פרויקט NZO – תכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת – 95% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2050
פרויקט NZO – תכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת – 95% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2050.
פרויקט NZO – תכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת – 95% חשמל ממקורות מתחדשים עד 2050.
יובל נח-הררי: 1. פוטין כבר הפסיד במלחמה עם אוקראינה. 2. חייבים להאיץ מעבר לאנרגיות מתחדשות כדי להפסיק את התלות בדלקים פוסיליים.
על ממשלת ישראל לפעול למניעת יצוא גז, ולהשאיר את הגז לשימושה של ישראל כיוון שליצוא המהיר המתוכנן יש שתי השלכות שליליות:
1. פליטות מתאן בכמויות שלא תאפשרנה לישראל לעמוד בהבטחות שלה להפחתה בפליטות גזי החממה. גז המתאן הינו גז חממה גרוע פי 80 מפחמן דו חמצני.
2. פגיעה בביטחון האנרגטי של ישראל, כי היצוא המוגבר של הגז לא יספיק לשימושים של אזרחי ישראל, למרות מה שהחברות בעלות המאגרים היו רוצות שנאמין בו. האינטרס שלהן, לייצא אותו כמה שיותר מהר, ישרת את בעלי המניות שלהם ולא אותנו.
הגיע הזמן שנפסיק “להלבין” את הגז הטבעי ואת נזקיו, שכן הוא גז חממה עוצמתי, ונתייחס אליו כאל כל דלק פוסילי (מחצבי) אחר. בפוסט מוסבר מדוע.
Fossil fuels dominate the global power supply because until very recently electricity from fossil fuels was far cheaper than electricity from renewables. This has dramatically changed within the last decade. In most places in the world power from new renewables is now cheaper than power from new fossil fuels.
מה יאפשר לנו מיקרו גריד? הרכיבים שמאפשרים ליצור מיקרו גריד כבר היום הם גג סולארי, מצברים ביתיים, גנרטור ביתי, תוכנות לניהול אנרגיה. חסכון לאומי.
ייצור מקומי של אנרגיה סולארית על שטחים מבונים, לא רק שלא פוגע בשטחים פתוחים, אלא גם דורש הרבה פחות תשתיות הולכה, לעומת הקמת שדות סולאריים באזורים מרוחקים בנגב או בצפון. כמו כן, ייצור על מבנים מאפשר לציבור הרחב לא להיות רק צרכן של חשמל, אלא גם יצרן, כזה המייצר בראש ובראשונה את צרכיו הוא, כשאת העודפים הוא מוכר לרשת ממנה הוא קונה את החוסרים שלו.
אולי הסיבה העיקרית שהאנרגיה הסולארית לא מקודמת במחוזותינו, במדינה שטופת שמש שמייצאת ידע וטכנולוגיות בתחום לכל העולם, היא ההחלטה להיות מעצמת אנרגיה פוסילית.
בהצעת חוק לפיה בכל בניין למגורים, מסחר או משרדים, יותקנו פאנלים סולאריים לייצור חשמל נכתב בין היתר כי “… במטרה להפחית את שריפת הדלקים בתחנות הכוח, להפחית את פליטת גזי החממה ואת הזיהום הסביבתי שנוצר כתוצאה משריפת דלקים.
ניתן להגיע תוך עשור להיקף גבוה של שימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – אבל משרד האנרגיה ורשות החשמל מעדיפים את הגז הטבעי. תושבי מדינת ישראל צריכים להבין שלא מדובר רק בחישובים של פליטות גזי חממה ושל מזהמי אוויר, אלא שאחרי שיוקמו תשתיות ההפקה של גז טבעי (אסדת כריש-תנין ועוד), תשתיות ההולכה של גז טבעי (צנרת לאשקלון, לאיילת וכד’) ותשתיות הייצור (עשרות תחנות כוח מונעות גז טבעי לצד ישובים ובתוך שכונות), אי אפשר יהיה לקחת צעד אחורנית.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל