פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר בפורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמת הנשיא יצחק הרצוג.
שנייים מבכירי מערכת הבטחון לשעבר, נדב ארגמן ראש השב”כ, וזאב שניר, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית תחת בנימין נתניהו, מדברים ומזהירים מפני הדיקטטורה אליה מועדות פנינו, אם בנימין נתניהו לא יתעשת ויעצור את תהליכי החקיקה של הרפורמה המשפטית.
עדכון אחרון: 20/03/2023. תאריך פרסום: 19/3/2023
ציטוטים נבחרים מתוך ראיון שערכה אילנה דיין עם נדב ארגמן, לשעבר ראש השב”כ. הראיון המלא פורסם בתכנית ‘עובדה’ בשידורי קשת, 16/3/2023.
“החלטתי לדבר עכשיו כי אני מבין שמדינת ישראל על סף תהום”
“מה שמטריד את ראש השב”כ יותר מכל זה הקרע בתוך החברה הישראלית והיכולת לשמור על הדמוקרטיה הישראלית, כי זה חלק מתפקידו של שירות ביטחון כללי, הוא צריך לשמור על הדמוקרטיה הישראלית”.
“החשש הגדול הוא שאם החוקים האלה עוברים, מדינת ישראל עומדת בפאתיה של דיקטטורה. וכאשר מדינת ישראל תעמוד בפאתי הדיקטטורה, אנחנו עלולים לראות התפרקות של הארגונים מבפנים, של המערכת”.
“אנשים בשירות אינם אנשים שמישהו חייב אותם לשרת בשירות הביטחון הכללי, במוסד, בצה”ל. אנשי הקבע. כפי שהם החליטו שהם משרתים, הם יכולים להחליט באחת שהם אינם משרתים יותר… אני חושש מפני זה שבהינתן דיקטטורה במדינת ישראל – תהיה עזיבה של הארגונים. תהיה התפרקות מבפנים”.
“אני משרת היום את הממלכה, אני לא משרת את המלך. מחר בבוקר אני משרת את המלך ולא את הממלכה. רבים וטובים לא יסכימו לשרת את המלך והממלכה לא תהיה רלוונטית”.
“לא כדאי לגמד את השינויים שמבקשים לעשות כאן. זה שינוי משטרי, זאת הפיכה, הפיכה משפטית של מדינת ישראל לדיקטטורה. בואי לא נבלבל את עצמנו ולא נמעיט בזה. זה מה שזה. זה לא דומה לשום דבר ממה שראינו, זה לא דומה לשום דבר ממה שהכרנו, זה הכול חדש. וכל מי שמנסה לגמד את זה עושה את זה בשביל לנסות ולהרגיע אותנו. אני שומע מחברי קואליציה ‘סמוך עלינו’. ‘סמוך, סמוך'”.
“כשמישהו אומר לי ‘סמוך עליי’, אני יודע שאנחנו בצרות גדולות. ‘יהיה בסדר. סמוך עליי, יהיה בסדר’, אני יודע ששום דבר לא יהיה בסדר. ועל מי אני אסמוך? אני אסמוך על שמחה רוטמן, הקיצוני שבקיצוניים? אני אסמוך על בן גביר, האנרכיסט הפושע? אני אסמוך על סמוטריץ’ שרוצה לעשות כלכלת ‘בעזרת השם’? על מי אני אסמוך? אני אסמוך על בנימין נתניהו שאיבד את הברקסים ודוהר אל התהום? על מי אני אסמוך?”
“אם מפוטרת היועצת המשפטית לממשלה, מדובר בקטסטרופה, לא פחות מזה, מבחינת מדינת ישראל. אם מחר בבוקר גלי תפוטר וימונה תחתיה יועץ משפטי מטעם, בזה תם הטקס. השאלה הגדולה היא אם אותו יועץ משפטי שנוח לממשלה לא ייצג את החוק, אלא ייצג את הממשלה עצמה וזאת הסכנה הגדולה”.
“אני חושב שנוצר כאן משהו חדש. אני חושב שאנחנו לא נמצאים במקום שבו היינו בנובמבר האחרון. אני חושב שאנחנו לא חוזרים למקום שבו היינו, לא חוזרים, מה שהיה, נגמר, במובן הזה שאנשים מבינים שנמאס להם שיש כאן מי שנושא בנטל, אם זה הכלכלי ואם זה הביטחוני ואם זה החברתי, ויש מי שיושב ונהנה”.
“רק דבר אחד יכול לעצור את הטירוף הזה, קוראים לו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הוא היחיד. הוא זה שדחף את המהלך הזה כולו בתכנון מוקפד מלכתחילה, הוא זה שיכול לעצור אותו. הכול בשליטה שלו, מקצה לקצה, מלא מלא”. “אני מכיר את ביבי, אני יודע שהוא שולט באופן מלא במה שקורה. הכול שלו, הכול ביכולתו. ברצותו יעצור, ברצותו ימשיך. אני חרד מאוד שאנחנו עלולים להגיע למשבר חוקתי”.
“ראש השב”כ כפוף לראש הממשלה, מעל לכול, כפוף לחוק. אני חושב שהמכונית הזאת דוהרת לתהום כאשר שמחה רוטמן נרדם על הגז,יריב לוין מחזיק את ההגה, ביבי הנווט והדרך אבדה”.
מקור: עובדה עם אילנה דיין, 16/3/2023
נדב ארגמן. "משרת את הממלכה, לא את המלך" pic.twitter.com/WKp9sVcCM6
— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) March 17, 2023
"על מי אני אסמוך?" קטע מהריאיון של נדב ארגמן, ששידרנו אמש pic.twitter.com/nzfp9naPcr
— עובדה (@Uvda_tweet) March 17, 2023
"האנרכיסט הפך לשליט": קטע מהריאיון עם נדב ארגמן pic.twitter.com/ywDxvqmF9p
— עובדה (@Uvda_tweet) March 18, 2023
"ביבי לא העריך את כוח ההתנגדות שהוא נתקל בו" - קטע נוסף מהריאיון עם נדב ארגמן pic.twitter.com/LTY8MN8d95
— עובדה (@Uvda_tweet) March 19, 2023
המונולוג של אילנה דיין הערב בפתיחת התוכנית: pic.twitter.com/J8N3Zv47pz
— עובדה (@Uvda_tweet) March 16, 2023
זאב שניר, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית תחת בנימין נתניהו
ציטוטים נבחרים מתוך ראיון שערך נדב אייל עם זאב שניר, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית תחת בנימין נתניהו. הראיון המלא פורסם במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 17/3/2023.
עד לפני תשעה חודשים שניר היה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, כנראה הגוף החשאי במדינת ישראל. הבוס הישיר של ראש הוועדה הוא ראש הממשלה, ומי שמינה את שניר הוא בנימין נתניהו, בשנת 2015. נתניהו לא רק מינה את שניר. הוא סמך עליו עד כדי כך שרצה למנותו לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי בשעתו (לא אחרי הקמת הממשלה הנוכחית, אלא קודם לכן, אחרי שיעקב נגל פרש מתפקידו). הוא שיגר לראש הוועדה לאנרגיה אטומית שליחים שינסו לשכנע אותו. שניר התלבט ולבסוף סירב. ההצעה מעידה על דרגת האמון שראש הממשלה הנוכחי רוחש לשניר.
