פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור.
פורסם בתאריך: 09/10/2020
בשנת 2001, כשהוקמה הנציבות ביוזמת שר המשפטים המנוח טומי לפיד, היתה ישראל אחת החלוצות בתחום, ומדינות נוספות הלכו בעקבותיה. אלא שעד מהרה הייתה פעילותו של הנציב – שהצביעה על אינטרסים ציבוריים מהמעלה הראשונה כגון קיימות, איכות סביבה, בריאות וצדק חברתי – לצנינים בעיני בעלי ההון, ובעקבותיהם גם בעיני חלק גדול מחברי הכנסת, שלא הבינו מדוע עליהם לחשוב רחוק יותר מאשר עד סוף הקדנציה. וכך בשנת 2006, לאחר חמש שנות פעילות בלבד, חיסלה ממשלת אולמרט את הנציבות.
בחודש נובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק הקוראת לביטול הנציבות. בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, שלמה שוהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול.
הנציב דאז שוהם אמר כי “תפקידה של הנציבות בזמנו היה לחוות את דעתה בכל אחד מהנושאים שהובאו לחקיקה, שיש בהם עניין מיוחד לדורות הבאים. בחמש שנות פעולתה היא התערבה ב־273 נושאים, מהם 93 הצעות חוק, הגישה 145 ניירות עמדה וחוות דעת, 73 המלצות לחקיקה וכן יזמה כנסים וסדנאות להגברת המודעות הציבורית והחשיבות האסטרטגית של הדורות הבאים”.
הנימוקים העיקריים לביטול פעילות הנציבות היו העלות התקציבית הגבוהה (כ־2 מיליון שקלים לשנה) ואי שביעות רצונם של ח”כים רבים מכך שיש מעין קומיסר שמפקח עליהם. ח”כ יריב לוין אמר כי “אני לא יודע להתווכח עם האורקל מדלפי, או עם גורם שהוא נציב בעל מעמד חיצוני”.
בהצגת הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית לביטול הוראת חוק הכנסת שהסדירו את פעולות נציב הדורות הבאים, ציין ח”כ יריב לוין כי “כשל של ממש נפל כאשר התקבל החוק הזה, שיוצר כפילות עם גופים אחרים בכנסת וגורם להוצאות מיותרות. ספק רב בעיניי אם מישהו ניחן באפשרות לחזות את ההשפעות העתידיות. כל שניתן הוא להביא נתונים ולהביא את קשת העמדות באשר לאפשרויות שיש ביחס להשפעה העתידית, אבל הניסיון למצוא יש מאין גוף אובייקטיבי כביכול, שיכול לקבוע מה יקרה בעתיד, הוא בעיניי מופרך מיסודו”.
שלמה שוהם, הנציב הראשון (והיחיד) סבר שביטול הנציבות היה משגה חמור והוא לא חסך ביקורת מהח”כים. לדבריו, “הנטייה של הח”כים היא לפעול כאן ועכשיו. פוליטיקאי רוצה לקבל את התהילה מייד, ודווקא משום כך יש חשיבות רבה לקיומו של גוף מקצועי לא פוליטי שיחשוב על העתיד. אי קיומו מהווה בכייה לדורות”.
ביום שלפני ביטולו של החוק בשנת 2010 אמר שלמה שוהם בעת שקיבל את פרס ‘מקדם העתיד’ באוניברסיטת בר-אילן: “ביטול ‘חוק נציבות הדורות הבאים’ הוא חוסר אחריות חברתית מהמעלה הראשונה כלפי הדורות הבאים. מחר עומד לקריאה ראשונה בכנסת חוק לביטול ‘חוק הנציבות’, כשהסיבה לביטול החוק היא פחד מוזר. אבל מי ידאג לעתיד? מי יקח אחריות על איכות חייהם של ילדינו וידאג לאינטרסים שלהם? האם זה בגלל שנוח לנו להיות במרחב הנוחות ולא לפרוץ קדימה? האם זה פוגע בעניינם של בעלי אינטרסים? צריך אומץ לפרוץ דרך, אבל יותר מכך צריך מוסריות לבחון כל חוק חדש ולוודא שקיים בו האינטרס לטווח הארוך, ולא רק לטווח הקצר”.
