הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון
פורסם בתאריך: 16/05/2020
לאחר סגר של כשבעה שבועות בניו זילנד עקב מאמצי הממשלה למגר את וירוס הקורונה, עשרות אלפי משרות אבדו, רובן בענף התיירות. ואולם המובטלים החדשים עשויים למצוא את עצמם בקרוב בעבודה התורמת לשיפור הטבע הניו זילנדי, לאור חבילה של מיליארד דולר ניו זילנדי שאושרה במסגרת תקציב המדינה החדש – כך לפי עיתון הגרדיאן.
התכנית ששוויה כשני מיליארד שקל נחשפה באחרונה, כחלק מתכנית סיוע כוללת למשק על סך 50 מיליארד דולר ניו זילנדי. התכנית הוצגה על ידי שר האוצר של ניו זילנד, גרנט רוברטסון. ייעודה הוא להציל משרות ולצמצם את האבטלה. התוספת של כלל החבילה לתקציב מהווה כ-17% מהתמ”ג של המדינה.
לפי שרת שימור הטבע והמורשת של ניו זילנד, יוג’יני סייג’, לתכנית יתרונות מעבר לפן הכלכלי. “מלבד החזרת אנשים למעגל העבודה, התכנית תתרום להכנסה של משקי הבית, תסייע לבריאות הנפשית ואיכות החיים של כל המעורבים בה”, אמרה. המשרד לשמירת הטבע והמורשת הניו זילנדי יעבוד בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות ועסקים מקומיים כגון תיירנים לייצר “תכנית השקעות רב שנתית שתעניק לעסקים את היציבות והביטחון להשקיע ולשפר את היכולות שלהם”, אמרה השרה לעיתון ניו זילנד הרלד.
לצורך יישום התכנית תוקם קרן עבודות חדשה שתספק כ-11 אלף משרות לתושבי ניו זילנד, במסגרת תכנית הפעולה. “הרבה עובדים מוכשרים מצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה – זו הזדמנות עבורם לנצל את כישוריהם בצורה שונה”, הסבירה סייג’.
בין שלל אפשרויות התעסוקה שחבילה זו תאפשר יהיו למשל משרות לשיקום נחלים, יצירת מעברי בעלי חיים, שדרוג מסלולי טיולים ושיפוץ בקתות. השקעות נוספות יתמקדו בשמירה על המגוון הביולוגי המקומי ושיקום בתי גידול, הן בשטחים ציבוריים והן בשטחים פרטיים וטיפול במינים פולשים המזיקים לטבע המקומי כגון צמחי מים המשתלטים על אגמים ובתי גידול לחים ומיני עצי אורן זרים. לפי שר הסביבה של ניו זילנד, דיוויד פארקר, ברגע שעסקים יוכלו להעסיק עובדים שוב, למשל בענף התיירות, העובדים יוכלו לחזור לתפקידיהם הקודמים.
בנוסף לחבילה זו, יוקצו בין השאר גם 1.2 מיליארד דולר לשדרוג תשתיות הרכבת והמעבורות בין איי ניו זילנד וכן 421 מיליון דולר לקרונות וקטרי רכבת.
ארגוני שמירת הטבע בניו זילנד מברכים על התקציב אבל לא מסתפקים בזאת. “מיליארד דולר לעבודות ירוקות זו השקעה מצוינת והזדמנות אדירה להציל 4,000 מינים ייחודיים לניו זילנד שנמצאים בסכנת הכחדה. עם זאת אנחנו רוצים לראות כיוון ברור יותר גם בנושא שינויי אקלים והכלכלה לפני שנחגוג”, מסר ארגון הסביבה המוביל במדינה Forest&Bird.
לפי מומחה אחר לשמירת טבע במדינה, התכנית אינה מציגה חזון ארוך טווח, והוא מודאג כי התקציב מקבע את הסטטוס-קוו מבחינה כלכלית. התכנית, הוא אומר, סלקטיבית ומטפלת בסימפטומים ולא בשורש הבעיה, ונותן כדוגמה את העבודות הצפויות לשיקום נחלים ונטיעת עצים, שיבוצעו ללא התייחסות לגורמים שהובילו לנזקים מלכתחילה.
בקנדה לעומת זאת ישנה התייחסות לנושא שינויי האקלים בתכניות החילוץ הכלכליות בעקבות משבר הקורונה. ראש הממשלה ג’סטין טרודו הכריז לאחרונה על תכנית הלוואות חדשה לסייע לעסקים שנפגעו כתוצאה מהקורונה. במסגרת התכנית, הלוואות לעסקים גדולים יינתנו רק בתנאי שהם יעמדו ביעדים סביבתיים וידווחו איך הם מסייעים לקנדה לעמוד ביעדי האקלים של הסכם פריז.
משבר האקלים והעמידות של הטבע המקומי הם נושאים גלובליים ולכן זה “נכון להקדים ולהיערך גם למשברים הבאים”, אמרה גלית כהן, סמנכ”לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה. בריאיון שערכה עם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה היא הדגישה כי גם בישראל מתווה היציאה ממשבר הקורונה צריך להתבסס על עקרונות סביבתיים בדגש על מעבר לכלכלה דלת פחמן, היערכות לשינויי אקלים, שמירה על המגוון הביולוגי והשקעות בתשתיות פיזיות שמובילות לירידה בפליטות. להשקעות אלו לפי כהן יש גם יתרונות בריאותיים וגם יתרונות של שיקום המערכות האקולוגיות. בנוסף היא ממליצה להימנע מסבסוד והשקעות בפרויקטים “היכולים לקבע את ישראל לדפוסים שאינם נכונים” מבחינה סביבתית.
דוגמאות להשקעות נכונות יכולות להיות בתחום הבנייה הירוקה, התייעלות האנרגטית, אנרגיה סולרית בשטחים המבונים, שדרוג מתקני טיהור השפכים, וכן חשמול רכבות ותחבורה ציבורית. כהן מעריכה כי גם בישראל יש הזדמנות לייצר מגוון מקומות עבודה התורמים לסביבה, למשל ייצור שוק חדש מפסולת הפלסטיק. פיתוח טכנולוגיות סביבתיות חדשניות יכול גם כן לתת מענה הן לצרכי התעסוקה הישראליים והן לצרכי הפיתוח הבינלאומי.
בנוסף, לפי כהן, “הציבור הבין כמה חשוב לו להיות בקרבה לשטחים פתוחים וזה מעלה את ערכם של אתרי טבע עירוניים שהם בנגישות מהירה לתושבים”, ולכן זה הזמן לעגן את השטחים האלו במעמד סטטוטורי. בדומה לניו זילנד, גם הטבע הישראלי מאוים מאוד מגורמים רבים וביניהם מינים פולשים. בישראל מעריכים שקיימים מאות אם לא אלפי מינים פולשים הגורמים נזקים בין השאר לחקלאות הישראלית ומהווים סכנה עתידית חמורה למינים מקומיים, שטחים טבעיים וגופי מים כמו אגם הכנרת וכן סכנה בריאותית, למשל על ידי התפשטות יתוש הטיגריס האסייאני.
לפי דוח מצב הטבע העדכני של המארג, בשנים האחרונות נוספו בארץ לפחות תשעה מיני צמחים פולשים חדשים. לפחות אחד מהמינים החדשים, צחר כחלחל, נמצא ברשימת מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם. בניו זילנד כאמור מנסים לתמוך בתיירנים ואחרים שאיבדו את הכנסותיהם בדרכים יצירתיות כגון ‘עבודות מבוססות טבע’ גם למיגור מינים פולשים.
התיירנים בישראל גם כן נפגעו מהסגר בצורה קשה. עובדים בכלל ענף התיירות וביניהם ארגון מורי הדרך, החברה להגנת הטבע ועוד גורמים רבים נוספים יצאו ביום חמישי להפגנה מול הכנסת תחת הכותרת “תנו לנשום טבע” במטרה להציל את ענף התיירות הקורס. לפי איריס האן, מנכ”לית החברה להגנת הטבע, בחברה מאמינים כי יש לפצות כראוי את עובדי הענף והעצמאים בתחום, ולהחזיר את התיירות המקומית והחינוכית לפעולה וזאת “מתוך אמונה כי הטיילות והתיירות הם הלב של החיבור לארץ והעורקים שמזרימים חיים לכלכלה הישראלית”.
מקור: ‘וואלה!‘, נועה שטיינר
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