שניר כתב לאחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו. שורה אחת, לקראת הסוף, תפסה את עיניו של נדב אייל: “האיראנים והמדינות הערביות מסתכלים בתימהון על מה שקורה כאן. אין להם כל צורך בנשק גרעיני כדי להשמיד אותנו – כל מה שהם צריכים לעשות זה להמתין ולראות איך אנחנו פוגעים בעצמנו”.
מכתבו לראש הממשלה נתניהו מתחיל באזכור עניין שנשכח לגמרי: הצהרתו של נתניהו עם הקמת הממשלה, בישיבתה הראשונה. כך אמר נתניהו: “יש לנו ארבע מטרות עיקריות, ואני הגדרתי אותן בנאומי, ואני אחזור עליהן כי הן חשובות. קודם כל לבלום את איראן… הדבר השני — להחזיר את הביטחון והמשילות בתוך מדינת ישראל. הדבר השלישי — לטפל ביוקר המחיה ובמצוקת הדיור. והדבר הרביעי, ואני מאמין שגם הוא בהישג יד, זה להרחיב באופן דרמטי את מעגל השלום”.
שניר, עושה רושם, משתגע מהדרך שבה ההתחייבות הזו הופרה. “נתניהו הציג ארבעה יעדים ראויים ונכונים. מצוין. הייתי מאוד שמח אם באמת ראש הממשלה, ממשלת ישראל והכנסת, היו לוקחים את ארבעת היעדים ומקדמים אותם. מה קורה בפועל? בפועל, אנחנו עוסקים בחודשים האחרונים באוסף של יוזמות חקיקה, חלקן גורמות באמת להפיכה משטרית, שינוי המשטר של מדינת ישראל, אם ייכנסו לתוקף. וגם כל מיני חקיקות נקודתיות, פופוליסטיות, אינטרסנטיות. חוק המתנות. חוק הנבצרות. מכנסים את הכנסת כדי לתת לראש הממשלה כסף לשני בתים ו־80 אלף שקל לאיפור של אשתו. בזה אנחנו מתעסקים. על זה אני זועם. איפה איראן? אנחנו מתעסקים בדברים האלה, ובינתיים מה קורה באיראן? בוא נדבר עליהם. האיראנים ממשיכים בתוכנית הגרעין. ממשיכים לפתח את היכולת הגרעינית שלהם. האיראנים מספקים לרוסיה מל”טים – ומקבלים מטוסי SU35. זה אירוע דרמטי”.
משטר דמוקרטי ליברלי זה לא המצאה ישראלית. המשטר בנוי על זה שיש איזונים ובלמים, אוקיי? לכן המציאו את מושג הפרדת הרשויות. עם כל הכבוד לפוליטיקאים, הם לא מושלמים. בני אדם בכלל לא מושלמים. גם השופטים לא. איך אתה פותר את הבעיה שאנשים הם לא מושלמים? אתה מייצר מנגנונים של איזונים ובלמים. לכן ההמצאה הייתה שבמדינה ליברלית דמוקרטית אתה בונה מנגנונים, כך שיש רשות מבצעת שצריכה לבצע, רשות מחוקקת שצריכה לחוקק ויודעת להנחות את הרשות המבצעת, ויש שופטת שהיא עצמאית”.
“מה קורה במדינת ישראל? במדינת ישראל, בגלל מבנה הקואליציה, במיוחד עכשיו, שהקואליציה הפכה להיות מאוד־מאוד מונוליטית וממושמעת, כל מה שהממשלה רוצה להעביר – הכנסת מעבירה. יש להם רוב אוטומטי של 61-64, בעצם הכנסת לא ממלאת היום תפקיד שהוא תפקיד של איזון מול הממשלה. היא עושת דברה. עכשיו, מה רוצים לעשות? רוצים גם לנטרל את הרשות השופטת. כשאתה עושה שינוי משטרי, תזכור שאתה לא יודע מי ראש הממשלה הבא. באופן תיאורטי, נניח שראש הממשלה הזה על הכיפאק, מצוין, סומכים עליו. מי יהיה אחריו אתה לא יודע”.
“אני מציע לקרוא בספר של ג’ורג’ אורוול, ‘1984’, לראות שם את הביטוי “Double Talk”. זה מה שהם עושים. זה גם מה שמעצבן. תגידו ביושר. ברגע שמעבירים את פסקת ההתגברות, ברגע שהם אומרים שלבית המשפט העליון אין שום סמכות לשנות חוקי יסוד, מה המשמעות? הרשות השופטת לא תהיה רשות עצמאית שמסוגלת לאזן החלטות לא סבירות של הממשלה. יגידו מה שהם רוצים להגיד – זה מה שהם עושים. חלקם גם אומרים את זה. הרי החרדים מסבירים מראש שבג”ץ הוא האויב הגדול.
“כן. הם לא קוראים לזה דיקטטורה, הם מספרים לעצמם סיפור שזו דמוקרטיה. הם כנראה מאמינים בזה. התוצאה היא חד־משמעית: אובדן מערכת האיזונים והבלמים”.
“אם באמת המהפכה השלטונית עוברת, אז מה שמדברים עליו הוא העברת חוק לימוד תורה. הממשלה, בקווי היסוד שלה, התחייבה להשוות את התנאים של האברכים לתנאים של יוצאי צבא.”
“מה יקרה? המדינה פה תהיה מדינה לא־דמוקרטית. תהיה ‘מעין דמוקרטית’ כזאת. אנחנו נהיה מדינה מצורעת, כי אחד היתרונות של מדינת ישראל כל השנים היה הערכים הדמוקרטיים שלנו. היחסים עם ארצות־הברית ממילא מידרדרים. עם כל הכבוד לנו, בלי הגיבוי האמריקאי מדינת ישראל תתקשה מאוד להתקיים, ואני אומר את זה בלשון המעטה. היא לא תתקיים. אף אחד לא מוכר לנו אף־16 או אף־15, רק האמריקאים. אף אחד לא תומך בנו במועצת הביטחון. מי שמטיל וטו כנגד החלטות ישראליות זה רק האמריקאים…”
“בלי הגנה אמריקאית על מדינת ישראל במוסדות הבינלאומיים, אפשר לדמיין מצב שבמועצת הביטחון של האו”ם מכריזים על סנקציות כלכליות על ישראל בגלל שהיא ‘מדינת אפרטהייד’, או בגלל שהיא אני לא יודע בדיוק מה. אנחנו נשרוד? על מה אתה מדבר? גם כלכלית. אנחנו לא מדינה של משק אוטרקי. אנחנו מדינה מוטית יצוא ויבוא”.
“כל המדינות, גם אלה מהסכמי אברהם וגם המדינות הערביות וגם האירופאיות מסתכלות על שאלה אחת בלבד: איך האמריקאים תומכים בנו. הסיבה שבאות אלינו מדינות ערביות, זה כי אנחנו נתפסים ככאלה שיכולים להשפיע על האמריקאים. ולמה הם תומכים בנו? בין השאר הערכים המשותפים. היום אתה מבין, שאת ראש הממשלה הזה לא הזמינו לארצות הברית עד רגע זה, לא ברור אם אי פעם יזמינו. את שר האוצר הזה מחרימים. טובי הכלכלנים האמריקאים שראש הממשלה מעריך מסבירים שהמהפכה המשטרית תפגע בכלכלה הישראלית. אתה מבין שכל מיני קרנות הון סיכון עוצרות השקעות בישראל”.