פרופ’ דוד פסיג דיבר באותו מעמד על ‘חוק נציבות הדורות הבאים’ כדבר עליון, שאסור לגעת בו. “זהו הגוף היחיד שמביא את דבר הדורות הבאים למחוקק כשיקול מוסרי וחובה חברתית במסגרת חקיקת חוק חדש. אסור לנו להסתפק באינטרסים ושיקולים עכשוויים מבלי להקשיב לקולם של הילדים שטרם נולדו ולקחת עליהם אחריות. מחר עולה לכנסת ההצעה לביטול החוק – ומי ישמור על ילדינו? אני קורא לרובי ריבלין בקריאה: ‘אל תשלח ידך אל הנער הזה’, כי ההחלטה הזו תשאר לכם לדראון עולם. אנחנו, שהיינו פורצי דרך בעולם בחקיקת החוק הזה וכל הפרלמנטים מחקים את המודל לחוק שפותח אצלנו — אנחנו נסוגים מהחוק? ממה מפחד המחוקק הישראלי? זוהי החלטה מסוכנת והרת אסון”, אמר פרופ’ פסיג.
‘חוק נציבות הדורות הבאים’ מבטא את הצורך בהקמת ישות תוך-פרלמנטארית שתהיה בעלת האמצעים לקבל תמונה כוללת ומקיפה של החקיקה ושל חקיקת המשנה היוצאות מתחת ידיה של הכנסת, ולבצע בקרה לגבי השלכותיה העתידיות של החקיקה, ככל שיש בה כדי להשפיע על עתידם של הדורות הבאים שיחיו במדינה.
נציבות הדורות הבאים רואה את תפקידינו בני הדור הזה לא רק לקבל את העולם כירושה מאבותינו אלא כפיקדון למען ילדינו. החוק מעניק לנציב הדורות הבאים סמכויות שונות במהלך הליך החקיקה, על מנת לאבחן את הצעות החוק שיש בהן משום פגיעה באינטרס עתידי, לחוות דעתו לגביהן, ולהביא בפני חברי הכנסת נתונים והמלצות באמצעות דיוני הוועדות השונות וכן במצורף להצעות החוק המובאות להצבעה בפני מליאת הכנסת.
גברתי יושבת-ראש הכנסת, רבותי השרים, אדוני וחברי הטוב חבר הכנסת יצחקי, בכנסת החמש-עשרה, אני לא זוכר בדיוק באיזו שנה, נדמה לי ב-2001, חוקק חוק נציבות הדורות הבאים. היתה מחלוקת על עצם הצורך בהקמת מוסד כזה. מראש הובהר, שלעומת הממ”מ, שגם לו היו מתנגדים רבים, בהם חברי כנסת שנמצאים כאן, וכולם גומרים היום את ההלל עליו, המציע בזמנו, חבר הכנסת טומי לפיד, ביקש להקים מערך שיעמוד מול חברי הכנסת כשמחוקקים חקיקה חפוזה אשר אינה מביאה בחשבון את הצרכים של הדורות הבאים ומתייחסת רק לאותו רגע. היו ויכוחים, היו שאלות, היו תהיות והחוק עבר. החוק עבר, הוא בוצע על-ידי יושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר הכנסת אברום בורג, ולאחר מכן, בכנסת השש-עשרה, נמשך תפקודו של אותו מוסד.
אני רוצה לומר לכם שגם לי, כראש המערכת, היו השגות כאלה או אחרות על ההתנהלות, אבל חשבתי שטוב נעשה אם נוכל לראות את העניין בפרספקטיבה, לתת למערכת לפעול על מנת שנוכל לראות תוצאות.
חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם, שבמפגש חמש-שנתי של יושבי-ראש הפרלמנטים בכל העולם, הנושא העיקרי שעלה לדיון היה נושא נציבות הדורות הבאים. ראשי הפרלמנטים בעולם כולו, מקצה הארץ ועד קצה, מקצה העולם ועד קצהו, גמרו את ההלל על כנסת ישראל, אשר התחילה במפעל כל כך חשוב ואשר פרלמנטרים אחרים היום מבקשים לחקות את עבודתנו, לשאול מפינו במה הצלחנו ומה הצורך לתקן וכיצד יש לפעול.
חבר הכנסת יצחקי אומר יפה, שכוונת המערכת לבטא דאגה לדורות הבאים על-ידי כך שנשפר את החוק. אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לכך, כי האמון שלי בחבר הכנסת יצחקי וביכולתו הוא מלא, גם באמירותיו וגם בהבטחותיו, לא רק ברמה האישית, אלא גם ברמה הלאומית.
אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת יצחקי, שאני הסתכלתי בהצעת החוק ושם ראיתי בצורה הברורה ביותר, לאמור: “הצעת חוק נציבות הדורות הבאים – סעיף 1. חוק נציבות הדורות הבאים – בטל”. אם הוא בטל, איך אתה רוצה לתקן אותו?הרי אין חוק שאתה מעמיד לעומתו.
