הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון
פורסם בתאריך: 30/05/2020
האיחוד האירופי השיק השבוע תכנית לשיקום כלכלי בעקבות משבר הקורונה, תחת הכותרת “האיחוד האירופי: הדור הבא”, ובה דגשים סביבתיים שונים. היקף התכנית יהיה 750 מיליארד אירו – 500 מיליארד במענקים ו-250 מיליארד בהלוואות, והיא תהווה תוספת לתקציב האיחוד. זאת לאחר ש-540 מיליארד אירו חולקו לסיוע מידי כבר בתחילת המשבר, במסגרת יוזמה דומה. בכך, תקציב האיחוד להתמודדות עם הקורונה יעלה ל-2.4 טריליון אירו בשבע השנים הקרובות.
נושא שינויי האקלים מהווה נדבך חשוב בתכנית. היא מתייחסת למגוון רחב של נושאים, החל מהתייעלות אנרגטית, אנרגיות מתחדשות, הפקת מימן לצרכי אנרגיה, כלכלה מעגלית, שיפוצי בתים וחקלאות, וכלה בתחבורה דלת פחמן. התכנית צפויה להגיע לאישור סופי של הפרלמנט האירופי באמצע יוני.
לפי נציבות האיחוד, “לחדש את הכלכלה לא בהכרח אומר לחזור לסטטוס-קוו שהיה לפני משבר הקורונה, אלא לזנק קדימה”. הנציבות רואה את השמירה על בריאות כדור הארץ והאנשים בו כאחד האתגרים הדחופים ביותר באירופה בשנת 2020. “עלייה גלובלית בטמפרטורות, דלדול משאביו הטבעיים של כדור הארץ וירידה במגוון הביולוגי יחד עם גידול במקרי שריפות יער, הצפות, ואסונות טבע מסכנים את הביטחון והשגשוג שלנו”, הם טענו. התגובה לאתגרים אלו הינה ה”גרין דיל האירופי”, שמהווה את אסטרטגיית הצמיחה החדשה של האיחוד. התכנון הוא לייצר עבודות שתורמות להשגת יעדים סביבתיים ולהובלת השינוי הנדרש בכלל הסקטורים.
הכספים יחולקו בשנים הקרובות דרך שורה של קרנות הלוואות ויוזמות, הן עבור תכנית השיקום הכלכלית “הדור הבא” והן למימון תקציב האיחוד. למשל, 94.4 מיליארד אירו יושקעו בתכנית “הורייזן” למחקרי חדשנות בנושאי בריאות ואקלים, שתעסוק בין השאר בטכנולוגיות לאגירת אנרגיה מתחדשת ומימון טכנולוגיות חקלאיות. בבסיס תכנית העבודה של הגרין דיל יהיה גם “חוק האקלים”, שיגבש מטרות מחייבות להפחתת פליטות גזי חממה לאפס עד 2050.
חלקים מהתכנית ימומנו באמצעות אגרות חוב אירופיות, שייפדו במהלך 38 השנים הקרובות. כדי לממן את הריביות על אגרות החוב, האיחוד יבחן שימוש בכלים פיסקליים, בהם מס על אריזות פלסטיק שאינן ניתנות למחזור, מס פחמן והרחבת מנגנון סחר בפליטות גזי חממה – שאמורים להכניס לפחות 24-15 מיליארד אירו בשנה. סקטור הספנות למשל אחראי לכ-3.7% מפליטות הפחמן הדו-חמצני של האיחוד בשנת 2018. עם זאת, הסקטור כרגע לא משלם על הזיהום ופליטות גזי החממה שהספינות מייצרות, ולכן ייתכן ויידרש בקרוב לפצות על כך תחת העיקרון המזהם-משלם. סקטור התעופה כנראה יידרש לתשלום נוסף מעבר לסף פליטות שייקבע, וכן ייבחן תמחור חדש של היתרי טיסות פנים אירופיות.
על מנת להגיע לאפס פליטות נטו, יש לטפל בנושא הבניין. סקטור הבנייה ובניינים באירופה אחראים לכשליש מפליטות הפחמן של האיחוד. לכן, זו היא אחת מפעולות הדגל בתכנית “גל שיפוץ” (Renovation Wave) ששמה דגש על התייעלות אנרגטית של בניינים במגוון פעילויות, כמו למשל בידוד והצבת פאנלים סולאריים על גגות. נושא ההתייעלות האנרגטית מוגדר על ידי התכנית כהשקעה משתלמת גם מבחינה סביבתית וגם בסיפוק עידוד מידי למשק. בנוסף, השקעה זו צפויה להוביל לחסכונות לא מבוטלים בחשבונות האנרגיה של הציבור האירופי, לתמיכה בעסקים קטנים רבים בתחום וליצירת מיליוני משרות.
מדינות האיחוד יידרשו להגיש תכנית השקעות מפורטת כדי לקבל את כספי תכנית “הדור הבא”, שיגיעו לאישורן של שאר המדינות. בנוסף, יידרשו לתנאים סביבתיים הנשענים על מסמך שנכתב בשנה שעברה על ידי ועדת מומחים להשקעות ירוקות של האיחוד האירופי. הוועדה מיפתה שישה יעדים סביבתיים להשקעה, בהם צמצום זיהומים, הגנה ושיקום של מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי כולל סביבות ימיות, צמצום פליטות גזי חממה, הסתגלות לשינויי אקלים וכלכלה מעגלית.
החדשנות בקריטריונים סביבתיים אלו הינה ההתחייבות של האיחוד לשבועת “לא תעשה נזק”. לכן, אם מדינה החברה באיחוד תרצה להשקיע ביוזמה כזאת או אחרת על מנת לתרום באופן משמעותי לאחד מהיעדים הסביבתיים, על המדינה תהיה חובת ההוכחה שביוזמה לא תהיה פגיעה משמעותית באף אחד מחמשת היעדים האחרים. עקרון זה נועד למנוע מצבים של פתרון בעיה אחת על ידי יצירה של בעיה אחרת. למשל, תכניות לטורבינות רוח התורמות לצמצום פליטות גזי חממה לא יוכלו להיות ממומנות במקום בו עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בנשרים הנמצאים בסכנת הכחדה.
התגובות לתכנית השיקום הכלכלי ולתקציב האירופי החדש היו מעורבות. ארגוני הסביבה אינם מרוצים לגמרי מהתוצאה. אסתר אסין מהקרן העולמית לשימור חיות הבר אמרה כי הודעתה של נשיאת הנציבות האירופית, שאמרה שהגרין דיל יהיה מנוע הצמיחה ליציאה מהמשבר הכלכלי, אינה שלמה, שכן חצי מהמנוע חסר. היא הדגישה כי נדרשת בהירות לגבי המנגנונים ליישום ולאכיפה של התנאים הסביבתיים, לא רק עבור תכנית השיקום הכלכלי אלא בכל התקציב האירופי. זאת על מנת להבטיח כי הכסף שיגיע למדינות החברות באיחוד לא ינוצל לפעילויות מזיקות לסביבה, כגון דלקים מאובנים או בניית שדות תעופה חדשים.
ניצנים לחשיבה מחודשת מסוג זה כבר עולים בישראל. חבר הכנסת לשעבר, פרופ’ מנואל טרכטנברג, מאמין שמשבר הקורונה יהווה “זרז לחשיבה מחודשת, לא רק אצלנו אלא בכל העולם”. בריאיון ל”גלובס”, הוסיף כי “שינוי האקלים והעובדה שהכלכלה היא זאת שגורמת לו ולזיהום, הצמיחה בכל מחיר והתוצאות הקשות שלה – השאלות האלה יעלו ביתר שאת. זה לא יהיה רק ‘אוקיי, יצאנו מהדבר הזה, חזרנו והתאוששנו’. לא. זה יכריח אותנו להתמודד עם שאלות עומק”.
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הגיבה להשקת התכנית האירופית, והדגישה גם היא כי “הסביבה היא אחד המנועים המשמעותיים בתכנית כלכלית ליציאה ממשבר הקורונה”. היא הודיעה שבקרוב תפורסם “תכנית האצה לסביבה ליציאה ממשבר הקורונה, במטרה לשפר את החוסן הכלכלי-חברתי. צעד ראשון בדרך לגרין דיל ישראלי”.
הפעולות הנדרשות למעבר לכלכלה דלת פחמן ולהסתגלות לשינויי אקלים כבר מופו בישראל. באחד המסמכים נקבע כי “ניתן להגיע בישראל להפחתה משמעותית בפליטות המזהמות במשק, על ידי מעבר לשימוש בחשמל המסופק ממקורות מתחדשים והתייעלות בשימוש באנרגיה”. עם זאת, כרגע אין תקצוב או יישום של חלק גדול מהפעולות הנדרשות לביצוע על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים.
דוגמה אחת לפעולות מידיות שניתן לבצע הינה עידוד אנרגיה סולרית. ישראל הינה מדינה מבורכת בשמש, אבל עם מעט מאוד שטח. לכן, החברה להגנת הטבע מיפתה ומצאה כי קיימים כ-260 אלף דונם של גגות מבנים בישראל עם אפשרות להתקנת פאנלים סולאריים. רוב החסמים הבירוקרטיים להקמת פאנלים סולריים על גגות הוסרו, ורשות החשמל אף מנגישה מידע לאזרחים המעוניינים לבחון אפשרות כזאת בבתיהם. עידוד נוסף של המדינה יכול לסייע עכשיו למשק, להוות הכנסה משלימה לאזרחים שנכנסו בעקבות משבר הקורונה למעגל האבטלה, וכן לתרום לביטחון האנרגיה של מדינת ישראל.
משרד האנרגיה, מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי הקציבו מאה מיליון שקלים לרשויות מקומיות בצורת קרן הלוואות להטמעת מערכות אנרגיה סולארית במבנים ציבוריים. לאור הביקוש חסר התקדים של יותר מ-140 רשויות מקומיות, הקרן הורחבה לחצי מיליארד שקלים. כאמור, יש פוטנציאל נוסף לא מבוטל בישראל שניתן לנצלו עבור פאנלים סולריים בשטחים מבונים, היכול לסייע לעמוד ביעדי אנרגיה מתחדשת שאפתניים יותר, במסגרת מחויבות המדינה להסכם פריז של ועדת האקלים באו”ם, ולקראת כנס האקלים הקרוב בסקוטלנד.
ועדת הפנים והסביבה, שתתכנס בראשותה של ח”כ מיקי חיימוביץ’ ביום שני הקרוב, תדון בנושא “הקורונה והסביבה – ממשבר להזדמנות לשינוי ירוק”. באירופה זיהו שנדרשת מנהיגות שתוביל לחוסן לאומי הלוקח בחשבון ראייה מתכללת של כלכלה-סביבה-חברה וצמיחה המבוססת על השגת יעדים סביבתיים. זהו רגע האמת עבור הממשלה הנכנסת להפגין מנהיגות עם יד על הדופק בהתמודדות עם משבר הקורונה, ולראות את המשברים הסביבתיים שעומדים בפתחנו.
מקור: ‘וואלה!‘, נועה שטיינר
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
