להנגיש מידע בנושא הקיימוּת (Sustainability).
לעורר מודעות להתחממות הגלובלית, למשבר האקלים, למשבר האקולוגי ולנושאים סביבתיים קשורים.
להציע פתרונות במגוון תחומים, אשר יאפשרו לכל אחד ואחת מאיתנו (קובעי מדיניות ואזרחים “פשוטים”) להיות חלק מהמאמץ המשותף להילחם בהמשך ההתחממות הגלובלית ולהיערך להשפעותיה.
שמי ערן שחורי, אני פעיל בארגון Climate Reality שהקים אל גור, הייתי פעיל בקידום תחבורת האופניים בישראל, ואני חבר בפורום האקלים הישראלי אשר את הקמתו יזם נשיא המדינה יצחק הרצוג. פעילות זו נעשתה כולה בהתנדבות, בזמני הפנוי. אני מהנדס תעשייה וניהול בוגר הטכניון; מוסמך במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב; מנהל פרויקטים במערכות מידע; אנליסט היי-טק לשעבר בבנק להשקעות, ומנהל סיכונים.
בחודש מאי 2008 ביקר בארץ אל גור והציג בכנס לקוחות של חברת “נס טכנולוגיות” את המצגת “אמת מטרידה” שהפכה לסרט בשנת 2006. זו היתה הרצאה משנת חיים, כיוון שבמהלכה הבנתי שההתחממות הגלובלית, שרובנו לא היינו מודעים אליה באותה עת, כולל אני, מסכנת את העולם בו אנחנו חיים ואת קיום חלק מהאנושות, במתכונת שאנחנו מכירים, אלא אם נפעל להפחתת הגורמים להתחממות הגלובלית. סצינה שהשפיעה על מעשיי מאז היתה זו שבה אל גור פונה אל הצופים ומבקש מהם לחשוב על הילדים שלהם, שעתידים לשאול בעוד 40 שנה: “מה ההורים שלנו חשבו? למה הם לא התעוררו בזמן כשהיתה להם הזדמנות?”
בעקבות אותה הרצאה שיניתי חלק מאורח חיי (הפחתתי במידה משמעותית את צריכת הבשר; התחלתי להגיע לעבודה באופניים פעמיים בשבוע, ובאופן כללי ניסיתי להפחית צריכה). הפכתי לפעיל בקידום תחבורת אופניים בישראל במסגרת עמותת ‘ישראל בשביל אופניים’, בין השאר בניסיון לקדם את הצעת החוק לעידוד תחבורת אופניים, שמטרתו מתן פתרון “מדלת לדלת” לתחבורת אופניים (תשתיות; שילוב עם כלי תחבורה אחרים; מקלחות בעבודה; תמריצים ועוד), בין השאר מתוך מטרה שעובדים יוכלו להגיע למקומות העבודה שלהם באופניים.
בשנת 2013 השתתפתי בכנס של אל גור שנערך באיסטנבול, בו הוסמכתי כ-“Climate Reality Leader”. בעקבות זאת ערכתי מספר הרצאות בעזרת המצגת שלו. מה שקראנו “התחממות גלובלית” הפך מאוחר יותר ל”שינוי אקלים” ואחר כך ל”משבר אקלים”. לצערנו, רוב התחזיות של אל גור התממשו והדחיפות לביצוע שינויים רק הלכה והתעצמה, שכן חלק ממנהיגי העולם, והנשיא טראמפ בראשם, הכחישו במשך שנים את קיומה של התחממות גלובלית או נמנעו מפעולה נחרצת, שמחייבת, בין השאר, שינוי מדיניות בתחומים שונים ושינוי באורח החיים לו הורגלנו.
באותן שנים התקשורת כמעט שלא עסקה בהתחממות הגלובלית ונדרש מקור מידע. בשנת 2009 הקמתי אתר אינטרנט (sustainability.org.il) אשר ריכז מידע מאתרי אינטרנט (בעיקר מחו”ל) שעסקו במשבר האקלים. כמה שנים לאחר מכן, במסגרת פעילותי בעמותת ‘ישראל בשביל אופניים’, הקמתי את אתר ‘רוכבים לעבודה’ (bike2work.co.il) שהיווה חלק מפעילות לקידום תחבורת אופניים. האתר בו אתם מבקרים כעת (‘גל ירוק’) מחליף את האתר sustainability.org.il.
בשנים האחרונות, משהעולם החל להבין שמשבר אמיתי אכן עומד בפתח, החלו אמצעי התקשורת, ובכלל זה חלק מאמצעי התקשורת בישראל, לכסות את הנושא, חלקם באופן שוטף, רציני ומעמיק. לעומתם, ערוצי הטלוויזיה המסחרית בישראל מקדישים לכך מעט מאוד זמן (שלא לאמר מתעלמים מהמשבר). לאורך השנים הכעיסו אותי במיוחד חזאי מזג האוויר, שיכלו לנצל את זמן המסך שניתן להם בסוף כל מהדורת חדשות ולהיות הגורם שמתווך את המידע בדבר ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים לציבור הרחב. מרביתם העדיפו, מסיבותיהם שלהם, לספר לצופים על הטמפרטורות החזויות באותו יום או בהמשך השבוע, ולטעמי מרביתם בגדו בתפקידם ובציבור שצפה בהם. בניגוד לערוצים המסחריים, תאגיד ‘כאן 11’ מתייחס באופן שוטף למשבר האקלים ולמשבר הסביבתי, ולכן המלצתי היא להקדיש יותר זמן צפייה לערוץ 11, ולהפחית את זמן הצפייה בערוצים המסחריים.
המידע שנמצא באתר נכתב על ידי אנשי וכתבי סביבה מוכשרים. גורמי המערכת בכלי תקשורת מסוימים איפשרו לי להעלות כתבות שפורסמו באתרי האינטרנט שלהם, מתוך הבנה שהמידע הזה ראוי שיהדהד כדי שיגיע למספר אנשים רב ככל שניתן, במטרה לעורר את ההכרה בצורך בשינוי ובצורך לדרוש אותו ממקבלי ההחלטות, גם אם הדבר יהיה כרוך בוויתור על חלק מחיי הנוחות אליהם הורגלנו.
בין הכותבים שאני מודה לכל אחד ואחת מהם: שני אשכנזי כתבת הסביבה של ‘גלובס’; פרופ’ עדי וולפסון, חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון ומחבר הספר “צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד”; נועה שטיינר, בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג’ ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון, אשר כותבת ב’וואלה!’; גדעון בכר, שגריר ושליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ; אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי ו”החצי הכחול” בחברה להגנת הטבע; רחלי ווקס וכותבים נוספים שכותבים באתר ‘זווית’, וכותבים רבים אחרים שאינם מוזכרים כאן בשמם. לכולם תודה.
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