נכון, אני מסכים עם יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, אשר עושה לילות כימים כאן בכנסת ופועלת למען תפקודה של הכנסת בצורה הטובה ביותר – כל אחד לפי סגנונו, כל אחד לפי ראותו, אבל בסך הכול כוונתה טובה.
אני לא חושב שאנחנו צריכים להיחפז. יש דברים רבים שאנחנו צריכים לבוא, לעקוב ולראות מה אנחנו עושים וכיצד אנחנו נוהגים.
לבוא ולומר: אנחנו מבטלים כדי לקיים חוק אחר, זה דבר שהוא בעיני המתבונן מוזר. אולי מוזר מצד אחד, מוזר מאוד מצד שני.
לכן אני מציע שלא לקבל את הצעת החוק, ולדחותה. ואם אכן רוצים לשנותה – ויש לי הרבה עצות לתת כיצד לשנות אותה – ייתכן מאוד שראש מערכת הייעוץ המשפטי צריך לעמוד בראש המערכת, וכך הצעתי. אני חשבתי כך, אבל לא להעביר את הנציבות למערכת המשפטית, כי תפקידה שונה בתכלית. לעומת הייעוץ המשפטי שבא לעזור על יד חברי הכנסת, הנציבות באה לעמוד מול חברי הכנסת ולומר להם הרף כשהיא חושבת שצריך לבחון דברים, כאשר הדור הנוכחי לא מסוגל לעמוד בלחצים, ומתוך צרכים רגעיים למשכן את הדורות הבאים.
יש לי הרבה הערות לעניין הזה, אבל טוב נעשה אם נבוא ונעבוד ונראה – במסגרת ראשי סיעות, במסגרת ועדת הכנסת – כיצד אנחנו משנים, אבל לא מבטלים את החוק.
לכן אני מציע לכם, חברי הכנסת, שלא לקבל את הצעת החוק, שסעיפה הוא סעיף אחד ומוגדר וברור וגלוי, והוא לבטל את נציבות הדורות הבאים.
אל נעשה דבר שאנחנו תמיד מתנגדים לו, כאשר הממשלה באה ומבקשת בחוק ההסדרים לבטל חוקים שהכנסת עמלה עליהם רבות. טוב נעשה וטוב נשמע מדוע יש צורך לשנות כהנה וכהנה, ולא שיעלה הכורת על חוק אשר נעשה על-ידי הכנסת, שישבה שבעה נקיים והחליטה מתוך כובד-ראש ולאחר הסתייגויות לא מעטות. תודה רבה.
דברי הסיכום של המאמר “ביטול נציבות הדורות הבאים – בין פוליטיקה לאתיקה, מאת גיל דרור, יוני 2012:
מוסד נציבות הדורות הבאים היה פריצת דרך מחשבתית ומסגרת פעולה חדשה ליצירת חקיקה בת-קיימא, שתאפשר המשך של פיתוח וצמיחה תוך שמירה על משאבים מספיקים לדורות הבאים. התערבות בהליך החקיקה ועיכוב יוזמות פרלמנטריות גרמו בסופו של דבר לביטול מוסד הנציבות. במקרה הזה – המצוי גבר על הראוי, האינטרסים המיידיים – על הראייה ארוכת הטווח, השיקולים הפוליטיים – על הפתיחות כלפי התמודדות עם תפיסות עולם שונות.
בניתוח הטיעונים שהועלו בהצעות החוק לביטול נציבות הדורות הבאים, לא נמצאו פגמים מהותיים בפעילות מוסד הנציבות המצדיקים את ביטולו. נראה כי קיים פער בין הטיעונים המילוליים לבין כוונות המציעים בפועל.
נכון יהיה לבצע מחשבה מחודשת לגבי נחיצותו של גוף בלתי תלוי, שילווה תהליכי חקיקה בראייה בין-דורית צופה פני עתיד. אין הכרח שגוף זה יהיה דווקא במסגרת הקודמת. תחליף חלקי לשמירה על האינטרסים של הדורות הבאים בהיעדר מסגרת סטטוטורית להגנה על אינטרסים אלה, יכול להיות הצפת נושאים רלוונטיים בשולחן העגול לצמיחה ירוקה בישראל – גוף שהוקם לאור החלטת ממשלה לחיזוק היחסים בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי בהתאם לעקרונות מנחים של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) למתן מידע, להיוועצות ולהשתתפות פעילה של אזרחים בתהליכי קביעת מדיניות.
בחודש פברואר 2014 התקיים בכנסת יום עיון רב משתתפים בנושא הדורות הבאים. יוזם הדיון, ח”כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), שם לו למטרה להשיב לחיים את חוק הדורות הבאים, אם כי במתכונת קצת שונה מהחוק המקורי. בדיון, שבו השתתפו נציגי 70 ארגונים התומכים ברעיון, אמר טופורובסקי כי “יש חשיבות להקים את מועצת הדורות הבאים, שחבריה ימונו על ידי נשיא המדינה והיא תפעל בצורה אובייקטיבית כדי להיות כלי עזר לרשויות המדינה. השאיפה שלנו היא שהמדינה תכיר בחקיקה בזכותם של הדורות הרבים לחיות בעולם טוב יותר”
מעל כל מעשה שלטוני מרחפת השאלה בדבר השפעתו על הדורות הבאים. לעיתים קשה להבין לעומק כיצד חקיקת חוק, התקנת תקנות או קביעת מדיניות ישפיעו בעוד שנים ספורות, על אחת כמה וכמה – כיצד ישפיעו בעוד דור אחד או שניים.
בעת חקיקה או ביצוע כל אקט שלטוני, ישנה נטייה טבעית לפתור את בעיות השעה, תוך תקווה שבטווח הארוך העניינים יסתדרו מעצמם, ומכל מקום בעיות ארוכות טווח יהיו דאגתם של ממשלה וכנסת אחרות, כמו גם בית משפט אחר. לצערנו, לעיתים היחס להשלכות ארוכות הטווח של מעשינו הוא יחס מקל, התנהלות אשר איננו יכולים להרשות ברמת המדינה. הצעת חוק זו, “ההגנה על זכויות הדורות הבאים”, מובאת על מנת לפתור עוול זה; מטרתה של הצעת חוק זו אינה למנוע חקיקה או החלטה ולבטח אין כוונה לעכבן; מטרתה לתת לרשויות השלטון כלים ומידע מקיף ומפורט להבין ולהפנים את משמעות ההחלטות לגבי הדורות הבאים.
מועצת הדורות הבאים תהווה מקור מידע חשוב להשפעות על העתיד הרחוק של המדינה, ובכך תעזור לבצע החלטות תוך הבנת “התמונה הגדולה”.
מטרתה של הצעת החוק אינה לפקח על בית המשפט העליון, אלא להוות כלי עזר לשופטים אשר יפרט בפניהם את מנעד ההשלכות של נושאים כבדי משקל שעומדים בפניהם. ראש המועצה לא יחווה דעה לגבי נושאים אישיים, אלא רק על נושאים להם השלכות רחבות וארוכות טווח על עתיד המדינה והדורות הבאים.
הצעת החוק לוקחת בחשבון את הלקחים שהופקו מפעילות נציבות הדורות הבאים לכנסת אשר הוקמה בשנת 2001, ויוצרת במקומה מועצה האמונה על טובת הדורות הבאים. מועצת הדורות הבאים אינה קובעת לרשויות כיצד עליהן לפעול, אלא מחווה דעה האמורה להיות לעזר למקבלי ההחלטות ברשויות השונות.
הצעת החוק מאפשרת למועצת הדורות הבאים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של פעולות כלל רשויות השלטון של מדינת ישראל, ולעדכן את מקבלי ההחלטות במסקנותיה.
הצעת החוק אינה מאפשרת לראש מועצת הדורות הבאים לעצור או לעכב פעולות של הכנסת, הממשלה, בית המשפט או כל רשות אחרת, אך נותנת לחבריהם את הכלים להבין כיצד החלטותיהם ישפיעו על העתיד הרחוק של המדינה, ולא רק העתיד הנראה לעין.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת בועז טופורובסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1866/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/711/20).
חשיבות גורם שייעץ לכנסת במקרים בהם החוקים הנידונים בה עלולים לפגוע בדור העתיד ברורים מהאמור לעיל, ובמיוחד לנוכח משבר האקלים והמשבר האקולוגי שפוגעים בנו כבר עתה. פעולות החקיקה אותן מבצעים המחוקקים כחלק ממענה לבעיות של הדור הנוכחי צריכות לקחת בחשבון גם את זכויות הילדים והנכדים שלנו כולל כאלו שטרם נולדו.
מהנשיא ראובן ריבלין, לאור הדברים שאמר בעת הדיון בהצעת החוק לביטול הסעיף בחוק הכנסת שמתוקפו פעל נציב הדורות הבאים (דברים שצוטטו לעיל), יש לבקש שיפעיל את סמכותו המוסרית על המחוקקים שייבחרו בבחירות הבאות, כדי שיחוקקו חוק דומה וימנו ‘מועצת הדורות הבאים’ שתשמיע את קולם של הדורות הבאים.
מקורות: ישראל היום, דהמרקר, שלמה שוהם, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, , פרוטוקולים של דיוני הכנסת, ערן שחורי
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
