ב-50 השנים האחרונות הגענו למצב שבו אנחנו משתמשים ביותר ממה שכדור הארץ מייצר. לפי החשבון של Global Footprint Network הפער הוא כבר 70%, כלומר צריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את מה שהאנושות רוצה. אבל רגע. איך אפשר להשתמש ביותר ממה שמייצרים? ואיך בכלל מודדים את זה?
“Breaking Boundaries” – הסרט “לפרוץ כל גבול” מציג את הגילוי שהאנושות דחפה תהליכים פלנטאריים שמתקיימים ומקיימים את החיים בכדור הארץ אל מעבר לגבולות שהשאירו אותו יציב במשך 10,000 שנים, עובדה שאיפשרה את קיום הציביליזציה. מהן אותם תהליכים? אילו גבולות פרצנו? מה צריך לעשות כדי לשוב לאזור הבטוח?
מכתב לחברי הכנסת – שביתת רעב במסגרת “חשבון נפש אקלימי” | מיכל דויטש – “כשילדיכם, או הילדים שאתם רוצים או תרצו להביא לעולם בעתיד, ישאלו “מדוע הורשתם לנו עולם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות בו, פיזית ונפשית?” האם אתם רוצים להיות אלה שיאמרו שהעלמנו עין? שעשיתם כמיטב יכולתכם למרות שיכולנו לעשות יותר? או אולי אתם בכלל רוצים להמנע מכך ופשוט להוריש להם את הטוב ביותר?
הדיווחים מהעולם על שינויים דרסטיים בהתנהגות מזג האוויר מקבלים תוקף מדעי נוסף: דוח חדש של האו”ם (IPCC – הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) מחזק את הקשר בין פליטות גזי החממה למזג האוויר הקיצוני בעולם וקובע שחלק מהשינוי כבר לא ניתן לעצירה ● איך תושפע ישראל מהמצב ומה בכל זאת עוד אפשר לעשות.
בפוסט זה ריכזנו את הממצאים העיקריים של הדוח שפורסם ב-9/8/2021. פרופ’ דניאל רוזנפלד, אחד מהשותפים הישראלים לכתיבתו, מסביר מהו התהליך המדעי שעובר עד פרסומו. ריכזנו מספר כתבות וידאו על אירועי מזג האוויר הקיצוניים שאירעו לאחרונה, כולם מקושרים להתחממות הגלובלית. התייחסנו לתרבות הצריכה שצריכה להשתנות כחלק מהמאמץ להפחית פליטות של גזי חממה, ולפעולות נוספות שעלינו לאמץ כדי שמנהיגי המדינות יכוונו את מאמציהם לטפל בעדיפות עליונה במשבר האקלים.
אימוץ סטנדרטים של אחריות תאגידית משפיע לטובה על מוניטין של חברות, וגם על ביצועיהן. אמנם כיום הדיווחים סלקטיביים ולא אחידים, אך ייתכן כי העניין הגובר של משקיעים בחברות אתיות ישפר את המצב בעולם, וגם יגרום סוף-סוף לישראלים להיכנס לתמונה ולאמץ את הגישה האחראית.
אנו מפספסים את הסיפור הכי מהותי לחיים של הקוראים, הצופים והמאזינים שלנו. משבר האקלים הוא כבר לא עניין של כתבי הסביבה. הוא פוליטיקה, משפט, כלכלה, ביטחון, חינוך, רווחה, נדל”ן.
‘Seaspiracy’ הוא סרט דוקומנטרי החוקר את השפעת האדם על האוקיינוס. בעיית הפלסטיק שפוגע בבעלי החיים הימיים ובמערכות האקולוגיות. מרבית הפלסטיק באוקיינוסים מקורה מרשתות דיג שהושלכו. הגילוי האמיתי של הסרט – הכחדה של היצורים הימיים כתוצאה מדיג מסחרי, חלקם נלכד ברשתות כשלל “אקראי”. הסרט חושף את המתרחש באוקיינוסים ואת תעשיית הדיג בעולם. הסרט מציג תחזית לפיה עד שנת 2048, האוקיינוסים עלולים להיות ריקים מדגים אם שום דבר לא ישתנה, תהליך שגורם לא רק להידלדלות מקורות המזון אלא יפגע אנושות במערכות המאזנות את האקלים על פני כדור הארץ.
פורסם בתאריך: 09/03/2020 אני ליה סאידיאן ואני חוששת לעתיד שלי. בשבוע שעבר הגעתי יחד עם עשרות פעילים ופעילות ממחאת הנוער למען האקלים, מגמה ירוקה ושותפים
את התשובות של המפלגות בסקרי עמדות סביבתיים צריך לקרוא קריאה ביקורתית ועם מידה של ספקנות. תזכרו שלהבטיח לא עולה כסף ולכן חשוב שהנושא הסביבתי יהיה חלק בלתי נפרד מהשיח בישראל, כפי שהחל להיות במדינות אחרות. החשיבות שלו בעיני כלל האזרחים צריכה להיות ברורה לפוליטיקאים ולנבחרי הציבור.
מפגשים של התנועה הסביבתית עם נציגי מפלגות שמתייחסות לנושאי סביבה במצע או בתכניות שלהן.
זיהום נפט, קורונה, משבר האקלים – הנושאים הסביבתיים בוערים והמדינה חייבת לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח מיד עם הקמת הממשלה. לקראת הבחירות עימתנו את המתמודדים הריאליים עם הסוגיות החשובות: כיצד השיבו, מי התחמקו ואילו מפלגות מבטיחות שינוי?
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
שלושה מספרים פשוטים שמתארים את הקטסטרופה ומסבירה מיהם האויבים האמיתיים.
Three simple numbers that add up to global catastrophe – and that make clear who the real enemy is
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
