צאו לצעוד במצעד האקלים למען עתיד טוב יותר
פורסם בתאריך: 28/03/2019 כמה סיבות שאולי ישכנעו אתכם שגם לכם צריך להיות אכפת מההתחממות הגלובלית, ואולי אפילו תשתכנעו לצאת לצעוד במצעד האקלים. כן, נמאס כבר
פורסם בתאריך: 28/03/2019 כמה סיבות שאולי ישכנעו אתכם שגם לכם צריך להיות אכפת מההתחממות הגלובלית, ואולי אפילו תשתכנעו לצאת לצעוד במצעד האקלים. כן, נמאס כבר
המודעות לנזקים שגורמים בקבוקי פלסטיק חד פעמיים צריכה לגרום לנו להפסיק או לצמצם במידה משמעותית את השימוש בהם. רשות המים צריכה להפסיק או לצמצם את הפניית המים לחברות שמוכרות מים בבקבוקי פלסטיק, והמחוקק צריך לגרום לכך שהעלויות החיצוניות יגולמו במחירם וישמשו לתיקון הנזקים.
ייצור ק”ג אחד של עגבניות דורש 130 ליטר מים, וכן כמות נכבדה של אנרגיה לצורך ייצור דשנים וצריכת דלקים בתהליך הגידול וההובלה מהשדה למדף. למזון שאנו צורכים, אוכלים וזורקים יש מחיר כבד – המוטל על המשק, החברה והסביבה. אבל בכמה צעדים פשוטים – כל צרכן קטן יכול לעשות שינוי גדול.
“מה אכפת לי מההתחממות הגלובלית?”, “כיצד הפגיעה במגוון הביולוגי משפיעה על חיי?”, ו”מדוע צריך להמשיך ולחסוך במים אם אפשר להתפיל מי ים?”: שאלות אלה ודומות להן עולות כשמדברים על קיימות ועל איכות הסביבה. אבל השאלות המרכזיות שעומדות מאחוריהן הן: “איך זה קשור אלי?” ו”מה יוצא לי מזה?”, והתשובות הנלוות להן הן השלב הראשון וההכרחי בדרך של כל אחת ואחד מאיתנו לקחת אחריות, לעשות שינוי ולהיטיב עם הסביבה הטבעית והאנושית. לכן, לפני שאתם מחפשים מדריכים ורשימות של עשה ואל תעשה, שמציעים איך להפוך לירוקים ואיך לשמור על הסביבה, כדאי שתשאלו קודם למה ואיך?
בשנת 2016 פורסם מחקר, אשר בחן את תוצאותיהם של למעלה מ- 2,200 מחקרים בתחום (“מחקר דויטשה בנק”). ממחקר דויטשה בנק עולה כי שיעור ניכר מהמחקרים בתחום, הצביע על כך שהשקעה חברתית לא רק שאינה פוגעת בתשואה, אלא היא אף מיטיבה עמה
בטווח הארוך, בעוד שבפחות מ- 10% מהמחקרים בתחום התקבלה תוצאה המצביעה על קשר הפוך. הסיבה העיקרית לכך, בהתאם לאותם מחקרים, היא שחברות אשר מתנהלות בשקיפות ובאחריות סביבתית, חברתית וכלכלית חשופות פחות לתביעות ולהתערבות הרגולטור, בעוד שחברות עם
ממשל תאגידי רופף והיעדר שקיפות מספקת, חשופות לפגיעה בתשואות ארוכות הטווח של המניה.
בלאק פריידי – נשים את החיסכון הכלכלי בצד ונשאל את עצמנו מה מבין הדברים שקנינו היינו צריכים באמת? בחגיגת הקניות הבאה, קחו בחשבון שלקנות רק מה שצריך הוא הפתרון הזול יותר, המוסרי יותר והידידותי יותר לסביבה.
כנס בנושא ההתחממות הגלובלית במהלכו הוסמכו ע”י אל גור (סגן נשיא ארה”ב לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום) כ-430 נציגים מ-75 מדינות כפעילים ב-Climate Reality Leadership Corps.גם מישראל.
כל פרקי הסדרה ‘אחרינו המבול?’ ששודרה בערוץ הראשון.
ההצעה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את החובה להקים ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות תגרום לפגיעה קשה ביכולת של הרשויות לטפל בבעיות הסביבתיות המורכבות הנוגעות לחיי היומיום של התושבים. ועדות אלו מהוות כלי מרכזי להבטחת תכנון עירוני בר קיימא, שמירה על הסביבה, וטיפול במפגעים סביבתיים בזמן אמת.
במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.
If an Israeli attack on Iran’s oil facilities were to occur, the consequences could be far-reaching, not only in terms of security and international politics but also from an environmental perspective. Oil facilities are sensitive and vulnerable assets; an attack on them could lead to massive ecological disasters, as evidenced by past oil spills.
אם תתרחש תקיפה ישראלית על מתקני הנפט של איראן, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת, לא רק מבחינת הביטחון והפוליטיקה הבינלאומית, אלא גם מנקודת המבט הסביבתית. מתקני נפט הם נכסים רגישים ופגיעים; פגיעה בהם עשויה לגרום לאסונות אקולוגיים רחבי היקף, כפי שניתן ללמוד מדוגמאות של דליפות נפט מהעבר.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל