זה הזמן לחדשנות אקלימית

בשעת משבר וקושי גדול, כמו אלו שמציבה בפנינו כיום מגפת הקורונה, קשה לראות את השמים הכחולים שממתינים לנו עם שוך הסערה. מספרם של המובטלים רק הולך ומאמיר, ועובדים עצמאים ועסקים קטנים כגדולים נמצאים במשבר עמוק. אולם, ניסיון העבר מלמד אותנו שאחרי משברים מתחילה תקופת צמיחה משמעותית.

אני מאמין שהקורונה טומנת בחובה הזדמנות נדירה שאסור לנו להחמיץ ושעלינו להכין את עצמנו ואת המשק והכלכלה בישראל למציאות השונה שתבוא אחריה. אולם, משבר הקורונה קשה ככל שהוא, הוא עדיין קטן בממדיו בהשוואה לסדרת הקשיים שמשבר האקלים טומן בחובו וצפוי להביא עלינו.

לכן, עלינו להיערך למשבר האקלים ולהזדמנויות הכלכליות הרחבות שהוא מביא לפתחנו.

כך, למשל, אנו יכולים היום לנצל את פרק הזמן שנותנת לנו הקורונה כדי להיערך, ללמוד ולהכין את התשתית לזינוק הכלכלי שיבוא אחריה. אני מאמין שבמידה רבה תהיה תזוזה לכיוון כלכלה שתומכת בסביבה, כגון כלכלה מעגלית, ופרקטיקות כלכליות אחרות שמחזקות את המערכות הטבעיות ושחיות עימן בשלום, זאת משום שברור היום יותר ויותר שהניצול חסר המעצורים של משאביו המדולדלים של כדור הארץ חייב להיפסק כיוון שהוא מביא אותנו לפתחו של אסון גדול.

יש פעמים שנסיבות מיוחדות מעניקות למדינה ואומה הזדמנות חסרת תקדים להשפיע על עתידם של מיליונים ולתרום לשיפור חייהם של אומות ועמים רבים. כזהו משבר האקלים וזאת ההזדמנות העומדת בפני מדינת ישראל, להמריא גבוה יותר מעל חשרת ענני סערת הקורונה כדי להביט אל האופק, לזהות את ההזדמנות ולתרום לפתרון הבעיה הגדולה ביותר הנמצאת בפני האנושות כיום.

רצף של דו”חות מדעיים מאת מיטב המדענים בעולם שפורסמו בעשורים האחרונים (כגון דו”ח “התחממות גלובלית של מעלה וחצי” שפרסם ה-IPCC – הפנל הבינלאומי לשינוי האקלים של האו”ם – בסוף 2018 ומגוון דוחות נוספים של האו”ם), מזהירים אותנו מהשלכות משבר האקלים. אולם בה בעת שבה הולכים וחודרים ממדי האיום לתודעה הציבורית ולתודעתם של מקבלי ההחלטות בעולם הרחב, הולך ומתברר המחסור העצום בפתרונות מעשיים.

את השיח הציבורי ממלאים קריאות לפעולה, מחאות, יעדים ארוכי טווח ודיונים מייגעים בוועידות האקלים לדורותיהן. אך נעדרים ממנו באופן פרדוכסלי פתרונות מעשיים. מה יכול לעשות החקלאי הקטן בניגריה שאיבד את יבול היאם שלו פעמיים: פעם אחת כאשר הגשמים לא הגיעו. ובפעם השנייה אחרי ששתל שוב תוך שהוא לוקח הלוואה כספית כבדה במונחיו הוא, כאשר שיטפון גרם לריקבון של יבולו? או כיצד יכולים מיליוני העניים המתגוררים בשכונות עוני לחופי הים ברחבי העולם להתמודד עם עלייתו? לאן יילכו? ממה יתקיימו?

