יו"ר רשות ניירות ערך
פורסם בתאריך: 03/02/2020
בעשור האחרון התחוללה בישראל לא פחות ממהפכה בשוק ההון הציבורי.
אני בוחרת לקרוא לה “מהפכת הממשל התאגידי”.
בין היתר כיוון שהייתי חלק בלתי נפרד ממוביליה, ממהותה הפנימית, מהתהליכים שעיצבו אותה ומהפרקטיקות שהשתרשו בעקבותיה ושהפכו לחלק בלתי נפרד מהאופן בו התעצב שוק ההון הישראלי במתכונתו היום.
מאז ועד היום שוק ההון הישראלי שינה פניו ללא הכר.
מבחינת מבנה וגודל השחקנים, רמת מעורבותם, ואיכות הממשל התאגידי בשוק הציבורי הישראלי – שנחשבת אחת הגבוהות בעולם.
הכל התחיל בהקמה של ועדת חמדני, ערב המשבר הפיננסי של 2008, כשמטרתה הרשמית הוכתרה כך: “הגברת מעורבות משקיעים מוסדיים בשוק ההון”.
ועל שום מה?
על שום החשיפה המשמעותית של משקיעים מוסדיים לתנודות בשווקים הפיננסיים,
על שום היותם גופים גדולים מספיק, ועל שום היותם מנהלים כספי ציבור, כספים של אחרים.
בכל אלה די היה בזמנו בכדי להשית עליהם מחויבות מוסרית לפעול לא רק כמנהלי תשואה פיננסית, אלא לנצל את כוחם לטובה ולפעול כבעלי השפעה גם במישור הממשל התאגידי של החברות המושקעות על ידן.
המחוקק, לאחר סיום עבודת הוועדה, אימץ בחום את המלצותיה בחוק ומשם נסללה הדרך למעורבות מוגברת של מוסדיים ישראליים, בעשור שלאחר מכן, בממשל התאגידי של חברות ציבוריות בישראל.
מאז ועד היום זרמו מים רבים בנהרות הממשל התאגידי והיום שוק ההון הציבורי שלנו הוא בין השווקים החזקים בעולם באיכות הממשל התאגידי שבו. ישראל מככבת בדירוגים בינלאומיים.
אנחנו רואים היום מעורבות גוברת של מוסדיים בכל מישור אפשרי בתחום הממשל התאגידי החל ממעורבות בנושא תגמול ועסקאות בעלי שליטה ועד נושא מבנה הדירקטוריון והצעת דירקטורים.
כל זה תקף רק לגבי חברות שהתאגדו בישראל, כיוון שהכללים הללו עוגנו בחוק החברות ולכן חלות לגבי השקעות בשוק המקומי.
מאז המשבר של 2008 החלה הסטה גוברת והולכת של ניהול החיסכון הציבורי לחו”ל על חשבון שוק ההון הישראלי.
נכון להיום כמעט כל תזרים ההשקעות זורם לשווקי חו”ל ותורם להיחלשות למעשה של השוק המקומי במונחי נזילות וסחירות.
ולמרות זאת, עדיין הכללים שנקבעו בוועדת חמדני בנושא מעורבות מוסדית עדיין חלים אך רק על פעילותם בישראל. באופן לא פרופורציונלי ולא מידתי למגמת ההסטה של הכספים לחו”ל.
כחלק בלתי נפרד וכמשקל נגד לתופעת הגברת מעורבות מוסדיים בשוק ההון הישראלי – חל תהליך מקביל ומתמיד של התפוררות פרמיית השליטה, מה שהוביל ועדיין מביא להגדלת מספר החברות הפועלות במבנה שליטה מבוזר.
זהו תהליך מתמשך נוכח התנאים הכלכליים שנוצרו כאן, שיתמיד גם בשנים הקרובות עד להתייצבות השוק בנקודת איזון חדשה.
בינתיים, מוסדיים ישראליים מגדילים את כוחם.
החיסכון הציבורי גדל כמעט פי שלושה מאז חמדני – מ-0.7 טריליון שקלים חדשים לכ-2.2 טריליון. מגמת העלייה צפויה להימשך גם בעשור הקרוב. סך החיסכון צפוי לגדול מ-2.2 לכ-5 טריליון שקלים חדשים.
לכן נראה שמסקנות הוועדה תקפות ביתר שאת גם כיום.
מוסדיים בישראל, כמנהלי כספי ציבור, צריכים ויכולים לנצל את כוחם הרב להשפעה חיובית ומיטיבה ציבורית בכל מישור שרלוונטי לטובת ציבור החוסכים.