בראש וראשונה, שניר הוא איש צבא שגדל בתוך הענפים הלוגיסטיים והטכניים של חיל האוויר. הוא חושב במונחים של חלפים, תחמושת, כלי נשק. הוא חוזר ומדגיש את הצורך בתמיכה אמריקנית מתמשכת. “מטוס הלביא”, הוא אומר, “פעל עם מנוע שיוצר בארה”ב. המנוע של המרכבה בא מארה”ב”.
“אני חושב שללא ההגנה האמריקאית מדינת ישראל לא יכולה לשרוד. נקודה”.
“אנחנו לא נתפסים כמדינה לגיטימית במזרח התיכון בקרב רוב העמים סביבנו. זו הבעיה האמיתית שלנו. אנחנו לא מדינה נורמלית. אנחנו צריכים עוצמה צבאית. אנחנו תלויים בכל אחד מאנשי צוות האוויר והמבצעים המיוחדים ואנשי המילואים. אנחנו תלויים בכל אחד מהם. אנחנו תלויים ביכולת הכלכלית. הכלכלה תלויה בקשרים עם העולם. ואנחנו תלויים בעוצמה מדינית, שהיא קודם כל בראש ובראשונה הקשר עם ארצות-הברית. וכשהשר שיקלי אמר לשגריר האמריקאי ‘תתעסק בענייניך’…”
“אני אומר בצורה חדה, אני חושב שבנימין נתניהו כושל בתפקידו כראש ממשלה. ראש ממשלה במדינת ישראל הוא לא פקיד. הוא מנהיג. נניח שהוא לא מאמין כמוני שזאת הפיכה משטרית, אבל הוא רואה את הנזק הכלכלי, הוא רואה את הנזק המדיני. הוא רואה את ההשפעות השוליות של מה שקורה כאן. שיקום ויגיד – תעצרו את זה! כתוצאה מהרפורמה המשפטית הוא פוגע ביעדים של עצמו. יש פגיעה בהתעסקות מול איראן. כאשר הוא נוסע לדבר עכשיו באירופה, ידברו אתו על בית משפט דמוקרטי. הוא רוצה לגייס עכשיו את האירופאים מול איראן, כשהם תכף יסבירו לו מה זו דמוקרטיה? הוא מדבר על יוקר המחיה? הנזק הכלכלי שהולך לקרות כתוצאה מהדבר הזה יפגע בכולם. משילות וביטחון פנים – לא קורה. הוא בחר בבן גביר כשר, שזה הזוי”.
“ראש הממשלה מאד מתגאה בעוצמה הכלכלית והמדינית והצבאית. אבל מתי רכשנו את העוצמה הזאת? כשבג”ץ היה בשיא כוחו. מתי פרחנו? בין 2000 ל־2020. נכון? בשנים האלה בג”ץ היה בשיא כוחו. ולמרות זאת, זה לא הפריע לביבי לפתח עוצמה בתחומים הללו. מה פתאום עכשיו מסתערים על זה? כאילו זאת בעיה מספר אחת שלנו?”.
“אני חוזר על האמירה. מדינת ישראל היא מדינה אחרת מאשר איראן. אנחנו חריגים בכל המובנים. והיכולת שלנו לשרוד היא באמת אם נהיה מדינה מלוכדת וחזקה, וכדי שנהיה מדינה חזקה אנחנו תלויים ביחסים הבינלאומיים שלנו, בעיקר עם האמריקאים. אנחנו תלויים בכלכלה חזקה, אנחנו תלויים בכך שכל המשאבים הלאומיים שלנו, כלומר האזרחים, יתרמו לחברה. ואנחנו צריכים ניהול חזק, אנחנו זקוקים למנהיגות טובה. ואין לנו את זה. אין תרבות פוליטית נכונה כאן. ולכן אני לא בטוח שאנחנו נשרוד. ממש לא בטוח. אני מאד פסימי”.
“מי שצריך לתת תשובות אמיתיות זה ראש ממשלת ישראל. איך הוא הביא אותנו למצב הזה. הסיבה שכתבתי את המכתב שמופנה אליו, זו בדיוק הנקודה הזו. אני אומר לנתניהו – אל תביא אותנו למקום שאנשים ישאלו את עצמם את השאלות האלה. הרי אנשים ייתנו תשובות שונות. אני לא מייצג איש לבד מאת עצמי. אל תביא אותנו למקום הזה! זה פשע להביא אותנו למקום הזה. גדלנו במדינה שהיא מדינה דמוקרטית, זה כוחה. ועכשיו יש שם בעיות. טפל בבעיות. אל תביא אותנו למצב בכלל שאנחנו צריכים לחשוב בצורה הזאת. תראה איך נראית דיקטטורה! פוטין. אתה רוצה להיות שם?”.
מקור: חשבון הטוויטר של נדב אייל, וראיון שערך עם זאב שניר במוסף 7 ימים, 17/3/2023
מקור: ציוץ בחשבון הטוויטר של נדב אייל, וכתבה שלו באתר האינטרנט של ידיעות אחרונות, 19/3/2023
פורסם בתאריך: 14/03/2023
הודעת פורום קהלת “בעניין הרפורמה המשפטית והמאמצים לפשרה” מיום 14/3/2023, ובפרט פיסקת הפתיחה בה אנשי הפורום מדגישים כי הם איתנים בעמדתם לפיה “נחוצה רפורמה מקיפה, נוכח הכוח הבלתי מאוזן שצברה הרשות השופטת אל מול הרשויות הייצוגיות”. וכי “במצב הנוכחי של יחסי הרשויות נוצר חוסר איזון הגורם לכך שמערכות השלטון אינן מתפקדות כראוי וחלקים נרחבים בעם מרגישים כי השתתפותם בהליך הדמוקרטי אינה שווה”, וכן התייחסותם בסוף ההודעה למחלוקת שנותרה בעינה לגבי הוועדה למינוי שופטי בית המשפט העליון, שהיא לב העניין מבחינתם שכן מטרתם הינה מתן אפשרות לקואליציה למנות שופטים “מטעם”, מחזקת את דעתנו שיש להתנגד לפשרה, כדי שההפיכה המשטרית לא תתממש עתה או בעתיד.
אנחנו צריכים להתנגד לפשרות כדי שלא נגיע למצב בו יש בישראל שלוש רשויות שכפופות לקואליציה מושחתת, במקום מערכת שלטונית שמבוססת על איזונים ובלמים וכדי למנוע אפשרות שישראל תהפוך לדיקטטורה לאומנית, דתית, ליברטריאנית חשוכה.
פורסם בתאריך: 10/03/2023
מומלץ לצפות בראיון המלא. תמצית הראיון מובאת בקטע שכאן (ציוץ טוויטר).
הראיון המלא (מעניין וחשוב):
מקור: צילום מהטלויזיה של ראיון שערך דני קושמרו באולפן שישי, ערוץ 12, 10/03/2023, youtube
ציטוטים ממאמר של גיא רולניק שפורסם באתר ‘דה מרקר’, 09/03/2023
במסמך הקצר שפירסם – “דעתי על הרפורמה המשפטית”, קובע שראל שתומכי הרפורמה המשפטית “טועים בהציגם את הרפורמה כתיקון שיחזיר את האיזונים והבלמים הראויים ויבטיח את הפרדת רשויות השלטון… הרפורמה המוצעת תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, בכך שהיא מכפיפה את מערכת המשפט לרצון הקואליציה”. שראל טרח לציין בתחתית נייר העמדה שצירף שמדובר ב”דעתו האישית”.