אך אל תטעו, משבר האקלים מכה, ויכה ביתר עוצמה גם בחזקים, בעשירים, ובאלו המתגוררים במדינות המפותחות. חלקים ניכרים מאירופה נמצאים בתהליך של הפחתת גשמים ומחסור במים. בהולנד המפותחת, לדוגמה, גרמה הפחתת מי הגשמים לירידה של מפלסי האקוויפרים תוך שהיא מאיימת על יציבות היסודות של  אלפי בתים.

העולם נמצא בצורך גובר לפתרונות מעשיים: הן הפחתה וצמצום של פליטת גזי חממה (מיטיגציה) והן של הסתגלות למשבר האקלים והשלכותיו (אדפטציה). בהקשר זה, גם בניית חוסן כלכלי, פיננסי, תזונתי, חקלאי, קהילתי ,עירוני, לאומי ועוד. זו יכולה להיות שעתה הגדולה של מדינת ישראל. הזדמנות נדירה למצב את עצמה בחזית מספקי הפתרונות לטובת העולם, לבניית חוסנה היא, לחיזוק כלכלתה ולשיפור תדמיתה.

בישראל, בשל אקלימה על ספר המדבר ונסיבות הקמתה וקיומה, וכמדינה בה שורה החדשנות, היוזמה והיצירתיות, נתגבשו ופותחו אינספור פתרונות מעשיים, שאותם היא יכולה לשתף עם עולם כולו.

אותו חקלאי קטן מניגריה, שהזכרנו קודם, היה יכול לשמר את יבולו אם היה עובר לגידול באמצעות השקיה בטפטוף, או לחילופין אם היו מונגשות לפניו הזדמנויות לגידולים נוספים, שעמידים יותר בפני בצורת. החקלאות הישראלית, שם דבר בעולם כולו, יכולה לספק חלק משמעותי מהפתרונות הדרושים להאכלת עולם שאוכלוסייתו גדלה בהתמדה, ומאידך אספקת המזון שלו מאוימות יותר ויותר בשל משבר האקלים, מחסור במים ותהליכי המדבור. חקלאות מדייקת, פיתוח זנים העמידים למחלות ולבצורות, שימוש במים מליחים ועוד, הם דוגמאות מצוינות.

לפני כמה שנים ליוויתי קבוצה של בכירים ממשרדי חקלאות מאפריקה שהגיעו לביקור למידה מטעם ארגון המזון והחקלאות של האו”ם – FAO. בסיור במכון וולקני  נחשפו האורחים לשיטה שפותחה במכון המצמצמת את אובדן הדגנים באחסון במתקני “סילו” לחצי אחוז בלבד. שלא תטעו, זהו שיא עולמי, שכן בעולם כולו אובדים לפעמים עשרות אחוזים מהגרעינים שבאחסנה כתוצאה ממחלות, עובש וחרקים. תארו לכם כמה גזי חממה וכמה מים, ושטחים חקלאיים היה ניתן לחסוך אם בעולם כולו שיעור האובדן של דגנים באחסון היה רק חצי אחוז. והחוקרים במכון וולקני ובמרכזי מחקר נוספים ובאוניברסיטאות בארץ לא שוקטים על שמריהם ועוסקים במגוון מחקרים שעניינם משבר האקלים והחקלאות.

מים הוא נושא נוסף בו ישראל נושאת בשורה עולמית, שלו אך ידענו למנף אותה טוב יותר הייתה מביאה מזור לפגעים עולמיים רבים ומקדמת את המשק והיצוא הישראלי. בטיהור שפכים, ישראל היא מעצמה עולמית, מחזיקה שיא עולמי שכן קרוב ל- 90 אחוזים ממי השפכים שלה מטוהרים ומשמשים לחקלאות. עכשיו חשבו כמה גזי חממה, זיהום סביבתי והרס מערכות טבעיות היו נמנעים אם זו הייתה תמונת המצב בעולם כולו.

גם בהיבט של ייעור באזורים צחיחים למחצה ישראל נושאת בשורה לעולם. למעלה ממאה שנות ייעור הקנו לישראל ניסיון יקר מפז, נתונים והבנה כיצד ניתן לטעת יער ולשמרו באזורים צחיחים למחצה ומעוטי משקעים. וכאשר מדברים בעולם יותר ויותר על פתרונות מבוססי טבע למשבר האקלים ועל תכניות לנטיעת עצים בהיקפי ענק כדי למתן את השלכות משבר האקלים, הרי שלישראל הקטנה יש כנראה הרבה מאוד מה להציע בתחום.

גם בתחום של אנרגיות מתחדשות יש לישראל ניסיון וטכנולוגיות מתקדמות. אחת מהן היא הפקת אנרגיה באמצעות כוחם של גלי הים. החברה הישראלית המפתחת פתרון זה Eco Wave Power, זכתה אף לפרס בוועידת האקלים ב-2019 במדריד. חברות ישראליות מובילות בתחומים של התייעלות אנרגטית ופתרונות אגירת אנרגיה.

חברות אחרות ואוניברסיטאות הינן חלוצות בתחום של פיתוח תחליפי חלבון מן החי. בין אם מדובר בבשר מתורבת שמגודל בתנאי מעבדה, חלבון צמחי המחקה בשר או עוף ברמה גבוהה ביותר או חלבונים המופקים בשיטת התססה או פרמנטציה. בהביננו את האפקט עצום של תעשיית המזון מן החי על משבר האקלים, ובה בעת הצפי העולמי לגידול ניכר בצריכת בשר ומזון מן הצומח שיחריף עוד יותר את הבעיה, אנו מבינים שלפיתוחים מסוג זה יכולה להיות תרומה גדולה בפתרון משבר האקלים. ומכאן, גם פוטנציאל עסקי אדיר.

לכך יש להוסיף פיתוחים אחרים המגיעים מעולמות החדשנות, האפליקציות, הבינה המלאכותית, מחזור חומרים, מעבר לשימוש בחומרים בתעשייה שמצריכים פחות אנרגיה בהליך יצורם ועוד, שאותם ניתן ואף צריך לרתום לטובת מתן מענה למשבר האקלים.

כך, ישראל יכולה להיות המובילה בעולם בתחום החדשנות האקלימית.

אם רק נדע למנף את היתרונות האלו כדי לסייע בהתמודדות עם הבעיה המרכזית הנמצאת בפני האנושות המחכה לנו אחרי ההתמודדות עם הקורונה, ישראל תוכל למקם את עצמה כספקית פתרונות גלובלית. הדבר גם יחזק משמעותית את המשק הישראלי ויגביר את היצוא, יעודד שיתופי פעולה בינלאומיים ויסייע בבניית חוסן לאומי שכה נחוץ בעידן של משבר אקלים עולמי. בנוסף, ישראל גם תוכל לשפר את תדמיתה ומעמדה בעולם ולהביא לידי ביטוי ערך יהודי מרכזי של “תיקון עולם” – וכמה שאנו זקוקים לו וצריכים אותו כיום.

כדי שזה יקרה, אנו צריכים קודם כל להכיר בכך שיש בידינו נכסים ייחודיים של ממש, אוצרות טבע של פתרונות ישימים, טכנולוגיות וניסיון מעשי. שנית, לקבל החלטה מערכתית ומשקית לקדם את הנושא באופן יזום, סדור ושיטתי תוך שילוב של כלל הגורמים המרכזיים הפעילים בתחום ובניית סינרגיה אמתית ביניהם. מדובר בממשלה, הסקטור הפרטי, האקדמיה והחברה האזרחית.

הצבת הנושא של קידום החדשנות האקלימית הישראלית כמטרה לאומית ממדרגה ראשונה, הקצאת המשאבים הנחוצים ליישומה, רתימת כלל השחקנים המרכזיים וגיבושה של תכנית עבודה יעלו אותנו על הדרך הנכונה. בואו נתפוס בשתי ידיים  את ההזדמנות שמשבר הקורונה נותן לנו כעת כדי להיערך בעמדת פתיחה וזינוק משופרת להתמודדות עם משבר האקלים.

הכותב הוא שגריר ושליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