הסיבה שאני מדברת על תפקידם של המוסדיים בהקשר זה קשורה לתחום אחד בעולם ניהול ההשקעות אשר נוכחותו בשוק אינה מורגשת, שלא לומר שאינה קיימת כלל – ואני מדברת על תחום ה – ESG, אשר בשוקי העולם הפך מרכיב דומיננטי במכלול שיקולים שעומדים בפני חברות, משקיעים מוסדיים ודירקטוריונים.
אז כאמור אנחנו כשוק חזקים מאוד ב–G, שמייצג את ה-Governance.
אך מה עם ה-E וה-S?
ה-E מתייחס ל Environmental, שתקף לכל נושא ההשפעה של תאגידים על תופעת שינויי אקלים שמכה בחלקי העולם השונים בתקופה האחרונה, זיהום סביבתי ועוד.
ה-S מתייחס ל-Social ונוגע בזכויות עובדים, זכויות אדם, גיוון מגדרי ועוד.
ונתחיל ב E –
מדינת ישראל, לו הייתה מודדת את ערכה במונחי Environmental הייתה יכולה להתגאות בהישגיה כמדינה.
נתחיל בתגליות הגז בשטחי מדינת ישראל על ידי חברות ישראליות, שתרמו לעצמאותה האנרגטית ולהיותה יצואנית אנרגיה לשכנותיה.
התהליך הביא למעבר מזורז של משק האנרגיה שנסמך בעבר על שימוש בשריפת פחם, שנחשב מזהם בדרגה גבוהה, לשימוש בגז טבעי שנחשב מזהם הרבה פחות מפחם ונועד לשמש כאמצעי העיקרי במשק האנרגיה בישראל.
יעדי משק האנרגיה לשנת 2030 מנחים להפחית שימוש במוצרי דלק מזהמים ולהפסקת השימוש בפחם והשימוש בתזקיקי נפט.
בתחומי התעשייה הקלה היעד הוא להגיע עד מיצוי של 80% מפוטנציאל הצריכה בגז טבעי.
כך, שחברות עסקיות הנשענות על צריכת אנרגיה מסוג זה יכולות היו לתת פומבי למידע בדבר תרומתן להפחתת זיהום הסביבה. נכון להיום מדובר על שיעור של כ 10% מסך הפוטנציאל – כך שיש עוד כברת דרך ארוכה לעשות.
גם בתחום התפלת המים ישראל נחשבת למובילה עולמית. שיעור המים המותפלים בישראל צפוי לעמוד על כ 90%.
ישראל היא גם יצואנית מובילה של טכנולוגיות מתקדמות בתחום המים לאזורים נחשלים בעולם שזמינות מי השתייה בהם נמוכה או לא קיימת.
וכעת אעבור ל–S, ה-Social – כאן הדבר המשמעותי ביותר שניתן לציין שישראל חזקה בו הוא פרסום יחס השכר בין העובד הבכיר ביותר שקיים בחברה לבין השכר הממוצע והחציוני בדווח של חברות ציבוריות משנת 2013, כך שהיינו חלוצים בתחום.
מידע זה מתחיל להיות מדווח על ידי תאגידים ציבוריים באירופה ובארה”ב רק לאחרונה.
מעבר לזה בתחום ה-S באופן יחסי לעולם השוק הציבורי בישראל חלש.
יש כברת דרך בנושאים בקטגוריה הזו שאינם זוכים עדיין להתייחסות נאותה והם: גיוון מגדרי, זכויות עובדים, זכויות האדם, הגנת צרכנים, רווחת בעלי חיים, יחס לשחיתות ועוד.
בכל התהליכים האלה מעורבות חברות עסקיות ולאותן חברות יש אינטרס עסקי מובהק לפרסם את הפעילות שלהן בתחומי ה-Environment, ה-Social וה-Governance.
הנושא הזה הוא הנושא החם ביותר בעולם היום בקרב משקיעים. משקיעים מכל העולם ובראשם גופי ניהול הנכסים הגדולים בעולם שמים בראש סדר העדיפויות שלהם חברות שמצייתות ומדווחות על פעילותן בתחום ה ESG.
רק בחודש שעבר, בלאקרוק הודיעו שעד אמצע 2020 יחסלו בתיק ההשקעות שלהם את האחזקה בחברות אשר מייצרות יותר מ-25% מהכנסותיהן מייצור באמצעות פחם תרמי. גם גולדמן סאקס הצהירו כי ישקיעו 750 מיליון דולר עד 2030 במימון יוזמות לפתרון בעיית האקלים.
אגב ההישגים של מדינת ישראל שמניתי קודם בנושא חיסול השימוש בפחם יתכן שהם מהווים פוטנציאל השקעה עבור בלאקרוק, שכבר נכנסו לאחרונה לישראל, במסגרת המהלכים של רשות ניירות ערך להביא לישראל גופי השקעה גדולים.
השקעה בחברות ישראליות שמובילות מדיניות זו אפשרית כמובן רק אם הן מדווחות בצורה ברורה ובשפה הנכונה… ומי לא רוצה שבלאקרוק או גופים דומים לו יהיו בעלי המניות שלו ?
רק לפני שבוע גולדמן זאקס יצאו עם הבשורה המדהימה שלהם – מחודש יולי השנה אם אין אישה אז אין הנפקה.
בנוסף, משנת 2021 ינפיקו רק חברות שבדירקטוריון שלהן יש לפחות שתי נשים וכל זה מעבר לשורת צעדים נוספים בנושא שוויון מגדרי שבית ההשקעות קיבל על עצמו באופן מחייב ומיידי.
גופי ההשקעה בעולם שנושאים את דגל ה-ESG אינם יפי נפש, או אלטרואיסטים.
גופי השקעה בעולם שנושאים את דגל ה-ESG פשוט מבינים שהמשקיעים שינו את הכללים והם פשוט מצייתים לכללי השוק החדשים.
גופים בעולם שרוצים לגייס כסף בשוק הציבורי ואינם יכולים לענות בפשטות ובבהירות על השאלה מה דירוג או איכות ה-ESG שלך – לא יוכלו בעתיד הקרוב ליהנות מזרמי השקעות משמעותיים, אלא אם ישנו את האופן בו הם מתייחסים לנושאים האלה שחשובים למשקיעים.
זוהי למעשה הסיבה היחידה מדוע מנהלי הנכסים הגדולים בעולם מוכנים “להפסיד” במרכאות בטווח הקצר פעילות של חברות שלא עומדות בסטנדרט הזה כדי להגן על נתח השוק שלהם והקיימות שלהם בטווח הארוך כמנהלי כספי אחרים.
ומה קורה אצלנו?
ישראל נמצאת מרחק שנות אור מאחור ביחס לעולם בנושא ESG אבל המצב בר תיקון ואפילו בקצב יחסית מהיר.
גם כאן אני רוצה לתת דוגמאות ממרחב הגז הטבעי בישראל – קחו למשל את נובל אנרג’י שאותה כולם מכירים מקידוחי תמר ולווייתן, או למשל את חברת שברון שמכרה לפני כמה חודשים מספר נכסים בים הצפוני לחברה ישראלית גדולה.
שתי החברות הללו מפרסמות למשקיעים שלהן, מדי שנה, דוחות קיימות וכן דיווח ייעודי לעמידה במתווה פריז של שתי מעלות.
אנרג’יאן – חברה יוונית דואלית שנסחרת גם בלונדון – מתחזקת את האתר שלה גם בשפה העברית. מפרסמת דיווחי קיימות וכן הצהרות על הכוונה להפחתת פליטות ברמה משמעותית כדי לעמוד ביעד של מעלה וחצי.
כלומר – חברות בתחום הנפט והגז שאינן ישראליות אבל פועלות במרחב הגז הישראלי בוחרות להתייחס באופן מפורש ופרואקטיבי לנושא הקיימות כולל מספרים ויעדים ברורים – המידע שמפרסמות החברות מאפשר למשקיעים לגבש דעה ולנהל דיאלוג.
כלומר הבנצ’מרק קיים. צריך רק להחליט שמאמצים אותו.
לצערי, המקבילות הישראליות שלהן ששותפות באותם קידוחים בדיוק פשוט לא במשחק, ההתייחסות בדוחות שלהן לאקונית ומינורית.
דוגמא זו ממחישה את הפער בין הגילוי שנותנות חברות ציבוריות בישראל, לעומת המקבילות הגלובליות שלהן בתחום שינויי האקלים.
כמות החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב ואשר מפרסמות דוח אחריות תאגידית מפורט אינה רבה. סך הכל מנינו כ-35 חברות. אבל החברות האלה מצליחות לזכות באהדה רבה מצד משקיעים זרים.
במחקר שפורסם על ידינו לפני כשלושה חודשים הראינו באופן מובהק שחברות ישראליות שמצליחות לקבל ביקוש ממשקיעים זרים, מצליחות גם לייצר תשואה עודפת לכלל המשקיעים בהן – כך שיש כאן סיבה כלכלית חזקה נוספת לדירקטוריונים של חברות ישראליות לפעול לטובת החברה ולאמץ סטנדרטים שמשקיעים בעולם מבקשים לראות.
