בתרונות לס בגן לאומי הבשור בעוטף עזה | צילום עמית מנדלסון

תורידו את הידיים מהקרן לשטחים פתוחים – התנגדות לסעיף בחוק ההסדרים

פורסם בתאריך: 25/10/2024

תמונה של ערן שחורי

ערן שחורי

פעיל בארגון 'Climate Reality Project' שהקים אל גור, חבר בפורום האקלים הישראלי.

במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר רוצה לקחת חצי מתקציב הקרן לשטחים פתוחים, כדי לממן תהליכי פיתוח אינטנסיביים בערים. את מה שעד עכשיו מימנו יזמים- עכשיו הטבע ישלם.

שמורות הטבע והנחלים על הכוונת: האוצר מבקש להפנות חצי מהתקציב לשימורם לטובת הסכמי הגג

על פי חוק ההסדרים לשנת 2025, 50% מתקציב הקרן לשמירה על שטחים פתוחים יופנו לתכנון פארקים בערים, כחלק מהסכמי הגג שנחתמים עם הרשויות המקומיות להאצת הבנייה. המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים מתנגדים בתוקף, בטענה שהמהלך פוגע בתכלית הקרן ובשמירה על שמורות הטבע והנחלים.
מאז הקמתה ב-2013, הקרן לשטחים פתוחים תמכה במאות פרויקטים לשיקום ופיתוח שטחים פתוחים ברחבי הארץ, כולל נחלים, אגמים ושמורות טבע. המהלך החדש יגרע מתקציב זה ויעדיף פיתוח עירוני על חשבון שמירה על הטבע.
המשרד להגנת הסביבה מציין שההצעה מנוגדת להוראות החוק ועלולה לגרום להקצאת משאבים לא מידתית לפרויקטים עירוניים. הארגונים הירוקים מוסיפים כי יש להגדיל את תקציב הקרן ולא לקצץ אותו, במיוחד לנוכח הגידול באוכלוסייה ושינויי האקלים.

הסעיף המוצע בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025

הקרן לשטחים פתוחים היא קרן ייעודית שהוקמה לשם שמירה על שטחים פתוחים בישראל. הקרן מתקצבת מיזמים שונים בעולמות התכנון, הפיתוח והשמירה על השטחים הפתוחים ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, וזאת בהתבסס על קול קורא המפורסם על ידי הנהלת הקרן אחת לשנה. לרוב, הקרן לא מתקצבת באופן בלעדי את המיזמים בהם היא תומכת אלא מעניקה תקציב משלים בהמשך לתקציבים המגיעים מהרשויות המקומיות וממשרדי הממשלה, בהתאם לפרויקט הרלוונטי. כיום הקרן מתוקצבת באמצעות תקציב רשות מקרקעי ישראל, כאשר תקציבה השנתי עומד על 1% מהכנסות הרשות בשנה הקודמת.

כעת, מוצע להנחות את שר הבינוי והשיכון ואת שר האוצר לתקן את תקנות רשות מקרקעי ישראל (קרן לשמירה על שטחים פתוחים), תשע”ב- 2012 , כך שחמישים אחוז מהתקציב השנתי של הקרן, החל משנת 2025 ואילך, ייועדו לטובת פיתוח שטחים פתוחים ושטחי פנאי הנכללים בתוכניות המקודמות במסגרת הסכמי גג ובמסגרת מגה הסכמי גג, זאת על מנת לסייע בפיתוחם ובשירות הניתן לתושבי הרשויות המקומיות אשר גדלות בצורה מסיבית לאור חתימה על הסכמי גג עם המדינה. בהקשר לכך יש לציין כי הרשויות החתומות כיום על הסכמי גג עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון מהוות אחוז ניכר מאוכלוסיית המדינה.

חשיבות השמירה על שטחים פתוחים

  1. שמירה על המגוון הביולוגי: שטחים פתוחים מהווים בתי גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, רבים מהם ייחודיים לאזור ומוגנים בסכנת הכחדה. פגיעה בשטחים פתוחים פוגעת באיזון האקולוגי ובסכנת הכחדה למינים אלו.
  2. שיפור איכות האוויר: צמחייה בשטחים פתוחים סופגת פחמן דו-חמצני ומשחררת חמצן, מה שתורם לשיפור איכות האוויר ולהפחתת זיהום סביבתי.
  3. שמירה על משאבי המים: השטחים הפתוחים מסייעים בהספגת מי גשמים לתוך האדמה ומונעים הצפות. הם גם חשובים לשמירה על איכות מי התהום.
  4. ויסות הטמפרטורה: שטחים פתוחים תורמים להורדת טמפרטורות בסביבה עירונית באמצעות תהליך הנקרא “אפקט האי-החום העירוני”, בו אזורים נטולי צמחייה מתחממים יותר מהר משטחים טבעיים.
  5. בריאות נפשית ופיזית של תושבים: שהות בשטחים פתוחים מועילה לבריאות הנפשית והפיזית של הציבור. מחקרים מראים כי שהות בטבע מפחיתה מתח, חרדה ומעודדת פעילות גופנית.
  6. מניעת פגיעה בנכסים עתידיים: שטחים פתוחים משמרים את משאבי הטבע לדורות הבאים ומהווים נכס סביבתי וכלכלי. פגיעה בהם כיום עשויה להביא לאובדן משאבים יקרי ערך בעתיד.
  7. חינוך וסביבה לתיירות: שטחים פתוחים מהווים מוקדי עניין חינוכיים ותיירותיים, ומטפחים מודעות סביבתית בקרב הציבור. הם גם מניבים הכנסות מתיירות טבע ומחנאות.

נוסח התנגדות לסעיף בחוק ההסדרים

ההערה מתייחסת לסעיף 18 בעמוד 103, המתייחס לקרן לשטחים פתוחים.

אני מתנגד/ת להקצאת חצי מתקציבי הקרן לשטחים פתוחים לפיתוח רק בתוך הערים. את הפיתוח החשוב בערים ראוי שיממנו היזמים, כמו תמיד – ולא הקרן לשטחים פתוחים, המצילה ומשקמת לנו את המקומות היפים והערכיים בישראל, אליהם אנו יוצאים לנשום אוויר, לטייל ולהירגע. השטחים הפתוחים הם הבית של בעלי החיים והצומח הארץ-ישראלים, מונעים את הצפות הערים שלנו, והם קריטיים להתמודדות עם משבר האקלים המאיים על כולנו. יש להוציא את ההצעה מחוק ההסדרים לאלתר!

הסעיף בחוק ההסדרים לשנת 2025, המבקש להפחית מחצית מתקציב הקרן לשטחים פתוחים לטובת פיתוח עירוני, הוא סעיף הרסני הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית לטווח הארוך. שמירה על שטחים פתוחים אינה רק אינטרס סביבתי, אלא גם נכס חיוני לשמירה על בריאות הציבור, איכות החיים והאיזון האקולוגי של מדינת ישראל.

פגיעה בשטחים פתוחים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למגוון הביולוגי ולמשאבי הטבע, כולל הידלדלות איכות האוויר והמים, ותהליכי עיור חונקים שיחמירו את תופעת ההתחממות בערים. חיסול המשאבים הפתוחים יביא להעמקת הפערים החברתיים, ויפגע באוכלוסיות התלויות בשטחים אלו לפעילות פנאי ולשמירה על בריאות נפשית ופיזית.

ההצעה הזו מתעלמת מהיתרונות הכלכליים לטווח ארוך הגלומים בשימור שטחים פתוחים, כגון הפחתת עלויות רפואיות, מניעת הצפות, יצירת תשתית לתיירות מקיימת, ושיפור איכות החיים. על כן, אין הצדקה לתמיכה בתהליך פיתוח אינטנסיבי על חשבון הטבע, כאשר קיימות חלופות של פיתוח בר קיימא בערים שיכולות להשיג את המטרות הללו מבלי לפגוע במשאבי הטבע של המדינה.

בתרונות לס בגן לאומי הבשור בעוטף עזה | צילום עמית מנדלסון

איך מתנגדים?

  1. נרשמים לאתר החקיקה הממשלתית tazkirim.co.il
  2. נכנסים לטיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025 באתר החקיקה הממשלתי (קישור).
  3. כותבים כמה מילות התנגדות לסעיף 18 בתוכנית הכלכלית לשנת 2025 (אפשר להעתיק את הנוסח שבפוסט).
  4. משפיעים על עתיד הטבע של כולנו!

כתבות קשורות

  • טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025.
  • פעילות המשרד להגנת הסביבה לשמירת השטחים הפתוחים – שטחים פתוחים הם כלל השטחים שאינם מפותחים, בלתי מבונים ואלה שאין עליהם תכנית בינוי מפורטת ומאושרת. המשרד להגנת הסביבה פועל לקידום מהלכים שיאזנו בין צרכי הפיתוח והבינוי לבין שמירה על השטחים הפתוחים על ידי הטמעת מדיניות לשמירה על השטחים הפתוחים.
  • שירותי המערכת האקולוגית – המארג – השטחים הפתוחים בישראל מביאים תועלות רבות לקהלי יעד שונים, ולכן יש לבצע תהליכים ממוסדים לפיתוח המושג “מערכת אקולוגית” ולהטמעתו בציבור.
  • הגבעות הדרומיות של מודיעין – ביום שלישי, 23.2.21 התקבלה החלטה היסטורית בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים – הגבעות הדרומיות של מודיעין מכבים רעות הוכרזו כגן לאומי. את המאבק הובילו תושבים מהעיר ונציגי ארגוני הסביבה.
  • המאבק על הגבעות המיוחדות של מודיעין – עשרות אלפי דירות ועסקים היו אמורים להיבנות על שטחי טבע פראיים ונדירים בגבעות הדרומיות של מודיעין. התוכנית הגרועה הזו נמנעה בזכות מאבק נחוש וארוך שנמשך 15 שנה, בעזרת החברים להגנת הטבע ובהשתתפות תושבי העיר. מאז אנחנו חוגגים במקום בכל ט״ו בשבט.

שתפו ברשתות החברתיות:

Facebook
Twitter
קבל מידע מעניין

הירשם לניוזלטר

קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל