כתבת הסביבה של גלובס
פורסם בתאריך: 04/07/2019
אירופה רותחת; גלי החום הקיצוניים שהיכו השבוע ביבשת, גרמו לשריפות ענק בספרד, 16 ערים באיטליה הוגדרו כנתונות בסכנה בשל עומסי חום חריגים, כ-4,000 בתי ספר ברחבי צרפת הושבתו, אספלט כבישים לוהט בגרמניה נמס מעומס חום, ותושבים רבים היו נתונים לסיכון חיים ממשי. גם בשווייץ הצוננת ובאוסטריה נשברו שיאי חום. רק בחודשים האחרונים דווח על רוחות טרופיות שנדדו מאפריקה לספרד, וצרפת עודנה מלקקת את פצעיה מהמשבר ב-2003 בו מתו בגל חום כ-14 אלף איש, ומנסה ליישם אסטרטגיות התמודדות חדשות וזהירות עם עומסי החום הכבדים.
חוקרי אקלים וסביבה וארגון המטאורולוגי העולמי, קושרים בין גל החום לבין משבר האקלים העולמי ופליטת גזי החממה, ומעריכים כי שנת 2019 עומדת להיות השנה החמה ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות, ושחצי העשור האחרון הוא החם ביותר שנמדד אי-פעם.
“גלי חום יהפכו להיות יותר קשים ויותר קיצוניים. הם יתחילו מוקדם יותר ויסתיימו מאוחר יותר”, מזהירים בארגון ומעריכים שהתכיפות של אירועים כאלה עשויה להכפיל את עצמה עד 2050. בסוכנות הסביבה הבריטית מזהירים מפני תרחיש שבו תיאלץ בריטניה להתמודד עם עליית פני הים לגובה שביצורים לא יוכלו לגונן מפניו. גל החום הנוכחי, לפי החוקרים, חמור יותר ממה שחזו מודלי האקלים השונים, כשהטמפרטורה באירופה גבוהה בשלוש מעלות צלזיוס מעל הממוצע הרגיל לחודש יוני, והיא החמה ביותר שנמדדה בחודש יוני מאז שהחלו מדידות הטמפרטורה.
מומחים מזהירים במשך שנים מפני הסכנות שטמונות בשינויי האקלים הקיצוניים, שנגרמים כתוצאה מעלייה מואצת בפליטת גזי החממה, שמובילה להתחממות כדור הארץ. מדענים סבורים שעלייה של יותר ממעלה וחצי בטמפרטורה הממוצעת בעשור הקרוב, תהפוך נזקים קיצוניים לשגרת חיינו: בצורות, הוריקנים, האצה בהמסת הקרחונים ועליית גובה פני הים, מחסור במזון נגיש ופגיעה הרסנית בחקלאות ובדגה, הם רק חלק מהתרחישים.
פרופ’ דניאל רוזנפלד, מומחה למדעי כדור הארץ ומערכת האקלים מהאוניברסיטה העברית, העביר את הימים האחרונים בכנס מדעי בפרנקפורט. “אתמול חוויתי כאן 40 מעלות יחד עם כולם. לחלק גדול מהאנשים אין כאן מזגנים, והם לא ערוכים להתמודד עם החום הגדול. קצב עליית הטמפרטורות הקיצוניות הן ביטוי לשינויים האקלימיים, והוא גדול מקצב ההתאמה של המערכות לכך”, הוא מסביר. “גלי החום רוכבים על המגמה של עליית הטמפרטורה העולמית. עם עליית הטמפרטורה הממוצעת, עולים גם ערכי הקיצון. באירופה מגמת עליית הטמפרטורה גדולה מאשר הממוצע העולמי, וזה מחריף עוד יותר את ערכי הקיצון שם, וזאת רק ההתחלה. עם הזמן, נראה יותר ויותר אירועים קיצוניים”.
בחודש האחרון גם הודו ופקיסטן מוכות חום. בניו דלהי לבדה נמדדו 48 מעלות, ברג’אסטאן שבצפון הודו 51 מעלות, וכבר דווח על מותם של למעלה מ-200 איש. גם כאן, מדובר בטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה במדינות אלה מאז תחילת המדידות. תת-היבשת ההודית נאלצת להתמודד עם ביטוי נוסף לנזקי אסון האקלים בשטחה. בעיר צ’נאי, בה מתגוררים חמישה מיליון תושבים, התייבשו בשבועות האחרונים כמעט לחלוטין ארבעת מאגרי המים, והותירו את התושבים תלויים במאגרים מאולתרים. על רקע משבר האקלים, חוקרים בהודו הזהירו ש-40% משטח המדינה עלול לסבול השנה מבצורת, ואילו הרשויות המתינו באופן פסיבי לגשמי המונסון, במקום לטפל במשבר המים. תושבי צ’נאי עומדים מדי בוקר בתורים ארוכים למשאיות האספקה, כדי למלא סירים במים, לפי הקצבה המותרת.
בכל העולם, לפי האו”ם, 12 מיליון דונם פוריים בשנה הופכים למדבר צחיח. מדובר בהיקף שטח בעל פוטנציאל תבואה של 20 מיליון טון. אם לא יימצא פתרון לבעיה, ייתכן שבשנים הקרובות יגדל משמעותית מספר פליטי האקלים בעולם; אנשים שיאלצו להגר או לברוח מביתם עקב שינוי בסביבה המקומית, שיסכן את חייהם ופרנסתם.
בין אם מדובר בבצורות מרובות, מדבור, עלייה במפלס פני הים, זיהום סביבתי קשה ובירוא יערות, חוקרי סביבה מדברים על סכנה ממשית של התרחבות התופעה. לפי דוח האו”ם, עד שנת 2050 עלול מספר פליטי האקלים להגיע למיליארד איש ברחבי העולם – בין אם הגירת אקלים בתוך המדינות עצמן, או מחוץ להן.
“התופעה של פליטות אקלימית כבר איתנו”, אומר פרופ’ רוזנפלד. “ההתייבשות שאנו חווים בעיקר בצפון מזרח הארץ ואגן ההיקוות של הכנרת, היא רק השוליים של התייבשות הרבה יותר רחבה באזור סוריה ועיראק. יש שטוענים כי הסדר החברתי הוא הגורם שהוביל למלחמת האזרחים בסוריה ומלחמות בעיראק, אך לעניין האקלימי יש חלק גדול בכך, וגל הפליטים משם כבר מציף את אירופה, ותופעות דומות אנחנו רואים בצפון אפריקה”.
הצפת העולם בפליטי אקלים, עלולה להתדפק על דלתות ישראל. “ישראל צריכה לחשוב על זה”, אומר פרופ’ קולין פרייס, ראש החוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב, “פליטים מעיראק הגיעו לסוריה וסורים שמאגרי המים שלהם התייבשו היגרו לדמשק. נוצר מחסור של עבודות בעיר הגדולה והתחילו סכסוכים אלימים בין שבטים. בסופו של דבר, בעתיד, אסונות טבע אקלימיים כמו הוריקנים ועלייה של מפלס הים – יובילו לפינוי המוני של בני אדם, וערים שעלולות לשקוע במים.
“במצרים, ממש לידינו, מרבית האוכלוסייה מתגוררת על 4% משטח המדינה, בצפיפות סביב הנילוס הפורה. בעוד 30 שנה, יהיו שם 200 מיליון אנשים על שטח קטן, בזמן שמפלס הים עולה. יכול להיות שמיליוני אנשים יגיעו לגבול ישראל, ומה נעשה עם מיליון פליטים רעבים בלי מים ואוכל בגבול שלנו? צריכים לחשוב על זה שהבעיה הזו יכולה להתגלגל לפתחה של ישראל. ולא רק ממצרים, גם ממרכז אפריקה. אנחנו צריכים לדאוג מפני מצב כזה”.
המצב בישראל פחות חריף ביחס לאירופה. על פי השירות המטאורולוגי הישראלי, בשלושת העשורים האחרונים יש מגמת עלייה בטמפרטורה הממוצעת במדינה. העלייה בטמפרטורה משפיעה על ישראל כבר היום: תדירות של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שריפות משתוללות, שיטפונות תכופים יותר מבעבר, מיעוט משקעים שמשפיע על מפלס הכנרת ועל החקלאות. בעיה נוספת היא שמדובר במעגל שמזין את עצמו וגדל כל הזמן. כך לדוגמה בתגובה לשינוייי האקלים, צריכת החשמל עולה, מה שמגביר את זיהום האוויר שמשפיע בתורו על שינויי מזג האוויר ולצריכת אנרגיה גדולה וכך הלאה.
“אנחנו כבר רואים מגמה של התחממות בישראל, וגם הארכה של עונת הקיץ”, אומר פרופ’ פרייס, “יותר חודשים מוגדרים כקיץ, פחות חודשים מוגדרים כחורף”. לדבריו, כמות המשקעים בחורף הולכת ויורדת בישראל ובמזרח התיכון – הגשמים מגיעים בכמויות קטנות יותר אך בעוצמה גדולה יותר. אלה גורמים לשיטפונות שבתורם מקשים על אגירת המים.
“באירופה יש כרגע גלי חום וגם אנחנו נסבול מתקופות חמות יותר. אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה שתקריות כאלה יקרו יותר ויותר גם בישראל”, אומר קולין, “המגמה כרגע, שתמשיך, היא יותר גשם כבד אבל בסוף העונה פחות מים”, הוא אומר. בעוד שבישראל כמעט ופתרו את בעיית המים לשתייה על ידי התפלה, “הטבע, בעלי החיים, וגם החקלאות – בבעיה, והבעיה הזו תחמיר בעתיד”.
איזו מדיניות ישראל צריכה לאמץ כדי להתמודד עם החמרה במשבר האקלים?
“אנחנו מושפעים ממה שקורה בסין, הודו ואפריקה. אין גבולות באטמוספירה, והזיהום מגיע לכל מקום. אנחנו צריכים גם להסתגל למצב החדש וגם לשנות כיוון. ייקח שנים לראות את האפקט, אבל אנחנו צריכים להתחיל. ישראל התחייבה בהסכם פריז להפחית 26% מפליטת גזי החממה עד 2030. בשנה הבאה נחזור לשם והמדינות יצטרכו להסביר מה עשו ואיך הן יכולות לעשות יותר. מ-2015 ועד היום, חלק מהמדינות, בהן סין, עשו הרבה יותר ממה שהן התחייבו.
“הסינים היום מובילים את העולם בתחום הזה, ומנסים לפתור את הבעיה של זיהום האוויר עבור האזרחים שלהם. מצד שני, יש את האמריקאים שיצאו מהסכם פריז ולא עושים הרבה היום. במקביל, הכלכלה של קליפורניה הולכת קדימה עם אנרגיות מתחדשות. יכול להיות שבסופו של דבר כתוצאה מהיציאה של טראמפ מהסכם פריז, מדינות אחרות, וגם מדינות בתוך ארה”ב, מרגישות שהן צריכות לעשות יותר.
“רכב חשמלי זה דבר יקר היום, יותר מרכבים מזהמים. רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם את זה. גם כאן צריך להיות תמריץ מהממשלה לשני הכיוונים: מסים גבוהים יותר על רכבים מזהמים ונמוכים על חשמליים. המדינה מרוויחה המון כסף על כל רכב שעולה על הכביש, ומעודדת אנשים לרכוש רכבים ולהמשיך לזהם, במקום לתת תמריצים ולשפר את התחבורה הציבורית, ומצד שני, למשל – לסגור את תל-אביב לכניסת רכב פרטי ולעבור למודלים של רכבים משותפים. זה היה חוסך זמן וכסף לאנשים, ועוזר לאקלים”.