במסמך הקצר קובע שראל שתומכי הרפורמה המשפטית “טועים בהציגם את הרפורמה כתיקון שיחזיר את האיזונים והבלמים הראויים ויבטיח את הפרדת רשויות השלטון… הרפורמה המוצעת תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, בכך שהיא מכפיפה את מערכת המשפט לרצון הקואליציה”.
שראל לא היה זקוק לחודשיים כדי לגבש את דעתו על חבילת החוקים שהציג לוין ב–4 בינואר השנה. הוא הבין כבר לפני שבועות רבים מהי המשמעות המסוכנת וההרסנית של הצעדים האלה. אבל הוא שתק. הוא שתק למרות פניות חוזרות ונשנות של עיתונאים אליו. הוא שתק אף שהשתיקה הייתה מנוגדת לאמות המידה המקצועיות הבסיסיות ביותר שנדרשות מחוקר במעמדו.
שראל שתק מסיבה אחת: מי שיזמו, כתבו, אירגנו ודחפו בעשור האחרון וביתר מרץ ועזוז בחודשים האחרונים את ההפיכה המשטרית בישראל הם ראשי הארגון שמשלם את משכורתו של הכלכלן זה שנים ארוכות. הארגון שנתן לשראל תפקיד עם השם הייחודי “ראש פורום קהלת לכלכלה”. לא הכלכלן הראשי של פורום קהלת, אלא הראש של הפורום לכלכלה.
שראל לא היה זקוק לשמונה שבועות כדי להבין ש”הרפורמה המשפטית” היא בעצם ניסיון הפיכה משטרית. הרפורמה המקודמת כעת מעלה אצלי את החשש שקואליציה כלשהי, בהווה או בעתיד, תכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית. כאשר אין הפרדת רשויות ובידי הקואליציה ניתן כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכוח זה כדי להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. “הפיתוי לנקוט אמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאוד, וקשה יהיה לעמוד בפניו. הקואליציה עלולה, בתואנות שונות, לאסור על תעמולת בחירות חופשית לפני הבחירות, לקבוע סדרי בחירות וספירת קולות שיפעלו לטובתה, למנות ועדת בחירות מרכזית שתהיה ידידותית למפלגות הקואליציה, לפסול התמודדות של מפלגות או של אנשים שונים בבחירות, להעניש מבקרים קולניים מדי של השלטון ולהשתיק כלי תקשורת המפיצים מידע שלילי או פסימי על מצב המשק והמדינה”. ובכן, מתברר כי שראל שותף מלא לדעתם של מאות אלפי המפגינים שיצאו לרחובות בחודשים האחרונים ובמידה מסוימת לדעת רוב הציבור — שהרפורמה שיזם, דחף והוביל פורום קהלת מקרבת את ישראל להיהפך לדיקטטורה. אז למה עכשיו, מיכאל? למה שתקת, ובעיקר למה התעוררת השבוע?
הסיבה פשוטה מאוד, והיא גם נותנת לנו אינדיקציה נוספת למה שכל מתנגדי ההפיכה המשטרית צריכים לעשות עכשיו. שראל החליט להוציא את המכתב הזה כי הוא, כמו הבוסים שלו בקהלת, הבינו שקהלת הולכים להפסיד — ובמידה רבה הם כבר הפסידו. קהלת הוא לא באמת גוף מחקר. גוף מחקר רציני עם מחלקה כלכלית ענקית, מהגדולות בישראל, לא היה מחכה לא חודש ולא חודשיים כדי להוציא נייר עמדה על מהלך המדיניות הגדול ביותר שממשלה בישראל הובילה אי־פעם.
קהלת, גוף ימני, שממומן על ידי מיליארדרים אמריקאים ליברטריאנים שמקדמים בעיקר מדיניות כלכלית שמשרתת את החזקים והעשירים ביותר, מצא את עצמו לפתע במצב בלתי־נסבל מבחינת ראשיו ומממניו: גם העשירים נגדו. הקבוצות הגדולות היחידות שנותרו בצד שלו הם חרדים, מתנחלים, פופוליסטים, ביביסטים שרופים ואנשים שמחוברים לעטיני השלטון הנוכחי.
מה שמתרחש בתוך קהלת בחודש האחרון חושף את מודל הפעולה האמיתי שלו. במשך עשור הארגון פעל בשני צירים: הציר הגלוי והפומבי היה הפרסומים של שראל, שקידמו רעיונות כלכליים, רובם ימניים. תומכי כלכלה סוציאל־דמוקרטית יכולים לא לאהוב אותם, אבל אלה היו ברובן עמדות ימניות לגיטימיות.
אלא שזאת הייתה רק המעטפת של יחסי הציבור. מאחורי הקלעים פעלו קהלת כלוביסטים שהקימו רשת תת־קרקעית כדי להוביל להפיכה משטרית בישראל, שמטרתה העיקרית היא העברת כוח לקבוצות המזוהות והקרובות אליהם. הם טיפחו פעילים פוליטים, שרים וחברי כנסת הרחק מעיני הציבור. גם העמדות הכלכליות האמיתיות של אנשי קהלת קיצוניות הרבה יותר ממה שהופיע בניירות העמדה הרשמיים. אם ההפיכה המשטרית הייתה מצליחה — התוכניות הקיצוניות היו נשלפות. התוכנית שלהם לחיסול תאגיד השידור הציבורי הייתה רק קצה הקרחון.
קהלת מנסים לסגת, כי מצאו עצמם במקום לא נוח: לא מאחורי הקלעים, בין הצללים, בפגישות בארבע עיניים עם פוליטיקאים ועסקנים, אלא בקדמת הבמה, תחת אור הזרקורים. ברגע שהתחיל דיון אמיתי במטרות של קהלת, החלו להיפרם קווי התפר הגסים בתוך הארגון — בין אלה שסיפקו לה את מעטפת יחסי הציבור לאלה שדחפו תת־קרקעית מהלך לצבירת כוח באמצעותת שינוי שיטת המשטר בישראל.
פעילי מחאת המילואימניקים לא התרשמו במיוחד מהמכתב האחרון של שראל, וחסמו ביום חמישי בבוקר את משרדי הארגון בירושלים. לצד תמיכה, הם זכו גם לביקורת בגלל האגרסיביות של הצעד, אבל מה שברור כעת הוא שנסיגת קהלת היא התמוטטות של לבנה נוספת בחומת ההפיכה המשטרית. יזמיה מתחילים להבין שאם ישראל תגיע למשבר חוקתי שבו בג”ץ יפסול את חוקי ההפיכה, סיכוי גדול שרשויות האכיפה — החל ביועצת המשפטית לממשלה, דרך היועצים המשפטיים, המשטרה, השב”כ ובמצב קיצוני גם הצבא — יעמדו לצד החוק ויסרבו לקחת חלק בתהליך, שבסופו, בדיוק כפי שמיכאל שראל כתב השבוע, ישראל תיהפך לדיקטטורה. התרחבות המחאה החברתית נגד ההפיכה השלטונית, מראש הממשלה, שריו וחברי הכנסת המובילים אותה, גם נגד קהלת היא ביטוי נוסף לערנות הגוברת של הציבור למה שמתרחש בפוליטיקה בשנים האחרונות. הציבור מבין שפוליטיקאים הם בדרך כלל רק קצה הפירמידה של מהלכי מדיניות גדולים שמתחילים לעתים קרובות עם מכוני מחקר, לוביסטים וקבוצות אינטרס שנוהגות להישאר בצללים. גם המיליארדרים שמממנים את קהלת, ובראשם ג’פרי יאס וארתור דאנצ’יק מפילדלפיה, יצטרכו להחליט אם הם רוצים להתפרסם בעולם כמממנים של ניסיון ההפיכה המשטרית בישראל.
