בסיס המחקר ביבשת הקרח הרחוקה העלה נתונים מדאיגים בשבוע שעבר: צג הטמפרטורה עמד על 18.3 מעלות, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם ביבשת אנטארקטיקה הקפואה. השיא הקודם, שעמד על מעלה פחות, נמדד אך לפני 5 שנים.
אנטארקטיקה היא היבשת החמישית בגודלה על פני כדור הארץ, והיא המקום הקר בעולם, כאשר קרח מכסה את פניה לאורך השנה כולה. נופיה השגורים הם קרחוני ענק והרים מכוסי קרח ושלג הנישאים לגובה רם, וקרח רב המכסה את האדמה, כשהיבשת מוקפת במיליוני קמ”ר של ים קפוא. היבשת הקפואה היא גם ביתם של בעלי חיים רבים ויחודיים; הלוויתן הכחול, דוב הים האנטרקטי, אלבטרוסיים, קריל, כלבי ים, פילי ים וגם מינים רבים של פינגווינים, בהם הפינגווין הקיסרי המפורסם.
אך כעת, בשל נזקי ההתחממות הגלובלית, כל אלו נמצאים בסכנה; אנטארקטיקה סובלת ממשבר האקלים והטמפרטורה הממוצעת ביבשת עלתה ב-50 השנים האחרונות ב-3 מעלות – פי 3 מהממוצע העולמי, וכ-87% מהקרחונים לאורך החוף המערבי של היבשת נסוגו בתקופה זו. כ-90% מהקרח בעולם מצוי באנטארקטיקה והוא מהווה כ-70% מהמים המתוקים על פני כדור הארץ. הפשרתו של כל הקרח, שנפחו עומד על כ-25 עד 30 מיליון קילומטר מעוקב, תגרום לעליית גובה פני הים ותסכן בני אדם רבים. בדיקות שנערכו בעבר מצאו קשר הדוק בין אובדן הקרח הימי באזור הארקטי למזג אוויר קיצוני בקווי אורך נמוכים יותר, דוגמת גלי חום באירופה.
אך הראשונים להיפגע מהשינויים המסוכנים ביבשת אנטארקטיקה, הם בעלי החיים; המזון שלהם הולך ומתמעט, וחלקם לא מסוגלים לשרוד את העלייה בטמפרטורה. בעלי החיים הפגיעים ביותר שלא עומדים בקצב השינוי, הם הפינגווינים האהובים. מחקר חדש שביצעה משלחת גרינפיס באנטארקטיקה, שתוצאותיו פורסמו השבוע ברחבי העולם, חושף שמושבות הפינגווינים באנטארקטיקה בסכנה, כשהראשון להיפגע הוא פינגווין “רצועת הסנטר”, שאוכלוסייתו הצטמקה בעד 77% במשך 50 שנים. כל מושבת פינגווינים בודדת שנבדקה נמצאת בדעיכה, ולפי גרינפיס גם מינים אחרים של פינגווינים מצויים בסכנה.
לאחרונה, ערכו חברי הארגון מחאות ברחבי העולם בהן הציבו פסלי פינגווינים מקרח וקראו לציבור להתגייס להצלתם, בעודם הולכים ונעלמים כקרח המתמוסס. “האוקיינוסים של כדור הארץ עומדים בפני סיכונים הולכים וגוברים מפני משבר האקלים, זיהום הפלסטיק החד-פעמי, קידוחים מסוכנים ודיג יתר. על מנת להגן על הפינגווינים ועל כל בעלי החיים הימיים האהובים, בגרינפיס נאבקים עבור אישרור אמנה בינ”ל שתיצור רשת של שמורות טבע ימיות על פני שטחם של 30% מהאוקיינוסים ברחבי העולם עד לשנת 2030”, אומרים בגרינפיס. “אמנה כזאת נחשבת על ידי מדענים ככלי הכרחי לשיקום ההרס הרב באוקיינוסים ולהגנה עליו מפני סכנות עתידיות”.