פרייס מוסיף כי “ישראל צריכה ללכת יותר לכיוונים של אנרגיה מתחדשת – 5% מכל האנרגיה שאנחנו משתמשים בה, מגיעה מהשמש. השמש שלנו הולכת לאיבוד. כמו שהובלנו את העולם עם דודי השמש – היום אנחנו יכולים לשים על כל בניין פאנל סולארי. אם יהיה תמריץ מהמשלה לאנשים ששמים פאנלים סולאריים על הגג, זה יכול להפחית את פליטת גזי החממה באופן משמעותי. המפתח הוא אנרגיה מתחדשת ורגולציה, ואנחנו לא מספיק שם”.
בינתיים, גופי הממשל וקובעי המדיניות מתנהלים בעצלתיים. “אין שום היערכות שחוצה את כל התחומים ונותן מענה אמיתי לעוצמת האיום. זה הולך לתקוף אותנו מכל הכיוונים”, מזהירה גנות, “יש אפשרות להיערך ולצמצם את זה משמעותית, אבל צריך להשקיע בכך כסף ולשים את זה הרבה יותר גבוה בסדר העדיפויות הממשלתי. כרגע נראה שחוץ ממתי מעט – זה פשוט לא מעניין אף אחד”.
התחזיות הקודרות אינן גזירת גורל. בקהילה המדעית קיים אמנם קונצנזוס באשר לאחריותם של בני האדם לתהליכי ההתחממות הגלובלית ונזקי האקלים, אך מוסכם גם שישנן דרכים לבלום את המשבר. יש לנו עוד 11 שנים, עד שנת 2030, לעצור את התחממות כדור הארץ. לפי IPPC (הפורום העולמי של האו”ם למעקב אקלימי) עלייה של מעלה וחצי עלולה להיות הרסנית, אך צמצום של לפחות 45% בפליטת גזי חממה בעשור הקרוב ולאחר מכן צמצום מוחלט עד לשנת 2050, עשוי לחלץ את העולם מהמשבר ולמנוע אסון. “אנחנו הדור האחרון שיכול למנוע הרס בלתי הפיך לכדור הארץ”, אומרת מריה פרננדה אספינוסה, נשיאת מועצת האו”ם, וקראה לחבר המדינות לפעול במשותף ובאחריות, לפני שיהיה מאוחר מדי.
—
נציגים של תנועת המחאה העולמית ‘המרד בהכחדה’ הפגינו בחודשים האחרונים ברחבי העולם ודרשו מהפוליטיקאים ליישם באופן מיידי פתרונות למשבר האקלים.
אנשי התנועה מציבים לממשלות בעולם שלוש דרישות. הדרישה הראשונה היא לספר את האמת ולהכריז על מצב חירום אקלימי ואקולוגי.
הדרישה השנייה היא לפעול עכשיו. לדבריהם, אם נחכה שישראל תהיה בת 100, חלק מהמדינה יוצף וחלק אחר יעלה באש. הפעילים טוענים שהביטחון התזונתי שלנו מוטל בספק, ובגלל שהמשבר הוא גלובלי, יהיה יקר ואולי בלתי אפשרי לייבא מזון. לדבריהם הממשלה צריכה לפעול לעצירת אובדן המגוון הביולוגי ולעצור לחלוטין את פליטת גזי החממה עד 2025. התנועה טוענת שמה שהמדינות עושות היום, לא מספיק.
הדרישה השלישית היא לוותר על הפוליטיקה. לטענת הארגון, הממשלות צריכות להקים אסיפת אזרחים שתפקח על עבודת הממשלה בכל הנוגע לאקלים ולצדק סביבתי.
מקור: ‘גלובס‘, שני אשכנזי
שימו לב להבדל בין שתי תמונות פסי הטמפרטורה בראשית הפוסט. תמונה אחת (תמונת הכותרת) מייצגת את הטמפרטורה השנתית הממוצעת בישראל, ואילו התמונה השניה מייצגת את הטמפרטורה הממוצעת השנתית הגלובלית. שימו לב לצפיפות הפסים האדומים בצד ימין, הגבוהה יותר בתמונת הפסים מישראל, משמע בישראל המצב חמור יותר מהמצב בכלל העולם, ולכן כדאי שגם אנחנו נטה כתף, למרות השפעתנו הקטנה יחסית על סך הפליטות העולמיות.
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