התפקיד של המחאה החברתית עכשיו ברור: להתנגד לפשרות המגיעות מבית הנשיא. שכן, פשרה תטמון את זרעי ניסיון ההפיכה הבא. להתנגד לכל פשרה כי אנחנו בדרך לניצחון. כי יזמי ההפיכה מבינים כבר שהחברה האזרחית בישראל חזקה הרבה יותר מבהונגריה או בפולין ולא מתכוונת להיכנע — ואי־אפשר לשנות את שיטת השלטון כאן נגד רצונו של חלק כה גדול מהעם. לא לוותר, לא להתפשר, אנחנו ננצח.
מקור: “ב-10:10 בבוקר קיבלתי מייל מהכלכלן הראשי של קהלת. עכשיו ברור מי ניצח ומי הפסיד“, מאמר מאת גיא רולניק, ‘דה מרקר’, 09/03/2023
קטעים מנייר העמדה שהפיץ מיכאל שראל, הכלכלן של פורום קהלת, כעמדתו האישית, 08/03/2023
הכלכלן של פורום קהלת, ד”ר מיכאל שראל, במסמך שנושא את הכותרת “דעתי על הרפורמה המשפטית” אותו פירסם ב-8/3/2023, אשר משקף את דעתו האישית, מותח ביקורת חריפה על המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה – שבין יוזמיה נמצא הפורום. “בישראל הקואליציה שולטת הן על הרשות המבצעת והן על הרשות המחוקקת, וכוחה לא מוגבל על ידי חוקה שניתן לשנות רק ברוב מאד מיוחס”, כתב. “כוחה גם לא מוגבל על ידי שיטה פדרלית בה יש לשלטון המרכזי תפקיד מצומצם, וגם לא על ידי בית פרלמנט נוסף”.
לכן, לדבריו, “הרפורמה המוצעת מעניקה כוח כמעט בלתי מוגבל לקואליציה. הרפורמה המקודמת כעת מעלה אצלי את החשש שקואליציה כלשהי, בהווה או בעתיד, תכרסם באופן משמעותי בעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית.
לדבריו, “כשלקואליציה יש כוח כמעט בלתי מוגבל, סביר להניח שהיא תרצה להשתמש בכח זה על מנת להגדיל את הסיכויים לשרידותה הפוליטית. הפיתוי לנקוט באמצעים שיגדילו את סיכויי המפלגות המרכיבות את הקואליציה להצליח בבחירות הבאות יהיה חזק מאד וקשה יהיה לעמוד בפניו”.
שראל משרטט את התרחיש הזה: “הקואליציה עלולה, בתואנות שונות, לאסור על תעמולת בחירות חופשית לפני הבחירות, לקבוע סדרי בחירות וספירת קולות שיפעלו לטובתה, למנות וועדת בחירות מרכזית שתהיה ידידותית למפלגות הקואליציה, לפסול התמודדות של מפלגות או של אנשים שונים בבחירות, להעניש מבקרים קולניים מדי של השלטון, ולהשתיק כלי תקשורת המפיצים מידע שלילי או פסימי על מצב המשק והמדינה. משטר דמוקרטי, בו השלטון מייצג את דעת רוב הציבור, אך אין בו הפרדת רשויות ראויה, יתקשה לשרוד לאורך זמן בצורתו הדמוקרטית”.
עוד כותב שראל על השפעת הרפורמה על הכלכלה: “ההשפעות הכלכליות הצפויות של הרפורמה המוצעת, או בתקווה רפורמה מתוקנת, משניות בעיני בהשוואה להשפעות הישירות של הרפורמה על שיטת המשטר – ונגזרות מהן. אם הרפורמה תסלול את הדרך לפגיעה קשה בדמוקרטיה הליברלית, תהיה בטווח הבינוני גם פגיעה קשה בכלכלה. יתרה מכך, מכיוון שציפיות המשקיעים והצרכנים לגבי העתיד משפיעות על הכלכלה כבר בהווה, הפגיעה בכלכלה צפויה להקדים את הפגיעה בדמוקרטיה”.
קטע מידיעה שפורסמה באתר ‘דה מרקר’, 22/01/2017
הוועדה לבחירת שופטים הודיעה על בחירתם של ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. השופטים הם השופט ד”ר דוד מינץ, מבית המשפט המחוזי ירושלים, השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון ושופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ג’ורג’ קרא. הוועדה החליטה למנות את פרופסור דוד האן, כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי לשופט מחוזי.
פורסם בתאריך: 24/02/2017
עם יותר מרבע משופטי העליון, הציונות הדתית בכלל והמתנחלים בפרט איבדו שלשום סופית את זכותם להתבכיין על היעדר ייצוג; למעשה, שאר האוכלוסייה היא שצריכה להתלונן על ייצוג חסר. בית המשפט עדיין כולל רוב ליברלי, אקטיביסטי מובהק, אבל פחות מובהק משהיה. אין כל קשר בין בית המשפט העליון 2017 לזה של 2006, עם ברק, ביניש וחשין. שקד תדאג שבוחריה לא ישכחו זאת כל כך מהר.
מקור: “על ארבע: הניצחון של שקד על ביהמ”ש העליון“, מאמר מאת עמית סגל, מקור ראשון, 24/2/2017
פורסם בתאריך: 05/01/2023
מקור: עמית סגל מסביר למה צריך את הרפורמה המשפטית, ערוץ יוטיוב “ישראל שלי” מהצד הימני של המפה הפוליטית.
פורסם בתאריך: 06/03/2023
האם עורכי הדין והשופטים עושים תמיד יד אחת בועדה לבחירת שופטים?
עוד שקר בעלילות ״הרפורמה״ של לוין, רוטמן ושות׳.
ראיון של משה רדמן בתכנית ‘שש עם אמנון לוי’ בערוץ 13.
מקור: יוטיוב, פייסבוק, לינקדאין, טוויטר (סרטון ביוטיוב)
נשלח לנשיא יצחק הרצוג בתאריך 06/03/2023
המכתב נחתם על ידי למעלה מ-1,250 עורכי ועורכות דין ממגזרים שונים (מסודרים במכתב לפי סדר האלף בית). קבוצה זו התאגדה בתוך פחות מ- 24 שעות עד שיוזמי המכתב נאלצו לסגור את הרשימה. מאות ואלפי עורכי דין נוספים מזדהים עם הפנייה הדחופה.
לכבוד
כבוד הנשיא
מר יצחק הרצוג
כבודו,
בהמשך למכתב שנשלח לכבודו ביום 18 בינואר 2023, שעליו חתמו כ-620 עורכי דין, ולתשובה שנשלחה בשם כבודו ביום 1 בפברואר 2023, אנו, החתומים מטה, עורכי דין מכל קצוות הקשת הפוליטית, פונים לכבודו בשנית ומבקשים להתריע מפני כל “פשרה” שתיעשה תחת המשך בליץ חקיקת הדיקטטורה, הבלתי חוקית והבלתי חוקתית, המקודמת על-ידי הקואליציה.
