אנרגיה, כלכלה, תחבורה, חקלאות ומזון, הגנה על בני האדם והטבע . ארבעה נושאי מדיניות אקלימיים בלטו במיוחד. 54% סבורים שיש לפעול יותר לשימור יערות ושטחים פתוחים, 53% חושבים שיש להגביר חדירה של אנרגיות מתחדשות. 52% דורשים מדיניות משמעותית יותר בתחומי חקלאות בת קיימא, ו-50% חושבים שיש להגדיל השקעות בעסקים ומקומות תעסוקה ירוקים. קידום תזונה צמחית, הוא דווקא התחום הכי פחות פופולרי, עם 30% תמיכה בלבד.
שתף/י
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
