מה צריך לעשות כדי להפחית את ההתחממות הגלובלית

כל אחד מאיתנו משפיע על שינוי האקלים, לטוב או לרע, על העלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, על התרחשות אירועי מזג אוויר קיצוניים, על שינויים בכמות המשקעים. המנגנון הוא פשוט מאוד, אנחנו שורפים דלקים, צורכים מוצרים ושירותים, אוכלים מזון ומייצרים פסולת, ופולטים גזי חממה. אמנם הגזים הללו, המצטברים ברום האטמוספירה, הכרחיים כדי לאפשר חיים על פני כדור הארץ, אך כשהכמות שלהם גבוה מדי הם מייצרים מעין שכבה שכולאת את החום ויוצרת אפקט של חממה. אז הקרחונים נמסים וגובה פני הים עולה, המגוון הביולוגי מתדלדל ומופיעים מינים פולשים, יש בצורות ונדידת פליטים, ומחירי הסחורות בעלייה.

כל אחד מאיתנו פולט גזי חממה, פחות או יותר. בממוצע, כל אזרח בישראל פולט כ-10 טון פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי לשנה (כ-27 ק”ג ליום), כ-10% או 40% יותר מתושב יפן או בריטניה, בהתאמה. למעשה כל החלטה, בחירה או פעולה שאנחנו מבצעים מתבטאים בפליטה של גזי חממה.

לדוגמה, בהחלטה לתלות את הכביסה לייבוש בחוץ ולוותר על שימוש במייבש הכביסה נוכל לחסוך כ-160 ק”ג פליטות לשנה, שהם כ-0.5% מהפליטות השנתיות לנפש, ועל הדרך גם לחסוך כ-200 שקלים בשנה. לעומת זאת, אם נוותר בכל יום על 5 ק”מ של נסיעה במכונית הפרטית ונבחר ללכת ברגל או להשתמש בתחבורה הציבורית, נוכל להפחית כ-180-300 ק”ג פליטות לשנה (כ-1.8-3% מסך הפליטות) ו”על הדרך” להפחית גם את זיהום האוויר.

ואם נחליט לוותר על ארוחה בשרית אחת בשבוע, נוכל להפחית עד 50% מהפליטות לארוחה, שהם כ-7 ק”ג לארוחה עם בשר בקר וכ-2 ק”ג לארוחה עם עוף, ובהנחה שנפחית ארוחה בשרית אחת בכל שבוע נוכל להפחית כ-3.3% מהפליטות בשנה. במקרה זה נמנע גם את סבלם של בעלי החיים.

גם הרשויות המקומיות יכולות להשפיע על שינוי האקלים, לטוב או לרע. כל שהן צריכות לעשות הוא לפתוח את האפשרויות ולשרטט את הגבולות. בעולם הגדול, הרשויות המקומיות הן אלה שמובילות את המאבק בהתחממות הגלובלית במגוון מיזמים, מסגירת נתיבי תחבורה פרטית בעיר וחקיקה למניעת השימוש ברכבי סולר או בנזין, דרך הקמת גגות וקירות ירוקים שקולטים פחמן דו-חמצני, ועד לחיסכון בחשמל במרחב הציבורי.

הפסולת העירונית, לדוגמה, שבמדינת ישראל רובה עדיין מוטמנת באדמה, אחראית לכ-10% מהפליטות ברשויות. כלומר הפחתה של פסולת במקור לצד מיחזור של פסולת יוכלו להפחית את הפליטות מהפעילות העירונית באופן משמעותי, וגם להפחית את כמות המשאבים שאנו מפיקים מהטבע. גם מגזר התחבורה אחראי לכ-10% מסך הפליטות העירוניות, ומעבר לתחבורה ציבורית יעילה יאפשר הפחתה משמעותית של הפליטות וגם של הפקקים. אפילו ציפוף עירוני ובנייה רוויה יכולים להפחית את הפליטות בכ-25%.

גם מדינת ישראל יכולה להשפיע על שינוי האקלים, לטוב או לרע. למשל, בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיית שמש ורוח, שעדיף על ייצור חשמל מדלקים מאובנים. כי גם אם שימוש בגז טבעי במקום בפחם או בסולר לייצור חשמל מפחית את הזיהום, עדיין הפקת הגז והשריפה שלו גורמים לפליטות רבות של גזי חממה. גם חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי הוא כלי יעיל לשינוי הרגלים ולהפחתת פליטות, כמו גם חקיקה ואכיפה בתחום.

מצעד האקלים הוא מצעד מחאה על אוזלת ידם של הציבור הרחב ושל נבחרי הציבור. המטרה היא להזכיר לכולנו ששינויי האקלים כבר כאן ועכשיו, ולראייה מזג האוויר שהפתיע את כולנו בימים האחרונים, ושהם משפיעים על הסביבה הטבעית והאנושית. אך יותר מכל, המצעד נועד להבהיר שהפחתה במקור היא פתרון פשוט, זול וידידותי יותר לסביבה, מהטיפול בהשלכות של ההתחממות הגלובלית בעתיד.