העתיד הקרוב של עבודה מרחוק

תקופת הקורונה היוותה עבור רבים מעין “ניסוי” –לא מבוקר ולא מתוכנן – של התנסות בעבודה מהבית. אם פעם הסתכלנו בערגה מבעד לווילונות הגלילה המאובקים של המשרד וחלמנו על מציאות בה הבוקר מתחיל ביוגה בסלון, מתמשך אל צהריים מוקדמים של אימיילים בפיג׳מה ומסתיים בחמש עם כוס יין ובלי פקקי תנועה – הרי שהחלום נשבר לרסיסים. את האידיליה המיוחלת החליפו רסיסי זמן עשויים צרחות של ילדים ללא מסגרת, רשת אינטרנט עמוסה ומלאת עיכובים, ותקשורת בעייתית עם המעסיקים שהביאה לעתים לימי עבודה שאין להם סוף והתחלה.

אף על פי שתנאי הניסוי היו לא-אופטימליים, כולנו קיבלנו טעימה ראשונית של גמישות, ועבור חלקנו הטעם התגלה כממכר. נאלצנו בעל כורחנו להתגבר על קשיים טכניים, ללמוד על בשרנו לתפעל את הזום, ולהתעלות על חסמים מנטליים שגרמו לנו לחשוב בעבר שבבית בטח לא נספיק כלום. וגילינו שהספקנו אפילו יותר ממה שהיינו מספיקים במשרד, כך על פי כמה סקרים שנערכו בשבועות האחרונים.

“הניסוי הכפוי הזה בעבודה מרחוק נותן לנו כלים להמשך, ובעיקר ממחיש לנו את המסוגלות ואת היכולת של ארגונים שלא חשבו שיוכלו לעשות זאת, ליישם עבודה מרחוק באופן חלקי או מלא בפעילות השוטפת שלהם גם ביום שאחרי”, אומר ד”ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. “התקופה האחרונה יצרה מצב בו חברות מכל העולם לא יחזרו אחורה. העבודה מרחוק פה כדי להישאר״, אומרת העיתונאית סיון קלינגבייל, The Marker, שכתבה כמה כתבות סקירה מעמיקות בתקופה האחרונה על מודל העבודה המתעדכן הזה.

עבודה מרחוק איננה רעיון חדש שצץ לו עם פרוץ מגפת הקורונה. אמנם, בישראל שיעור העובדים מרחוק נמוך יחסית, ועומד על כ- 3.6 אחוזים (נכון ל-2016) מכלל המועסקים, רובם מתעשיית ההיי-טק, אך בעולם המספרים גבוהים בהרבה, כאשר הולנד ופינלנד מובילות עם כ-14 אחוזי עבודה מרחוק (לפחות בחלק מהזמן) מתוך כלל המועסקים בהן ב-2019.

באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, “עלו על הפוטנציאל” של העבודה מרחוק וההזדמנויות שהוא תומן בחובו עוד בראשית 2019, הרבה לפני ש- COVID-19 השתלט על מהדורות החדשות ושהסגר והבהלה לשיחות זום השתלטו על חיינו. האגודה כינסה ועדה עצמאית שבה לקחו חלק מדענים ומומחים מתחומי התחבורה, זיהום האוויר והסביבה לצד מומחים לשוק העבודה הישראלי ונציגי ממשלה ושלטון מקומי. הוועדה פעלה לגבש המלצות לממשלת ישראל ולמשק הישראלי והשבוע פירסמה דו”ח בשם ״יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל״, שכולל סקירה רחבה של תחום העבודה מרחוק על התועלת הטמונה בה ועל האתגרים שכרוכים בה, וכן המלצות לצעדי מדיניות שיאפשרו הרחבת היקף העבודה מרחוק במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי במשק הישראלי.

בשורה התחתונה, הוועדה ממליצה לממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית לעידוד עבודה מרחוק, שתכלול הצהרה על מדיניות ממשלתית כוללת, הצבת יעדים כמותיים לשיעורי עבודה מרחוק במשק, תמיכה בתוכניות פיילוט וקידומן ומתן תמריצים למגוון מגזרים במשק, תוך הטמעה זהירה של העקרונות המפורטים בדו”ח. 

 

נזק של 35 מיליארד שקל בשנה

בימים האחרונים, עם החזרה הדרגתית לשגרה, כבר קיבלנו טעימה מחודשת מפקקי התנועה הקשים, שמיררו את חייהם של רבים מאזרחי ישראל במשך חצי שעה עד שלוש שעות מדי יום – ומובן שהגרוע מכל בתחום התחבורתי עוד לפנינו. ״חשוב להבין שלגודש בכבישים יש עלויות חיצוניות מאוד משמעותיות למשק, בהיבטים של כלכלה, בריאות וסביבה״, אומר שי קדם, מנהל אגף בכיר לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שהיה שותף מוביל ביוזמה לכינוס ועדת המומחים. ״היום מוערכים הנזקים בכ-35 מיליארד שקל בשנה, והם צפויים להאמיר לכ-100 מיליארד שקל בשנה ב-2040. עבודה מרחוק היא אחד מהכלים שיאפשרו לנו לצמצם את הזמן שאנחנו משקיעים ביוממות על הדרכים ובאופן זה גם לעודד את הפריון במשק. בנוסף, ברגע שיהיו פחות עומסים על הכבישים אנחנו נוכל לתת שירות תחבורה ציבורית טוב יותר. מספיק שרק 10-7 אחוזים מהאוכלוסייה ישנו את הרגלי העבודה שלהם כדי ליצור שינוי משמעותי בזרימת התנועה על הכביש, ולמנוע מהגעה למצב של קריסה, בו נוצר פקק תנועה״, הוא מוסיף.

אם התנועה על הכביש לא מרגישה לכם צפופה וחונקת מספיק, נסו לדמיין את המצב בשנת 2048, אז צפויה אוכלוסיית ישראל למנות לפחות 15 מיליון איש. ״כבר היום צפיפות האוכלוסין בישראל היא השנייה בגודלה מבין מדינות ה-OECD״, אומר אמיר זלצברג, מנהל אגף תחבורה במשרד להגנת הסביבה, שהיה גם הוא שותף מוביל ביוזמה לכינוס וועדת המומחים. ״מדינת ישראל מאוד צפופה, גידול האוכלוסין עולה ואתו הצרכים לניידות. כדי לעמוד בצרכים האלה אפשר לבנות עוד ועוד תשתיות תחבורתיות – במקרה הרע זה עוד כבישים, ובמקרה הטוב זה עוד מערכות להסעת המונים ותחבורה ציבורית. אבל אפשר גם לשלוט על הביקוש, כלומר לצמצם את הצורך של אנשים בנסיעה. זו האפשרות הכי מקיימת, שחוסכת לנו גם את העלויות הישירות של הקמת תשתיות תחבורה, וגם את הפגיעה בשטחים הפתוחים ובטבע שתיגרם מכך”.

“הדרך הכי היעילה לשלוט על הביקוש היא לצמצם את הנסיעה שלנו מהבית לעבודה”, מוסיף זלצברג. “כדי לעמוד ביעדי האקלים אליהם התחייבה ישראל בהסכם פריז, המדינה קבעה לעצמה יעד לצמצם ב-20 אחוז את הנסועה הפרטית בכלי רכב. כיום אנחנו מאוד רחוקים מהיעד הזה, ועבודה מרחוק יכולה לעזור להגיע אליו״.

עבודה מרחוק, אבל לא בהכרח מהבית

מהדו”ח עולה גם שבניגוד למצב בימי הקורונה, עבודה מרחוק  לא בהכרח מחייבת את העובדים לבידוד חברתי ומקצועי. ״קיימים מודלים שונים של יישום עבודה מרחוק – אפשר לבוא למשרד רק בימים מסוימים, להשלים שעות נוספות מהבית או לרכז את העבודה במספר מופחת של ימים ארוכים״, אומר ד״ר עדו קליין, בוגר מחזור ח’ של תכנית ממשק ויועץ מדעי למשרד התחבורה בעת כינוס הוועדה וכתיבת הדו״ח. ״מקום ביצוע העבודה יכול להיות בבית, בבית קפה או בספריה, או אפילו במרכזי עבודה מקומיים הממוקמים במרכזי מגורים פרווריים ומיועדים לעבודה מרחוק”.

 

“מבחינה זו יש לעבודה מרחוק הזדמנות להשפיע מאוד על הדרך בה אנחנו מתכננים ערים חדשות. אם עד היום היה מקובל לתכנן פרוורי שינה גדולים ומשעממים, היכולת לערב שימושים ולהכניס משרדים כמעט בכל מקום עשויה לייצר עיר יותר דינמית ומעניינת״. מוסיף קליין.

“לעבודה מרחוק יש יתרונות חברתיים״ מחזקת ד״ר ניבי קסלר, גם היא בוגרת מחזור ח’ של תכנית ממשק ויועצת מדעית למשרד להגנת הסביבה בעת כתיבת הדו״ח. האפשרות של עבודה מרחוק, אפילו באופן חלקי, מאפשרת לאנשים שגרים בפריפריה, שיותר מרוחקים ממרכזי תעסוקה גדולים למצוא עבודה שמתאימה לכישורים וליכולות שלהם. זה מאפשר להורים שצריכים לפזר ולאסוף ילדים להשלים שעות מחוץ למשרד. זה מאפשר לאנשים עם מוגבלויות פיזיות שקשה להם לצאת יום יום מהבית ולהגיע למשרד למצוא עבודה שיותר מתאימה להם. כשאנשים עובדים בעבודות שמותאמות לכישורים שלהם הם ממצים את עצמם יותר. כשהמשק אינו מוגבל על ידי המיקום הגיאוגרפי של המגורים ושל מקומות העבודה, הוא מתייעל״.

״תקופת הקורונה פתחה אותנו לעבודה מרחוק, אך גם חשפה אותנו לכלל הבעיות שלה״, מוסיפה קלינגבייל. ״השאלה עכשיו  היא איך יוצרים עבודה שהיא היברידית שהיא גם מרחוק, אבל גם במשרד. איך שומרים על חיי המשרד, על היכולת לייצר חדשנות, סיעור מוחות וערבוב דעות, על המעורבות והקשר עם הארגון לצד זה שנאפשר לאנשים לחיות חיים יותר טובים. כשלאנשים יש יותר זמן במהלך היום שביעות הרצון שלהם יותר גבוהה. אנחנו מעריכים שמה שידחוף ארגונים לנסות למצוא את המצב הזה זה לאו דווקא הגודש בכבישים והרצון שהעולם יהיה פחות מזוהם בגלל פחות שימוש ברכב, אלא גם צורך מאוד מאוד גדול להתייעל”.

“2020 הולכת להיות שנה אבודה מבחינה כלכלית, ארגונים יצטרכו לקצץ בהוצאות הקבועות שלהם

ואחת הדרכים הכי קלות לקצץ בהוצאות קבועות זה לצמצם את שטח הנדל״ן המשרדי ואת ההוצאות הקבועות הנלוות. אנחנו נראה בכל השנה הקרובה המון עיסוק בנושא הזה״, מסכמת קלינגבייל.