גם חברות הדרוג הגדולות בעולם כבר מבינות את זה.
ל-S&P יש מוצר כזה, Fitch הודיעו לפני שנה שהם משלבים שיקולי ESG בדירוג החוב שלהם ו -Moody’s רכשו בשנה שעברה חברה בתחום דרוג ESG.
כפי שהסברתי קודם – כמדינה יש לנו בהחלט במה להתגאות. כשוק הון, עדיין לא עשינו די כדי לתרגם את הערך הזה למונחי תשואה עבור משקיעים.
אז איך עושים את זה ?
קיימות שתי דרכים, הטובה, והפחות טובה.
הדרך הטובה היא יצירת מודעות והבנה של חברות שגילוי בנושא ESG שיפרט את החשיפות ואת פועלן בנושא – ייטיב איתן, ירתק תשומת לב של משקיעים זרים אליהן, מה שייצר השפעה רחבה על כלל המשקיעים ולכן גילוי שכזה הינו בגדר פעולה לטובת החברה וכלל בעלי מניותיה.
אני מדברת על אימוץ וולונטרי של הגילוי על ידי חברות.
במסגרת הדרך הטובה, שווקי הון מתקדמים בעולם בעיקר בהובלה של משקיעים מוסדיים או באמצעות בורסות מקומיות שדרשו את סטנדרט הגילוי הזה כתנאי לרישום, הצליחו לייצר סטנדרט גילוי שאינו מחויב מנדטורית אבל נדרש על ידי משקיעים ומשכך חברות נעתרות לפרסמו מה שתרם ליצירת תרבות גילוי המיטיבה עם החברה ובהיזון חוזר עם משקיעיה.
בישראל – הנושא לא מצוי עדיין במודעות השוק, מוסדיים בישראל מיישמים גילוי טכני בלבד במדיניות ההשקעות שלהם.
ניתן לומר בפשטות שקיימת אדישות בשוק המקומי לנושא הזה שהיא בעוכריהן של החברות ושל המשקיעים.
לו הייתה קמה ועדת חמדני 2.0 היום – אין לי ספק שהיא הייתה ממליצה על מעורבות של משקיעים מוסדיים בשוק ההון לא רק בתחום הממשל התאגידי – ה-G אלא גם ב-E וב-S.
כי מאז כוחם של מוסדיים רק גדל, ועם הכח תמיד באה אחריות גדולה.
הדרך הפחות טובה, היא בדרך של הוראות רגולטוריות.
רשות שוק ההון פרסמה בינואר 2017 חוזר שמבהיר את הצורך בהתייחסות משקיעים מוסדיים לנושא בכל מקום שיש להם שיקולים כאלה – כאמור, הנושא מיושם באופן טכני ומינורי והשפעתו לא ניכרת על השוק.
המצב החוקי כיום בישראל, הוא שאין עיגון בדין, לדרישה קונקרטית על גילוי ESG נרחב. עם זאת, קיימות דרישות גילוי ספציפיות במסגרת הדוח התקופתי של חברה ציבורית בנוגע לסיכונים סביבתיים להם היא חשופה.
לאור שינויי אקלים קיצוניים בעולם, רגולטורים שוקלים מחדש בשנה האחרונה את תפקידם ואחריותם בנושא הזה ובעוד שעד כה לא הייתה הוראה מפורשת מצד רגולטורים בתחום ניירות ערך בנושא גילוי ESG, מצב זה צפוי להשתנות בקרוב.
לאחרונה הודיעה המקבילה הבריטית שלנו, ה-FCA כי בשל ההשלכות המשמעותיות של שינויי האקלים על הכלכלה בבריטניה, בכלל, ועל השווקים הפיננסיים, בפרט, נשקלת האפשרות לחייב חברות לתת גילויים בנושא.
אנחנו עוקבים מקרוב אחרי המגמות העולמיות בתחום ושוקלים את צעדינו.
מחובתי לאותת לשוק מהי הדרך הרצויה והמועילה המשרתת בצורה הנעלה ביותר את טובתם של משקיעים.
אבל כמו בכל תחום, כשהשוק נוקט בהתעלמות ונוהג כעיוור לאיתותים כאלה, התערבות רגולטורית מגיעה, ובדרך כלל היא פחות נעימה וכואבת.
יש לנו ניסיון רב בזה ולכן אנו מעדיפים לדבוק בדרך הטובה בשלב זה.
מקור: רשות ניירות ערך
שתפו ברשתות החברתיות:
קבל התראה מזדמנת לתיבת הדוא”ל