למגינת הלב, יוזמת כבודו להידברות, אשר הייתה כפופה להפסקת החקיקה לאלתר, נפלה על אוזניה הערלות של הקואליציה, וזכתה אך לזלזול מצד ראש הממשלה, השר לוין וחה”כ רוטמן, אותם הפקיד נתניהו על החרבת מערכת המשפט. הליכי החקיקה נמשכים במהירות שיא ובעזות מצח, תוך התעלמות מוחלטת ומופגנת מההתראות החוזרות ונשנות מפי אינספור אישים ומומחים מהארץ והעולם, מתחומי המשפט והרוח, הכלכלה והחברה, הביטחון, יחסי החוץ ועוד; התראות מפני השלכותיה ההרסניות של החקיקה המאיימת להחריב את יסודות המשטר הדמוקרטי, את הכלכלה בכלל ואת תעשיית ההיי טק בפרט, כמו גם את עוצמתה הביטחונית והצבאית ומעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. מעל כל אלה – המהפכה המשטרית המובלת על-ידי הממשלה מעמידה בסכנה מיידית וממשית את הלכידות הלאומית והחברתית שבלעדיה אין לנו קיום.
איראן עומדת על סף ייצור הפצצה הגרעינית; ידידיה של ישראל, כמו גם המשקיעים בכלכלתה, עוזבים אותה בזה אחר זה; ההייטק מתמוטט; וחיילי מילואים מצהירים על כך שלא יתנדבו, ושלא ימשיכו לשרת ולהקריב את חייהם על מזבח הדיקטטורה. דבר מכל אלה אינו משפיע על סדר העדיפויות של ראש הממשלה ושותפיו הנחושים לקדם עניין אחד בלבד: הרס של כל מה שהושג כאן בעמל ובדם רב, וקידום חקיקת הדיקטטורה בהליכים מואצים ופגומים באופן חסר תקדים. בדרכם זו, הם אינם מהססים לעקוף את מנגנוני הייעוץ המשפטי (היעד הבא שהציבה לעצמה הקואליציה לחיסול), ולהתעלם התעלמות מוחלטת מהתראות המומחים. ועדת החוקה מונהגת בידי אדם הסבור, אם לצטט מדבריו המפורשים, כי “דמוקרטיה היא פרוצדורה”, וכי לערכים ליברליים שאינם מצויינים בתורה אין בה מקום, והמונע דיון מקצועי ענייני וציבורי בכל אחד מהתיקונים ההרסניים בפני עצמו, ובהשלכות המצטברות של כולם יחד כמכלול. בכך מבצעת הקואליציה “וידוא הריגה” לדמוקרטיה הישראלית ולערכי מגילת העצמאות מהחל ועד כלה.
ויושם אל לב – כל חלק מהחקיקה האגרסיבית והקיצונית משליך את מדינת ישראל ואת עם ישראל לתהום שאין ממנה חזרה. משמעות החקיקה הינה הרס עקרונות היסוד הדמוקרטיים של הפרדת רשויות, שלטון החוק, חופש הביטוי ואת הבסיס להגנה על זכויות האדם.
כדברי כבודו: ״חלקי הרפורמה במתכונתה הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל״. למרבה הצער, החשש הולך והופך לנגד עינינו לוודאות.
וכדברי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד״ר אביחי מנדלבליט בנאומו מיום 28.2.23:
״מדובר בביטול מוחלט של שיטת המשטר הדמוקרטית, של בית המשפט. אי אפשר לדבר על ביטול מוחלט של עצמאות מערכת המשפט. לכן, אסור לדבר בשום פנים ואופן לפני שהם עוצרים את החקיקה הזו. תעצרו, זה המינימום הנדרש. אם הם יעבירו אפילו אחת מהן, לא יהיה בכלל על מה לדבר.”
ממשלת ישראל מבצעת השתלטות עוינת ובלתי חוקית על מוסדות המדינה ואגב ניצול ההליך הדמוקרטי, (תוצאות הבחירות), מבצעת הפיכה משטרית במדינת ישראל.
כבודו, במסגרת סמכותו, העניק למר בנימין נתניהו את המנדט להקים את הממשלה. לא יכול להיות ספק בכך שהמנדט שהוענק כאמור לא כלל ולא יכול היה לכלול מתן סמכות כלשהי לשנות את שיטת המשטר במדינת ישראל.
שיטת המשטר הדמוקרטית במדינת ישראל וערכי הדמוקרטיה עליהם היא מושתתת הינם לא רק נכס ומשאב לאומי, אלא תנאי לעצם קיומה של המדינה. על כן, אין בסמכותה של ממשלה זו או אחרת להפוך אותה לדיקטטורה; ממשלה שמטרתה לשלוט שלטון ללא מצרים ולהשליט חוקים אנטי דמוקרטיים – פועלת ללא כל בסיס לגיטימי.
בנסיבות קיצוניות אלה, כל הידברות עם הממשלה ו/או מי מטעמה, תחת המשך בליץ החקיקה הפוגענית, בניסיון להגיע לפשרה כזו או אחרת בדמות “חצי דיקטטורה”, מהווה, הלכה ולמעשה, מתן לגיטימציה לחקיקה הבלתי חוקתית המקודמת על ידה. כבר עתה גורם תהליך החקיקה המופרך לחורבן והרס של עמודי התווך של המדינה. לא זו אף זו, ניסיונות הידברות תחת מכבש חקיקה מואץ זה יהוו הנצחת הפגיעה הנוראה במשטר הדמוקרטי ובזכויות היסוד, אגב מראית עין של “הסכמה רחבה”.
אחדות העם היא ערך חשוב ביותר שהחתומים מטה שותפים לו. עם זאת – מעבר לכך שאת הקרעים יצרה הקואליציה – אחדות זו היא חסרת משמעות במשטר סמכותני שאינו דמוקרטי, במשטר שמשליט אחידות ולא אחדות, ציות מפחד ולא מאחווה. אין אחדות תחת דיקטטורה.
אנו מבקשים להאמין שכבודו לא ירצה להיחשב ולהיזכר כמי שנתן את ידו להרס הדמוקרטיה במדינת ישראל; שלא ירצה להירשם בדפי ההיסטוריה כמי שאיפשר לממשלה להפוך את אזרחיה לבני ערובה בידי חבורת פורעי חוק קיצוניים, המנסים להימלט מאימת הדין, בשיתוף עם גורמים משיחיים שמבקשים להשתלט על המדינה ולהפוך אותה למדינת הלכה. בוודאי לא ירצה כבודו להיזכר כמי שעמד מנגד עת הובא החזון הציוני אל סופו.
כבוד הנשיא, לפני 47 שנים, עמד אביך זכרונו לברכה על במת מליאת האומות המאוחדות וקרע לגזרים את ההחלטה על הכרזת הציונות כגזענות, בנאום מכונן שכולנו זוכרים עד היום. מאות אלפי ישראלים יצאו להפגין ולתמוך בדבריו. מאות אלפי ישראלים יוצאים היום לרחובות להילחם במהלכים לשינוי משטרי ולהכנסת ישראל והציונות לגדר המדינות הגזעניות והמפלות. אל תיתן את ידך לכך.
אנו מבקשים מכבודו היום לעשות את המעשה הנכון, לעמוד ולהישיר מבט אל הממשלה ולהגיד בקול ברור שלא תהא הידברות עד עצירה מוחלטת של הליכי החקיקה וביטולם; אנו מצפים שכבודו לא יהא מוכן להיות שותף לחקיקת חוקי הדיקטטורה על-ידי הממשלה שהוקמה מכוח המנדט שכבודו העניק, ולהליכים שאינם לגיטימיים ואינם מחייבים את אזרחי ישראל.
אנו חוזרים ומפצירים ומצפים מכבודו להבהיר, כי לא ייתן יד לשינוי שיטת המשטר, לביטול הפרדת הרשויות, להחלשת בית המשפט העליון, ולפגיעה בזכויות אזרחי ישראל, ללא הבדלי דת גזע ומין, לפגיעה בערכי מגילת העצמאות, ולהרס מערכת המשפט.
אנו מפצירים בכבודו לעצור כל ניסיון להידברות כל עוד החקיקה דוהרת והליכי החקיקה הבלתי חוקתית שקודמו עד עתה אינם מבוטלים, וכן מצפים כאמור מכבודו להשמיע קול ברור נגד הרס הדמוקרטיה.
אנו סמוכים ובטוחים, כי כבודו לא ירצה להיות נשיא של דיקטטורה, או של חצי דמוקרטיה, וכי יבחר להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, ושל מגיני הדמוקרטיה והציונות, ועוד כי ידע להפעיל שיקול דעת ולעשות את המעשים הנכונים לשמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובכלל זה אי חתימה על חוקים ו/או התפטרות.
למכתב עם רשימת החותמים בגירסת pdf להורדה לחצו כאן
יובל נח הררי הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו ב־40 מיליון עותקים.
פורסם בתאריך: 06/03/2023
דבריו של יובל נח-הררי בהפגנה שהתקיימה בתל אביב בשבת, 4/3/2023:
“כמרצה באוניברסיטה אני מקווה שכל עוד ההפיכה המשטרית נמשכת, נשבית את כל המוסדות האקדמיים בישראל. עלינו להמשיך כמובן לתמוך בסטודנטים שלנו בשעת צרה זו, אבל זה הזמן להשבית את הלימודים הרגילים, ולדבר רק על דמוקרטיה, על זכויות אדם, ועל חופש. ואם למי מאיתנו קשה לשבות באופן רשמי – אני משוכנע שכישראלים, נמצא דרכים יצירתיות לגרור רגליים ולמסמס הוראות. כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לתקוע מקל קטן בגלגלים של ההפיכה המשטרית”.
מקור: דמוקרTV (סרטון ביוטיוב)
פורסם בתאריך: 06/03/2023
מקור: דמוקרTV (סרטון ביוטיוב)
“אתה שואל אותי אם אני מזלזל בפחדים שלך? כן, אני מזלזל”. ח”כ שמחה רוטמן בתשובה לשאלתו של בן שני בתכנית ‘עובדה’
מקור: מאקו, עובדה עם אילנה דיין, מדקה 40:38 (סרטון במאקו)
פורסם בתאריך: 01/03/2023
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט התייחס למהפכה המשפטית, ובכנס המחקר לביטחון לאומי INSS שנערך ב-27/3/2023 אמר: “האבות המייסדים של מדינת ישראל האמינו בערכים המגולמים במדינת העצמאות. אנחנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, וממש לא רפורמה משפטית כביכול”
…”מדובר בביטול מוחלט של שיטת המשטר הדמוקרטית, של בית המשפט. אי אפשר לדבר על ביטול מוחלט של עצמאות מערכת המשפט. לכן, אסור לדבר בשום פנים ואופן לפני שהם עוצרים את החקיקה הזו. תעצרו, זה המינימום הנדרש. אם הם יעבירו אפילו אחת מהן, לא יהיה בכלל על מה לדבר
…”יוזמי המהפכה המשטרית אומרים לנו ‘מה אתם רוצים? ככה זה גם במדינות דמוקרטיות מערביות אחרות’. מפנים אותנו באדנות, והייתי אומר אפילו בחוצפה, בעיקר לקנדה. מדובר כמובן באמירת כזב. שם הם נעלבים מההשוואה
…”לבטל את התועבה החקיקתית הזאת”.
מנדלבליט הביע תקווה שאם החקיקה תעבור בכנסת, בית המשפט העליון יבטל אותה. “זאת לא רק זכותם, אלא זאת תהיה חובתם לעשות כן. אני סומך עליהם, כי שני קווי ההגנה האלה לא ייפרצו, והם יעמדו בחובתם המשפטית ברוח מצוות האבות והמייסדים”.
עוד אמר היועמ”ש לשעבר: “יוזמי ההפיכה המשטרית אמרו שהתובע הכללי יהיה מינוי פוליטי של הממשלה. תביעה כללית פוליטית? לאן נגיע? כל ההצעות שמוקדמות בימים אלה נועדו לפגוע בעצמאות היסודות המשפטיים, ולבטל את תפקידם כשומרי סף של מדינת ישראל”.
מנדלבליט תהה: “האם זו הדרך? האם זו הרוח של מגילת העצמאות? האם זו הדרך של מנחם בגין? איך נגן על היחיד ללא עליונות המשפט”.
מקור: INSS המכון למחקרי בטחון לאומי (קישור) טוויטר של INSS
פורסם בתאריך: 15/02/2023
השינויים במערכת המשפט שמקדמת הקואליציה מעוררים דיון רחב. החל מפסקת ההתגברות ועד מינויי שופטים – יש בה עקרונות שונים שקיימים גם במדינות שונות. אבל ממה היא באמת מורכבת – והאם העקרונות המיובאים מתאימים גם לישראל?
הרפורמה המשפטית ששר המשפטים יריב לוין ויו”ר ועדת חוקה שמחה רוטמן מבקשים להעביר בימים אלו, היא לדבריהם, לשם “חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון”. בנאומו בכנסת, העלה לוין כמה נקודות עיקריות מהשלב הראשון של הרפורמה. בואו נציץ בהן
כיום, הרכב הוועדה לבחירת שופטים מונה שני חברי ממשלה, בהם שר המשפטים, שלושה שופטים ובהם נשיאת בית המשפט העליון, שני חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וכן שני נציגי לשכת עורכי הדין.
לפי הצעת החוק של שמחה רוטמן, שצפויה לעלות לקריאה ראשונה, הוועדה למינוי שופטים תכלול שלושה שרים, יו”ר ועדת חוקה, ח”כ מהקואליציה וח”כ והאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים בדימוס, ללא מגבלת ערכאות (כלומר, יכול להיות שופט מכל בית משפט)
כשחוק סותר חוק יסוד, הוא עלול לפגוע בזכויות אדם, וכשזה קורה, זה אפשרי בתנאי שהפגיעה היא לתכלית ראויה ומידתית. בנוגע לשאלה אם תכליתו ראויה והפגיעה מידתית – בתי המשפט קיבלו את הסמכות לקבוע בנושא בשנת 1992 מהכנסת כשהתקבלו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
היוזמה אומרת שהכנסת תהיה המכריעה האחרונה בשאלה אם הסתירה לחוק היסוד שפוגעת בזכויות אדם – היא לתכלית ראויה ומידתית. אם הכנסת תחשוב שבית המשפט העליון שגה במסקנותיו היא תוכל להתגבר על כך באמצעות רוב מסוים.
חוקי יסוד נכתבו כפרקים בחוקה הישראלית ועד לשנים האחרונות, היה ניסיון לנקוט בזהירות בשינויים או ביטולם. על פי הרפורמה, בית המשפט לא יהיה מוסמך להתערב בחוקי יסוד, ולא תהיה עליהם ביקורת שיפוטית שאמורה לאזן את הממשלה
במצב הקיים, פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת לפגוע רק בזכות לחופש העיסוק ברוב של 61 חברי כנסת.
פסקת ההתגברות על פי הרפורמה, תאפשר פגיעה בזכויות אדם שמעוגנות בכל חוקי היסוד. פסקה כזו תיתן עוד כוח לרוב בכנסת על חשבון בית המשפט העליון. הרפורמה מציעה שהכנסת תוכל להתגבר על פסילת בג”ץ בעזרת רוב רגיל של 61 חברים בלבד.
קיימים כמה סוגי חוקים: חוקי יסוד, חוקים רגילים והחלטות הרשות המבצעת.
בג”ץ נמנע עד היום מהתערבות בחוקי יסוד והאפשרות הזו נשמרה למקרים חריגים ביותר, כשיש שימוש לרעה בכוח הכנסת.
לפי הצעת ח”כ רוטמן, בג”ץ לא יוכל לפסול חוקים, אלא פה אחד, כלומר 15 שופטים.
המשמעות תהיה מניעה משופטים לפסול החלטות של הממשלה ושל הרשויות גם אם הן לא סבירות באופן קיצוני. כך, לטענת לוין, תוחזר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות באופן עצמאי.
עילת הסבירות בעצם נותנת כוח לבית המשפט לפקפק בשיקול הדעת של מקבלי ההחלטות. מנגד, עולה הטענה שהדבר יסגור לאזרחים את הפתח האחרון להתמודד עם החלטות גופי שלטון שהתקבלו ב”שרירות לב” או בצורה פוגענית ללא הצדקה.
לדברי יריב לוין, שר המשפטים, כיום הממשלה ומשרדי הממשלה כפופים להחלטות של יועציה המשפטיים. הרפורמה תיתן להם את המקום רק לייעץ, ולא להחליט עבור הממשלה.
זהו אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת ביותר ברפורמה, בשל החשש ששומרי הסף יהפכו למינויים פוליטיים שידאגו לאינטרסים של הגורם הממנה ולא לאלו של הציבור והמדינה.
מקור: חדשות כאן 11 (קישור)
מיזם הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים
פורסם בתאריך: 26/02/2023
ניתן ללחוץ על התמונה להגדלה (לחזרה לפוסט יש ללחוץ על כפתור ה”חזור”).
מקור: מיזם “דוכני בואונדבר דמוקרטיה” הפועל במסגרת מחאת ההייטקיסטים (קישור)
המציאות החדשה בפולין ובהונגריה בעקבות השינוי בחוקים
חדשות הערב 19.02.23
בפרק הראשון – פולין. צפו בכתבה ותבינו מה עלול לקרות כאן אם הההפיכה המשפטית והחוקתית של ביבי נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן ואריה דרעי ייצא אל הפועל.
כבר לא יושבים בשקט: השופטים שיצאו למלחמה בפולין במסר חריף לישראל. ב-2015 זכתה בבחירות במדינה מפלגת החוק והצדק, ואז החלה רפורמה להכפפת מערכת המשפט למפלגה השלטת. הרכב בית המשפט העליון שונה לחלוטין, שופטים הוכפשו בתקשורת ואחרים פוטרו. ואלו שנותרו עצמאיים מתלוננים שהפכו לאויבי המדינה.
כתב כאן חדשות שוחחו עם שלושה שופטים מאוימים ונרדפים – שני שופטים ושופטת אחת, אחד מהם מושעה – רק בגלל עצמאותם (כל אחד בנפרד). הם מסבירים מה קורה כשהממשלה מחליטה להכריז עליך “אויב העם”.
דב גיל-הר בכתבה ראשונה בסדרה “דמוקרטיה – סוף”, מתוך חדשות הערב 19.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השני ממשיכים בפולין. המלחמה על התקשורת החופשית. האובססיה לפרק את התקשורת החופשית והשידור הציבורי בפולין החלה ב-2015 מיד עם עליית מפלגת החוק והצדק לשלטון. השידור הציבורי בפולין נלחם על חייו וזה נהיה רק יותר גרוע. אבל לא רק השתלטות על התקשורת הציבורית שנהייתה שופר מוחלט של השלטון, אלא גם על המדיה הפרטית. פרט טריוויה: הממשלה, באמצעות חברת אנרגיה ממשלתית (רוב תחנות הדלק שלה), קנתה רשת של 110 מקומונים.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 20.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק השלישי בדקנו את ההשתלטות על החינוך ועל מוסדות התרבות. מנהל ומייסד מוזיאון ״פולין״ היהודי, שסירב להיענות לתכתיבי הממשלה, תיאר איך השיטה עובדת. בפרק התראיינו גם מנהל תיאטרון והשחקנית הראשית במחזה שעולה בקרקוב, והשלטון מיידה בו בליסטראות. והיה גם ביקור בבית ספר עצמאי יחסית בוורשה, ושיחה עם המנהלת על האובססיה של הממשלה הזו עם החינוך – שאצלה בבית הספר לא יצליח, כי ההורים מממנים את רוב התקציב.
פרק 2 בסדרת הכתבות “דמוקרטיה. סוף” של דב גיל-הר, מתוך חדשות הערב 21.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
בפרק הרביעי עוברים להונגריה. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, פעל במשך שנים להקמת גוף חלופי, שיעבוד לצד בית המשפט העליון – ולבסוף יחליף אותו. המהלך הזה הוביל לא רק לרמיסת זכויות אדם, אלא גם לפגיעה קשה בכלכלה ההונגרית. ביקרנו במונומנט המוגזם שבנה אורבן בכפר הולדתו ושוחחנו עם חוקר ונגיד הבנק המרכזי לשעבר, שהוזז מתפקידו.
כתבתו של איתמר מאירי, מתוך חדשות הערב 22.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
ממשלת הונגריה השתלטה כמעט על כל גופי התקשורת במדינה. המדינה האירופית הידקה את הפיקוח על תכני הלימוד באוניברסיטה באמצעות מנגנוני חקיקה שאפשרו לה לפעול בלי התנגדות.
פרק שלישי ואחרון בסדרת הכתבות “”דמוקרטיה.סוף”” של איתמר מאירי מתוך חדשות הערב 23.02.23
מקור: כאן 11, יוטיוב
הפוסט שקראתם הינו אחד מצמד פוסטים – הפוסט הזה, הראשון מהשניים, מתייחס להקשר הכללי של המהפכה המשטרית, ואילו השני מתייחס להקשר הסביבתי. שניהם יעודכנו מעת לעת.
הרפורמה המשפטית תגביל את יכולת האזרחים להגן על הסביבה ועל יכולתם להגן על בריאותם כתוצאה ממפגעים סביבתיים. בפוסט השני מוצגות נקודות מרכזיות של המחאה בהקשרים אלה, ועמדות גורמי מקצוע להשלכות הרפורמה המשפטית על הסביבה ועל בריאות הציבור.
למעבר לפוסט השני לחץ כאן.
פרופסור בבר אילן חושפת: פורום קהלת הציע את ההפיכה המשטרית בלי בדיקה כלכלית. חברי הכנסת – עצרו את הכאוס הכלכלי.
ריכז וערך: ערן שחורי, פעיל בנושאי סביבה ומשבר האקלים. מתנדב בארגון ‘Climate Reality Project’ שהקים אל גור.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
